בַּעֲיָרָה שֶׁשְּׁמָהּ קִרְיַת בְּטֵלוֹן גָּר לוֹ חַיָּט אֶחָד, אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן. הָיָה לוֹ זָקָן בְּדִיּוּק כְּמוֹ לְתַיִשׁ, וְהוּא הָיָה תָּמִיד עַלִּיז וְשָׂמֵחַ. הוּא הָיָה גַּם רָזֶה מְאוֹד. זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁכָּל חַיָּט חַיָּב לִהְיוֹת רָזֶה, מִשּׁוּם שֶׁעָלָיו לְהִדַּמּוֹת לְחוּט וָמַחַט. אֲבָל אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן הָיָה רָזֶה בְּמִדָּה כָּזֹאת, שֶׁהָיָה יָכוֹל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ קוֹף שֶׁל מַחַט שֶׁאוֹתָהּ הֶחְזִיק בְּמוֹ יָדָיו. הוּא הָיָה מְסֻגָּל לֶאֱכֹל אַךְ וְרַק אִטְרִיּוֹת, כִּי שׁוּם דָּבָר אַחֵר לֹא עָבַר לוֹ בַּגָּרוֹן. אִישׁ טוֹב לֵב הָיָה, וְהַחִיּוּךְ לֹא מָשׁ מֵעוֹלָם מֵעַל פָּנָיו. בִּזְקָנוֹ הָיוּ מֵאָה שְׁלוֹשִׁים וָשֵׁשׁ שְׂעָרוֹת, וְלִפְעָמִים, בִּימֵי חַג, קָלַע אוֹתָן לְצַמָּה, וְאָז נִרְאָה בֶּאֱמֶת יָפֶה מְאוֹד.

הוּא הָיָה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, אִלְמָלֵא צוֹעֲנִיָּה אַחַת שֶׁנִּפְצְעָה בְּרַגְלָהּ וְהַפֶּצַע שֶׁלָּהּ הָיָה גָּדוֹל מְאוֹד. חוּטְחוּטוֹן הִטְלִיא אֶת עוֹרָהּ בְּהַצְלָחָה כָּזֹאת, שֶׁלֹּא נוֹתְרָה לָהּ כָּל צַלֶּקֶת, וּבְהַכָּרַת תּוֹדָה הִיא פָּתְחָה לוֹ בַּקְּלָפִים וְאָמְרָה:

"אִם תֵּצֵא בְּיוֹם רִאשׁוֹן מֵהָעִיר הַזֹּאת וְתֵלֵךְ כָּל הַזְּמַן מַעֲרָבָה, תַּגִּיעַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְעִיר שֶׁבָּהּ תֻּכְרַז כְּעַל מֶלֶךְ!"

חוּטְחוּטוֹן צָחַק צְחוֹק גָּדוֹל. אֲבָל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הוּא חָלַם חֲלוֹם, וּבַחֲלוֹם הוּא אָכֵן הָפַךְ לְמֶלֶךְ, וְהוֹדוֹת לַשֶּׁפַע שֶׁזָּכָה בּוֹ שָׁמַן וְנִרְאָה כְּמוֹ חָבִית כְּרַסְתָּנִית. הוּא הִתְעוֹרֵר וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ:

"מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי זוֹ אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ? קוּם עַל רַגְלֶיךָ, אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן, וְלֵךְ מַעֲרָבָה!"

הוּא נָטַל אִתּוֹ צְרוֹר עִם מֵאָה מְחָטִים וְחוּט בְּאֹרֶךְ אֶלֶף קִילוֹמֶטְרִים, וְגַם אֶצְבָּעוֹן, מַגְהֵץ וּמִסְפָּרַיִם גְּדוֹלִים מְאוֹד, וְיָצָא לִשְׁאֹל הֵיכָן נִמְצֵאת הַדֶּרֶךְ מַעֲרָבָה. אִישׁ בְּקִרְיַת בְּטֵלוֹן לֹא יָדַע לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָתוֹ, עַד שֶׁנִּתְקַל בְּזָקֵן אֶחָד בֵּן מֵאָה וָשֵׁשׁ שֶׁהִרְהֵר קְצָת וְאָמַר:

"מַעֲרָב זֶה בְּוַדַּאי הַמָּקוֹם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מַגִּיעָה אֵלָיו בָּעֶרֶב."

