"הָיָה פַּ'ם יוֹם חֹרֶף אֶחָד," אָמַר הַדּוֹד רֵמוּס בְּעוֹד הוּא מוֹשֵׁךְ בִּזְהִירוּת אֲפוּפַת מַחְשָׁבוֹת בִּשְׂפָמוֹ, "שֶׁבּוֹ אָמַר דּוֹן שׁוּעָל לַ'צְמוֹ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁכְּדַאי לוֹ לָרוּץ הַחוּצָה לַשָּׂדֶה וְלִשְׁתֹּל חֶלְקָה שֶׁל בָּטְנִים. וּבַיָּמִים הָהֵם, חֲמוּדִי, הַסִּיסְמָה הָיְתָה 'אֱמֹר וּגְמֹר'. הוּא רַק גָּמַר לַ'גִּיד תַּ'מִּלָּה – וּכְבָר הָיוּ גֻּמּוֹת בָּאֲדָמָה, וּכְבָר הָיוּ שְׁתִילִים בַּגֻּמּוֹת. כָּלַ'זְּמַן הַזֶּה יָשַׁב דּוֹן אַרְנָב וִ'סְתַּכֵּל בָּ'בוֹדָה. הוּא'סְתַּכֵּל, וְ'חַר כָּךְ הוּא סָגַר עַיִן אַחַת, הוּא סָגַר, וְשָׁר כָּכָה לַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ:

טִידְל טוֹנְגָּה טִידְל-נִים,

זֶה נֶחְמָד לִזְלֹל בָּטְנִים.

הֵם צוֹמְחִים פֹּה, הֵם קְטַנִּים –

בְּחִנָּם אֶזְלֹל בָּטְנִים.

מִפֹּה לְשָׁם הִתְחִילוּ הַבָּטְנִים לַ'בְשִׁיל, וּבְכָל פַּ'ם שֶׁדּוֹן שׁוּעָל יָרַד לְבַקֵּר תַּ'חֶלְקָהּ שֶׁלּוֹ, הוּא גִּלָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ כְּבָר בִּקֵּר שָׁם וַאֲפִלּוּ'סְתּוֹבֵב בֵּין הַשִּׂיחִים וְגֵרֵד בָּ'דָמָה. וּבָרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה'רְגִּיז אוֹתוֹ נוֹרָא. הוּא דֵּי חָשַׁד מִי הַמִּישֶׁהוּ הַזֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת, אֲבָל דּוֹן אַרְנָב 'צְלִיחַ לְטַשְׁטֵשׁ תָּ'עקֵבוֹת שֶׁלּוֹ בְּאֹפֶן כָּל כָּךְ מֻשְׁלָם, שֶׁדּוֹן שׁוּעָל לֹא יָדַע אֵיךְ לִתְפֹּס'תוֹ. מִפֹּה לְשָׁם, יוֹם אֶחָד יָצָא דּוֹן שׁוּעָל לְסִיּוּר מִסָּבִיב לְכָל חֶלְקַתַ'בָּטְנִים שֶׁלּוֹ, וְלֹא עָבַר יוֹתֵר מִדַּי זְמַן עַד שֶׁהוּא מָצָא פִּרְצָה בַּגָּדֵר, שֶׁבָּהּ מִישֶׁהוּ הֵזִיז תָּ'עַמּוּד עִם הַפַּס. וְעַלַ'מָּקוֹם הֶחְלִיט דּוֹן שׁוּעָל לְסַדֵּר שָׁם מַלְכֹּדֶת. הוּא תָּפַס וְכוֹפֵף עָנָף שֶׁל אֱגוֹז-בָּר שֶׁגָּדַל בְּפִנַּת הַגָּדֵר, חִבֵּר קָצֶה אֶחָד לְשׁוּרַת הַשִּׂיחִים הָרִאשׁוֹנָה, וְלַקָּצֶה הַשֵּׁנִי הוּא חִבֵּר קֶשֶׁר-עֲנִיבָה, וְאֶת כָּל זֶה הוּא הִדֵּק עִם נִצְרָה בְּדִיּוּק בַּפִּרְצָה.

