"ווֹלוֹדְיָה הִגִּיעַ!" צָעַק מִישֶׁהוּ בֶּחָצֵר.

"אָדוֹן ווֹלוֹדִיצְ'קָה הִגִּיעַ!" צָוְחָה נָטַלְיָה וְרָצָה אֶל חֲדַר הַהֲסָבָה. "הוֹ, אֱלֹהִים אַדִּירִים!"

כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת קוֹרוֹלְיוֹב, שֶׁצִּפּוּ זֶה שָׁעוֹת לְבוֹאוֹ שֶׁל ווֹלוֹדְיָה שֶׁלָּהֶם, זִנְּקוּ אֶל הַחַלּוֹנוֹת. לְיַד הַכְּנִיסָה עָמְדָה מִזְחֶלֶת רְחָבָה, וּשְׁלִישִׁיַּת הַסּוּסִים הַלְּבָנִים הֶעֶלְתָה אֵדֵי עֲרָפֶל סְמִיכִים. הַמִּזְחֶלֶת הָיְתָה רֵיקָה, שֶׁכֵּן ווֹלוֹדְיָה כְּבָר עָמַד בַּמְּבוֹאָה וּפָרַם בְּאֶצְבָּעוֹת אֲדֻמּוֹת וּקְפוּאוֹת אֶת קֶשֶׁר הַבַּרְדָּס שֶׁלּוֹ. מְעִיל הַגִּימְנַסְיָה שֶׁלּוֹ, כּוֹבַע הַמִּצְחִיָּה, הָעַרְדָּלַיִם וְהַשֵּׂעָר עַל רַקּוֹתָיו הָיוּ מְכֻסִּים כְּפוֹר, וְהוּא הִדִּיף כֻּלּוֹ, מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, נִיחוֹחַ כֹּה מְגָרֶה שֶׁל צִנָּה, שֶׁכָּל הַמַּבִּיט בּוֹ הִרְגִּישׁ צֹרֶךְ לוֹמַר "בְּרְרְרְ!" אִמּוֹ וְדוֹדָתוֹ אָצוּ לְחַבְּקוֹ וּלְנַשְּׁקוֹ, נָטַלְיָה נָפְלָה לְרַגְלָיו וְהֵחֵלָּה לַחְלֹץ מֵעָלָיו בִּמְשִׁיכָה אֶת מַגְּפֵי הַלֶּבֶד, אַחֲיוֹתָיו צָוְחוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, הַדְּלָתוֹת חָרְקוּ וְנִטְרְקוּ, וְאִלּוּ אָבִיו שֶׁל ווֹלוֹדְיָה, בַּאֲפֻדָּה לְלֹא מִקְטֹרֶן וּמִסְפָּרַיִם בְּיָדָיו, רָץ אֶל הַמְּבוֹאָה וְקָרָא בְּבֶהָלָה:

"וַהֲרֵי צִפִּינוּ לְךָ כְּבָר אֶתְמוֹל! הַנְּסִיעָה הָיְתָה טוֹבָה? עָבְרָה בְּשָׁלוֹם? אֱלֹהִים יִשְׁמֹר, תְּנוּ לוֹ כְּבָר לְבָרֵךְ אֶת אָבִיו לְשָׁלוֹם! מָה, אֲנִי לֹא אַבָּא שֶׁלּוֹ אוֹ מָה?"

"הַב! הַב!" שָׁאַג בְּקוֹל בָּס מִילוֹרְד, כֶּלֶב שָׁחֹר עֲנָקִי, וּזְנָבוֹ הִקִּישׁ נִמְרָצוֹת בַּקִּירוֹת וּבָרָהִיטִים.

הַכֹּל הָפַךְ לִכְדֵי הֲמֻלָּה שְׂמֵחָה אַדִּירָה שֶׁנִּמְשְׁכָה כִּשְׁתֵּי דַּקּוֹת. כְּשֶׁגַּל הַשִּׂמְחָה הָרִאשׁוֹן חָלַף, הִבְחִינוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת קוֹרוֹלְיוֹב שֶׁמִּלְּבַד ווֹלוֹדְיָה, הָיָה בַּמְּבוֹאָה אָדָם קָטָן נוֹסָף עָטוּף בְּמִטְפָּחוֹת, בִּרְדִידִים וּבְבַרְדָּסִים וּמְכֻסֶּה כְּפוֹר; הוּא עָמַד לְלֹא נִיעַ בְּפִנָּה בְּתוֹךְ הַצֵּל שֶׁהֵטִיל מְעִיל גָּדוֹל מִפַּרְוַת שׁוּעָל.