מִיָּד הָיָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת שֶׁאֵלּוּ דִּבְרֵי טַעַם, וְאָדוֹן חוּטְחוּטוֹן הַחַיָּט פָּנָה לְשָׁם. עוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לְהִתְרַחֵק, נָשְׁבָה הָרוּחַ בַּשָּׂדֶה. אָמְנָם הָיְתָה זוֹ רוּחַ חַלָּשָׁה לְמַדַּי, אַךְ אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן הָיָה רָזֶה לְאֵין עֲרֹךְ, וְהָרוּחַ הֵעִיפָה אוֹתוֹ וְנָשְׂאָה אוֹתוֹ אִתָּהּ. וְכָךְ עָף לוֹ אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן בָּאֲוִיר וְנֶהֱנָה מְאוֹד מִמַּסָּעוֹ. אֲבָל גַּם הָרוּחַ הִתְעַיְּפָה וְשָׁמְטָה אֶת הַחַיָּט לַקַּרְקַע. הַכֹּל הִסְתַּחְרֵר לְנֶגֶד עֵינָיו, וְהוּא לֹא יָדַע מָה קָרָה לוֹ, אֲבָל הֵבִין שֶׁנָּחַת בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל מָאן דְּהוּא, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַע אֶת מָאן דְּהוּא קוֹרֵא בְּכַעַס:

"וְלָמָּה, אִם יֻרְשֶׁה לִי לְהָבִין, אַתָּה תּוֹקֵף אוֹתִי?"

אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן נָשָׂא אֶת מַבָּטוֹ וְרָאָה שֶׁהוּא בִּשְׂדֵה שִׁבּוֹלִים, וְשֶׁהָרוּחַ הִשְׁלִיכָה אוֹתוֹ אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל דַּחְלִיל, מַרְחִיק צִפּוֹרִים. הַדַּחְלִיל הָיָה לָבוּשׁ בְּהָדָר רַב, מִכְנָסָיו הָיוּ אַךְ מְעַט קְרוּעִים, הוּא עָטָה אֲפֻדָּה יְרֻקָּה וְחָבַשׁ מִגְבַּעַת מְשֻׁנָּה. שְׁתֵּי רַגְלָיו הָיוּ עֲשׂוּיוֹת מִמַּקְּלוֹת עֵץ, וּכְמוֹתָן שְׁתֵּי יָדָיו.

חוּטְחוּטוֹן הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ, קַד קִדָּה עֲמֻקָּה וְאָמַר בְּקוֹל דַּקִּיק:

"רֹב שְׁלוֹמוֹת לִכְבוֹדוֹ. יִסְלַח לִי אִם דָּרַכְתִּי עַל כַּף רַגְלוֹ. אֲנִי אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן, חַיָּט."

"נָעִים לִי מְאוֹד לְהַכִּיר אָדָם כֹּה נֶחְמָד," הֵשִׁיב הַדַּחְלִיל. "אֲנִי הָרוֹזֵן דַּחְלִיל, סֵמֶל הָאֲצֻלָּה שֶׁלִּי הוּא אַרְבָּעָה מַקְּלוֹת, וַאֲנִי נִמְצָא כָּאן כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁצִּפּוֹרִים לֹא יַחְמְסוּ גַּרְעִינֵי חִטָּה, אֲבָל הֵן לֹא גּוֹזְלוֹת הַרְבֵּה מִזְּמַנִּי. יֵשׁ לִי אֹמֶץ גָּדוֹל לְאֵין עֲרֹךְ, וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְהִלָּחֵם רַק בַּאֲרָיוֹת וּבִנְמֵרִים, אֲבָל הַשָּׁנָה הֵם מְמַעֲטִים לְהַגִּיעַ לְכָאן וְלֶאֱכֹל חִטָּה. וּלְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת, אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן?"

אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן שׁוּב קַד קִדָּה וְגַם נִתֵּר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בָּאֲוִיר, שֶׁכֵּן הָיָה מָצוּי בְּהִלְכוֹת נִימוּסִים וְיָדַע שֶׁכָּךְ גְּבִירִים רָמֵי-מַעֲלָה מְבָרְכִים זֶה אֶת זֶה.

"לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ, אֲדוֹנִי הָרוֹזֵן? אֲנִי הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֶהְיֶה לְמֶלֶךְ."

"בֶּאֱמֶת?"

