קראו ב:
תרגום: יהודה שנהב-שהרבני
הוא שולח את ידו לאחור כדי להגיע אל הכסף שמושיטים לו הנוסעים. מבלי משים הוא מניח את הכסף בקופסה שלצדו, ותנועת התיעוב שלו מעוררת בי כעס.
"המצב קשה, אבל זה זמני," אני ממלמל בניסיון לעודד אותו לדבר.
"יש יותר מכוניות מנוסעים. אנחנו בקושי מצליחים לכסות את מחיר הדלק."
הוא שותק לרגע, מתבונן בי דרך המראה הפנימית, ואחר כך ממשיך בעוקצנות:
"נהג הוא כמו קבצן. ההבדל היחיד הוא שהקבצן מושיט את היד לפנים והנהג מושיט יד לאחור."
הוא מתנשף ברוגז, עוצר ברמזור האדום סמוך לשוק "פראס אלשעבי", ומתחיל לתופף בעצבנות על ההגה. פנים יפות מתקרבות. בעליהן עוד לא מלאו לו תשע. הוא ממלמל משהו מבעד לשמשת המכונית ואנחנו לא מצליחים לשמוע את קולו. הנהג לוחץ על אחד המתגים שלצדו והשמשה נפתחת. הילד מושיט פנימה יד שאוחזת בשתי חפיסות שוקולד וקולו ממלא את חלל המכונית:
"רק בשקל."
הנהג נותן לו מטבע של שקל ולוקח חפיסה אחת בלבד. אחר כך הוא מושיט יד לאחור ומציע לנו את השוקולד. כולם מסרבים בנימוס. הוא מניח את חפיסת השוקולד מולו על לוח המכוונים, מסיט את ידית ההילוכים ומתכונן לתזוזה עם בואו של האור הירוק. בין לבין הוא דוחף קלטת לתוך הטייפ, ואת החלל ממלא לפתע קולה של אום כולתום.
"זה לא הזמן בשבילך," הוא שח לעצמו.
הוא שולף את הקלטת ומדליק את הרדיו. קולו הרוטט של הקריין מביא את המלחמה אל תוך המכונית. מצור, התנקשויות, פצועים, מעצרים.
הוא לוחץ במהירות על דוושת הדלק כדי להספיק לעבור באור הירוק שממול. הוא לא מספיק להגיע לצומת. האור הירוק מתחלף לצהוב ואחר כך בהרף עין לאדום. הוא נאלץ ללחוץ על דוושת הבלמים ולעצור שוב. הוא מכבה את הרדיו בקוצר רוח ומתחיל לתופף שוב באצבעות עצבניות על הגה המכונית. עוד פנים יפות מתקרבות. הנער רק בן שתיים עשרה. הנהג רוטן בכעס אבל מנמיך את שמשת החלון.
פעם נוספת ממלא קול של נער את חלל המונית. "חצי מחיר מהחנות," ידו מושטת פנימה ומציגה לראווה חפיסת גומי לעיסה. הנהג מתבונן בפני הנוסעים מבעד למראה הקדמית. אף אחד לא זז. הוא מפשפש בקופסת הכסף הקטן, מושיט לנער מטבע ולוקח ממנו את החפיסה. הוא מניח את חפיסת המסטיק לפניו על לוח המכוונים, לצד השוקולד. האור מתחלף לירוק. לפתע אני נזכר שעדיין לא שילמתי לו את דמי הנסיעה, אולם אני חושש להושיט לו אותם ישירות, כדי שלא יסיר שוב את הידיים מההגה. אני מעביר את הכסף לנוסע שיושב לצדו, והוא מעביר אותו בתורו לנהג. הנהג מתבונן בי מבעד למראה ומחייך.
אנחנו חולפים על פני "פארק החייל האלמוני". על הדשא הירוק מתפרקדות פנים מלאות רוגע. אחרים יושבים על כיסאות, מעשנים נרגילות ומפריחים עשן לשמיים. שני בחורים צעירים דולקים בעקבות צעירות גנדרניות שמשתעשעות על הדשא בלי לשים אליהם לב. כולם מחפשים פתחי מילוט.
הנהג פונה שמאלה לעבר צומת "רשאד אלשווה". כרגיל, אור אדום. הוא לוחץ בעצבנות על דוושת הבלמים ומושיט יד אל חפיסת הסיגריות. הוא מושיט אותה לאחור, אבל איש מן הנוסעים לא מעשן. הוא שולף לעצמו סיגריה ומצית אותה.
נער צעיר מתקרב אל המונית ובידו סמרטוט רטוב. טרם חצה את גיל חמש עשרה. הוא מנקה במהירות את החלק הקדמי, ואחר כך מתקדם לעבר המראה שלצד הנהג. הנהג מתבונן בפניו של הנער, נושם נשימה עמוקה, ואז מבקש ממנו להפסיק. הצעיר נסוג מספר צעדים לאחור, אבל בעיניו הסוערות ניכרים ייאוש ותחינה. הנהג מסמן לו להתקרב ומושיט לו מספר מטבעות. פניו של הצעיר מתמלאות שמחה, לנוכח הזכייה הבלתי צפויה שלה ייחל. הוא מדלג בקלילות לעבר המכונית הבאה בתור, אבל הנהג קורא לו בשנית והוא מתקרב בהיסוס. הוא מושיט לנער את שתי חפיסות השוקולד והמסטיק.
"תמכור אותן ושמור לעצמך את הכסף."
אור ירוק מופיע ברמזור ממול. המכונית מתחילה לנסוע. היא פונה שמאלה ושועטת במהירות לעבר צומת אוניברסיטת אלאזהר. גם הרמזור שבצומת הבא אדום.
רוצים לשמוע סיפורים קוליים?
רכשו מנוי וקבלו גישה בלתי מוגבלת לכל אפשוריות האתר
ברכישת מנוי אתם תומכים ישירות בסופרים, מתרגמים ועורכים.