"ווֹלוֹדִיצְ'קָה, וּמִי זֶה?" שָׁאֲלָה הָאֵם בְּלַחַשׁ.

"אָה!" נִזְכַּר ווֹלוֹדְיָה. "זֶה, יֵשׁ לִי הַכָּבוֹד לְהַצִּיג אֶת יְדִידִי עֲדָשִׁימוֹב, תַּלְמִיד כִּתָּה ב'… הֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלֵנוּ."

"נָעִים מְאוֹד, בְּרוּכִים הַבָּאִים!" אָמַר הָאָב בְּשִׂמְחָה. "סְלַח לִי שֶׁאֲנִי בְּבִגְדֵי בַּיִת, לְלֹא מִקְטֹרֶן… בְּבַקָּשָׁה! נָטַלְיָה, עִזְרִי לְמַר עֲדָשִׁימוֹב לִפְשֹׁט אֶת הַמְּעִיל! אֱלֹהִים יִשְׁמֹר, שֶׁמִּישֶׁהוּ יְסַלֵּק כְּבָר אֶת הַכֶּלֶב הַזֶּה! הוּא מַמָּשׁ עֹנֶשׁ!"

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הֵסֵבּוּ לַשֻּׁלְחָן ווֹלוֹדְיָה וִידִידוֹ עֲדָשִׁימוֹב, הֲלוּמִים מִקַּבָּלַת הַפָּנִים הָרוֹעֶשֶׁת וַעֲדַיִן סְמוּקִים מִקֹּר, וְשָׁתוּ תֵּה. הַשֶּׁמֶשׁ הַחָרְפִּית, שֶׁהִסְתַּנְּנָה בְּעַד הַשֶּׁלֶג וְעִטּוּרֵי הַכְּפוֹר שֶׁעַל הַחַלּוֹנוֹת, רָטְטָה עַל גַּבֵּי הַמֵּחַם וְרָחֲצָה אֶת קַרְנֶיהָ הַצְּלוּלוֹת בַּקְּעָרָה לִשְׁטִיפַת כְּלֵי הַתֵּה. בַּחֶדֶר הָיָה חַם, וְהַנְּעָרִים חָשׁוּ כֵּיצַד בְּתוֹךְ גּוּפָם הַקָּפוּא מְדַגְדְּגִים הַחֹם וְהַקֹּר זֶה אֶת זֶה, אֵינָם רוֹצִים לְוַתֵּר זֶה לָזֶה.

"הִנֵּה, עוֹד מְעַט חַג הַמּוֹלָד!" אָמַר הָאָב בְּקוֹל זִמְרָה וְגִלְגֵּל סִיגַרְיָה מִטַּבָּק כָּתֹם כֵּהֶה. "וַהֲרֵי לֹא מִזְּמַן הָיָה קַיִץ,  וְאִמָּא בָּכְתָה כְּשֶׁנִּפְרְדָה מִמְּךָ! וְהִנֵּה אַתָּה שׁוּב כָּאן… הַזְּמַן, יַקִּירִי, חוֹלֵף בִּמְהִירוּת! לֹא תַּסְפִּיק לְמַצְמֵץ, וּכְבָר תִּקְפֹּץ עָלֶיךָ הַזִּקְנָה. מַר פָּשׁוֹשִׁימוֹב, אֱכֹל, אָנָּא מִמְּךָ, אַל תִּתְבַּיֵּשׁ! אֵינֶנּוּ נוֹהֲגִים עַל פִּי כְּלָלֵי הַטֶּקֶס."

