קראו ב:
* תמלול ההרצאה: נילי שמילי
(שקף) איך לשרוד בכאילו בלב ים או בקיצור: אלבב"י
מחיאות כפיים. + כניסה של כלנית.
כלנית: מרגישים שאתם לא שלמים? שמשהו בכם מקולקל או לא ראוי לאהבה? ומה אם הייתי מבטיחה לכם שזה לא חייב להיות כך, שיש לכם דרך להשתנות?
"איך לשרוד בכאילו בלב ים" או בקיצור אלבב"י, התחיל כבלוג קטן שפתחתי בשנת 2004. הבלוג הקטן הזה שכתבתי על המיטה בחדר בבית הוריי הפך עם השנים לאחד הבלוגים הכי נקראים של העשור הקודם, ומשם לאחת מעשר הרצאות טד הכי נצפות של העשור הנוכחי ולבסוף למפלצת שסחפה אחריה וממשיכה לסחוף אנשים רבים ברחבי העולם שמשתמשים באופן קבוע בשיטה.
בימים אלה אני מרצה על בסיס יום יומי בארץ וברחבי העולם, כולל מקומות כמו הוואי, זימבבואה וליכטנשטיין. נכון להיום, הספר איך לשרוד בכאילו בלב ים תורגם לחמישים ואחת שפות ואני מקבלת מידי יום מאות מיילים וטלפונים מאנשים ברחבי העולם שרוצים להודות לי בהתלהבות ולספר לי עד כמה חייהם השתנו מקצה לקצה.
כשהמצאתי את השיטה לא דמיינתי בחלומות הכי פרועים שלי שהיא תהפוך לכזאת תורה ואפילו לעוגן מסוים עבור כל כך הרבה אנשים. הבנתי שבעולם משוגע כמו שלנו, לא נוכל כמובן למנוע מאסונות או משברוני לב לקרות, אבל כן נוכל למנוע מעצמנו להרגיש את התחושות הקשות שכל כך התרגלנו להרגיש.
איך לשרוד בכאילו בלב ים היא שיטה שפיתחתי כדי לנסות להפוך אותנו לאנשים טובים יותר, ואולי בדרך גם לגרום לנו ללמוד לאהוב את עצמנו קצת יותר.
אוקיי. ולפני שמתחילים, כמה דברים טכניים.
קודם כל, לגבי שאלות – אני מבטיחה שיהיה זמן בסוף. לא יהיה פה אחד או אחת שיישארו ללא מענה.
דבר שני, בסוף ההרצאה, תוכלו לגשת לגליה המקסימה, כאן בשולחן מאחור, ולרכוש בהנחה של חמישה אחוזים את ערכת איך לשרוד בכאילו בלב ים, הכוללת את הספר כמובן, אטמי אוזניים, ציפית לכרית, דיסק איך לשרוד עם טיפים שלא תמצאו בספר, וגם ספרון הצצה לספר הבא שלי, 'איך לשרוד בכאילו בהרי ההימלאיה'. אז כל מי שמעוניין, לגשת בבקשה לגליה בסוף ההרצאה. זה באמת במחיר מיוחד למי שנמצא פה היום.
אוקיי, אז בואו נתחיל.
(שקף) איך הכול התחיל?
בשנת 2004 מצאתי את עצמי עם לב שבור וכמו הרבה נערות בגילי לא ידעתי מה לעשות. מי שהיה בן הזוג שלי באותה התקופה הותיר אותי עם הרבה מאוד שאלות וכאב בלב ובאותו הרגע החלטתי שלא להיכנע לכאב ולצאת לחפש את "התרופה" שתגרום לי להרגיש טוב עם עצמי שוב, "התרופה" שתגרום לי להרגיש שלמה יותר ובטוחה בעצמי. ניסיתי יוגה, מדיטציה, ניסיתי טיול מסביב לעולם, טיפול כזה או אחר והרבה שיטות שונות ומשונות, אבל שום דבר לא הצליח לרפא אותי. כמעט ויתרתי, אבל אז קרה דבר מוזר.
(שקף) ואז קרה דבר מוזר
זה היה בערב שגרתי לגמרי שליליאן וויס ממסצ'וסטס התראיינה אצל רפי רשף ושינתה את חיי.
(שקף) תמונה: רפי רשף וליליאן וויס
בדרכה לצרפת לפגישת עסקים, תקלה במנוע גרמה למטוסה להתרסק ולגרום להריגתם המיידית של 249 נוסעים וצוות המטוס. כולם נהרגו, כולם מלבד ליליאן. במשך חמישה ימים היא צפה בין חיים ומוות במי האוקיינוס האטלנטי עד שמסוק של חיל האוויר האמריקאי מצא אותה וחילץ אותה.
היום ליליאן נשואה ואמא לשניים, היא מנחה תכנית בוקר, כותבת טור בניו יורקר וכתבה ספר זיכרונות מההישרדות בים, שעל הזכויות שלו נלחמו נטפליקס ופרמאונט. נטפליקס זכו והצילומים בכיכובה של איימי אדאמס בעיצומם.
