קראו ב:
כל סיפור מתחיל משאלה, וכששואלים שאלות טובות, מקבלים תשובות מעניינות. רודיארד קיפלינג (כן, ההוא, “ספר הג’ונגל”) כתב ספר סיפורים שלם, שכל סיפור בו מתחיל משאלה טובה, כזאת שגורמת לנו לומר “איך לא שאלתי את עצמי את זה קודם”: כיצד קיבל הנמר את חברבורתיו? מדוע הקנגורו מנתר? איך הומצא הכתב? והשאלה המרתקת מכולן: מה טיב היחסים בין בני אדם לחתולים?
הספר נקרא “סיפורי דווקא ככה” או “סיפורי בדיוק ככה” (בתרגומים השונים). ה”ככה” מרמז על השאלה – “למה?” שהיא מקור הסקרנות הבלתי נדלת, שיש בתוך כל ילד, וגם בתוך מי מהמבוגרים ששכחו להתבגר, וטרם סתמו את הגולל על שאילת שאלות.
תרגום: תלמה אליגון-רוז
שִׁמְעִי וְהַקְשִׁיבִי וְשִׂימִי לֵב וְהַאֲזִינִי; כִּי זֶה קָרָה וְהִתְרַחֵשׁ וְנִהְיָה וְהָיָה, הוֹ, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, כְּשֶׁחַיּוֹת הַבַּיִת וְהַמֶּשֶׁק הָיוּ עֲדַיִן חַיּוֹת בַּר פִּרְאִיּוֹת. הַכֶּלֶב הָיָה פֶּרֶא, וְהַסּוּס הָיָה פֶּרֶא, וְהַפָּרָה הָיְתָה פֶּרֶא, וְהַכִּבְשָׂה הָיְתָה פֶּרֶא, וְהַחֲזִיר הָיָה פֶּרֶא – הֲכִי פֶּרֶא שֶׁאֶפְשָׁר – וְהֵם הָלְכוּ בִּבְדִידוּתָם הַפִּרְאִית בְּיַעֲרוֹת הַפֶּרֶא הַרְטֻבִּים. אֲבָל הַחַיָּה הֲכִי פִּרְאִית מִכָּל חַיּוֹת הַבַּר הַפִּרְאִיוֹת הָיְתָה הֶחָתוּל. הוּא הָלַךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת הָיוּ דּוֹמִים בְּעֵינָיו.
גַּם הָאָדָם הָיָה כַּמּוּבָן פֶּרֶא. הוּא הָיָה פֶּרֶא אָדָם נוֹרָאִי. הוּא אֲפִלּוּ לֹא חָשַׁב לְהִתְבַּיֵּת עַד שֶׁפָּגַשׁ אֶת הָאִשָּׁה, וְהִיא אָמְרָה לוֹ שֶׁאֹרַח חַיָּיו הַפִּרְאִי לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיהָ. הִיא מָצְאָה מְעָרָה יָפָה וִיבֵשָׁה לִשְׁכַּב לִישֹׁן בָּהּ, בִּמְקוֹם עַל עֲרֵמַת עָלִים לַחִים; וְהִיא פִּזְּרָה חוֹל נָקִי עַל הָרִצְפָּה; וְהִיא הִבְעִירָה אֵשׁ נְעִימָה בְּמַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה; וְהִיא תָּלְתָה בְּפֶתַח הַמְּעָרָה יְרִיעַת עוֹר מְיֻבֶּשֶׁת שֶׁל סוּס-פֶּרֶא, עִם הַזָּנָב כְּלַפֵּי מַטָּה; וְהִיא אָמְרָה, "תְּנַגֵּב אֶת הָרַגְלַיִם, יַקִּירִי, לִפְנֵי שֶׁאַתָּה נִכְנָס. מֵעַכְשָׁו נְנַהֵל כָּאן בַּיִת."
בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, הֵם אָכְלוּ כֶּבֶשׂ-בַּר צָלוּי עַל הָאֲבָנִים הַלּוֹהֲטוֹת, מְתֻבָּל בְּשׁוּם-בַּר וּבְפִלְפֵּל-בַּר; וּבַרְוַז-בַּר מְמֻלָּא בְּאֹרֶז-בַּר וּבְחִלְבֶּה-בַּר וּבְכֻסְבָּרָה-בַּר; וּמוֹחַ עֶצֶם שֶׁל שׁוֹר-הַבַּר; וְדֻבְדְּבָנֵי-בַּר וְרִמּוֹנֵי-בַּר. אָז הָלַךְ הָאָדָם לִישֹׁן לְיַד הָאֵשׁ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. אֲבָל הָאִשָּׁה הִתְיַשְּׁבָה וְהִסְתָּרְקָה. הִיא לָקְחָה אֶת עֶצֶם הַכָּתֵף שֶׁל הַכֶּבֶשׂ הַצָּלוּי – עֶצֶם הַשֶּׁכֶם הַגְּדוֹלָה וְהַשְּׁטוּחָה – וְהִיא הִתְרַכְּזָה בַּסִּימָנִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁהָיוּ עָלֶיהָ, וְהִיא הוֹסִיפָה עֵצִים לַמְּדוּרָה, וְהִיא עָשְׂתָה קֶסֶם. הִיא עָשְׂתָה אֶת הַקֶּסֶם הַמִּתְנַגֵּן הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם.
וְשָׁם, בְּיַעֲרוֹת הַפֶּרֶא הַרְטֻבִּים, נֶאֶסְפוּ כָּל חַיּוֹת הַבַּר בַּמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יָכְלוּ לִרְאוֹת אֶת אוֹר הַמְּדוּרָה מִמֶּרְחָק רַב, וְחָשְׁבוּ לְעַצְמָן – מָה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?!
אָז רָקַע סּוּס-פֶּרֶא בְּרַגְלוֹ הַפִּרְאִית וְאָמַר, "הוֹ, יְדִידַי, הוֹ, גַּם אוֹיְבַי, מַדּוּעַ וְלָמָּה הֶעֱלוּ הָאָדָם וְהָאִשָּׁה אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה בַּמְּעָרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹאת, וְאֵיךְ זֶה יָכוֹל לְהַזִּיק לָנוּ?"
כֶּלֶב-בַּר הֵרִים אֶת אַפּוֹ הַפִּרְאִי וְהֵרִיחַ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַכֶּבֶשׂ הַצָּלוּי וְאָמַר, "אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁם, אֲנִי אֶרְאֶה וְאַבִּיט וְאַגִּיד לָכֶם; כִּי לְדַעְתִּי, זֶה דָּבָר טוֹב. חָתוּל, בּוֹא אִתִּי."