"אָכֵן כֵּן! מֵרֶגַע שֶׁנּוֹלַדְתִּי נוֹעַדְתִּי לִהְיוֹת מֶלֶךְ. אוּלַי תִּצְטָרֵף אֵלַי, אֲדוֹנִי הָרוֹזֵן? יִהְיֶה לָנוּ מְעַנְיֵן יוֹתֵר יַחַד."

"בְּסֵדֶר," עָנָה דַּחְלִיל, "כְּבָר נִמְאַס לִי לַעֲמֹד כָּאן. אֲבָל בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן, תְּתַקֵּן וְתַטְלִיא לִי קְצָת אֶת הַבְּגָדִים, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן בַּדֶּרֶךְ, וַאֲנִי חַיָּב לְהֵרָאוֹת טוֹב."

"בְּרָצוֹן רַב!" אָמַר חוּטְחוּטוֹן.

 

הוּא נִרְתַּם לַמְּלָאכָה, וְכַעֲבֹר שָׁעָה הָיוּ לְדַחְלִיל בְּגָדִים נֶהֱדָרִים וּמִגְבַּעַת שֶׁנִּרְאֲתָה כִּמְעַט כְּמוֹ חֲדָשָׁה. אָמְנָם הַצִּפּוֹרִים בַּשָּׂדֶה קְצָת גִּחֲכוּ, אַךְ הוּא הִתְעַלֵּם מֵהֶן וּבְרֹב חֲשִׁיבוּת יָצָא לַדֶּרֶךְ עִם חוּטְחוּטוֹן. בַּדֶּרֶךְ הֵם גִּלְגְּלוּ שִׂיחָה נְעִימָה מְאוֹד, וְנַפְשׁוֹתֵיהֶם נִקְשְׁרוּ. בַּלֵּילוֹת נִרְדְּמוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל בֵּין הַשִּׁבּוֹלִים, וְהַחַיָּט קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ בְּחוּט לַדַּחְלִיל, שֶׁהָיָה כָּבֵד יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁהָרוּחַ לֹא תִּשָּׂא אוֹתוֹ שׁוּב בָּאֲוִיר. וּכְשֶׁכְּלָבִים הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם, הָיָה דַּחְלִיל, שֶׁמִּתֹּקֶף מְלַאכְתּוֹ הָיָה אַמִּיץ מְאוֹד, תּוֹלֵשׁ לְעַצְמוֹ אֶת הָרֶגֶל וּמַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ עַל הַכְּלָבִים, וְאַחַר כָּךְ הָיָה שָׁב וְקוֹשֵׁר אוֹתָהּ לְגוּפוֹ בְּחֶבֶל.

עֶרֶב אֶחָד, בְּעוֹדָם בַּיַּעַר, רָאוּ פִּתְאוֹם אוֹר מְהַבְהֵב.

"בּוֹא נֵלֵךְ לְשָׁם, אוּלַי אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר שָׁם אֶת הַלַּיְלָה!" אָמַר חוּטְחוּטוֹן.

"בְּסֵדֶר, נַעֲשֶׂה לָהֶם אֶת הַכָּבוֹד!" עָנָה אָדוֹן דַּחְלִיל הָרוֹזֵן.

כְּשֶׁהִבִּיטוּ בּוֹ, נִרְאָה לָהֶם הַבַּיִת מוּזָר לְמַדַּי, כִּי הָיָה יָכוֹל לָזוּז. הוּא נִצַּב עַל אַרְבַּע כַּפּוֹתָיו וְהִסְתּוֹבֵב לְלֹא הֶרֶף בַּמָּקוֹם.

"אֵין סָפֵק שֶׁהַבְּעָלִים שֶׁל הַבַּיִת הַזֶּה הוּא טִפּוּס מְשַׁעֲשֵׁעַ," לָחַשׁ אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן, "הוּא לֹא מַפְסִיק לִרְקֹד."

הֵם חִכּוּ עַד שֶׁהַדֶּלֶת הִגִּיעָה אֲלֵיהֶם, וְאָז נִכְנְסוּ פְּנִימָה. זֶה בֶּאֱמֶת הָיָה בַּיִת מוּזָר. אָמְנָם הָיָה זֶה קַיִץ, אֲבָל בָּאֲרֻבָּה בָּעֲרוּ קוֹרוֹת עֵץ עֲנָקִיּוֹת, וְעַל הָאֵשׁ יָשַׁב אִישׁ נִכְבָּד וְהִתְחַמֵּם. מִדֵּי פַּעַם אָסַף הָאִישׁ בְּכַף יָדוֹ גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת וּבָלַע אוֹתָן בְּתֵאָבוֹן רַב. מִשֶּׁרָאָה אֶת הָאוֹרְחִים, נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם, קַד קִדָּה וְאָמַר:

"הַאֻמְנָם אַתֶּם אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן וְהָרוֹזֵן אָדוֹן דַּחְלִיל?"