שְׁלוֹשׁ אַחֲיוֹתָיו שֶׁל ווֹלוֹדְיָה – קַטְיָה, סוֹנְיָה וּמָאשָׁה, הַבּוֹגֶרֶת שֶׁבָּהֶן בַּת אַחַת-עֶשְׂרֵה – יָשְׁבוּ לַשֻּׁלְחָן וְלֹא יָכְלוּ לְהַתִּיק אֶת מַבָּטָן מִמַּכָּרָן הֶחָדָשׁ. עֲדָשִׁימוֹב הָיָה בֶּן גִּילוֹ שֶׁל ווֹלוֹדְיָה וּבַעַל קוֹמָה זֵהָה, אַךְ לֹא הָיָה עֲגַלְגַּל וּלְבַנְבַּן כָּמוֹהוּ, כִּי אִם רָזֶה, שָׁחוּם וּפָנָיו מְנֻמָּשׁוֹת. שְׂעָרוֹ הָיָה קָשֶׁה וְזִיפִי, עֵינָיו צָרוֹת, שְׂפָתָיו עָבוֹת, וּבִכְלָלוּתוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה מְכֹעָר עַד מְאוֹד, וְאִלְמָלֵא מַדֵּי הַגִּימְנַסְיָה, עַל סְמַךְ הוֹפָעָתוֹ הַחִיצוֹנִית הָיָה אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב אוֹתוֹ בְּטָעוּת לִבְנָהּ שֶׁל מְשָׁרֶתֶת. הוּא הָיָה עַגְמוּמִי, שָׁתַק כָּל הָעֵת וְלֹא חִיֵּךְ אַף לֹא פַּעַם אַחַת. הַבָּנוֹת צָפוּ בּוֹ וּמִיָּד הֵבִינוּ שֶׁלִּפְנֵיהֶן כְּכָל הַנִּרְאֶה אָדָם חָכָם וּמַשְׂכִּיל עַד מְאוֹד. הוּא הִרְהֵר בְּלִי הֶרֶף בִּדְבַר-מָה וְהָיָה טָרוּד כָּל כָּךְ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִשְׁאַל שְׁאֵלָה, הוּא נִרְעַד, נִעֵר אֶת רֹאשׁוֹ וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּחְזְרוּ עָלֶיהָ.

הַבָּנוֹת הִבְחִינוּ שֶׁוּוֹלוֹדְיָה, שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל נַעַר עַלִּיז וְדַבְּרָן, מִעֵט הַפַּעַם בְּדִבּוּר, לֹא חִיֵּךְ כְּלָל וְדוֹמֶה שֶׁלֹּא שָׂמַח לְבַקֵּר בַּבַּיִת. בְּעֵת שְׁתִיַּת הַתֵּה הוּא פָּנָה לְאַחֲיוֹתָיו פַּעַם אַחַת בִּלְבַד, וְגַם אָז בִּדְבָרִים מְשֻׁנִּים. הוּא הִצְבִּיעַ עַל הַמֵּחַם וְאָמַר:

"וּבְקָלִיפוֹרְנְיָה שׁוֹתִים גִ'ין בִּמְקוֹם תֵּה."

גַּם הוּא הָיָה טָרוּד בְּמַחְשָׁבוֹת מִשֶּׁלּוֹ, וְעַל פִּי הַמַּבָּטִים שֶׁהֶחְלִיף מִדֵּי פַּעַם עִם יְדִידוֹ עֲדָשִׁימוֹב, הָיָה אֶפְשָׁר לִקְבֹּעַ שֶׁשְּׁנֵי הַנְּעָרִים חָלְקוּ אוֹתָן מַחְשָׁבוֹת.

אַחֲרֵי הַתֵּה הָלְכוּ כֻּלָּם אֶל חֲדַר הַיְּלָדִים. הָאָב וְהַבָּנוֹת הִתְיַשְּׁבוּ לַשֻּׁלְחָן וּפָנוּ לַעֲבוֹדָה שֶׁנִּקְטְעָה עִם בּוֹא הַנְּעָרִים. הֵם הֵכִינוּ פְּרָחִים וּגְדִילִים מִנְּיָרוֹת צִבְעוֹנִיִּים לְעֵץ חַג הַמּוֹלָד. זוֹ הָיְתָה עֲבוֹדָה מְהַנָּה וְקוֹלָנִית. כָּל פֶּרַח חָדָשׁ הִתְקַבֵּל בִּקְרִיאוֹת הִתְפַּעֲלוּת מִצַּד הַבָּנוֹת, וְאַף בִּקְרִיאוֹת אֵימָה, כְּאִלּוּ צָנַח מֵהַשָּׁמַיִם; גַּם הָאָב הִשְׁתָּאָה וּמִדֵּי פַּעַם הִשְׁלִיךְ אֶת הַמִּסְפָּרַיִם לָרִצְפָּה, רוֹטֵן עַל קֵהוּתָם. הָאֵם רָצָה כְּפַעַם בְּפַעַם אֶל חֲדַר הַיְּלָדִים, הַבָּעַת פָּנֶיהָ מֻטְרֶדֶת מְאוֹד, וְשָׁאֲלָה:

"מִי לָקַח אֶת הַמִּסְפָּרַיִם שֶׁלִּי? עוֹד פַּעַם אַתָּה, אִיוָן נִיקוֹלָאִיץ', לָקַחְתָּ אֶת הַמִּסְפָּרַיִם שֶׁלִּי?"