זה היה הדבר הקשה ביותר שקרה לי, היא אמרה לרפי. אבל הזדמנות ענקית להתחיל מחדש. לפני המקרה, היא סיפרה, הייתי במקום הלא נכון לי, הייתי חסרת אנרגיות ובעיקר לא אהבתי את עצמי, ועכשיו? עכשיו אני חיה את החיים שתמיד רציתי לחיות. עכשיו אני מאושרת.
מאז אותו הראיון, התחלתי לחקור עשרות מקרי הישרדות אמיתיים ולא אמיתיים במטרה להבין את מנגנון ההישרדות ואת מנגנון ההעצמה שמגיע בעקבותיו. נעזרתי בין היתר בהזקן והים (שקף), קצת חיי פאי, (שקף) לאכול להתפלל לאהוב (שקף), טיפונת בעל זבוב (שקף), החצי השני של טיטניק (שקף), להתחיל מחדש (שקף), בחזרה מטואיצ'י (שקף), ו- 127 שעות (שקף), וזאת כדי לנסות להבין מה משותף לאותם אנשים ששרדו בכוונה או בלי כוונה והפכו לגרסה טובה יותר של עצמם. מה עבר עליהם בדרך, מה גרם להם לא לאבד תקווה ויותר מכך, איך השתמשו בטראומה לטובתם, ואיך אוכל להשיג בעצמי את אותו האפקט.
בתור התחלה קראתי את הרשימה השחורה של חברות התעופה, איתרתי כבישים מסוכנים במדינות עולם שלישי ובדקתי הסתברויות טביעה של אוניות, אך בסופו של דבר הבנתי שלא אוכל להבטיח התרסקות או טביעה אמיתית, ובעקבות כך, גם לעולם לא אוכל להבטיח הישרדות אמיתית ושינוי אמיתי. לליליאן וויס אמנם היה מזל גדול, אך מה אם אטוס ולא אתרסק, וגרוע מכך, מה אם אטוס, אתרסק ואמות וכל המטרה תתפספס וגם מה אם אטוס לטיול ופשוט אהנה ממנו, מבלי שחיי ישתנו? הבנתי שאם אני רוצה שינוי אמיתי אני לא יכולה לסמוך על המזל. אני צריכה משהו אחר שיוכל להוביל אותי לתוצאה המדויקת שחלמתי עליה. הבנתי שלעולם לא אוכל לשלוט בגורלי, אלא אם כן… אלא אם כן זה בכאילו.
(שקף) איך לשרוד בכאילו בלב ים
בהרצאה הקצרה הזאת אני הולכת לקחת אתכם למסע הישרדות אמיתי לגמרי, בכאילו. זה לא יהיה פשוט. במובן מסוים לצאת לשרוד בכאילו זה הרבה יותר סיזיפי מלשרוד באמת.
אמנם בשביל ליישם את השיטה לא תצטרכו לפנות זמן או לחסוך כסף, אבל כן תצטרכו אנרגיה, דמיון ובעיקר אמונה בעצמכם.
אני כבר אומרת מראש, השיטה היא לא לבעלי לב חלש. יהיו רגעים שתרצו לוותר, יהיו רגעים שתרגישו שאתם בסכנה ותגידו לעצמכם, למה נכנסתי לדבר הזה בכלל, אבל אם תצליחו לאתגר את עצמכם ולהפעיל את הדמיון הפרוע ביותר שלכם, אם תצליחו להתמסר, אבל להתמסר עד הסוף, תוכלו להיות כל מה שחלמתם עליו, אתם תצליחו לשנות את חייכם.
(שקף) רגע לפני שמתחילים
רגע לפני שמתחילים יש כמה כללי בסיס להצלחה במסע, שכל אחד ואחת מכם צריך לדעת ול-ש-נ-ן.
(שקף) זמן
כלל מספר אחד: זמן – הזמן המומלץ למסע משתנה מאדם לאדם, מנתונים שאני אספתי, ארבעה חודשים הם הזמן הממוצע המומלץ, אבל שכל אחד יעשה את החושבים שלו וישרוד את התקופה המתאימה לו על פי שיקול דעתו. הדבר החשוב באמת הוא לא להפסיק עד לתאריך הסיום שהצבתם לעצמכם, גם אם אתם מרגישים באמצע שנמאס לכם או שמישהו משכנע אתכם שאתם "משופרים מספיק".
(שקף) סודיות
כלל מספר שתיים: סודיות. אתם בטח כבר מתחילים לחשוד שלשרוד בכאילו זה לא בדיוק רעיון ברור שכל אחד יכול להבין. אל תתפתו לספר על כך לקרובים שלכם. כמה שיותר דיסקרטיות, עדיפה להצלחה שלכם. תופתעו לגלות עד כמה אנשים יכולים להיות רעילים בנוגע לרעיונות חדשים שזרים להם.