הֻפְתְּעוּ הַשְּׁנַיִם לְגַלּוֹת שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתָם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם, אַךְ לֹא אָמְרוּ דָּבָר, חוּטְחוּטוֹן רַק נִתֵּר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בָּאֲוִיר, וְדַחְלִיל הֵסִיר אֶת הַמִּגְבַּעַת מֵרֹאשׁוֹ.

וְהַלָּה הִמְשִׁיךְ:

"הִשָּׁאֲרוּ אֶצְלִי לַאֲרוּחַת עֶרֶב וּמָחָר תַּמְשִׁיכוּ בְּדַרְכְּכֶם. מִיָּד אֶקְרָא לְאִשְׁתִּי, לְבִתִּי וְלִקְרוֹבִים אֲחֵרִים."

הוּא מָחָא כַּפַּיִם, וּפִתְאוֹם צָצוּ בַּשֶּׁטַח אֲנָשִׁים רַבִּים. בִּתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת הָיְתָה יָפָה מְאוֹד, אַךְ קוֹל צְחוֹקָהּ הִזְכִּיר צָהֳלַת סוּסִים בַּשָּׂדֶה. אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ עַד מְאוֹד, וְהִיא אָמְרָה לוֹ שֶׁהָיְתָה רוֹצָה בַּעַל כָּזֶה. אַחַר כָּךְ הֵסֵבּוּ לַשֻּׁלְחָן: אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן וְדַחְלִיל יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל רָגִיל, וְכָל הַיֶּתֶר יָשְׁבוּ עַל סִירֵי בַּרְזֶל מְלֵאִים בְּגֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת, דָּבָר שֶׁהִדְהִים אֶת הָאוֹרְחִים עַד מְאוֹד.

בַּעַל הַבַּיִת אָמַר:

"אַל תִּתְפַּלְּאוּ, מְכֻבָּדַי, שֶׁכָּךְ אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים, אֲבָל בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ לְכֻלָּם תָּמִיד קַר מְאוֹד."

הַמָּרָק הֻגַּשׁ בְּדוּד עֲנָק, וְחוּטְחוּטוֹן כְּבָר קֵרֵב אֶת הַכַּף אֶל פִּיו, אַךְ דַּחְלִיל מָשַׁךְ בְּדַשׁ מְעִילוֹ וְלָחַשׁ:

"אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן, אַל תֹּאכַל אֶת זֶה, זוֹ זֶפֶת רוֹתַחַת!"

הֵם הֶעֱמִידוּ פָּנִים שֶׁהַמָּרָק עָרֵב לְחִכָּם, אֲבָל שָׁפְכוּ אוֹתוֹ בַּסֵּתֶר מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן. אַחַר כָּךְ הֵבִיא מְשָׁרֵת מְשֻׁנֶּה מָנָה נוֹסֶפֶת: עַכְבְּרוֹשִׁים בְּרֹטֶב צַיָּדִים. אַחַר כָּךְ הֻגְּשׁוּ לָהֶם אַרְבֶּה מְטֻגָּן, תּוֹלָעִים בִּגְבִינַת פַּרְמֵזָן שֶׁנִּרְאוּ כְּמוֹ מָקָרוֹנִי וּבֵיצִים סְרוּחוֹת לְקִנּוּחַ. הֵם נִבְהֲלוּ מְאוֹד וְהִשְׁלִיכוּ הַכֹּל מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן. פִּתְאוֹם אָמַר בַּעַל הַבַּיִת:

"הֲשָׁמַעְתְּ, אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן, שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּעִיר כְּסָלוֹן מֵת?"

"אֵיפֹה נִמְצֵאת אוֹתָהּ כְּסָלוֹן? הִיא רְחוֹקָה מִכָּאן?" שָׁאַל הַחַיָּט.