"אֱלֹהִים יִשְׁמֹר, אֲפִלּוּ מִסְפָּרַיִם לֹא נוֹתְנִים לִי כָּאן!" הֵשִׁיב אִיוָן נִיקוֹלָאִיץ' בְּקוֹל בַּכְיָנִי, הֵטִיל אֶת עַצְמוֹ עַל גַּב הַכִּסֵּא וְאִמֵּץ תְּנוּחָה שֶׁל אָדָם פָּגוּעַ, אַךְ כַּעֲבֹר דַּקָּה שָׁב וְהִתְלַהֵב.

בְּבִקּוּרָיו הַקּוֹדְמִים עָזַר גַּם ווֹלוֹדְיָה בַּהֲכָנוֹת לְחַג הַמּוֹלָד אוֹ רָץ לֶחָצֵר לִצְפּוֹת בָּרַכָּב וּבָרוֹעֶה בּוֹנִים גִּבְעָה מִשֶּׁלֶג, אַךְ כָּעֵת הוּא וֲעֲדָשִׁימוֹב לֹא הִבְחִינוּ כְּלָל וְעִקָּר בַּנְּיָרוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים וְלֹא בִּקְּרוּ בָּאֻרְוָה וְלוּ פַּעַם אַחַת, אֶלָּא הִתְיַשְּׁבוּ לְיַד הַחַלּוֹן וְהֵחֵלּוּ לְהִתְלַחֵשׁ בְּעִנְיָן כָּלְשֶׁהוּ; לְאַחַר מִכֵּן פָּתְחוּ יַחַד אַטְלָס וְהִתְבּוֹנְנוּ בְּאַחַת הַמַּפּוֹת.

"קֹדֶם לְפֵּרְם…" אָמַר עֲדָשִׁימוֹב חֲרִישִׁית… "מִשָּׁם לִטְיוּמֶן… אַחַר כָּךְ לְטוֹמְסְק… אַחַר כָּךְ… אַחַר כָּךְ… לְקַמְצַ'טְקָה… מִכָּאן הַסָּמוֹיֵדִים יַעֲבִירוּ אוֹתָנוּ בְּסִירוֹת דֶּרֶךְ מֵצַר בֵּרִינְג… וְהִנֵּה לְךָ אָמֵרִיקָה… יֵשׁ כָּאן הֲמוֹן חַיּוֹת עִם פַּרְוָה יְקָרָה."

"וּמָה עִם קָלִיפוֹרְנְיָה?" שָׁאַל ווֹלוֹדְיָה.

"קָלִיפוֹרְנְיָה נִמְצֵאת יוֹתֵר נָמוּךְ… בָּרֶגַע שֶׁנַּגִּיעַ לְאָמֵרִיקָה, קָלִיפוֹרְנְיָה כְּבָר לֹא תִּהְיֶה מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחשֶׁךְ. וְנוּכַל לְהִתְפַּרְנֵס מִצַּיִד וּמִשֹּׁד."

בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם כֻּלּוֹ הִתְרַחֵק עֲדָשִׁימוֹב מֵהַבָּנוֹת וְהִבִּיט בָּהֶן מִבְּלִי לִיצֹר אִתָּן קֶשֶׁר עַיִן. לְאַחַר שְׁתִיַּת תֵּה עַרְבִית הוּא הֻשְׁאַר בְּמִקְרֶה לְבַד אִתָּן חָמֵשׁ דַּקּוֹת. הַשְּׁתִיקָה הָיְתָה מְבִיכָה. הוּא הִשְׁתַּעֵל בְּחֻמְרָה, שִׁפְשֵׁף אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית בְּכַף יָדוֹ הַיְּמָנִית, הִבִּיט בְּקַטְיָה בְּעַגְמוּמִיּוּת וְשָׁאַל:

"קָרָאת אֶת מַיין רִיד?"