"לֹא לֹא לֹא!" אָמַר הֶחָתוּל. "הֲרֵי אֲנִי הֶחָתוּל שֶׁהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים בְּעֵינַי. אֲנִי לֹא בָּא."
"אִם כָּךְ, לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לִהְיוֹת שׁוּב חֲבֵרִים," אָמַר כֶּלֶב-בַּר וְיָצָא בְּרִיצָה קַלָּה אֶל הַמְּעָרָה. אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁהִתְרַחֵק קְצָת, חָשַׁב לְעַצְמוֹ הֶחָתוּל, "כָּל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים בְּעֵינַי. לָמָּה שֶׁלֹּא אֵלֵךְ גַּם אֲנִי לִרְאוֹת, לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּלֵּק מִשָּׁם בָּרֶגַע שֶׁיִּתְחַשֵּׁק לִי?" וְכָךְ הִתְגַּנֵּב אַחֲרֵי כֶּלֶב-בַּר, בְּשֶׁקֶט-בְּשֶׁקֶט, וְהִסְתַּתֵּר בְּמָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יוּכְלוּ לִשְׁמֹע הַכֹּל.
כְּשֶׁהִגִּיעַ כֶּלֶב-בַּר אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה, הוּא הֵרִים בְּאַפּוֹ אֶת יְרִיעַת עוֹר הַסּוּס הַמְּיֻבֶּשֶׁת וְהֵרִיחַ אֶת הָרֵיחַ הַנִּפְלָא שֶׁל הַכֶּבֶשׂ הַצָּלוּי. הָאִשָּׁה, שֶׁעֲדַיִן הִבִּיטָה בָּעֶצֶם, שָׁמְעָה אוֹתוֹ, וְאָז צָחֲקָה וְאָמְרָה, "הִנֵּה בָּא הָרִאשׁוֹן. יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא, מָה אַתָּה רוֹצֶה?"
כֶּלֶב-בַּר אָמַר, "הוֹ, אוֹיֶבֶת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי, מָה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁמֵּפִיץ רֵיחַ כָּל כָּךְ טוֹב בְּיַעֲרוֹת הַפֶּרֶא?"
אָז לָקְחָה הָאִשָּׁה עֶצֶם מִצְּלִי הַכֶּבֶשׂ, זָרְקָה אוֹתָהּ לְכֶלֶב-בַּר וְאָמְרָה, "יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא, תְּנַסֶּה וְתִטְעַם." כֶּלֶב-בַּר כִּרְסֵם אֶת הָעֶצֶם, וְהִיא הָיְתָה טְעִימָה יוֹתֵר מִכָּל מָה שֶׁטָּעַם אֵי-פַּעַם, וְהוּא אָמַר, "הוֹ, אוֹיֶבֶת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי, תְּנִי לִי עוֹד אַחַת."
אָמְרָה הָאִשָּׁה, "יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא, תַּעֲזֹר לָאִישׁ שֶׁלִּי לָצוּד בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם וְתִשְׁמֹר עַל הַמְּעָרָה הַזֹּאת בַּלַּיְלָה, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ עֲצָמוֹת צְלוּיוֹת כַּמָּה שֶׁרַק תִּרְצֶה."
"אֲהָהּ!" אָמַר הֶחָתוּל, שֶׁהִקְשִׁיב לַשִּׂיחָה. "הָאִשָּׁה הַזֹּאת חֲכָמָה מְאוֹד, אֲבָל הִיא לֹא חֲכָמָה כָּמוֹנִי."
כֶּלֶב-בַּר זָחַל לְתוֹךְ הַמְּעָרָה, הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכֵּי הָאִשָּׁה וְאָמַר, "הוֹ, חֲבֶרְתִּי וְאֵשֶׁת חֲבֵרִי, אֲנִי אֶעֱזֹר לָאִישׁ שֶׁלָּךְ לָצוּד בַּיּוֹם, וּבַלַּיְלָה אֲנִי אֶשְׁמֹר עַל הַמְּעָרָה שֶׁלָּכֶם."
"אֲהָהּ!" אָמַר הֶחָתוּל, שֶׁהִקְשִׁיב לַשִּׂיחָה. "הַכֶּלֶב הַזֶּה טִפֵּשׁ מְאוֹד." וְהוּא חָזַר דֶּרֶךְ יַעֲרוֹת הַפֶּרֶא הָרְטֻבִּים, מֵנִיעַ אֶת זְנָבוֹ הַפִּרְאִי וּמְהַלֵּךְ בִּבְדִידוּתוֹ הַפִּרְאִית. אֲבָל הוּא לֹא סִפֵּר לְאַף אֶחָד.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הָאִישׁ מִשְּׁנָתוֹ, הוּא שָׁאַל, "מָה כֶּלֶב-בַּר עוֹשֶׁה כָּאן?" וְהָאִשָּׁה אָמְרָה, "שְׁמוֹ כְּבָר לֹא כֶּלֶב-בַּר, אֶלָּא הַיָּדִיד הָרִאשׁוֹן, כִּי הוּא יִהְיֶה יְדִידֵנוּ הַטּוֹב תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד. קַח אוֹתוֹ אִתְּךָ כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לָצוּד."
בָּעֶרֶב הַשֵּׁנִי קָטְפָה הָאִשָּׁה מְלוֹא זְרוֹעוֹתֶיהָ עֵשֶׁב יָרֹק מֵהָאָחוּ וִיבְּשָׁה אוֹתוֹ בְּחֹם הַמְּדוּרָה, עַד שֶׁהֵפִיץ רֵיחַ שֶׁל חָצִיר רַעֲנָן. הִיא הִתְיַשְּׁבָה בְּפֶתַח הַמְּעָרָה וְקָלְעָה רְצוּעָה מֵעוֹר-סוּס, וְהִיא הִתְבּוֹנְנָה בְּעֶצֶם הַכָּתֵף שֶׁל הַכֶּבֶשׂ – עֶצֶם הַשֶּׁכֶם הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה – וְעָשְׂתָה קֶסֶם. הִיא עָשְׂתָה אֶת הַקֶּסֶם הַמִּתְנַגֵּן הַשֵּׁנִי בָּעוֹלָם.
וְהַרְחֵק מִשָּׁם, בְּיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא, תָּהוּ כָּל חַיּוֹת הַבַּר מָה קָרָה לְכֶלֶב-בַּר. לְבַסּוֹף רָקַע סוּס-פֶּרֶא בְּרַגְלוֹ וְאָמַר, "אֲנִי אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה וְאַגִּיד לָכֶם מַדּוּעַ כֶּלֶב-בַּר לֹא חָזַר. חָתוּל, בּוֹא אִתִּי."