(שקף) תכנון מקדים
וכלל מספר שלוש: תכנון מקדים. אתם תראו שכשתתחילו, האתגר המרכזי שלכם יהיה לשרוד תוך כדי החיים עצמם. אתם תמצאו את עצמכם לא פעם מנסים להילחם מול כריש לבן בזמן שהעובד החדש במשרד שואל אתכם מה הסיסמא של המחשב, ולכן תצטרכו להבין איך לתמרן בין החיים האמיתיים למסע המדומיין. ככל שיותר דברים יהיו מוכנים לכם מראש, כך ברגע האמת לא תתקעו ותוכלו להמשיך את חייכם בניוטרל מבלי שזה ייראה חשוד או מבלי לתת הרגשה שאתם בלחץ מסוים בעולם האמיתי.
(שקף) אז מה זה בעצם אומר לשרוד בכאילו בלב ים?
אז מה זה בעצם אומר לשרוד בכאילו בלב ים?
איך לשרוד בכאילו בלב ים זו שיטה מוכחת שפיתחתי של אימון מוחי, בה המוח שלכם לומד להתמודד עם מצבי סטרס מדומיינים על מנת להגיע למצב של העצמה אישית אופטימלית.
בעזרת השיטה תוכלו להפעיל את המוח שלכם לטובתכם, להכניס את עצמכם למקומות הכי קשים והכי מאתגרים כדי שבסופו של דבר תוכלו לייצר חוסן נפשי.
איך לשרוד בכאילו בלב ים זו שיטה שהיא מצפן ומהווה עוגן לחיים. בכל פעם שנדמה לנו שהחיים מאבדים כיוון, "איך לשרוד" באה להצלה שלנו, של כל אחד ואחת שנמצאים כאן ורוצים להשתנות. זכרו, השינוי הוא אפשרי. עם קצת מאמץ, אפשר להשתנות כל פעם מחדש.
(שקף) מה
החלק הראשון של ההרצאה יעסוק ב'מה'. מה לדמיין? מה להמציא? איך מדמיינים התרסקות של מטוס ומי הם האנשים שכדאי להרוג, איפה הולך להתקיים המסע, והלו"ז היומיומי בים.
(שקף) איך – פרקטיקה משרדית של היעלמות הדרגתית יומיומית או בקיצור פמשהה"י
והחלק השני יעסוק ב'איך', או איך שאני אוהבת לקרוא לזה: "פרקטיקה משרדית של היעלמות הדרגתית יומיומית". או בקיצור "פמשהה"י". איך נעלמים במשרד? איך מתעלמים מבוס או מהורים? איך להיות פיזית במקום מבלי להיות נוכח באמת? ועוד ועוד.
שני החלקים האלה מתקיימים זה לצד זה ושניהם דורשים הכנה, מנטלית ופיזית.
(שקף) יוצאים לדרך
אז קדימה בואו נצא לדרך.
אז הדבר הראשון שניגע בו הוא שלב התכנונים, שאמור פחות או יותר לקחת לכם באזור השלושה שבועות. חשוב שתזכרו, כלל ברזל! לא יוצאים לדרך בלי מאגר רעיונות. זכרו, תוך כדי ההישרדות יהיה לכם מספיק על הראש וזה עלול לגרום לכם למתח גבוה אם תרגישו שגם חסרים לכם רעיונות לחשוב עליהם.
נהוג בדרך כלל לחלק את מאגר הרעיונות לשניים.
(שקף) מאגר רעיונות אישי
האחד, מאגר רעיונות אישי, כאן זה הזמן להכין רשימות הכוללות טראומות מהעבר, כולל טראומות ילדות, חלקים באופי שלכם או בגוף שלכם שאתם לא אוהבים, נקודות תורפה, רגשות אשמה וכו'. המאגר הזה יחסית פשוט ולא דורש יותר מידי מאמץ. יום יומיים של עבודה והרשימות האלה צריכות להיות מוכנות לכם בשלוף.
(שקף) מאגר רעיונות של טבע וכוח עליון
והשני, מאגר רעיונות של טבע וכוח עליון. המאגר הזה ידרוש מכם הרבה יצירתיות ומחשבה. כאן זה הזמן להמציא את המתווה הכללי של המסע שלכם. החל ממיקום התרסקות המטוס ועד למיקום ההישרדות עצמה.
אני למשל ממליצה על סיבוב הישרדות מעגלי במרחק רחוק וסביר מהאי המומצא וואק-וואק, שבאיי הוואי. (ממוקם בכאילו בין וואיקיקי למאווי) אבל כמובן שזה יכול להיות כל מקום אחר המהווה עבורכם איזשהו טריגר, זה יכול להיות מקום בו הייתם עם אהובכם לשעבר, או סתם מקום רומנטי שמעורר בכם אי נוחות.