"לֹא, לֹא קָרָאתִי… תַּגִּיד, אַתָּה יוֹדֵעַ לְהַחְלִיק עַל הַקֶּרַח?"

עֲדָשִׁימוֹב שָׁקַע בְּמַחְשְׁבוֹתָיו וְלֹא הֵשִׁיב עַל שְׁאֵלָתָהּ, אֶלָּא נִפֵּחַ בְּחָזְקָה אֶת לְחָיָיו וְנָשַׁף כְּאִלּוּ הָיָה לוֹ חַם מְאוֹד. הוּא שָׁב וְהֵרִים אֶת מַבָּטוֹ אֶל קַטְיָה וְאָמַר:

"כְּשֶׁעֵדֶר בִּיזוֹנִים שׁוֹעֵט דֶּרֶךְ הַפַּמְפָּס, הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת, וְהַמּוּסְטַנְגִּים נִבְהָלִים, בּוֹעֲטִים וְצוֹהֲלִים."

עֲדָשִׁימוֹב חִיֵּךְ חִיּוּךְ עָצוּב וְהוֹסִיף:

"וְחוּץ מִזֶּה, הָאִינְדְּיָאנִים תּוֹקְפִים אֶת הָרַכָּבוֹת. אֲבָל מָה שֶׁהֲכִי גָּרוּעַ זֶה הַיַּתּוּשִׁים וְהַטֶּרְמִיטִים."

"אֲבָל מָה זֶה?"

"כְּמוֹ נְמָלִים, רַק עִם כְּנָפַיִם. עוֹקְצִים חָזָק מְאוֹד. אַתְּ יוֹדַעַת מִי אֲנִי?"

"אָדוֹן עֲדָשִׁימוֹב."

"לֹא. אֲנִי מוֹנְטִיהוֹמוֹ טֹפֶר הַנֵּץ, מַנְהִיג הַבִּלְתִּי מְנֻצָּחִים."

מָאשָׁה, הַצְּעִירָה בַּבָּנוֹת, הִבִּיטָה בּוֹ וּלְאַחַר מִכֵּן בַּחַלּוֹן שֶׁבּוֹ כְּבָר נִרְאוּ דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב וְאָמְרָה בְּהִרְהוּר:

"דַּוְקָא הֵכִינוּ אֶצְלֵנוּ עֲדָשִׁים אֶתְמוֹל."

דְּבָרָיו הַבִּלְתִּי מוּבָנִים לַחֲלוּטִין שֶׁל עֲדָשִׁימוֹב וְהִתְלַחֲשׁוּיוֹתָיו הַבִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת עִם ווֹלוֹדְיָה, כְּמוֹ גַּם הָעֻבְדָּה שֶׁוּוֹלוֹדְיָה לֹא שִׂחֵק וְהָיָה רַק נָתוּן בְּמַחְשָׁבוֹת – כָּל אֵלֶּה הָיוּ מִסְתּוֹרִיִּים וּמוּזָרִים. שְׁתֵּי הַבָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת, קַטְיָה וְסוֹנְיָה, הֵחֵלּוּ לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַבָּנִים בְּשֶׁבַע עֵינַיִם. בָּעֶרֶב, כְּשֶׁהַנְּעָרִים עָמְדוּ לָלֶכֶת לִישֹׁן, הֵן הִתְגַּנְּבוּ אֶל דֶּלֶת חַדְרָם וְצוֹתְתוּ לְשִׂיחָתָם. הוֹ, מָה שֶׁהֵן גִּלּוּ! הַנְּעָרִים הִתְכּוֹנְנוּ לִבְרֹחַ לְאָמֵרִיקָה כְּדֵי לְחַפֵּשׂ זָהָב; הַכֹּל כְּבָר הָיָה מוּכָן אֶצְלָם לַדֶּרֶךְ: אֶקְדָּח, שְׁתֵּי סַכִּינִים, צְנִימִים, זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת לְהַדְלָקַת אֵשׁ, מַצְפֵּן וּסְכוּם שֶׁל אַרְבָּעָה רוּבָּלִים. הֵן גִּלּוּ שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם לִצְעֹד כַּמָּה אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים וּבַדֶּרֶךְ לְהִלָּחֵם בְּטִיגְרִיסִים וּבִפְרָאִים, לְאַחַר מִכֵּן לְחַפֵּשׂ זָהָב וְשֶׁנְהָב, לַהֲרֹג אוֹיְבִים, לְהִתְקַבֵּל לִסְפִינוֹת שֶׁל שׁוֹדְדֵי יָם, לִשְׁתּוֹת גִ'ין וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְהִתְחַתֵּן עִם יְפֵהפִיּוֹת וּלְעַבֵּד מַטָּעִים. בְּהִתְלַהֲבוּתָם הָרַבָּה נִכְנְסוּ ווֹלוֹדְיָה וַעֲדָשִׁימוֹב זֶה לִדְבָרָיו שֶׁל זֶה. לְעַצְמוֹ קָרָא עֲדָשִׁימוֹב "מוֹנְטִיהוֹמוֹ טֹפֶר הַנֵּץ", וְאִלּוּ לְווֹלוֹדְיָה – "אָחִי חִוֵּר הַפָּנִים".

