אני אוהב את סיפוריו הקצרים של מחמוד שוקיר. הם גדושים בהומור חריף ובביקורת כלפי הכיבוש הישראלי והשלכותיו על חיי היום יום של הפלסטינים. אולם לא פחות מכך בביקורת כלפי החברה הפלסטינית, על אוזלת היד, האדישות, הסקסיזם והאשליות שבהן היא שוגה. “המושב של רונאלדו” הוא דוגמא מהנה לכתיבתו של שקיר אשר תורגם כבר לשפות רבות. הוא מתרחש בכפר בגדה המערבית וחושף את האבסורד של המצב האנושי בתנאים של דיכוי ועליבות.
כּאזֶם עָלִי נהג להתעלם מן הצרות שנחתו עליו בזו אחר זו בשל הערצתו לכדורגלן הברזילאי רונאלדו. בניגוד לשאר תושבי השכונה, כזאם עלי היה מלא תשוקה לכדורגל. איש זולתו לא הקדיש לכדורגל אפילו קורטוב של תשומת לב. הם נוהגים לומר: יש לנו עניינים דחופים וקודמים יותר מאשר הכדורגל. תוך שהוא נסחף בהתלהבותו המתפרצת, עדכן כאזם עלי את הבריות בדבר קיומם של חילופי אי-מייל אישיים בינו ובין הכדורגלן הנערץ. כאזם עלי סיפר שההתכתבות הבשילה לכדי הבטחה חד משמעית מרונאלדו שיגיע להתארח בביתו עם אשתו ובנו לתקופה של חודש עד חודשיים. "שלא יהיה לכם שמץ של ספק בכך," הבטיח כאזם עלי.
עד לרגע זה, בכל הדברים הללו אין כמובן כל בעיה. שהרי תושבי השכונה כבר התרגלו לשמוע סיפורים מוזרים מפיו של כאזם עלי, שרובם ככולם נסבו על כדורגל. הם נהגו לומר איש לרעהו: "אל תאמין למלים שיוצאות מפיו של הנהג הפטפטן הזה. הקשב והתעלם מדבריו". הדיבורים הללו לא נאמרו מעולם בפניו של כאזם עלי, אולם הם הגיעו אליו בצורה זו או אחרת והטרידו את מנוחתו. הוא חזר והבטיח לכל קטני האמונה שרונאלדו בוא יבוא. בוקר אחד ניסו מספר אנשים, בזה אחר זה, להתיישב במושב הקדמי במונית שאותה נהג כאזם עלי. אולם הוא לא הרשה לאיש להתיישב עליו. "המושב הזה שמור לרונאלדו," חזר ואמר את המשפט, שאותו כבר שמעו עשרות פעמים. אחר כך, כשנסע ברחובות העיר, לא ראה איש את רונאלדו איתו במונית. איש גם לא העז להיכנס לוויכוח עקר עם כאזם עלי. שהרי בקלות רבה אפשר היה להפנות לו מספר שאלות זריזות: איפה חברך הברזילאי, יא כאזם עלי? איפה האישה והתינוק? איפה הפונאלדו הזה? (כאזם עלי צוחק ומנסה לתקן את השיבוש בשם, אבל ללא הצלחה). הוא מעולם לא ענה לשאלותיהם בצורה חד משמעית, מה שהוסיף לפרשה עמימות ומוזרות. בוקר וערב הוא היה חוזר על אותו משפט : המושב הקדמי שמור לרונאלדו. כולם שתקו, איש לא חשב להתווכח איתו, וגם לא להציג לו שאלות נוספות.
לאחר מכן החלה להתפשט כאש בשדה קוצים ברחבי השכונה שמועה שקשה להעלותה על הדעת. כאזם עלי שומר את המושב הקדמי לשעשועים לא מוסריים עם נשים! אחד מבני השכונה ראה אותו (כך מספרת השמועה), לאחר רדת החשיכה, רוכן לעבר צעירה שישבה לצידו במושב הקדמי, כשאיש מלבדם לא היה במונית. כאזם עלי הוא בחור ריקני, חסר נימוס, שמנצל את מונית השירות בכדי לספק את גחמותיו הפזיזות. אין ספק שיש ללמד אותו לקח בענייני מוסר.