בנוסף, כאן אתם ממציאים ומכינים רשימות של סוגי מזג אוויר, התמודדויות אופציונליות בים, כמו כרישים, סופות, או היפותרמיה/ התייבשות.
(שקף) טריקים ונחמה
שני דברים שאני ממליצה עליהם בחום בשלב ההכנות. האחד, המציאו מראש כל מיני "טריקים", שיכולים לבלבל ולעייף אתכם בזמן שאתם בים. זו יכולה להיות חפיסת שוקולד שנשמטת מידכם ונעלמת או מכשיר סלולרי מקולקל שיכול לשחק לכם בראש. ככל שהמכשולים שתציבו לעצמכם בכאילו בים יהיו קשים יותר, כך תצליחו להגיע לגרסה הטובה ביותר שלכם בחיים האמיתיים. הדבר השני הוא נחמה ונקודת אור. גם אם לדעתכם מצבכם הוא הנורא ביותר אליו בן אנוש יכול להיקלע, ואתם מעוניינים להקשות על עצמכם ככל הניתן, עדיין חשוב להמציא נקודות אור למסע. ללא נקודות אור, ההישרדות תהיה בלתי אפשרית ואף חסרת אחריות. אני במסעות שלי בכאילו נוהגת להשתמש בחיה מנחמת, (סוס ים ורוד ורירי) שמהווה עבורי מקום של ביטחון, אבל כמובן שאתם יכולים להמציא חפץ מנחם, מנטרה, נופים, וכל מה שעשוי להשרות עליכם רוגע.
(שקף) הבהרה
חשוב להבין: המאגרים שתכינו בשלב ההכנה המוקדמת הם כלליים. את רוב העבודה אתם נדרשים לעשות תוך כדי החיים עצמם ולא ניתן לתכנן את כל המסע מראש, וזה גם יהיה חסר אחריות לעשות את זה. המטרה היא להתמודד עם ההישרדות תוך כדי החיים, המטרה היא ללמוד לאלתר מחשבות ולפתור בעיות תוך כדי תנועה. המאגר הוא בהחלט מקום של ביטחון, אך אינו מחליף את הספונטניות שבמסע עצמו.
ועכשיו אחרי שהכנו, חשבנו, תכננו ועשינו רשימות אנחנו מוכנים לצאת לדרך.
(שקף) רגע, אבל איך בכלל מתחילים לחשוב על רעיונות?
רגע, איך בכלל מתחילים לחשוב על רעיונות? מתחילים לפרק אותם לגורמים. חושבים על כל האלמנטים שאמורים להופיע בלב ים. החל מהמטוס, ועד לחיי היום יום בים.
(שקף) ואם אין לי רעיונות טובים אני יכול לשאול רעיון מזה שלידי?
צריך להבין. כל מה שתמציאו צריך לשרת אתכם, ולכן ההמצאות הן אישיות. אני יודעת שזה מפתה להתעניין ברעיונות של זה שיושב לידכם. אבל נסיבות החיים של כל אחד מאיתנו הן אלו שצריכות להשפיע על ההמצאות שלנו. עלינו לקשר את ההמצאות לחיים שלנו, לאנשים שנמצאים בחיים שלנו ובעיקר לנסיבות החיים שהובילו אותנו לנקודה הזאת, בה אנחנו זקוקים לשינוי.
אחת הדוגמאות שאני אוהבת לתת בהרצאות שלי היא אישה אחת שניסתה את השיטה ואחרי זה פנתה אליי זועמת בטענה שזה לא עזר לה ולא שינה אצלה כלום. אחרי כמה בירורים איתה הבנתי שאחת הבעיות שלה בחיים היא ההתמודדות מול אמא שלה. תמיד לאמא שלה היו המון טענות כלפיה, היא הייתה לא מרוצה ממנה, ואותה אישה הרגישה שהיא לא מקבלת את האהבה שהיא זקוקה לה. שאלתי אותה, שרית, שם בדוי כמובן, שרית, האם המצאת בטיסת ההתרסקות שלך אישה שמזכירה את אמא שלך? האם ניצלת את חוויות החיים שלך כדי להכניס אותם לסיפור הדמיוני שלך ובכך לנסות להתחשל? התשובה שלה כמובן הייתה לא. ולכן בסיום המסע שלה, לא קרה שום דבר משמעותי. לא קרה אצלה שינוי והיחסים בינה לבין אמא שלה נשארו אותו הדבר.