"לֹא לֹא לֹא!" אָמַר הֶחָתוּל. "אֲנִי הֶחָתוּל שֶׁהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים בְּעֵינַי. אֲנִי לֹא בָּא." אֲבָל בְּכָל זֹאת הוּא עָקַב אַחֲרֵי סוּס-פֶּרֶא, בְּשֶׁקֶט-בְּשֶׁקֶט, וְהִסְתַּתֵּר בְּמָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יוּכַל לִשְׁמֹעַ הַכֹּל.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָאִשָּׁה אֶת סוּס-פֶּרֶא נִתְקָל וּמִסְתַּבֵּךְ בְּרַעֲמָתוֹ הָאֲרֻכָּה, הִיא צָחֲקָה וְאָמְרָה, "הִנֵּה בָּא הַשֵּׁנִי. יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא, מָה אַתָּה רוֹצֶה?"
סוּס-פֶּרֶא אָמַר, "הוֹ, אוֹיֶבֶת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי, אֵיפֹה כֶּלֶב-בַּר?"
הָאִשָּׁה צָחֲקָה, הֵרִימָה אֶת עֶצֶם הַשֶּׁכֶם, הִבִּיטָה בָּהּ וְאָמְרָה, "יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא, לֹא בָּאתָ לְחַפֵּשׂ אֶת כֶּלֶב-בַּר; בָּאתָ בִּשְׁבִיל הָעֵשֶׂב הַטָּעִים הַזֶּה."
וְסוּס-פֶּרֶא, נִתְקָל וּמִסְתַּבֵּךְ בְּרַעֲמָתוֹ הָאֲרֻכָּה, אָמַר, "זֶה נָכוֹן; תְּנִי לִי לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ."
הָאִשָּׁה אָמְרָה, "יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא, הַרְכֵּן אֶת רֹאשׁ הַבַּר שֶׁלְּךָ וְשִׂים עָלֶיךָ אֶת מָה שֶׁאֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ, וְתֹאכַל אֶת הָעֵשֶׂב הַנִּפְלָא הַזֶּה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם."
"אֲהָהּ!" אָמַר הֶחָתוּל, שֶׁהִקְשִׁיב לַשִּׂיחָה. "הָאִשָּׁה הַזֹּאת חֲכָמָה מְאוֹד, אֲבָל הִיא לֹא חֲכָמָה כָּמוֹנִי."
סוּס-פֶּרֶא הִרְכִּין אֶת רֹאשׁ הַבַּר שֶׁלּוֹ, וְהָאִשָּׁה הִלְבִּישָׁה עָלָיו אֶת רְצוּעַת הָעוֹר שֶׁקָּלְעָה. אָז הוּא נָשַׁף עַל רַגְלֶיהָ וְאָמַר, "הוֹ, גְּבִרְתִּי וְאֵשֶׁת אֲדוֹנִי, אֶהְיֶה מְשָׁרְתֵךְ בַּעֲבוּר הָעֵשֶׁב הַנִּפְלָא."
"אֲהָהּ!" אָמַר הֶחָתוּל, שֶׁהִקְשִׁיב לַשִּׂיחָה. "הסּוּס הַזֶּה טִפֵּשׁ מְאוֹד." והוּא חָזַר אֶל יַעֲרוֹת הַפֶּרֶא הַרְטֻבִּים, מֵנִיעַ אֶת זְנָבוֹ הַפִּרְאִי וּמְהַלֵּךְ בִּבְדִידוּתוֹ הַפִּרְאִית. אֲבָל הוּא לֹא סִפֵּר לְאַף אֶחָד.
כְּשֶׁחָזְרוּ הָאָדָם וְהַכֶּלֶב מֵהַצַּיִד, אָמַר הָאָדָם, "מָה סוּס-פֶּרֶא עוֹשֶׂה כָּאן?" וְהָאִשָּׁה אָמְרָה, "שְׁמוֹ כְּבָר לֹא סוּס-פֶּרֶא, אֶלָּא הַמְּשָׁרֵת הָרִאשׁוֹן, כִּי הוּא יִשָּׂא אוֹתָנוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד. וְאַתָּה תִּרְכַּב עַל גַּבּוֹ כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַצַּיִד.
לְמָחֳרָת הָלְכָה פָּרַת-בַּר אֶל הַמְּעָרָה, כְּשֶׁהִיא זוֹקֶפֶת מְאוֹד אֶת רֹאשׁ הַבַּר שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁקַּרְנֵי הַבַּר שֶׁלָּהּ לֹא יִסְתַּבְּכוּ בְּשִׂיחֵי הַבַּר, וְהֶחָתוּל אַחֲרֶיהָ, מִסְתַּתֵּר כְּמוֹ שֶׁהִסְתַּתֵּר קֹדֶם; וְהַכֹּל קָרָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁקָּרָה קֹדֶם; וְהֶחָתוּל אָמַר בְּדִיּוּק מָה שֶׁאָמַר קֹדֶם; וּכְשֶׁפָּרַת-בַּר הִבְטִיחָה לָתֵת לָאִשָּׁה אֶת הֶחָלָב שֶׁלָּהּ בְּכָל יוֹם בִּתְמוּרָה לָעֵשֶׁב הַנִּפְלָא, חָזַר הֶחָתוּל דֶּרֶךְ יַעֲרוֹת הַפֶּרֶא הַרְטֻבִּים, מֵנִיעַ אֶת זְנָבוֹ הַפִּרְאִי וּמְהַלֵּךְ בִּבְדִידוּתוֹ הַפִּרְאִית, בְּדִיּוּק כְּמוֹ קֹדֶם. אֲבָל הוּא לֹא סִפֵּר לְאַף אֶחָד. וּכְשֶׁהָאָדָם וְהַסּוּס וְהַכֶּלֶב חָזְרוּ הַבַּיְתָה מֵהַצַּיִד וְשָׁאֲלוּ אוֹתָן שְׁאֵלוֹת כְּמוֹ קֹדֶם, אָמְרָה הָאִשָּׁה, "שְׁמָהּ כְּבָר לֹא פָּרַת-בַּר, אֶלָּא הַנּוֹתֶנֶת אֹכֶל טוֹב. הִיא תִּתֵּן לָנוּ אֶת הֶחָלָב הַלָּבָן הֶחָמִים תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד, וַאֲנִי אֲטַפֵּל בָּהּ כְּשֶׁאַתָּה וְהַיָּדִיד הָרִאשׁוֹן וְהַמְּשָׁרֵת הָרִאשׁוֹן תֵּצְאוּ לְצַיִד."