"תַּרְנְגוֹל שָׁחוּט צָרִיךְ לָרוּץ בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְשָׁם. הֲשָׁמַעְתְּ שֶׁהֵם מְחַפְּשִׂים מֶלֶךְ לְעַצְמָם וְשֶׁמִּי שֶׁיִּתְחַתֵּן עִם בִּתִּי יֻכְתַּר לְמֶלֶךְ?"

הַנַּעֲרָה צָהֲלָה כְּמוֹ סוּס בָּא בַּיָּמִים וּמֵרֹב שִׂמְחָה כָּרְכָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ סְבִיב צַוָּארוֹ שֶׁל חוּטְחוּטוֹן.

"לִבְרֹחַ!" לָחַשׁ דַּחְלִיל.

"אֲבָל אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הַדֶּלֶת. אֵין מָה לַעֲשׂוֹת!"

כָּל הַמִּשְׁפָּחָה הֵחֵלָּה לִצְהֹל, וּבַעַל הַבַּיִת אָמַר פִּתְאוֹם:

"נִשְׁתֶּה יַיִן לְחַיֵּיכֶם וְנָשִׁיר שִׁירִים עַלִּיזִים. אוּלַי אַתָּה מַכִּיר אֵיזֶה שִׁיר, אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן?"

"כֵּן, בְּהֶחְלֵט," אָמַר חוּטְחוּטוֹן, "אֲנִי מַכִּיר שִׁיר יָפֶה מְאוֹד."

תּוֹךְ שֶׁאָמַר זֹאת, קָרַץ לְדַחְלִיל וְלָחַשׁ לוֹ:

"פְּקַח עַיִן, אָחִי, וּבָרֶגַע שֶׁהַדֶּלֶת תִּתְמַמֵּשׁ מֵאֲחוֹרֵינוּ, תַּשְׁמִיעַ צְעָקָה!"

הוּא קָם, הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ וּבְקוֹל דַּקִּיק הִתְחִיל לָשִׁיר אֶת הַמִּזְמוֹר הַיָּחִיד שֶׁהִכִּיר:

"שִׂים בְּפִינוּ הַלֵּל וָשֶׁבַח וּתְפִלָּה …"

בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָרָה דָּבָר מְזַעְזֵעַ. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה קָפְצָה עַל הָרַגְלַיִם וְהִתְחִילָה לִשְׁאֹג וּלְיַבֵּב וּלְקַפֵּץ וּלְקַלֵּל. אַךְ אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן כְּמוֹ לֹא הִבְחִין בְּכָךְ וְהִמְשִׁיךְ לָשִׁיר עוֹד וָעוֹד. הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהַבַּיִת, עַל דַּיָּרָיו, בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי הַשִּׁיר הַזֶּה, עַל כֵּן שָׁאַף אֲוִיר מְלוֹא רֵאוֹתָיו וְשָׁר בְּקוֹל דַּקִּיק כִּצְלִילוֹ הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁל הָעוּגָב. מִשֶּׁסִּיֵּם לָשִׁיר אֶת הַשִּׁיר, הִתְחִיל מֵחָדָשׁ, עַד הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הַכֹּל נֶעֱלַם, הַבַּיִת הִתְפּוֹרֵר לְעָפָר וָאֵפֶר, וְרוּחַ נוֹרָאָה קָמָה.

הַשְּׁנַיִם הִסְתַּכְּלוּ סְבִיבָם בִּבְעָתָה וְרָאוּ שֶׁהֵם עוֹמְדִים בְּלֵב אָחוּ. הֵם הוֹדוּ לֶאֱלֹהִים עַל הַצָּלָתָם הַמֻּפְלָאָה, וְחוּטְחוּטוֹן אָמַר:

"אֵלּוּ הָיוּ שֵׁדִים נוֹרָאִיִּים, אֲבָל יָכֹלְנוּ לָהֶם!"

"הֵם נִבְהֲלוּ מִמֶּנִּי!" אָמַר דַּחְלִיל.