השמועה הגיעה גם אל כאזם עלי עצמו. הוא לעג לה, וטען שאלו דברים חסרי שחר שיכול להפיץ רק אדם מטורף. שהרי כל בני השכונה יודעים שכאזם עלי אוהב את אשתו, שהתחתן איתה רק חודשיים לאחר שרונאלדו בא בברית הנישואין עם בחירת ליבו. לאחר נישואיו הפסיק כאזם עלי להטריד נשים. זאת בניגוד למספר נהגי מוניות, הנמנים על חבריו, אשר ממשיכים לקיים יחסים חשאיים עם נשים יפות גם לאחר שנישאו. לכאזם עלי הייתה המלצה ברורה בענייני נישואין: אל תתחתן עם הצעירה היפה הראשונה שתפגוש. אולם הוא עצמו לא התנהג לפי הכלל הזה כשהתחתן עם אשתו. בוקר אחד, עלתה צעירה אל מונית השירות, שבתוכה לא היה איש למעט הנהג כאזם עלי. יופיה של הצעירה הימם אותו. הוא התבונן בלחייה, בענק אשר על צווארה ובאצבעות ידיה. הוא סינן ללא כל הקדמה: אני רוצה את קרבתך. הצעירה חלצה את נעלה ונופפה בה מול פרצופו של כאזם עלי. היא היתה מטיחה אותה בו אלמלא התנצל בפניה בו במקום.
במשך שלושה ימים רצופים חיפש כאזם עלי את ביתה של הצעירה. כאשר גילה אותו שלח את אמו, דודתו ואחותו לבקר את בני משפחתה ולהתוודע אליהם כהקדמה לכך שיבקש את ידה. בתום הפעולות השגרתיות הם התארסו ואחר כך התחתנו. כאזם עלי נמשך בטירוף ליופיה של אשתו. הוא חדל להתבונן בנשים אחרות, אפילו לא לשם המבט בלבד. מי הוא אפוא אותו מטורף אשר הפיץ את השמועה המטופשת? שילך לעזאזל בן הבליעל הזה.
כאזם עלי שילם את מחיר השמועה. שלושה גברים רעולי פנים חסמו את דרכו והפליאו בו את מכותיהם. אולם גם לאחר זאת לא חדל לשמור את המושב הקדמי במונית לרונאלדו. אדרבא, הוא הדביק תמונות של כוכב הכדורגל הנערץ על שמשות המונית. לא חלף זמן רב וכבר נפוצה שמועה חדשה ברחבי השכונה: כאזם עלי מחפה על טיפוס מפוקפק שמקיים קשרים חשודים עם שלטונות הכיבוש. השמועה הזאת הסתובבה, ומצאה אנשים שהאמינו לה, במיוחד לאחר ששלטונות הכיבוש הרסו שלושה בתים חדשים בשכונה, בטענה שנבנו ללא רישיון מן המוסדות. העניין היה ברור ולא הצריך בדיקה נוספת. אנשי השכונה היו נאמנים זה לזה. לא יתכן שאחד מהם ילשין על שכנו או על קרוב משפחתו. אם כך, כיצד נודע לשלטונות הכיבוש על שלושת הבתים הללו? העניין היה ברור כשמש. החשדות התחזקו כאשר פשטו חיילי הכיבוש במפתיע באחד הלילות, ועצרו ארבעה-עשר מבני השכונה.