לְמָחֳרָת חִכָּה הֶחָתוּל לִרְאוֹת אִם עוֹד יְצוּר פִּרְאִי יֵלֵךְ אֶל הַמְּעָרָה, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הִסְתּוֹבֵב בְּיַעֲרוֹת הַפֶּרֶא הַרְטֻבִּים, לָכֵן הֶחָתוּל הָלַךְ לְשָׁם לְבַדּוֹ; וְהוּא רָאָה אֶת הָאִשָּׁה חוֹלֶבֶת אֶת הַפָּרָה, וְהוּא רָאָה אֶת אוֹר הַמְּדוּרָה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה, והוּא הֵרִיחַ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הֶחָלָב הַלָּבָן הֶחָמִים.
אָמַר הֶחָתוּל, "הוֹ, אוֹיֶבֶת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי, לְאָן הָלְכָה פָּרַת-בַּר?"
צָחֲקָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה, "יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא, חֲזֹר לַיְּעָרוֹת, כִּי אֲנִי כְּבָר קָלַעְתִּי אֶת שְׂעָרִי, וְהִנַּחְתִּי אֶת עֶצֶם הַקְּסָמִים בַּמָּקוֹם, וְאֵין לָנוּ עוֹד צֹרֶךְ בְּשׁוּם חֲבֵרִים אוֹ מְשָׁרְתִים בַּמְּעָרָה שֶׁלָּנוּ."
אָמַר חָתוּל, "אֲנִי לֹא חָבֵר, וַאֲנִי לֹא מְשָׁרֵת. אֲנִי הֶחָתוּל שֶׁהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, וּמִתְחַשֵּׁק לִי לְהִכָּנֵס לַמְּעָרָה שֶׁלָּךְ."
אָמְרָה אִשָּׁה, "אִם כָּךְ, לָמָּה לֹא בָּאתָ עִם הַיָּדִיד הָרִאשׁוֹן בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן?"
חָתוּל הִתְרַגֵּז מְאוֹד וְאָמַר, "כֶּלֶב-בַּר סִפֵּר עָלַי סִפּוּרִים?"
אָז צָחֲקָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה, "אַתָּה הֶחָתוּל שֶׁהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים בְּעֵינֶיךָ. אַתָּה לֹא חָבֵר וְגַם לֹא מְשָׁרֵת. אָמַרְתָּ אֶת זֶה בְּעַצְמְךָ. הִסְתַּלֵּק מִכָּאן וְלֵךְ לְשׁוֹטֵט לְבַדְּךָ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַדּוֹמִים."
הֶחָתוּל הֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ הוּא עָצוּב וְאָמַר, "אָז אַף פַּעַם לֹא אוּכַל לְהִכָּנֵס לַמְּעָרָה? וְאַף פַּעַם לֹא אוּכַל לָשֶׁבֶת לְיַד הָאֵשׁ הַחֲמִימָה? וְאַף פַּעַם לֹא אוּכַל לִשְׁתּוֹת אֶת הֶחָלָב הַלָּבָן הֶחָמִים? אַתְּ חֲכָמָה מְאוֹד וְיָפָה מְאוֹד. אַל תִּהְיִי רָעָה כָּל כָּךְ, אֲפִלּוּ לֹא לְחָתוּל."
אִשָּׁה אָמְרָה, "יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי חֲכָמָה, אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי יָפָה. אָז אֲנִי אֶעֱשֶׁה אִתְּךָ הֶסְכֵּם. אִם אֵי-פַּעַם אֹמַר עָלֶיךָ מִלָּה אַחַת טוֹבָה, תּוּכַל לְהִכָּנֵס לַמְּעָרָה."
"וְאִם תֹּאמְרִי עָלַי שְׁתֵּי מִלִּים טוֹבוֹת?" אָמַר הֶחָתוּל.
"זֶה לֹא יִקְרֶה לְעוֹלָם," אָמְרָה הָאִשָּׁה, "אֲבָל אִם אֹמַר עָלֶיךָ שְׁתֵּי מִלִּים טוֹבוֹת, תּוּכַל לָשֶׁבֶת לְיַד הַמְּדוּרָה בַּמְּעָרָה."
"וְאִם תֹּאמְרִי שָׁלוֹשׁ מִלִּים?" אָמַר הֶחָתוּל.
"זֶה לֹא יִקְרֶה לְעוֹלָם," אָמְרָה הָאִשָּׁה, "אֲבָל אִם אֹמַר עָלֶיךָ שָׁלוֹשׁ מִלִּים טוֹבוֹת, תּוּכַל לִשְׁתּוֹת מֵהֶחָלָב הַלָּבָן הֶחָמִים שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם, תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד."
אָז קִמֵּר הֶחָתוּל אֶת גַּבּוֹ וְאָמַר, "שֶׁהַוִּילוֹן בְּפֶתַח הַמְּעָרָה, וְהָאֵשׁ בְּמַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה, וְכַדֵּי הֶחָלָב שֶׁלְּיַד הָאֵשׁ יִהְיוּ הָעֵדִים שֶׁלִּי וְיִזְכְּרוּ תָּמִיד מָה אָמְרָה הָאוֹיֶבֶת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי." וְהוּא הָלַךְ מִשָּׁם דֶּרֶךְ יַעֲרוֹת הַפֶּרֶא הַרְטֻבִּים, מֵנִיעַ אֶת זְנָבוֹ הַפִּרְאִי וּמְהַלֵּךְ בִּבְדִידוּתוֹ הַפִּרְאִית.
בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, כְּשֶׁהָאָדָם וְהַסּוּס וְהַכֶּלֶב חָזְרוּ הַבַּיְתָה מֵהַצַּיִד, לֹא סִפְּרָה לָהֶם הָאִשָּׁה עַל הַהֶסְכֵּם שֶׁעָשְׂתָה עִם הֶחָתוּל, כִּי הִיא חָשְׁשָׁה שֶׁהַדָּבָר לֹא יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם.
חָתוּל הִסְתַּלֵּק לוֹ הַרְחֵק הַרְחֵק, וְהִסְתַּתֵּר בִּבְדִידוּתוֹ הַפִּרְאִית בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב בְּיַעֲרוֹת הַפֶּרֶא הַרְטֻבִּים, עַד שֶׁהָאִשָּׁה שָׁכְחָה אֶת כָּל הָעִנְיָן. רַק הָעֲטַלֵּף – הָעֲטַלֵּף הַקָּטָן הֶהָפוּךְ – שֶׁהָיָה תָּלוּי לוֹ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה, יָדַע אֵיפֹה מִסְתַּתֵּר חָתוּל; וְכָל עֶרֶב הָיָה עֲטַלֵּף עָף אֶל חָתוּל לְסַפֵּר לוֹ מָה חָדָשׁ בַּמְּעָרָה.
עֶרֶב אֶחָד אָמַר עֲטַלֵּף, "יֵשׁ תִּינוֹק בַּמְּעָרָה. הוּא חָדָשׁ וּוָרֹד וּשְׁמַנְמַן וְקָטָן, וְהָאִשָּׁה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ מְאוֹד."