עוד דוגמא, מישהי, נקרא לה סיון עם ו' אחת, זו מישהי נורא עדינה שמפחדת באמת מכל דבר. מנחשים, מאנשים, מכלבים. מהכול. גם היא, כמו שרית, שלחה לי מייל זועם על כך שהחרדות שלה עדיין נמשכות גם אחרי המסע שבכאילו. ביקשתי ממנה, סיון, ספרי לי על טיסת ההתרסקות שהמצאת. והיא סיפרה, שהיא מאוד פחדה לדמיין מטוס מתרסק ולכן היא המציאה מטוס שפשוט נוחת במי האוקיינוס. היא סיפרה שדמיינה אנשים נחמדים על המטוס ושכולם שורדים יחד במן אידיליה כזאת במי הים, שהיו חמימים כמובן, כי היא כמובן דמיינה שמדובר באוגוסט. חבורת האנשים הנחמדים שרה שירים של ג'סטין טימברלייק והעבירה את הזמן בשיחות נפש מדומיינות עד שהגיע החילוץ כעבור שלושה ימים בלבד.
חברים, חשוב להבין. אין חוכמות. לא נעים לומר, אבל אתם צריכים לסמוך על האינטליגנציה שלכם ולהפעיל שיקול דעת, גם אם זה קשה. אתם לא תוכלו להוביל לשינוי אם כל הזמן תחפשו איך להקל על עצמכם. ולכן אני רוצה לתת לכם כמה טיפים ודמיונות לדוגמא. אתם מוזמנים להשתמש בהם כבסיס במידת הצורך.
אנחנו נדבר על זה בהרחבה בחלק השני, אבל שתדעו כבר עכשיו, את טיסת ההתרסקות מומלץ בחום להתחיל בסוף השבוע. אתם תראו שתחילתו של המסע בכאילו עלולה להיות מבלבלת וכדאי שאף אחד בעבודה, כמו העובד החדש שירצה לדעת איפה ההמבורגר הכי טעים באזור המשרד, לא יישב לכם על הראש בדקות הקריטיות האלו.
ההתרסקות שאני ממליצה עליה היא התרסקות אכזרית, אבל זה כמובן תלוי בכושר הסיבולת שלכם. המציאו חברת תעופה מפוקפקת, מוזמנים להמציא לה שמות לפי מה שבא לכם. שמעתי כבר על אימג'ן איירליינס, כאילוליינס, פריטנד איירליינס וכו'. מוזמנים להיות יצירתיים ולעוף רחוק עם הרעיונות שלכם. עדיף כמובן שזה יהיה מטוס ג'מבו, מרבה אנשים- מרבה דאגות! האנשים שתבחרו למטוס שלכם צריכים להיות מומצאים בקפידה. אם כמו שרית, אמא שלכם מאוכזבת מכם כי אתם לא מצליחים כפי שהיא קיוותה שתהיו כבר בשלב הזה, שימו דמות אימהית על המטוס שתתיש אתכם בשאלות לגבי העתיד שלכם. אם בן הזוג שלכם לשעבר חושב שאתם בכיינים וזללני אנרגיה, המציאו דמות שדומה לו ושתפו איתה את כל הפחדים שלכם. אם אתם מרגישים שאכזבתם יותר מידי אנשים בחייכם, המציאו אישה נעולה בשירותים בזמן ההתרסקות ולמרות תחנוניה לעזרה, אל תקומו ממקומכם.
את הרגעים שלפני ההתרסקות כדאי לרפד בבכי תינוקות, בחפצים מתחלקים במעברים או צרחות של דיילות, גם קיא זה מצוין או כלבים שבורחים מכלובים.
לא חסרות סיבות להתרסקות. זה יכול להיות ברק, ציפורים במנועים, טייס מחבל, טייס שיכור – לשיקולכם. לדעתי מזג אוויר חריג יכול לעשות בכיף את העבודה. אני ממליצה בחום גם על איזשהו חפץ חד מהמטוס שיתקע לכם בגוף ויפצע אתכם. זה יכול להיות מזלג, או קרש האוכל שבמושב שלפניכם.
למרות שההתרסקות היא בכאילו, חלקכם, תלוי בחוסן המנטלי שלכם, עלולים להרגיש שמדובר בהתרסקות אמיתית לכל דבר, ולכן דאגו שבזמן שאתם מדמיינים, תהיו במקום נעים בביתכם, מכוסים בשמיכת פוך, ואפשרו לעצמכם לצרוח כשזה קורה. אל תפחדו לפחד.
אל תפחדו גם להרוג את האנשים האלה שזה עתה המצאתם. להיפך! הריגתם היא הדרך האפקטיבית ביותר שלכם להתמודד עם חרדת הנטישה שלכם. תהרגו-תהרגו-תהרגו וזה ישתלם לכם בגדול.
את השבוע הראשון בלב ים בכאילו אני ממליצה להגדיר כשבוע אוריינטציה. במהלך השבוע הזה, אתם תנסו להבין ולבנות את לוח הזמנים שלכם בים על פי הצרכים שלכם, ובמקביל ללמוד איך לשלב את החיים האמיתיים עם החיים שבכאילו – על זה כאמור נדבר בהמשך.
תצטרכו לחשוב על פעולות היום יום שלכם ועל לוח הזמנים בהתאם לאופי שלכם. איך אתם רוצים שהיום שלכם יתנהל? האם אתם רוצים להיות בתנועה, או מעדיפים להישאר במקום אחד? האם הים שלכם שקט או מלא גלים?