הַשְּׁנַיִם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת. הַשֵּׁד הַזָּקֵן סִפֵּר לְחוּטְחוּטוֹן שֶׁבָּעִיר כְּסָלוֹן הַמֶּלֶךְ מֵת, לָכֵן הֵם פָּנוּ לְעֵבֶר הָעִיר הַנֶּהֱדֶרֶת הַזֹּאת שֶׁהִתְפַּרְסְמָה בַּנַּפָּחִים שֶׁלָּהּ הַמְּפַרְזְלִים עִזִּים. בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים הִמְשִׁיכוּ לִנְדֹּד וְעָבְרוּ הַרְפַּתְקָאוֹת שׁוֹנוֹת וּבְסוֹף מַסָּעָם רָאוּ אֶת הָעִיר וְהֵבִינוּ שֶׁזּוֹ הַקֶּרֶת הַמְּפֻרְסֶמֶת. אַךְ פְּלִיאָה גְּדוֹלָה אָחֲזָה בָּהֶם, וּמֵרֹב תַּדְהֵמָה הֵם עָצְרוּ מִלֶּכֶת; בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם שָׂרַר מֶזֶג אֲוִיר יָפֶה, וְרַק בָּעִיר הַזֹּאת יָרְדוּ מֵהַשָּׁמַיִם פַּלְגֵי מַיִם, מַמָּשׁ גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת.

"אֲנִי לֹא אֵלֵךְ לְשָׁם, כִּי הַמִּגְבַּעַת תֵּרָטֵב לִי," אָמַר דַּחְלִיל.

"וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת מֶלֶךְ בְּמָקוֹם רָטֹב כָּל כָּךְ!" אָמַר חוּטְחוּטוֹן.

אֲבָל אַנְשֵׁי הָעִיר כְּבָר הִבְחִינוּ בָּהֶם וְיָצְאוּ לִקְרָאתָם בַּהֲמוֹנֵיהֶם. רֹאשׁ הָעִיר הִגִּיעַ רָכוּב עַל עִזָּהּ מְפֻרְזֶלֶת, וְכֻלָּם פָּרְצוּ בְּבֶכִי:

"אֲדוֹנִים נִכְבָּדִים! אוּלַי אַתֶּם תַּצְלִיחוּ לְהַצִּיל אוֹתָנוּ!"

"וְכִי מָה קָרָה לָכֶם?" שָׁאַל חוּטְחוּטוֹן.

"אֲנַחְנוּ בְּסַכָּנַת מַבּוּל וְהַשְׁמָדָה! הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּנוּ מֵת לִפְנֵי שָׁבוּעַ, וּמֵאוֹתוֹ יוֹם גֶּשֶׁם כָּבֵד יוֹרֵד עַל עִירֵנוּ הַנִּפְלָאָה. אִי אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לְהַבְעִיר אֵשׁ בַּבַּיִת, כִּי מַיִם נִכְנָסִים פְּנִימָה דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה. כֻּלָּנוּ נָמוּת, רַבּוֹתַי הַמְּכֻבָּדִים!"

"זֶה רַע מְאוֹד!" אָמַר אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה.

"הוֹ, וְעוֹד אֵיךְ! אֲבָל הֲכִי צַר לָנוּ עַל בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַמָּנוֹחַ, כִּי הִיא, הַמִּסְכֵּנָה, לֹא מַצְלִיחָה לְהַפְסִיק לְהִתְיַפֵּחַ, וּבִגְלַל דִּמְעוֹתֶיהָ יֵשׁ כָּאן עוֹד יוֹתֵר מַיִם."

"זֶה רַע אַף יוֹתֵר," קָבַע חוּטְחוּטוֹן בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה אַף יוֹתֵר.

"הוֹ, מְכֻבָּדַי!" קָרָא רֹאשׁ הָעִיר, "אָנָּא, עִזְרוּ לָנוּ! הֲתֵדְעוּ אֵיזֶה פְּרָס גָּדוֹל הִבְטִיחָה הַנְּסִיכָה לָאָדָם שֶׁיַּצְלִיחַ לַעֲצֹר אֶת הַגֶּשֶׁם? הִיא הִבְטִיחָה לְהִתְחַתֵּן אִתּוֹ, וְהוּא יִהְיֶה לְמֶלֶךְ."

"הוֹ," קָרָא חוּטְחוּטוֹן, "בֶּאֱמֶת? אָדוֹן דַּחְלִיל, בּוֹא נִגַּשׁ הָעִירָה, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְנַסּוֹת."

בְּתוֹךְ הַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל הוֹלִיכוּ אוֹתָם אֶל בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַמָּנוֹחַ, וּבָרֶגַע שֶׁעֵינֶיהָ נָחוּ עַל חוּטְחוּטוֹן הִיא קָרְאָה:

"הוֹ, אֵיזֶה עֶלֶם חֲמוּדוֹת!"

