1

יַלְדָּה קְטַנָּה לֹא חָשָׁה בְּטוֹב, וְדוֹקְטוֹר מִיכָאִיל פֶּטְרוֹבִיץ', שֶׁאוֹתוֹ הִיא מַכִּירָה מִיָּמִים יָמִימָה, בָּא אֵלֶיהָ כָּל יוֹם. לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא מֵבִיא אִתּוֹ שְׁנֵי רוֹפְאִים נוֹסָפִים, לֹא מֻכָּרִים. הֵם הוֹפְכִים אֶת הַיַּלְדָּה עַל הַגַּב וְעַל הַבֶּטֶן, מַצְמִידִים אֶת אָזְנָם אֶל גּוּפָהּ וּמַקְשִׁיבִים לְמַשֶּׁהוּ, מוֹשְׁכִים מַטָּה אֶת הָעַפְעַפָּף הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָּהּ וּמַבִּיטִים. בְּעוֹדָם עוֹשִׂים כָּךְ, הֵם מִתְנַשְּׁמִים בַּאֲרֶשֶׁת חֲשִׁיבוּת, פְּנֵיהֶם חֲמוּרִים, וּמְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם בְּשָׂפָה לֹא מוּבֶנֶת.

לְאַחַר מִכֵּן הֵם עוֹבְרִים מֵחֲדַר הַיְּלָדִים לַחֲדַר הָאוֹרְחִים, שֶׁבּוֹ אִמָּא מְחַכָּה לָהֶם. הָרוֹפֵא הַבָּכִיר בְּיוֹתֵר – אִישׁ גָּבוֹהַּ עִם שְׂעַר שֵׂיבָה שֶׁמַּרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם מֻזְהָבִים – מְסַפֵּר לָהּ מַשֶּׁהוּ רְצִינִי וְאָרֹךְ. הַדֶּלֶת לֹא סְגוּרָה, וּמִמִּטָּתָהּ הַיַּלְדָּה רוֹאָה וְשׁוֹמַעַת הַכֹּל. הִיא אֵינֶנָּה מְבִינָה רַבִּים מִן הַדְּבָרִים, אַךְ הִיא יוֹדַעַת שֶׁמְּדַבְּרִים עָלֶיהָ.

אִמָּהּ מַבִּיטָה בָּרוֹפֵא בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת עֲיֵפוֹת וּמֻכְתָּמוֹת בִּדְמָעוֹת. כְּשֶׁהָרוֹפֵא הַבָּכִיר נִפְרָד לְשָׁלוֹם, הוּא אוֹמֵר בְּקוֹל רָם:

"הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר – אַל תִּתְּנוּ לָהּ לְהִשְׁתַּעֲמֵם. מַלְּאוּ אַחַר כָּל גַּחֲמוֹתֶיהָ."

"הוֹ, דּוֹקְטוֹר, אֲבָל הִיא לֹא רוֹצָה כְּלוּם."

"אִם כֵּן, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ… תְּנַסּוּ לְהִזָּכֵר מָה הִיא אָהֲבָה פַּעַם, לִפְנֵי הַמַּחֲלָה. צַעֲצוּעִים… מַמְתַּקִּים כָּלְשֶׁהֵם…"

"לֹא, לֹא, דּוֹקְטוֹר, הִיא לֹא רוֹצָה כְּלוּם…"

"אָז תְּנַסּוּ לְשַׁעְשֵׁעַ אוֹתָהּ בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁהִיא… תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה… אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת מִלָּתִי: אִם תַּצְלִיחוּ לְהַצְחִיק וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ, זֹאת תִּהְיֶה הַתְּרוּפָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר. הָבִינִי, הַיַּלְדָּה שֶׁלָּכֶם חוֹלָה בַּאֲדִישׁוּת כְּלַפֵּי הַחַיִּים וְתוּ לֹא… לְהִתְרָאוֹת, גְּבִרְתִּי!"

2

" נַדְיָה מְתוּקָה, יַלְדָּהּ שֶׁלִּי יְקָרָה," אוֹמֶרֶת אִמָּא, "אוּלַי אַתְּ רוֹצָה מַשֶּׁהוּ?"