אני לדוגמא בן אדם יחסית רגוע ביום יום שלי, אני אוהבת להיות לבד, אני אוהבת שקט, אני אוהבת שיש לי זמן למחשבות ולכן לוחות הזמנים שאני בדרך כלל מארגנת לי ב"איך לשרוד" כוללים הרבה רעש, גלים סוערים, המולה ותזוזות.
(שקף) סדר יום בים בכאילו לדוגמא
הנה לוח זמנים ליום שלם בים בכאילו שריכזתי מכמה אנשים שעברו את המסע:
05:30 השכמה ובהייה בזריחה
06:30 מדיטציה
08:00 חיפוש ניצולים ושאריות מטוס
13:00 זמזום פרסומות מהטלוויזיה ומהרדיו
15:00 שנ"צ על כנף של מטוס
17:00 כתיבת מכתבים בעל פה
18:00 רשימה בעל פה של כל האנשים שאתם מכירים
19:00 שחיית התחממות והתשה
20:30 שינה על שארית של כנף מהמטוס
לא משנה אילו דברים תמציאו, מה שחשוב הוא להיות בתנועה מחשבתית. שלא יהיו חלקים מתים בים. חוסר ברעיונות עלול לגרום לכם להתעייף ולהישאב יותר ויותר לחיים האמיתיים.
כמובן שלוח הזמנים הוא דינאמי. בתוכו אתם צריכים לכלול את הדברים שהכנתם מראש, כמו למשל היזכרו בפעם ההיא שקראתם ביומן של בן הזוג שלכם, ושבן הזוג שלכם גילה את זה ואמר שאתם שפלים וקנאיים וחסרי ביטחון ושהוא לא מבין מה הוא עושה אתכם ולמה הוא סמך עליכם ואהב אתכם כל הזמן הזה.
חשבו על הדברים הנוראיים שעשיתם במהלך חייכם עד שלא תוכלו יותר. ואז, כשתרגישו שהשנאה העצמית שלכם חזקה מספיק, התחילו להתמקד גם בהיבטים הפיזיים של ההישרדות. גלים גבוהים, רוחות, קור, חום, כרישים, וגם, זיהום מהמגש שנתקע לכם בבטן, כאבי ראש, התייבשות, ורעב. תהיו ספציפיים. אם המצאתם רוחות, דמיינו כיצד הן נראות. האם הן מזיזות אתכם ממקום למקום? האם הים סוער? האם גופת אדם צפה לידכם?
כאן גם יהיה הזמן להשתמש בטריקים שהכנתם.
אחד הטריקים שאני נוהגת להשתמש בו הוא טריק הדגים הנעלמים. אני מדמיינת לעצמי ים כחול ונטול דגים כדי שגם אם תעלה בי המחשבה להרוג דג ולאכול אותו, באופן אבסורדי לא אצליח למצוא כזה. ובעקבות כך, יצרתי מצב בו אני מדמיינת את עצמי אוכלת את החיה המנחמת שלי, (סוס הים הרירי) מקבלת ממנה הרעלה ומאבדת הכרה לכמה רגעים.
טריק נוסף שאני אוהבת הוא טריק המסוקים. אלה יכולים להיות מסוקים או כמובן ספינות, העיקר שיחלפו בשעה קבועה ביום ולא יבחינו בכם. כדי להבין מהי השעה האידיאלית למסוקים לחלוף אתם צריכים להבין באיזו שעה ביום אתם נהיים חסרי סבלנות. הגעת המסוק/ הספינה צריכה להתרחש בשעה שאין לכם כוח לכלום. אם אתם בדרך כלל זועפים בבוקר, אז בבוקר. אם אתם מסיימים את יום העבודה בשש בלי אוויר, אז זו השעה המומלצת עבורכם.
(שקף) חלק שני: איך עושים את זה? פרטיקה משרדית של היעלמות הדרגתית יומיומית – פמשהה"י
אז איך לעזאזל עושים את זה?
כמובן שאם היינו חיים בריק, ולא היינו צריכים לפגוש אנשים, ללכת לעבודה או להופיע בארוחות משפחתיות, זה היה קל יותר, אבל המציאות היא כזאת לצערכם, או לשמחתכם, שאנחנו יצורים חברתיים.
אנחנו צריכים לנסות להשתפר ולשרוד תוך כדי החיים ולא בנפרד מהחיים.
כמובן שלא הייתי קובעת דווקא על ארבעת החודשים האלה מסיבה לחברים, או מזמינה מסעדה לעשרים מחבריי הקרובים. או מתכננת טיול להרים עם משפחתי, אבל אני גם לא מתכוונת למנוע מכם לראות משפחה, ללכת לסופר, לעבודה או אפילו לפגוש חברים. הכול אפשרי בעזרת כלל אחד חשוב שמיד אדבר עליו.