וְהוּא נִתֵּר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים לְגֹבַהּ רַב מְאוֹד וְאָמַר:

"הֲנָכוֹן הַדָּבָר שֶׁאַתְּ, הַנְּסִיכָה, תִּתְחַתְּנִי עִם מִי שֶׁיַּצְלִיחַ לַעֲצֹר אֶת הַגֶּשֶׁם?"

"כֵּן, זֶה הַנֶּדֶר שֶׁנָּדַרְתִּי."

"וְאִם אַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת?"

"אֲקַיֵּם אֶת הַנֶּדֶר."

"וַאֲנִי אֶהְיֶה לְמֶלֶךְ?" שָׁאַל חוּטְחוּטוֹן.

"כֵּן, עֶלֶם חֵן."

"טוֹב," קָרָא הַחַיָּט, "אֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲצֹר אֶת הַגֶּשֶׁם."

הוּא קָרַץ לָרוֹזֵן דַּחְלִיל, וְהֵם יָצְאוּ. כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר נָהֲרוּ הַחוּצָה גַּם הֵם בְּלֵב מְלֵא תִּקְוָה בִּרְצוֹתָם לִרְאוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל.

וְאִלּוּ חוּטְחוּטוֹן הָלַךְ עִם דַּחְלִיל תַּחַת מִטְרִיָּה, וְכָךְ דִּבְּרוּ:

"שְׁמַע, דַּחְלִיל, מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁהַגֶּשֶׁם הַזֶּה יַפְסִיק לָרֶדֶת?"

"צָרִיךְ לִדְאֹג לְמֶזֶג אֲוִיר יָפֶה."

"אֲבָל אֵיךְ עוֹשִׂים זֹאת?"

"אוֹ! צָרִיךְ לַחְשֹׁב!"

הֵם חָשְׁבוּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, וְהַגֶּשֶׁם הִמְשִׁיךְ לָרֶדֶת עוֹד וָעוֹד!

פִּתְאוֹם טָפַח אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן בְּיָדוֹ עַל מִצְחוֹ, פָּעָה כְּמוֹ עִזָּה וְקָרָא:

"אֲנִי יוֹדֵעַ מֵאַיִן מַגִּיעַ הַגֶּשֶׁם הַזֶּה!"

"מֵאַיִן?"

"מֵהַשָּׁמַיִם!"

"תִּרְאוּ אוֹתוֹ," נָהַם דַּחְלִיל, "גַּם אֲנִי חָכָם כָּזֶה. בֶּטַח שֶׁהוּא לֹא יוֹרֵד מִלְּמַטָּה כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֶלָּא לְהֶפֶךְ."

"נָכוֹן," אָמַר חוּטְחוּטוֹן, "אֲבָל מַדּוּעַ הוּא יוֹרֵד רַק עַל הָעִיר, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הוּא לֹא יוֹרֵד?"

"כִּי בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים יֵשׁ מֶזֶג אֲוִיר יָפֶה!"

"אַתָּה טִפֵּשׁ, אֲדוֹנִי הָרוֹזֵן!" אָמַר הַחַיָּט, "אֱמֹר לִי, מִמָּתַי יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם הַזֶּה?"

"אוֹמְרִים שֶׁמִּיּוֹם שֶׁהַמֶּלֶךְ מֵת."

"זֶהוּ זֶה! עַכְשָׁו הַכֹּל מוּבָן! הָעִנְיָן הוּא כָּזֶה: הַמֶּלֶךְ הָיָה כָּל כָּךְ גָּדוֹל וְאַדִּיר, שֶׁעִם מוֹתוֹ נִפְעַר חֹר בַּשָּׁמַיִם."

"אוֹי! אוֹי! זֶה בֶּאֱמֶת נָכוֹן!"

"וּמֵהַחֹר הַזֶּה דָּלַף הַגֶּשֶׁם, וְהוּא יַמְשִׁיךְ לִדְלֹף עַד קֵץ כָּל הַדּוֹרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא יֻטְלָא."

אָדוֹן דַּחְלִיל פָּעַר אֶת עֵינָיו לִרְוָחָה וְאָמַר:

"בַּחַיִּים לֹא פָּגַשְׁתִּי חַיָּט חָכָם כָּל כָּךְ."