"אֲהָהּ!" אָמַר הֶחָתוּל, שֶׁהִקְשִׁיב רֹב קֶשֶׁב. "אֲבָל מָה אוֹהֵב הַתִּינוֹק?"
"הוּא אוֹהֵב דְּבָרִים רַכִּים שֶׁמְּדַגְדְּגִים," אָמַר הָעֲטַלֵּף. "הוּא אוֹהֵב לְחַבֵּק דְּבָרִים חֲמִימִים כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן. הוּא אוֹהֵב שֶׁמְּשַׂחֲקִים אִתּוֹ. הוּא אוֹהֵב אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה."
"אֲהָהּ!" אָמַר הֶחָתוּל, שֶׁהִקְשִׁיב רֹב קֶשֶׁב. "הִגִּיעַ הָרֶגַע."
לְמָחֳרָת בַּלַּיְלָה הָלַךְ חָתוּל דֶּרֶךְ יַעֲרוֹת הַפֶּרֶא הַרְטֻבִּים וְהִסְתַּתֵּר קָרוֹב מְאוֹד לַמְּעָרָה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, וְאָדָם וְכֶלֶב וְסוּס יָצְאוּ לָצוּד. בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר הָיְתָה הָאִשָּׁה עֲסוּקָה בְּבִשּׁוּל, וְהַתִּינוֹק בָּכָה וְהִפְרִיעַ לָהּ. לָכִֵן הִיא נָשְׂאָה אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לַמְּעָרָה וְנָתְנָה לוֹ חֹפֶן חַלּוּקֵי אֲבָנִים לְשַׂחֵק בָּהֶם. אֲבָל הַתִּינוֹק עֲדַיִן בָּכָה.
אָז הוֹשִׁיט הֶחָתוּל אֶת כַּפּוֹ הַמְּרֻפֶּדֶת וְלִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק, וְהַתִּינוֹק גִּרְגֵּר. וְהֶחָתוּל הִתְחַכֵּךְ בְּבִרְכָּיו הַשְּׁמַנְמַנּוֹת שֶׁל הַתִּינוֹק וְדִגְדֵּג אוֹתוֹ מִתַּחַת לְסַנְטֵרוֹ הַשְּׁמַנְמַן בִּזְנָבוֹ. וְהַתִּינוֹק צָחַק; וְהָאִשָּׁה שָׁמְעָה אוֹתוֹ וְחִיְּכָה.
אָז הָעֲטַלֵּף – הָעֲטַלֵּף הַקָּטָן הֶהָפוּךְ – שֶׁהָיָה תָּלוּי בְּפֶתַח הַמְּעָרָה, אָמַר, "הוֹ, מְאָרַחַת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת מְאָרְחִי וְאֵם בְּנוֹ שֶׁל מְאָרְחִי, יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא מְשַׂחֵק מְאוֹד יָפֶה עִם הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ."
"תָּבוֹא הַבְּרָכָה עַל יְצוּר הַפֶּרֶא הַזֶּה, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה," אָמְרָה הָאִשָּׁה וְזָקְפָה אֶת גַּבָּהּ, "כִּי הָיִיתִי אִשָּׁה עֲסוּקָה הַבֹּקֶר, וְהוּא עָזַר לִי מְאוֹד."
מַמָּשׁ בְּאוֹתָהּ דַּקָּה וּשְׁנִיָּה, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, הַוִּילוֹן מֵעוֹר הַסּוּס, שֶׁהָיָה מָתוּחַ עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה וּזְנָבוֹ כְּלַפֵּי מַטָּה, נָפַל – בּוּמְס! – כִּי הוּא זָכַר אֶת הַהֶסְכֵּם שֶׁעָשְׂתָה הָאִשָּׁה עִם הֶחָתוּל, וְכַאֲשֶׁר נִגְּשָׁה הָאִשָּׁה לְהָרִים אוֹתוֹ – הַפְלֵא וָפֶלֶא! – יָשַׁב לוֹ הֶחָתוּל בְּנַחַת בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה.
"הוֹ, אוֹיֶבֶת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי וְאִמּוֹ שֶׁל אוֹיְבִי," אָמַר הֶחָתוּל, "זֶה אֲנִי בִּכְבוֹדִי, כִּי אָמַרְתְּ עָלַי מִלָּה אַחַת טוֹבָה, ועַכְשָׁו אֲנִי יָכוֹל לָשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד. אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל שֶׁהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים בְּעֵינַי."
הָאִשָּׁה כָּעֲסָה מְאוֹד, וְקָפְצָה אֶת שְׂפָתֶיהָ, וְלָקְחָה אֶת גַּלְגַּל הַטְּוִיָּה שֶׁלָּהּ וְהִתְחִילָה לִטְווֹת חוּטִים.
אֲבָל הַתִּינוֹק בָּכָה כִּי הֶחָתוּל הָלַךְ מִשָּׁם, וְהָאִשָּׁה לֹא הִצְלִיחָה לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ, וְהוּא הִשְׁתּוֹלֵל וּבָעַט עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אָדֹם לְגַמְרֵי.
"הוֹ, אוֹיֶבֶת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי וְאִמּוֹ שֶׁל אוֹיְבִי," אָמַר הֶחָתוּל, "קְחִי חוּט, מֵהַחוּטִים שֶׁעַכְשָׁו טָוִית, קִשְׁרִי אוֹתוֹ אֶל מִשְׁקֹלֶת הַפֶּלֶךְ וְתִגְרְרִי אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה, וַאֲנִי אַרְאֶה לָךְ קֶסֶם שֶׁיִּגְרֹם לַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ לִצְחֹק בְּקוֹל רָם כְּמוֹ שֶׁהוּא בּוֹכֶה עַכְשָׁו."
"כָּךְ אֶעֱשֶׁה," אָמְרָה הָאִשָּׁה, "כִּי עוֹד מְעַט אֵצֵא מִדַּעְתִּי; אֲבָל לֹא אוֹדֶה לְךָ עַל כָּךְ."