אתם צריכים דבר ראשון להבין ולקבל את העובדה שהחיים האמיתיים לא יקלו על פעולת הדמיון, להיפך. ולכן בשבוע הראשון והשני בעיקר, תצטרכו לגרום לעצמכם לדמיין באופן יזום עד שפעולת הדמיון תבוא לכם בצורה אוטומטית יותר.
לאט לאט אתם תבינו, האם אתם מדמייני בוקר? או יותר טיפוסים שמדמיינים בלילה? האם אתם זקוקים לשקט מוחלט כדי לדמיין ואז באמת למצוא ספסל שקט מחוץ למשרד שיהווה עבורכם עוגן לדמיון או שאתם מסוגלים לדמיין גם בחדר מלא אנשים פטפטניים או תוך כדי שאתם יושבים לצהריים עם העובד החדש במסעדת ההמבורגרים שנמצאת בקומת הקרקע של המגדל בו אתם עובדים.
בעזרת הכלל שאני מיד הולכת להגיד אותו, אתם תוכלו לעשות הכול.
(שקף) כלל האוטומט
כלל האוטומט. בעזרת כלל האוטומט תוכלו לבלוט כמה שפחות ולעורר כמה שפחות תשומת לב וכך להתרכז בכל הכוח במטרה – לשרוד בכאילו, להתחזק ולהשתפר כבני אדם.
דרך טובה לעשות זאת היא בראש ובראשונה לא להגדיל ראש. עשו את העבודה אותה אתם צריכים לעשות והימנעו ככל הניתן מלשבת אחד על אחד, לדוגמא עם העובד החדש שדורש שתשתפו אותו בפרטים על עצמכם או שיתעקש להזמין אתכם לקפה קר.
נסו להעביר את היום בעזרת הנהונים מרובים, אבל ללא לקיחת יוזמה וללא ניסיון לפתח שיחות בעצמכם, נסו לכוון את הגעתכם למשרד בשעה בה כולם כבר עסוקים ולצאת ככל הניתן ל"שיחות טלפון" חשובות באוויר הפתוח. השתתפו אך ורק בישיבות מרובות משתתפים ואל תישירו מבט לאף אחד ובטח שלא תעשו טובות לאף אחד, זה לא הזמן להיות אנשים טובים. יהיה לכם מספיק זמן לזה אחרי התהליך. כדאי בנוסף להיצמד למישהו, כדי שהוא ילחם בשבילכם את המלחמות. זה לא זמן טוב בשבילכם להיות לא מרוצים, או לדרוש משהו ממישהו.
התעלמות גם יכולה לבוא בחשבון, כל עוד היא לא נעשית ממקום "מרושע" שיכול לגרום לאנשים דווקא להפנות את תשומת הלב אליכם, במקום מכם.
אחרי כמה שבועות כאלה, תהיו מופתעים לגלות עד כמה אתם יכולים להיות בלתי נראים בלי הרבה מאמץ ותתחילו להרגיש מאוד בודדים. העובד החדש יפסיק לשאול אתכם שאלות כי לא הבעתם בו התעניינות וחברות שלכם ובני המשפחה יפסיקו להתקשר אליכם כי סיננתם את השיחות שלהם. המצב ייראה לכם מתסכל, ותרצו כבר להגיע לשלב מתקדם יותר בתהליך. שלב בו אתם מרגישים התעלות, שמחה ותקווה. וזה יגיע, אני מבטיחה לכם שזה יגיע אוטוטו. אבל חשוב שתדעו שהתקווה והשמחה וההתעלות ילוו בתחושת אופוריה שעלולה לפגוע בכם אם לא תיזהרו.
(שקף) אופוריה ומשבר שישים האחוזים
שימו לב. אחרי שתשלימו שישים אחוזים מהמסע שלכם, אתם תתחילו להרגיש התעלות. שרדתם את המחשבה שלכם. שרדתם את התנאים הכי גרועים, את המחשבות הכי מטלטלות ואתם תרגישו שנרפאתם, שאתם יכולים להיות עמידים בפני כל מה שיבוא, אבל חשוב שתדעו, גם אם אתם מרגישים "מוכנים לעולם", אתם עדיין לא. אתם במקום רגיש. אתם עברתם חוויה קשוחה, ואתם צריכים עדיין לשמור על עצמכם ולאפשר איזשהו "חוצץ" בין ההישרדות לבין החזרה לחיים, כי אחרת אפקט החזרה לחיים הישנים שלכם יהיה מאוד מהיר וכל העבודה הקשה שעשיתם תלך לאיבוד.