בַּבֹּקֶר הַבָּא יָצָא דּוֹן אַרְנָב שׁוּב פַּ'ם אֶל חֶלְקַת הַבָּטְנִים, וּבָרֶגַע שֶׁהוּא נִסָּה לִ'שְׁתַּחֵל דֶּרֶךְ הַפִּרְצָה, קָפַץ הַקֶּשֶׁר-עֲנִיבָה וְתָפַס'תוֹ מֵאֲחוֹרֵי הָרַגְלַיִם הַקִּדְמִיּוֹת שֶׁלּוֹ, וְהֶעָנָף הַכָּפוּף 'תְיַשֵּׁר בִּתְנוּפָה וְעָף לְמַ'לָה – וְכָכָה נִשַׁ'ר דּוֹן אַרְנָב תָּלוּי בֵּינַ'שָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. הוּא הָיָה תָּלוּי, וְהוּא'תְנַדְנֵד, וְהוּא פָּחַד שֶׁעוֹד רֶגַע הוּא יִפֹּל, וְהוּא פָּחַד שֶׁהוּא לֹא יִפֹּל בִּכְלָל. וּבְעוֹד הוּא מַמְצִיא בָּרֹאשֶׁ'לּוֹ סִפּוּר בִּשְׁבִיל דּוֹן שׁוּעָל, הוּא שָׁמַע צְעָדִים בְּמוֹרַד הַדֶּרֶךְ, וְיַחַד עִם הַצָּ'דִים הוֹפִיעַ וּבָא דּוֹן דֹּב הַזָּקֵן, צוֹעֵד וְחוֹזֵר מִפְּגִישָׁה עִם דְּבוֹרֵי-בָּר עַל עֵץ שֶׁל דְּבַשׁ. דּוֹן אַרְנָב נִסָּה לְנַפְנֵף אֵלָיו יָד וְקָרָא:

"הָלוֹ, דּוֹן דֹּב!"

דּוֹן דֹּב עָמַד וִ'סְתַּכֵּל מִסָּבִיב, וְאַחֲרֵי רֶגַע הוּא רוֹאֶה אֶת דּוֹן אַרְנַב מִתְנַדְנֵד לוֹ עַלַ'חֶבֶל, וְהוּא קוֹרֵא אֵלָיו בַּחֲזָרָה:

"הֵי-יוּ, דּוֹן אַרְנָב. מָה שְׁלוֹמְךָ בְּיוֹם יָפֶה כָּזֶה?"

"פָּחוֹת'וֹ'יוֹתֵר, דּוֹן דֹּב, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. תּוֹדָה רַבָּה," אוֹמֵר דּוֹן אַרְנָב, כָּכָה הוּא אוֹמֵר.

וְאָז שׁוֹאֵל דּוֹן דֹּב אֶת דּוֹן אַרְנָב מָה הוּא עוֹשֶׂה שָׁם, לְמַ'לָה, בֵּין הָעֲנָנִים; וְדוֹן אַרְנָב, הוּא צוֹחֵק וְאוֹמֵר שֶׁהוּא מִתַ'שֵּׁר. אָז שׁוֹאֵל דּוֹן דֹּב בְּאֵיזֶה אֹפֶן, וְדוֹן אַרְנָב אוֹמֵר שֶׁכָּל רֶגַע הוּא מַרְוִיחַ דּוֹלָר. דּוֹן דֹּב שׁוֹאֵל אֵיךְ; וְדוֹן אַרְנָב עוֹנֶה שֶׁהוּא מְגָרֵשׁ תָּ'עוֹרְבִים מֵחֶלְקַתַ'בָּטְנִים שֶׁל דּוֹן שׁוּעָל. אַחַר כָּךְ הוּא שׁוֹאֵל אֶת דּוֹן דֹּב אִם לֹא מִתְחַשֵּׁק לוֹ לַ'רְוִיחַ דּוֹלָר לְשָׁעָה, 'פְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה וִילָדִים שֶׁהוּא מֻכְרָח לַ'שְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, וְדוֹן דֹּב יָכוֹל לִהְיוֹת דַּחְלִיל נֶהֱדָר, מַשֶּׁהוּ יוֹצֵא מֵהַכְּלָל. דּוֹן דֹּב עוֹנֶה שֶׁהוּא מַסְכִּים לְקַבֵּל תַּ'גּ'וֹבּ, וְאָז דּוֹן אַרְנָב מַרְאֶה לוֹ אֵיךְ לְכוֹפֵף תָּ'עָנָף. לֹא עָבְרוּ יוֹתֵר מֵאֵיזֶה רְגָעִים עַד שֶׁדּוֹן דֹּב 'תְּנַדְנֵד לוֹ שָׁם לְמַ'לָה בִּמְקוֹם דּוֹן אַרְנָב. וְדוֹן אַרְנָב – הוּא הָלַךְ יָשָׁר לַבַּיִת שֶׁל דּוֹן שׁוּעָל, וּכְשֶׁהוּא'גִּיעַ לְשָׁם הוּא'תְחִיל לְצַפְצֵף:

"דּוֹן שׁוּעָל! בּוֹא אִתִּי, דּוֹן שׁוּעָל, וַאֲנִי'רְאֶה לְךָ תַּ'בַּרְנָשׁ שֶׁסּוֹחֵב לְךָ תַּ'בָּטְנִים שֶׁלְּךָ."