הִיא קָשְׁרָה אֶת הַחוּט אֶל מִשְׁקֹלֶת הַפֶּלֶךְ הַקְּטַנָּה הָעֲשׂוּיָה חֹמֶר, וּמָשְׁכָה אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה, וְהֶחָתוּל רָץ אַחֲרָיו, וְטָפַח עָלָיו בְּכַפּוֹתָיו, וְעָשָׂה גִּלְגּוּלִים, וְהֵעִיף אוֹתוֹ אָחוֹרָה, וְתָפַס אוֹתוֹ בֵּין רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, וְהֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁהוּא מְאַבֵּד אוֹתוֹ, וְזִנֵּק וְהִתְנַפֵּל עָלָיו שׁוּב, עַד שֶׁהַתִּינוֹק צָחַק בְּקוֹל רָם כְּמוֹ שֶׁקֹּדֶם בָּכָה, וְהוּא זָחַל בְּעִקְבוֹת הֶחָתוּל, וְהִשְׁתּוֹבֵב בְּכָל שֶׁטַח הַמְּעָרָה עַד שֶׁהִתְעַיֵּף וְנִשְׁכַּב לִישֹׁן, כְּשֶׁהוּא מְחַבֵּק אֶת הֶחָתוּל בִּזְרוֹעוֹתָיו.
"עַכְשָׁו," אָמַר הֶחָתוּל, "אֲנִי אָשִׁיר לַתִּינוֹק שִׁיר שֶׁיַּרְדִּים אוֹתוֹ לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה שְׁלֵמָה." וְהוּא הִתְחִיל לְגַרְגֵּר, גִּרְגּוּר חָזָק וְחַלָּשׁ, חַלָּשׁ וְחָזָק, עַד שֶׁהַתִּינוֹק שָׁקַע בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. הָאִשָּׁה חִיְּכָה כְּשֶׁהִבִּיטָה עַל שְׁנֵיהֶם וְאָמְרָה, "עֲבוֹדָה נֶהֱדֶרֶת, אֵין מָה לְדַבֵּר. חָתוּל, אַתָּה חָכָם מְאוֹד."
מַמָּשׁ בְּאוֹתָהּ דַּקָּה וּשְׁנִיָּה, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, עֲשַׁן הַמְּדוּרָה שֶׁבְּמַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה יָרַד מֵהַתִּקְרָה כְּמוֹ עָנָן – פּוּף! – כִּי הַמְּדוּרָה זָכְרָה אֶת הַהֶסְכֵּם שֶׁעָשְׂתָה הָאִשָּׁה עִם הֶחָתוּל, וְכַאֲשֶׁר הִתְפּוֹגֵג הֶעָשָׁן וְנֶעֱלַם – הַפְלֵא וָפֶלֶא! – יָשַׁב לוֹ הֶחָתוּל בְּנַחַת לְיַד הָאֵשׁ.
"הוֹ, אוֹיֶבֶת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי וְאִמּוֹ שֶׁל אוֹיְבִי," אָמַר הֶחָתוּל, "זֶה אֲנִי בִּכְבוֹדִי, כִּי אָמַרְתְּ עָלַי שְׁתֵּי מִלִּים טוֹבוֹת, וּמֵעַכְשָׁו מֻתָּר לִי לָשֶׁבֶת לְיַד הָאֵשׁ הַחֲמִימָה בְּמַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד. אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל שֶׁהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים בְּעֵינַי."
אָז כָּעֲסָה הָאִשָּׁה מְאוֹד מְאוֹד, וְהִיא פִּזְּרָה אֶת שְׂעָרָהּ וְהוֹסִיפָה עֵצִים לַמְּדוּרָה וְהוֹצִיאָה אֶת עֶצֶם הַשֶּׁכֶם הָרְחָבָה שֶׁל הַכֶּבֶשׂ וְהִתְחִילָה לַעֲשׂוֹת קֶסֶם, שֶׁיִּמְנַע מִמֶּנָּה לוֹמַר מִלָּה טוֹבָה שְׁלִישִׁית עַל הֶחָתוּל. זֶה לֹא הָיָה קֶסֶם מִתְנַגֵּן, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, זֶה הָיָה קֶסֶם חֲרִישִׁי. וְכַעֲבֹר זְמַן קָצַָר הִשְׂתָּרֵר בַּמְּעָרָה שֶׁקֶט כָּזֶה, שֶׁעַכְבָּר פִּצְפּוֹן הִתְגַּנֵּב לוֹ מֵאַחַת הַפִּנּוֹת וְחָצָה בְּרִיצָה אֶת הַמְּעָרָה.
"הוֹ, אוֹיֶבֶת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי וְאִמּוֹ שֶׁל אוֹיְבִי," אָמַר הֶחָתוּל, "הַאִם הָעַכְבָּר הַקְּטַנְטַן הַזֶּה הוּא חֵלֶק מֵהַקֶּסֶם שֶׁלָּךְ?"
"אוֹי! אִיכְס! מַמָּשׁ לֹא!" אָמְרָה הָאִשָּׁה, וְהִיא הִפִּילָה אֶת עֶצֶם הַשֶּׁכֶם וְקָפְצָה עַל הַשְּׁרַפְרַף שֶׁלְּיַד הַמְּדוּרָה וְאָסְפָה מַהֵר מַהֵר אֶת שְׂעָרָהּ, כִּי פָּחֲדָה שֶׁהָעַכְבָּר יְטַפֵּס עָלָיו.
"אֲהָהּ!" אָמַר הֶחָתוּל, שֶׁהִבִּיט בִּדְרִיכוּת. "אִם כָּךְ, הָעַכְבָּר לֹא יִגְרֹם לִי שׁוּם נֶזֶק אִם אֹכַל אוֹתוֹ?"
"לֹא," אָמְרָה הָאִשָּׁה, כְּשֶׁהִיא קוֹלַעַת אֶת שְׂעָרָהּ הַמּוּרָם, "תֹּאכַל אוֹתוֹ מַהֵר, וַאֲנִי אֶהְיֶה אֲסִירַת תּוֹדָה לְךָ לְעוֹלָם."
בְּזִנּוּק אֶחָד תָּפַס חָתוּל אֶת הָעַכְבָּר הַקָּטָן, וְהָאִשָּׁה אָמְרָה, "אַלְפֵי תּוֹדוֹת. אֲפִלּוּ הַיָּדִיד הָרִאשׁוֹן לֹא זָרִיז כָּמוֹךָ כְּדֵי לָצוּד עַכְבָּרִים קְטַנִּים בִּמְהִירוּת כָּזֹאת. אַתָּה לְלֹא סָפֵק חָכָם מְאוֹד."
מַמָּשׁ בְּאוֹתָהּ דַּקָּה וּשְׁנִיָּה, הוֹ, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, כַּד הֶחָלָב שֶׁעָמַד לְיַד הָאֵשׁ נִבְקַע לִשְׁנַיִם – פַּקְקְק! – כִּי הוּא זָכַר אֶת הַהֶסְכֵּם שֶׁעָשְׂתָה הָאִשָּׁה עִם הֶחָתוּל, וְכַאֲשֶׁר קָפְצָה הָאִשָּׁה מֵהַשְּׁרַפְרַף – הַפְלֵא וָפֶלֶא! – יָשַׁב הֶחָתוּל וְלִקֵּק אֶת הֶחָלָב הַלָּבָן הֶחָמִים מִתּוֹךְ אַחַד הַשְּׁבָרִים.
