יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ לָכֶם הַרְבֵּה חֲבֵרִים, וְאוּלַי יֵשׁ לָכֶם רַק חָבֵר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. יִתָּכֵן שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם הֵם יְלָדִים אוֹ מְבֻגָּרִים, וְאוּלַי הַחֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם הֵם כֶּלֶב אוֹ חָתוּל אוֹ חַיָּה אַחֶרֶת. כֵּן, כָּל זֶה בְּהֶחְלֵט יִתָּכֵן, אֲבָל הַאִם הָיָה לָכֶם אֵי־פַּעַם חָבֵר צֶמַח? הַאִם הִתְחָבַרְתֶּם מִיְּמֵיכֶם עִם פֶּרַח אוֹ עֵץ? בֵּין שֶׁכֵּן וּבֵין שֶׁלֹּא, הַסִּפּוּר שֶׁלִּפְנֵיכֶם מְסַפֵּר עַל סַבָּא אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ חָבֵר מְיֻחָד בְּמִינוֹ.

פַּעַם הָיָה זָקֵן אֶחָד שֶׁגָּר לְבַדּוֹ בִּצְרִיף. לַזָּקֵן הַזֶּה לֹא הָיוּ יְלָדִים וּנְכָדִים. לֹא הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וַחֲבֵרִים. הוּא חַי לְבַדּוֹ. מִדֵּי יוֹם, בֵּין עַרְבַּיִם, בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּפּוֹרִים מַרְבּוֹת לְצַיֵּץ בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת וְהַיּוֹם מַחְשִׁיךְ, נָהַג הַזָּקֵן לָשֶׁבֶת בְּפֶתַח הַצְּרִיף וּלְדַבֵּר אֶל פֶּרַח סַבְיוֹן שֶׁצָּמַח בְּגִנָּתוֹ. וּמָה אָמַר לוֹ? הַזָּקֵן נָהַג לְסַפֵּר לַסַּבְיוֹן סִפּוּרִים נוֹשָׁנִים, כֹּה נוֹשָׁנִים שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ זוֹכֵר אִם קָרוּ אוֹ לֹא קָרוּ. וְהַסַּבְיוֹן הָיָה מַקְשִׁיב בִּדְמָמָה לְסִפּוּרָיו שֶׁל הַזָּקֵן.

יוֹם אֶחָד עָבְרָה לְיַד הַצְּרִיף חֲבוּרַת יְלָדִים. הֵם שָׁמְעוּ שֶׁהוּא מְדַבֵּר וּמְסַפֵּר, אֲבָל לֹא רָאוּ מִישֶׁהוּ שֶׁמַּקְשִׁיב לְסִפּוּרָיו. הַיְּלָדִים עָמְדוּ וְהִבִּיטוּ בַּזָּקֵן.

"מָה קָרָה לַזָּקֵן הַזֶּה?" תָּהוּ. "לְמִי הוּא מְסַפֵּר סִפּוּרִים?" הֵם נִסּוּ לְהַקְשִׁיב לַסִּפּוּרִים הַנּוֹשָׁנִים. הֵם אָמְנָם לֹא יָדְעוּ אִם קָרוּ אוֹ לֹא קָרוּ, אֲבָל הַסִּפּוּרִים הָיוּ מְרַתְּקִים. כָּךְ עָמְדוּ וְהִקְשִׁיבוּ לַסִּפּוּרִים עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם, וְהַזָּקֵן נִכְנַס חֲזָרָה אֶל הַצְּרִיף.

לְמָחֳרָת חָזְרוּ הַיְּלָדִים כְּדֵי לְהַקְשִׁיב לַסִּפּוּרִים. הֵם עָמְדוּ מֵרָחוֹק וְהֶאֱזִינוּ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַזָּקֵן סִפּוּר נוֹשָׁן, קָרְאָה אַחַת הַיְּלָדוֹת, "סַבָּא, לְמִי אַתָּה מְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁלְּךָ?"

"סַבָּא? אֲנִי?" הִתְפַּלֵּא הַזָּקֵן. עַד כֹּה לֹא הִבְחִין בַּיְּלָדִים שֶׁעָמְדוּ וְהִקְשִׁיבוּ לַסִּפּוּר, וְלָכֵן הָיָה מֻפְתָּע. "לֹא, אֲנִי לֹא סַבָּא, אֲנִי סְתָם זָקֵן," אָמַר הַזָּקֵן. "אֵין לִי יְלָדִים וְאֵין לִי נְכָדִים וְאֵין לִי אִשָּׁה וְאֵין לִי חֲבֵרִים."