בְּשִׂמְחָה רַבָּה הֵם הָלְכוּ לְרֹאשׁ הָעִיר וּבִקְּשׁוּ שֶׁיּוֹדִיעַ שֶׁאָדוֹן חוּטְחוּטוֹן, תּוֹשַׁב קִרְיַת בְּטֵלוֹן, מַבְטִיחַ שֶׁהַגֶּשֶׁם יִפָּסֵק.

"יְחִי אָדוֹן חוּטְחוּטוֹן! יְחִי!" קָרְאוּ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר.

חוּטְחוּטוֹן בִּקֵּשׁ לְהָבִיא אֶת כָּל הַסֻּלָּמוֹת שֶׁבָּעִיר, לְחַבֵּר אוֹתָם זֶה לָזֶה וּלְהַעֲמִיד אוֹתָם זֶה עַל זֶה עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לַשָּׁמַיִם. הוּא עַצְמוֹ נָטַל מֵאָה מְחָטִים וְקָצֶה שֶׁל חוּט בְּאֹרֶךְ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים קִילוֹמֶטְרִים וְעָלָה אִתָּם עַל הַסֻּלָּם, וְהָרוֹזֵן דַּחְלִיל הֶחְזִיק אֶת הַסְּלִיל לְמַטָּה וְשִׁחְרֵר אֶת הַחוּט לְאַט-לְאַט. חוּטְחוּטוֹן עָלָה עַד לְמַעְלָה וְרָאָה שֶׁאָכֵן יֵשׁ חֹר גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם שֶׁגָּדְלוֹ בְּדִיּוּק כְּגֹדֶל הָעִיר; פִּסַּת שָׁמַיִם קְרוּעָה הִשְׁתַּלְשְׁלָה כְּלַפֵּי מַטָּה, וּמֵהַחֹר בָּקְעוּ מֵי גֶּשֶׁם. עַל כֵּן נִרְתַּם לַמְּלָאכָה וְתָפַר וְהִמְשִׁיךְ וְתָפַר בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם. אֶצְבְּעוֹתָיו הִתְקַשּׁוּ מֵרֹב מַאֲמָץ, אַךְ הוּא לֹא חָדַל. אַחַר כָּךְ הֶחְלִיק אֶת הַשָּׁמַיִם בְּמַגְהֵץ וְיָרַד בַּסֻּלָּם, עָיֵף מְאוֹד.

בָּעִיר שָׂרַר מֶזֶג אֲוִיר חֲלוֹמִי! הָרוֹזֵן דַּחְלִיל כִּמְעַט הִשְׁתַּגֵּעַ מֵרֹב שִׂמְחָה, כְּמוֹ גַּם כָּל שְׁאַר תּוֹשָׁבֵי הָעִיר. הַנְּסִיכָה מָחֲתָה אֶת עֵינֶיהָ, שֶׁכִּמְעַט מַחֲצִיתָן כְּבָר נָמַסָּה מֵרֹב בֶּכִי, נָפְלָה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל חוּטְחוּטוֹן וְנִשְּׁקָה אוֹתוֹ בְּחִבָּה.

חוּטְחוּטוֹן שָׂמַח, וּפִתְאוֹם רָאָה שֶׁרֹאשׁ הָעִיר וְיוֹעֲצָיו נוֹשְׂאִים אֵלָיו שַׁרְבִיט זָהָב וְכֶתֶר מְפֹאָר וְקוֹרְאִים:

"יְחִי הַמֶּלֶךְ חוּטְחוּטוֹן!"

"יְחִי, יְחִי! שֶׁיִּהְיֶה לְבַעֲלָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה וְשֶׁיִּמְשֹׁל בְּאשֶׁר וּבְעשֶׁר!"

וְכָךְ מָשַׁל הַמֶּלֶךְ הַמְּשַׁעֲשֵׁעַ הַזֶּה לְאֹרֶךְ יָמִים רַבִּים, וּבְמַמְלַכְתּוֹ לְעוֹלָם לֹא יָרַד שׁוּב הַגֶּשֶׁם. וְאִלּוּ אֶת חֲבֵרוֹ הַטּוֹב הוּא מִנָּה לַשּׁוֹמֵר הַגָּדוֹל בַּמְּדִינָה וְנָתַן לוֹ תַּפְקִיד – לְהַרְחִיק אֶת הַצִּפּוֹרִים מֵרֹאשׁוֹ הַמַּלְכוּתִי.

 

*הסיפור תורגם לעברית בסיוע המכון הפולני בישראל

 

דימוי: טליה בר