אתם מבינים, בשלב מסוים, בגלל שתרגישו טוב כל כך, אתם גם תקרינו משהו בטוח יותר כלפי חוץ, ואנשים מסוימים כמו למשל העובד החדש ירגישו את זה וירצו להיות בקרבתכם, כי אתם תחייכו ותהיו שלווים יותר מהרגיל. ולמרות שאתם עדיין תהיו עדינים מידי ועדיין לא הבשלתם עם התהליך עד הסוף ואתם במובן מסוים עדיין בוסריים, אתם תאהבו את הקרבה החדשה הזאת שנוצרה בעולם האמיתי עם אותם אנשים כמו העובד החדש ותתגעגעו לקרבה כזאת שהייתה לכם בעבר ותיווצר לכם כעת עם העובד החדש ובשלב מסוים, למרות שתנסו לומר לו שאתם באמצע תהליך ושאתם עדיין לא הגרסה הטובה ביותר שלכם, העובד החדש יגיד לכם שאתם יפים כמו שאתם וישכנע אתכם להפסיק לשרוד. בהתחלה אתם תהיו סקפטים, כי כמובן לא תאמינו שאתם באמת יפים כמו שאתם, אבל אחרי כמה זמן, אתם תתחילו להאמין לו. אתם תאהבו את המבט הזה שיש לו כשהוא מסתכל עליכם, ואת הדרך שבה הוא גורם לכם לחייך, ובלי שתשימו לב, אתם והעובד החדש תתחילו לבלות די הרבה זמן ביחד ואתם תצפו יחד בסרטים של ג'ים ג'רמוש ותבשלו יחד אורז מוקפץ ואתם בכלל לא תחשבו, אפילו לא לרגע, על כל חוסר השקט שהיה קיים בכם "פעם" והגרוע, הגרוע מכל הוא שתרגישו הקלה על כך שאתם לא צריכים יותר לשרוד יותר בלב ים, כי נרפאתם, נכון? לא. כי אחרי זמן מסוים, כשהעובד החדש יתרגל כבר לחיוך שלכם שהקסים אותו בהתחלה, אתם שוב תרגישו לא ממש שלמים ולא בטוחים בעצמכם ותתחילו לקרוא את המיילים וההודעות של העובד החדש ולכעוס עליו על דברים שאתם אפילו לא יודעים מהם ושוב תרגישו שאתם חוזרים להיות מקולקלים כמו שהייתם, ואחרי זמן מסוים העובד החדש בכבודו ובעצמו ישתמש בחולשות שלכם כדי להיפרד מכם. והוא יגיד לכם שהוא מצטער אבל שהוא לא יכול לחיות בחוסר השקט הזה. הוא ישתמש במילים כמו שלווה, רוגע, חוסר ביטחון ושלמות, המילים שאתם (!) בעצמכם אמרתם לעצמכם שחסרות בכם ולכן מלכתחילה יצאתם למסע שבכאילו ואתם תגידו לו שהרי אמרתם לו מההתחלה שיש לכם דברים שאתם חייבים לעבוד עליהם ובגלל זה אתם הייתם זקוקים, מוכרחים אפילו, להמשיך את המסע שבכאילו שהתחלתם, ורק בגללו עצרתם את הכול באמצע, כי סמכתם עליו והאמנתם לו שאתם יכולים לספר לו הכול עליכם, גם את הדברים הפחות נעימים לשמוע.
וכך תמצאו את עצמכם שוב שבורי לב ושוב מרגישים רצון לעשות קאט בחיים ולצאת למסע הישרדות שבכאילו, והפעם, אתם תבטיחו לעצמכם, הפעם אתם לא מפסיקים אפילו לא דקה לפני מועד הסיום, ואז שוב תיאלצו לתכנן את מתווה ההישרדות, ולעשות רשימות של טראומות מהעבר, ולדמיין טורנדויים וכרישים וגלים, ושוב תצטרכו להרוג את כל האנשים המסכנים האלה שתמציאו בהתרסקות מטוס אכזרית, ושוב תצטרכו לפצוע את עצמכם עם מגש של מטוס ולקפוא מקור בכאילו במים הקפואים של האוקיינוס השקט ולדמיין שוב ושוב את הפעם ההיא שקראתם ביומן, או את הפעם בה עשיתם את עצמכם חולים כדי לא לפגוש את המשפחה של בן הזוג שלכם, וכל זה בזמן שבחיים הרגילים מצפים מכם להיות נחמדים ואדיבים לכולם, ואתם לא תוכלו לעשות את זה, כי אתם קודם כל רוצים לתכנת את עצמכם מחדש במסע הישרדות שייחודי רק לכם, כדי שתוכלו אחת ולתמיד להפסיק לטעות כי אתם כבר כל כך מבולבלים מהניסיונות להיות טובים יותר, ולמה? למה אתם לא טובים מספיק כמו שאתם? למה אתם חייבים להשתדל כל כך הרבה כל הזמן? למי אי אפשר שפשוט תחיו כרגיל ותעשו את הכי טוב שאתם יכולים? למה אי אפשר?
רוצים לשמוע סיפורים קוליים?
רכשו מנוי וקבלו גישה בלתי מוגבלת לכל אפשוריות האתר
ברכישת מנוי אתם תומכים ישירות בסופרים, מתרגמים ועורכים.