"שֶׁלֹּא תָּעֵזִּי לְסַפֵּר לְאִמָּא," אָמְרָה קַטְיָה לְסוֹנְיָה כְּשֶׁשְּׁתֵּיהֶן הָלְכוּ לִישֹׁן. "ווֹלוֹדְיָה יָבִיא לָנוּ מֵאָמֵרִיקָה זָהָב וְשֶׁנְהָב, וְאִם תְּגַלִּי לְאִמָּא, הִיא לֹא תַּרְשֶׁה לוֹ לִנְסֹעַ."

אֶת כָּל הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי חַג הַמּוֹלָד הִקְדִּישׁ עֲדָשִׁימוֹב לְלִמּוּד מַפַּת אַסְיָה וּלְרִשּׁוּם הֶעָרוֹת, וְאִלּוּ ווֹלוֹדְיָה הִסְתּוֹבֵב בַּחֲדָרִים עָצֵל וַעֲגַלְגַּל וְעַגְמוּמִי כְּמִי שֶׁעָקְצָה אוֹתוֹ דְּבוֹרָה וְלֹא אָכַל וְלֹא כְּלוּם. פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁהָיָה בַּחֲדַר הַיְּלָדִים, אֲפִלּוּ עָצַר לִפְנֵי הָאִיקוֹנָה, הִצְטַלֵּב וְאָמַר:

"אֵלִי, סְלַח לִי כִּי חָטָאתִי! אֵלִי, שְׁמֹר עַל אִמִּי הָאֻמְלָלָה, הַמִּסְכֵּנָה!"

לִקְרַאת הָעֶרֶב פָּרַץ ווֹלוֹדְיָה בִּבְכִי. לִפְנֵי הַשֵּׁנָה חִבֵּק אֲרֻכּוֹת אֶת אָבִיו, אֶת אִמּוֹ וְאֶת אַחֲיוֹתָיו. קַטְיָה וְסוֹנְיָה הֵבִינוּ אֶת הַסִּבָּה לְהִתְנַהֲגוּתוֹ, וְאִלּוּ הַקְּטַנָּה, מָאשָׁה, לֹא הֵבִינָה דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר, וְרַק כַּאֲשֶׁר הִבִּיטָה בַּעֲדָשִׁימוֹב, שָׁקְעָה בְּהִרְהוּרִים וְאָמְרָה תּוֹךְ אֲנָחָה:

"כְּשֶׁיֵּשׁ צוֹם, הָאוֹמֶנֶת אוֹמֶרֶת שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל אֲפוּנָה וַעֲדָשִׁים."

מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר שֶׁלִּפְנֵי הַחַג קָמוּ קַטְיָה וְסוֹנְיָה בְּשֶׁקֶט מִמִּטּוֹתֵיהֶן וְהָלְכוּ לִרְאוֹת אֶת הַנְּעָרִים בּוֹרְחִים לְאָמֵרִיקָה. הֵן הִתְגַּנְּבוּ אֶל הַדֶּלֶת.

"אָז לֹא תִּסַּע?" שָׁאַל עֲדָשִׁימוֹב בְּכַעַס. "תַּגִּיד לִי: לֹא תִּסַּע?"

"אֱלֹהִים!" בָּכָה ווֹלוֹדְיָה חֲרִישִׁית. "אֵיךְ אֶסַּע? אֲנִי מְרַחֵם עַל אִמָּא שֶׁלִּי."