"הוֹ, אוֹיֶבֶת שֶׁלִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי וְאִמּוֹ שֶׁל אוֹיְבִי," אָמַר הֶחָתוּל, "זֶה אֲנִי בִּכְבוֹדִי, כִּי אָמַרְתְּ עָלַי שָׁלוֹשׁ מִלִּים טוֹבוֹת, וּמֵעַכְשָׁו אֲנִי יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מֵהֶחָלָב הַלָּבָן הֶחָמִים שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד. אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל שֶׁהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים בְּעֵינַי."
אָז צָחֲקָה הָאִשָּׁה וְהִנִּיחָה קְעָרָה מְלֵאָה חָלָב לָבָן חָמִים בִּשְׁבִיל הֶחָתוּל, וְאָמְרָה, "הוֹ, חָתוּל, אַתָּה חָכָם כְּמוֹ בֶּן אָדָם, אֲבָל תִּזְכֹּר שֶׁעָשִׂיתָ הֶסְכֵּם לֹא עִם הָאָדָם וְלֹא עִם הַכֶּלֶב, וַאֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה הֵם יַעֲשׂוּ לְךָ כְּשֶׁהֵם יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה."
"מָה אִכְפַּת לִי?" אָמַר הֶחָתוּל. "אִם יֵשׁ לִי מָקוֹם מִשֶּׁלִּי בַּמְּעָרָה לְיַד הָאֵשׁ, וְיֵשׁ לִי חָלָב לָבָן חָמִים מִשֶּׁלִּי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם, לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי מָה יַעֲשׂוּ הָאָדָם אוֹ הַכֶּלֶב."
בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, כְּשֶׁהָאָדָם וְהַכֶּלֶב נִכְנְסוּ לַמְּעָרָה, סִפְּרָה לָהֶם הָאִשָּׁה אֶת כָּל הַסִּפּוּר עַל הַהֶסְכֵּם, וְהֶחָתוּל יָשַׁב לְיַד הָאֵשׁ וְחִיֵּךְ. אָז אָמַר הָאָדָם, "כֵּן, אֲבָל הוּא לֹא עָשָׂה הֶסְכֵּם אִתִּי וְלֹא עִם כָּל הַגְּבָרִים הַמְּכֻבָּדִים שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרַי." אָז הוּא חָלַץ אֶת זוּג מַגְּפֵי הָעוֹר שֶׁלּוֹ, לָקַח אֶת גַּרְזֶן הָאֶבֶן הַקָּטָן שֶׁלּוֹ (הִגַּעְנוּ כָּכָה לִשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים) וְהֵבִיא בּוּל עֵץ וְקַרְדֹּם (יַחַד זֶה חֲמִשָּׁה), וְהוּא הִנִּיחַ אוֹתָם בְּשׁוּרָה וְאָמַר, "עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה הֶסְכֵּם מִשֶּׁלָּנוּ. אִם לֹא תִּתְפֹּס עַכְבָּרִים תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד כְּשֶׁאַתָּה בַּמְּעָרָה, אֲנִי אַשְׁלִיךְ עָלֶיךָ אֶת חֲמֵשֶׁת הַחֲפָצִים הָאֵלֶּה בְּכָל פַּעַם שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ, וְכָךְ יַעֲשׂוּ כָּל הַגְּבָרִים הַמְּכֻבָּדִים שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרַי."
"אֲהָהּ!" אָמְרָה הָאִשָּׁה, שֶׁהִקְשִׁיבָה רֹב קֶשֶׁב. "הֶחָתוּל הַזֶּה חָכָם מְאוֹד, אֲבָל הוּא לֹא חָכָם כְּמוֹ הָאִישׁ שֶׁלִּי."
הֶחָתוּל סָפַר אֶת חֲמֵשֶׁת הַחֲפָצִים (וְהֵם נִרְאוּ מְאוֹד דּוֹקְרָנִיִּים) וְהוּא אָמַר, "אֲנִי אָצוּד עַכְבָּרִים כְּשֶׁאֶהְיֶה בַּמְּעָרָה תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד; אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל שֶׁהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים בְּעֵינַי."
"לֹא כְּשֶׁאֲנִי בַּסְּבִיבָה," אָמַר הָאָדָם. "אִלּוּ לֹא אָמַרְתָּ אֶת מָה שֶׁאָמַרְתָּ עַכְשָׁו, הָיִיתִי לוֹקֵחַ אֶת כָּל הַחֲפָצִים הָאֵלֶּה מִכָּאן לְתָמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד; אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְהַשְׁלִיךְ עָלֶיךָ אֶת זוּג הַמַּגָּפַיִם שֶׁלִּי וְאֶת גַּרְזֶן הָאֶבֶן הַקָּטָן שֶׁלִּי (יַחַד זֶה שְׁלוֹשָׁה) בְּכָל פַּעַם שֶׁאֶפְגֹּשׁ אוֹתְךָ. וְכָךְ יַעֲשׂוּ כָּל הַגְּבָרִים הַמְּכֻבָּדִים שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרַי."
אָז אָמַר הַכֶּלֶב, "חַכֵּה רֶגַע. הוּא לֹא עָשָׂה שׁוּם הֶסְכֵּם אִתִּי וְגַם לֹא עִם כָּל הַכְּלָבִים הַמְּכֻבָּדִים שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרַי." וְהוּא חָשַׂף אֶת שִׁנָּיו וְאָמַר, "אִם לֹא תִּתְנַהֵג יָפֶה לַתִּינוֹק כְּשֶׁאֲנִי בַּמְּעָרָה תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד, אֲנִי אֶרְדֹּף אַחֲרֶיךָ עַד שֶׁאֶתְפֹּס אוֹתְךָ, וּכְשֶׁאֶתְפֹּס אוֹתְךָ, אֲנִי אֶנְשֹׁךְ אוֹתְךָ. וְכָךְ יַעֲשׂוּ גַּם כָּל הַכְּלָבִים הַמְּכֻבָּדִים שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרַי."
"אֲהָהּ!" אָמְרָה הָאִשָּׁה, שֶׁהִקְשִׁיבָה רֹב קֶשֶׁב. "הֶחָתוּל הַזֶּה חָכָם מְאוֹד, אֲבָל הוּא לֹא חָכָם כְמוֹ הַכֶּלֶב."