תנועת "מעשים במקום מילים" אשר נוסדה מספר חודשים קודם לכן, ושמספר חבריה לא עלה עד עתה על עשרים ושבעה, נקטה לאלתר ביוזמה. מנהיגה זימן פגישה דחופה ברחבה המרכזית, אולם רק שמונה אנשים הגיעו למקום, לפחות מחצית מהם חברי התנועה, והאחרים גם כן חברי התנועה. אמר מנהיג התנועה בקול מאיים: על האורח בונאלדו לדעת שאנחנו לא נעצום עין אל מול נבלים וסוררים. ולא נאפשר לקלי דעת לזרוע בשורותינו פילוג וחורבן (האיום האחרון הופנה כרמז אל כאזם עלי). כאזם עלי שילם את המחיר. שבעה גברים רעולי פנים, שאין להם כל קשר לשלושת הקודמים, חסמו את דרכו והפליאו בו את מכותיהם. למרות זאת הוא לא חדל לשמור את המושב הקדמי לרונאלדו. שמועות רבות התרוצצו ברחבי השכונה בעניין וכמעט איימו על עתידה. לכל הצרות הייתה התחלה, אבל הן מעולם לא הגיעו אל סופן. ערב אחד עמד איש אחד ברחבה וצרח: "אנשים. האם לא די לנו בצרות שגורם שלטון הכיבוש? האם אנחנו צריכים צרות חדשות בגלל כאזם עלי הזה?" התגודדה סביבו קבוצה של אנשים ולאחר ויכוח קולני התקבלה החלטה: לשלוח משלחת אל משפחתו של כאזם עלי, ולדרוש ממנה לשלוט בהתנהגותו של בנם כפוי הטובה. כך אירע ששלושה-עשר גברים מבני המשפחה, ובראשם הקצב שהיה המבוגר שבהם, צעדו לעבר ביתו של כאזם עלי. היה זה בית קטן שאומנם ניצב בירכתי השכונה, אבל היה מלא באהבה. נָוָאל זה עתה סיימה לזמזם שירי ערש לבנה הקטן במיטתו, לפני שישקע בתרדמה. היא הצמידה ללחיו נשיקה ואמרה: "באללה, כמה שיצור הבריאה הזה דומה לבנו של רונאלדו." כאזם עלי התענג על האמירה הזו שכבר שמע בפעם העשרים. הוא התקדם לעבר אשתו וחיבק אותה בשקיקה. הוא הרים אותה בין זרועותיו, אולם מיד הורידה, כאשר שמע דפיקות אלימות על הדלת.
הקצב תפס בכוח בזרועו הכחושה של כאזם עלי, בן דודו מצד אביו, והצמיד לצווארו את הסכין שבאמצעותה הוא חותך בדרך כלל את בשר הכבש. באותה הסכין נהג לאיים על יריביו בקטטות המתמשכות שבתוך המשפחה. הוא צרח על כאזם עלי: "מי זה האיש הזה קונאלדו, יא ילד? דבר אלי. פתח את הפה. מי זה הקונאלדו הזה?" נאוול ניסתה להתערב כדי להגן על בעלה מן המתקפה של בני המשפחה, אולם ללא הצלחה. שלשה גברים השתלטו עליה, גררו אותה אל המטבח וסתמו את פיה בידיהם הגסות. בן דודו הקצב המשיך להציג את השאלות בטון דיבור מאיים: "מי זה הקונאלדו הזה? תגיד לי. למד אותי." כאזם עלי התעטף בשתיקה, ולא פצה פה. הוא הבליג על מה שעוללו לו בניnמשפחתו. הוא עמד וסבל את האלימות, הסטירות בפרצופו והסכין החדה שכמעט וחתכה את צווארו. אמר לו בן דודו הקצב: "הקשב, יא ילד. אני לא רוצה לשמוע אותך מדבר על קונאלדו השפל הזה. אל תעלה אותו יותר על דל שפתיך. אתה מבין? ממחר הקונאלדו הזה חייב לעזוב את השכונה. מבין?" כאזם עלי לא פצה פה. הוא הבליג עד שבני המשפחה הסתלקו. הם הלכו ונתנו לאנשי השכונה את מילתם שכאזם עלי לא יעורר יותר בעיות. וגם שקונאלדו המפוקפק יעזוב את השכונה לצמיתות מיד עם זריחת החמה.
כאזם עלי הרגיש מושפל. הוא הניח את ראשו על חזה העדין של אשתו והתייפח. היא ניגבה את דמעותיו המלוחות בשפתיה. כך הם בילו את הלילה כולו, כשהיא מנסה לעודד אותו עד שהוקל לו והשתפר מצב רוחו.
בבוקר המחרת התיישב כאזם עלי במונית מאחורי ההגה. לפתע התקרב אליו אחד מבני השכונה וביקש לעלות למושב הקדמי. כאזם עלי הדף אותו לאחור ואמר לו במילים נחרצות: "המושב הקדמי שמור לרונאלדו."