"אָז לְמִי אַתָּה מְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁלְּךָ?" שָׁאַל אַחַד הַיְּלָדִים.

"אֲנִי מְסַפֵּר אוֹתָם לַסַּבְיוֹן הַזֶּה שֶׁלְּיָדִי, כָּאן," הֵשִׁיב הַזָּקֵן.

הַיְּלָדִים הִבִּיטוּ וְהִבְחִינוּ לָרִאשׁוֹנָה בַּסַּבְיוֹן הַקָּטָן שֶׁצָּמַח בְּגִנָּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן. הֵם הִתְפַּלְּאוּ — לְסַפֵּר סִפּוּרִים לְסַבְיוֹן? מָה פִּתְאוֹם?

"הוּא יוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב," עָנָה הַזָּקֵן בִּתְשׁוּבָה לְמַבְּטֵיהֶם הַתּוֹהִים שֶׁל הַיְּלָדִים.

לְמָחֳרָת, כְּשֶׁחָזְרוּ הַיְּלָדִים לַצְּרִיף, הִזְמִין אוֹתָם הַזָּקֵן לָשֶׁבֶת סְבִיבוֹ. הֵם הִתְיַשְּׁבוּ וְהִקְשִׁיבוּ עִם הַסַּבְיוֹן לַסִּפּוּרִים הַנּוֹשָׁנִים. וְכָךְ, יוֹם אַחַר יוֹם, שָׁבוּ הַיְּלָדִים וְהִקְשִׁיבוּ לְסִפּוּרָיו שֶׁל סַבָּא. כָּךְ הֵם קָרְאוּ לוֹ — סַבָּא.

בֹּקֶר אֶחָד, בִּזְמַן שֶׁהַיְּלָדִים הָיוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר, יָצָא סַבָּא לֶחָצֵר וְהִבְחִין שֶׁהַסַּבְיוֹן הִשְׁתַּנָּה. עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַצְּהֻבִּים וְהַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹ נֶעֶלְמוּ, וּבִמְקוֹמָם הוֹפִיעוּ שַׂעֲרוֹת שֵׂיבָה.

"הִזְדַּקַּנְתָּ," אָמַר סַבָּא לַסַּבְיוֹן. "גַּם אֲנִי הִזְדַּקַּנְתִּי."

בָּאָה הָרוּחַ, נָשְׁבָה וּפִזְּרָה אֶת שַׂעֲרוֹת הַשֵּׂיבָה שֶׁל הַסַּבְיוֹן וְהֵפִיצָה אֶת זְרָעָיו לְכָל עֵבֶר. הַסַּבָּא הִבִּיט בְּשַׂעֲרוֹת הַשֵּׂיבָה הַמִּתְעוֹפְפוֹת וְשָׁאַף אֲוִיר מְלוֹא רֵאוֹתָיו.

לְמָחֳרָת, כְּשֶׁבָּאוּ הַיְּלָדִים לַצְּרִיף כְּדֵי לְהַקְשִׁיב לְסִפּוּרָיו שֶׁל סַבָּא, הֵם לֹא מָצְאוּ לֹא אֶת סַבָּא וְלֹא אֶת פֶּרַח הַסַּבְיוֹן. לָכֵן לֹא שָׁבוּ עוֹד אֶל הַצְּרִיף. הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁבְּבוֹא הָעֵת יִפְרְחוּ בַּגִּנָּה אֵינְסְפוֹר סַבְיוֹנִים מֵהַזְּרָעִים שֶׁהֵפִיצָה הָרוּחַ.

הַיְּלָדִים גָּדְלוּ וְהָפְכוּ לִמְבֻגָּרִים, עָזְבוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְהָלְכוּ לְהִתְגּוֹרֵר מִי פֹּה וּמִי שָׁם. הַסַּבְיוֹן נִשְׁכַּח, גַּם הַסַּבָּא נִשְׁכַּח, אֲבָל סִפּוּרָיו שֶׁל הַסַּבָּא — כְּמוֹ זַרְעֵי הַסַּבְיוֹן — נָפוֹצוּ עִם הַיְּלָדִים שֶׁבָּגְרוּ.

וְגַם הַיּוֹם יֵשׁ וַדַּאי יְלָדִים שֶׁמַּקְשִׁיבִים לַסִּפּוּרִים הַנּוֹשָׁנִים, כֹּה נוֹשָׁנִים שֶׁאֵין לָדַעַת אִם קָרוּ אוֹ לֹא קָרוּ.