חָתוּל סָפַר אֶת שִׁנֵּי הַכֶּלֶב (וְהֵן נִרְאוּ חַדּוֹת מְאוֹד), וְהוּא אָמַר, "אֶתְנַהֵג יָפֶה אֶל הַתִּינוֹק תָּמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד בִּזְמַן שֶׁאֲנִי בַּמְּעָרָה, בִּתְנַאי שֶׁהוּא לֹא יִמְשֹׁךְ לִי בַּזָּנָב חָזָק מִדַּי. אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל שֶׁהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים בְּעֵינַי."
"לֹא כְּשֶׁאֲנִי בַּסְּבִיבָה," אָמַר הַכֶּלֶב. "אִלּוּ לֹא אָמַרְתָּ אֶת מָה שֶׁאָמַרְתָּ עַכְשָׁו, הָיִיתִי סוֹתֵם אֶת פִּי לְתָמִיד תָּמִיד וּלְתָמִיד; אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי מִתְכַּוֵּן לִרְדֹּף אַחֲרֶיךָ עַד שֶׁתֵּאָלֵץ לְטַפֵּס עַל עֵץ בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּפָּגֵשׁ. וְכָךְ יַעֲשׂוּ כָּל הַכְּלָבִים הַמְּכֻבָּדִים שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרַי."
אָז הִשְׁלִיךְ הָאָדָם אֶת זוּג מַגָּפָיו וְאֶת גַּרְזֶן הָאֶבֶן הַקָּטָן שֶׁלּוֹ (יַחַד זֶה שְׁלוֹשָׁה) עַל הֶחָתוּל, וְהֶחָתוּל בָּרַח אֶל מִחוּץ לַמְּעָרָה, וְהַכֶּלֶב רָדַף אַחֲרָיו עַד שֶׁהֶחָתוּל נֶאֱלַץ לְטַפֵּס עַל עֵץ; וּמֵאוֹתוֹ יוֹם וְעַד הַיּוֹם, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, שְׁלוֹשָׁה מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה גְּבָרִים מְכֻבָּדִים יַשְׁלִיכוּ תָּמִיד חֲפָצִים עַל חָתוּל בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם יִפְגְּשׁוּ בּוֹ, וְכָל הַכְּלָבִים הַמְּכֻבָּדִים יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו עַד שֶׁיְּטַפֵּס עַל עֵץ. אֲבָל גַּם הֶחָתוּל מְקַיֵּם אֶת חֶלְקוֹ בַּהֶסְכֵּם. כְּשֶׁהוּא בַּבַּיִת, הוּא הוֹרֵג עַכְבָּרִים וּמִתְנַהֵג יָפֶה לְתִינוֹקוֹת, רַק בִּתְנַאי שֶׁהֵם לֹא מוֹשְׁכִים לוֹ חָזָק מִדַּי בַּזָּנָב. אֲבָל אַחַר כָּךְ, וּבֵין הַזְּמַנִּים, וְכַאֲשֶׁר הַיָּרֵחַ עוֹלֶה וְהַלַּיְלָה בָּא, הוּא הֶחָתוּל שֶׁהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים בְּעֵינָיו. וְאָז הוּא יוֹצֵא אֶל יַעֲרוֹת הַפֶּרֶא הָרְטֻבִּים, אוֹ מְטַפֵּס עַל עֲצֵי הַפֶּרֶא הָרְטֻבִּים אוֹ עַל גַּגּוֹת הַפֶּרֶא הָרְטֻבִּים, מֵנִיעַ אֶת זְנָבוֹ הַפְּרָאִי וּמְהַלֵּךְ בִּבְדִידוּתוֹ הַפִּרְאִית.
פּוּסִי יְכוֹלָה לָשֶׁבֶת לְיַד הָאֵשׁ,
פּוּסִי יְכוֹלָה גַּם לְטַפֵּס עַד רֹאשׁ הָעֵץ
אוֹ לְשַׂחֵק בִּפְקָק אוֹ בִּפְקַעַת,
חוֹשֶׁבֶת רַק עַל עַצְמָהּ, וּבְעִקָּר מִשְׁתַּעֲשַׁעַת.
אֲבָל אֲנִי אוֹהֵב אֶת בִּינְקִי, הַכֶּלֶב שֶׁלִּי – כִּי
הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּחוּץ וְגַם בַּבַּיִת,
וְכָךְ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַיָּדִיד הָרִאשׁוֹן – גַּם בִּינְקִי
הוֹלֵךְ לְצִדִּי כְּשֶׁאֲנִי, אִישׁ הַמְּעָרוֹת, יוֹצֵא לְצַיִד.
פּוּסִי מַסְכִּימָה לְשַׂחֵק תַּפְקִיד שֶׁל שֵׁשֶׁת בַּחוֹלוֹת
עַד שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהַרְטִיב אֶת הָרַגְלַיִם,
כְּדֵי לְהַטְבִּיעַ עֲקֵבוֹת עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן
כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁרָאָה רוֹבִּינְזוֹן כְּשֶׁיָּצָא מִן הַמַּיִם.
אָז הִיא מְסַמֶּרֶת אֶת זְנָבָהּ וּמְיַלֶּלֶת
וְשׂוֹרֶטֶת בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, וּבִכְלָל לֹא מִסְתַּכֶּלֶת,
אֲבָל בִּינְקִי מְשַׂחֵק אִתִּי בְּמָה שֶׁאֲנִי בּוֹחֵר,
כִּי הוּא כְּמוֹ הַיָּדִיד הָרִאשׁוֹן – בֶּאֱמֶת חָבֵר.
פּוּסִי תְּחַכֵּךְ אֶת רֹאשָׁהּ בִּשְׁתֵּי בִּרְכַּי
כְּאִלּוּ הִיא אוֹהֶבֶת רַק אוֹתִי, וְעַד בְּלִי דַּי,
אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי עוֹצֵם אֶת הָעֵינַיִם,
הִיא מִסְתַּלֶּקֶת לָהּ הַחוּצָה אַחַת וּשְׁתַּיִם
וְשָׁם הִיא נִשְׁאֶרֶת עַד זְרִיחַת הַחַמָּה,
וְלָכֵן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא רַק עוֹשָׂה אֶת עַצְמָהּ.
אֲבָל בִּינְקִי כָּל הַלַּיְלָה לְרַגְלַי נוֹחֵר,
כִּי הוּא הֲכִי רִאשׁוֹן שֶׁלִּי וַהֲכִי חָבֵר!
לקוח מתוך "סיפורי ככה בדיוק" מאת רודיארד קיפלינג, הוצאת כנרת, 1999.
*איור: טליה בר
רוצים לשמוע סיפורים קוליים?
רכשו מנוי וקבלו גישה בלתי מוגבלת לכל אפשוריות האתר
ברכישת מנוי אתם תומכים ישירות בסופרים, מתרגמים ועורכים.