"אָחִי חִוֵּר הַפָּנִים, אָנָּא מִמְּךָ, סַע! הֲרֵי הִבְטַחְתָּ שֶׁתִּסַּע, אַתָּה בְּעַצְמְךָ פִּתִּיתָ אוֹתִי, וְעַכְשָׁו, בָּרֶגַע שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִנְסֹעַ, נִבְהַלְתָּ."

"אֲנִי… אֲנִי לֹא נִבְהַלְתִּי, אֲנִי… אֲנִי מְרַחֵם עַל אִמָּא שֶׁלִּי."

"תֹּאמַר לִי מִיָּד: אַתָּה נוֹסֵעַ אוֹ לֹא?"

"אֶסַּע, אֲבָל… אֲבָל חַכֵּה. מִתְחַשֵּׁק לִי לָגוּר קְצָת בַּבַּיִת."

"אִם כָּךְ, אֶסַּע לְבַד!" הֶחְלִיט עֲדָשִׁימוֹב. "אֶסְתַּדֵּר גַּם בִּלְעָדֶיךָ. הָעִקָּר שֶׁרָצִיתָ לָצוּד טִיגְרִיסִים, לְהִלָּחֵם! אִם כָּךְ, הַחְזֵר לִי אֶת הַתַּחְמשֶׁת שֶׁלִּי!"

ווֹלוֹדְיָה פָּרַץ בִּבְכִי כֹּה מַר, שֶׁאַחֲיוֹתָיו לֹא עָמְדוּ בּוֹ וּפָרְצוּ גַּם הֵן בִּבְכִי. שֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר.

"אָז לֹא תִּסַּע?" שָׁב עֲדָשִׁימוֹב וְשָׁאַל.

"אֶ… אֶסַּע."

"אָז תִּתְלַבֵּשׁ!"

וּכְדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת ווֹלוֹדְיָה הִלֵּל עֲדָשִׁימוֹב אֶת אָמֵרִיקָה, שָׁאַג כְּטִיגְרִיס, שָׁרַק כָּאֳנִיַּת קִיטוֹר, קִלֵּל וְהִבְטִיחַ לָתֵת לוֹ אֶת כָּל הַשֶּׁנְהָב וְאֶת כָּל עוֹרוֹת הָאֲרָיוֹת וְהַטִּיגְרִיסִים.

בְּעֵינֵי הַבָּנוֹת, הַנַּעַר הָרָזֶה הַזֶּה עִם הַשֵּׂעָר הַזִּיפִי וְהַנְּמָשִׁים נִרְאָה אָדָם בִּלְתִּי רָגִיל וּמֻפְלָא. הוּא הָיָה גִּבּוֹר הֶחְלֵטִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ פַּחַד, וְהוּא שָׁאַג כָּךְ שֶׁהָעוֹמֵד מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת בֶּאֱמֶת הָיָה עָשׂוּי לַחְשֹׁב שֶׁזֶּהוּ טִיגְרִיס אוֹ אַרְיֵה.

כְּשֶׁהַבָּנוֹת חָזְרוּ לְחַדְרָן וְהִתְלַבְּשׁוּ, אָמְרָה קַטְיָה בְּעֵינַיִם מוּצָפוֹת דְּמָעוֹת:

"אָח, אֲנִי כָּל כָּךְ פּוֹחֶדֶת!"

עַד הַשָּׁעָה שְׁתַּיִם, כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם, הָיָה שָׁקֵט, אֲבָל בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה הִתְבָּרֵר פִּתְאוֹם שֶׁהַנְּעָרִים אֵינָם בַּבַּיִת. שָׁלִיחַ נִשְׁלַח לִבְדֹּק בִּמְגוּרֵי הַמְּשָׁרְתִים, בָּאֻרְוָה וּבַבִּיתָן שֶׁל הַפָּקִיד, אַךְ הֵם לֹא הָיוּ שָׁם. שָׁלִיחַ נִשְׁלַח אֶל הַכְּפָר – וְגַם שָׁם לֹא נִמְצְאוּ. גַּם אֶת הַתֵּה שָׁתוּ אַחַר כָּךְ לְלֹא הַנְּעָרִים, וּבְמַהֲלַךְ אֲרוּחַת הָעֶרֶב דָּאֲגָה הָאֵם מְאוֹד וַאֲפִלּוּ בָּכְתָה. בַּלַּיְלָה שׁוּב נֶעֱרַךְ חִפּוּשׂ בַּכְּפָר, וַאֲנָשִׁים הָלְכוּ עִם פָּנָסִים אֶל הַנָּהָר. אֱלֹהִים, אֵיזוֹ אַנְדְּרָלָמוּסְיָה נוֹצְרָה!