דּוֹן שׁוּעָל תָּפַס תַּ'מַּקֵּלַ'לִיכָה שֶׁלּוֹ, הוּא תָּפַס, וּשְׁנֵיהֶם אָצוּ רָצוּ בַּחֲזָרָה לְחֶלְקַתַ'בָּטְנִים; וּכְשֶׁהֵם הִגִּיעוּ, שָׁמָּה הוּא הָיָה, דּוֹן דֹּב, עַל בָּטוּחַ, תָּלוּי עַלָ'עֵץ.

"אָה-הָא! סוֹף-סוֹף תָּפַסְתִּי'תְךָ, הָא?" אָמַר דּוֹן שׁוּעָל; וְלִפְנֵי שֶׁדּוֹן דֹּב יָכַל לַ'סְבִּיר מַשֶּׁהוּ, דּוֹן אַרְנָב קָפַץ מַטָּה-מַ'לָה וְצִפְצֵף בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת:

"תַּפְלִיק לוֹ עַלַ'פֶּה, דּוֹן שׁוּעָל! תַּפְלִיק לוֹ עַלַ'פֶּה!"

וְדוֹן שׁוּעָל – הוּא צָעַד קְצָת לְאָחוֹר בִּשְׁבִיל תְּנוּפָה, וְאַחַר כָּךְ הוּא הֵרִים תַּ'מַּקֵּל שֶׁלּוֹ בְּכָלַ-'כּוֹחַ, וּבְכָל פַּ'ם שֶׁדּוֹן דֹּב נִסָּה לַ'סְבִּיר מַשֶּׁהוּ, הוֹרִיד עָלָיו דּוֹן שׁוּעָל מִקְלַחַת שֶׁל מַכּוֹת.

וּבְעוֹד כָּל זֶה הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ, 'תְחַמֵּק דּוֹן אַרְנָב מִשָּׁם וְנִכְנַס לְתוֹךְ שְׁלוּלִית שֶׁל בֹּץ; שָׁמָּה הוּא יָשַׁב וְרַק הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ 'צִיצוּ הַחוּצָה, כִּי הוּא יָדַע שֶׁבְּעוֹד רֶגַע דּוֹן דֹּב יַ'בֹר בַּמָּקוֹם הַזֶּה וִינַסֶּה לִתְפֹּס'תוֹ. וּבֶ'מֶת, מִפֹּה לְשָׁם הוֹפִיעַ דּוֹן דֹּב בְּמוֹרַד הַדֶּרֶךְ, וּבָרֶגַע שֶׁעָבַר עַל יַד הַשְּׁלוּלִית, הוּא אָמַר:

"הָלוֹ, דּוֹן קַרְפָּד, אוּלַי רָאִיתָ אֶת דּוֹן אַרְנָב עוֹבֵר בַּסְּבִיבָה הַזֹּאת?"

"לִפְנֵי רֶגַע הוּא עָבַר פֹּה," עָנָה דּוֹן אַרְנָב. וְדוֹן דֹּב הַזָּקֵן זִנֵּק בְּמוֹרַד הַדֶּרֶךְ כְּמוֹ פֶּרֶד מְשֻׁגָּע; וְדוֹן אַרְנָב – הוּא יָצָא מֵהַשְּׁלוּלִית, 'תְיַבֵּשׁ לוֹ בַּשֶּׁמֶשׁ וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַבַּיְתָה כְּמוֹ כָּל בַּרְנָשׁ אַחֵר מֵהַיִּשּׁוּב.

"אָז הַדֹּב לֹא תָּפַס אֶת הָאַרְנָב, נָכוֹן?" שָׁאַל הַיֶּלֶד הַקָּטָן בְּקוֹל יַשְׁנוּנִי.

"קְפֹץ מֵהַכִּסֵּא, חֲמוּדִי!" קָרָא הַדּוֹד רֵמוּס בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה. "אֵין לִי זְמַן עַכְשָׁו לָשֶׁבֶת עַל יָדְךָ וְלַ'חְזִיק תָּ'רִיסִים שֶׁלְּךָ פְּתוּחִים."

*הסיפור לקוח מתוך: "הדוד רמוס" מאת יואל צ'נדלר הריס, הוצאת זמורה, ביתן 1983.