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ שׁוֹטֵר. בַּחֲדַר הַהֲסָבָה נִכְתַּב מִסְמָךְ כָּלְשֶׁהוּ. הָאֵם בָּכְתָה.

אַךְ הִנֵּה עָצְרָה לְיַד הַכְּנִיסָה מִזְחֶלֶת, וּשְׁלִישִׁיַּת הַסּוּסִים הַלְּבָנִים הֶעֶלְתָה אֵדִים.

"ווֹלוֹדְיָה הִגִּיעַ!" צָעַק מִישֶׁהוּ בֶּחָצֵר.

"אָדוֹן ווֹלוֹדִיצְ'קָה הִגִּיעַ!" צָוְחָה נָטַלְיָה וְרָצָה אֶל חֲדַר הַהֲסָבָה.

וְאִלּוּ מִילוֹרְד נָבַח בְּקוֹל בָּס: "הַב! הַב!"

הִתְבָּרֵר שֶׁהַנְּעָרִים נִתְפְּסוּ בָּעִיר, בָּאֵזוֹר הַמִּסְחָרִי, עָבְרוּ שָׁם מֵחֲנוּת לַחֲנוּת וְשָׁאֲלוּ אֵיפֹה מוֹכְרִים אֲבַק שְׂרֵפָה.

מִיָּד עִם כְּנִיסָתוֹ לַמְּבוֹאָה פָּרַץ ווֹלוֹדְיָה בִּבְכִי וְנָפַל עַל צַוָּארָהּ שֶׁל אִמּוֹ. הַבָּנוֹת הִרְהֲרוּ בְּרַעַד וּבְאֵימָה בְּמָה שֶׁקָּרָה זֶה עַתָּה, שֶׁכֵּן שָׁמְעוּ אֶת אַבָּא מוֹבִיל אֶת ווֹלוֹדְיָה וְאֶת עֲדָשִׁימוֹב לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ וּמַאֲרִיךְ שָׁם בְּשִׂיחָה עִמָּם; גַּם אִמָּא דִּבְּרָה וּבָכְתָה.

"אֵיךְ אֶפְשָׁר כָּכָה?" דִּבֵּר אַבָּא אֶל לִבָּם. "אִם חַס וְחָלִילָה יִתְגַּלֶּה הָעִנְיָן בַּגִּימְנַסְיָה, יָעִיפוּ אֶתְכֶם. תִּתְבַּיֵּשׁ לְךָ, אָדוֹן עֲדָשִׁימוֹב! לֹא נָאֶה לְהִתְנַהֵג כָּךְ! אַתָּה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי כָּל זֶה, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהוֹרֶיךָ יַעֲנִישׁוּ אוֹתְךָ. אֵיךְ אֶפְשָׁר כָּכָה! אֵיפֹה יְשַׁנְתֶּם?"

"בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת!" הֵשִׁיב עֲדָשִׁימוֹב בְּגַאֲוָה.

אַחַר כָּךְ הֻשְׁכַּב ווֹלוֹדְיָה בַּמִּטָּה וּלְרֹאשׁוֹ הֻצְמְדָה מַגֶּבֶת סְפוּגָה בְּחֹמֶץ. מִבְרָק נִשְׁלַח, וּלְמָחֳרָת הִגִּיעָה גְּבֶרֶת, אִמּוֹ שֶׁל עֲדָשִׁימוֹב, וְלָקְחָה אֶת בְּנָהּ הַבַּיְתָה.

כְּשֶׁעֲדָשִׁימוֹב עָזַב, הָיוּ פָּנָיו קְשׁוּחוֹת וְגַאַוְתָנִיּוֹת, וּבְשָׁעָה שֶׁנִּפְרַד מֵהַבָּנוֹת, לֹא אָמַר מִלָּה, רַק לָקַח מִקַּטְיָה מַחְבֶּרֶת וְכָתַב לָהּ לְמַזְכֶּרֶת:

"מוֹנְטִיהוֹמו טֹפֶר הַנֵּץ".

---

*דימוי: טליה בר