"לֹא, אִמָּא, אֲנִי לֹא רוֹצָה כְּלוּם."

"אוֹשִׁיב עַל הַמִּטָּה שֶׁלָּךְ אֶת כָּל הַבֻּבּוֹת שֶׁלָּךְ, רוֹצָה? נָשִׁים כֻּרְסָאוֹת, סַפָּה, שֻׁלְחָן וּמַעֲרֶכֶת תֵּה. הַבֻּבּוֹת יִשְׁתּוּ תֵּה וִידַבְּרוּ עַל מֶזֶג הָאֲוִיר וְעַל בְּרִיאוּת הַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶן."

"תּוֹדָה, אִמָּא… אֲנִי רוֹצָה… מְשַׁעֲמֵם לִי…"

"טוֹב, יַלְדָּה שֶׁלִּי, לֹא צָרִיךְ בֻּבּוֹת. אוּלַי אֶקְרָא לְקַטְיָה אוֹ לְזָ'נִיצְ'קָה שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלַיִךְ? הֲרֵי אַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתָן כָּל כָּךְ."

"לֹא צָרִיךְ, אִמָּא. בֶּאֱמֶת, לֹא צָרִיךְ. אֲנִי לֹא רוֹצָה כְּלוּם. כָּל כָּךְ מְשַׁעֲמֵם לִי!"

"רוֹצָה שֶׁאָבִיא לָךְ שׁוֹקוֹלָד?"

אֲבָל הַיַּלְדָּה לֹא עוֹנָה וּבוֹהָה בְּעֶצֶב בַּתִּקְרָה. שׁוּם דָּבָר לֹא כּוֹאֵב לָהּ, וְגַם אֵין לָהּ חֹם. אֲבָל הִיא מַרְזָה וְנֶחְלֶשֶׁת מִיּוֹם לְיוֹם. דָּבָר מֵהַנַּעֲשֶׂה לֹא מְעַנְיֵן אוֹתָהּ, וְאֵין דָּבָר שֶׁהִיא רוֹצָה. כָּךְ הִיא שׁוֹכֶבֶת לֵילוֹת כְּיָמִים, שְׁקֵטָה וַעֲצוּבָה. לִפְעָמִים הִיא נִרְדֶּמֶת לִכְמַחֲצִית הַשָּׁעָה, אֲבָל גַּם בַּחֲלוֹם הִיא רוֹאָה מַשֶּׁהוּ אָפֹר, אָרֹךְ, מְשַׁעֲמֵם, כְּמוֹ גֶּשֶׁם סְתָוִי.

כְּשֶׁדֶּלֶת חֲדַר הַיְּלָדִים פְּתוּחָה לַחֲדַר הָאוֹרְחִים וּמֵחֲדַר הָאוֹרְחִים הָלְאָה, לַמִּשְׂרָד שֶׁל אַבָּא, אָז הַיַּלְדָּה רוֹאָה אֶת אָבִיהָ. אַבָּא מִתְהַלֵּךְ בִּמְהִירוּת מִפִּנָּה לְפִנָּה וּמְעַשֵּׁן סִיגַרְיָה אַחֲרֵי סִיגַרְיָה. לִפְעָמִים הוּא נִכְנָס לַחֲדַר הַיְּלָדִים, מִתְיַשֵּׁב עַל קְצֵה הַמִּטָּה וּמְלַטֵּף אֶת רַגְלֶיהָ שֶׁל נַדְיָה בַּעֲדִינוּת. אָז הוּא נֶעֱמָד פִּתְאוֹם וּפוֹסֵעַ אֶל הַחַלּוֹן. הוּא שׁוֹרֵק לְעַצְמוֹ בְּעוֹדוֹ מַבִּיט אֶל הָרְחוֹב, אַךְ כְּתֵפָיו רוֹעֲדוֹת. לְאַחַר מִכֵּן הוּא מַצְמִיד בַּחֲטָף מִטְפַּחַת לְעַיִן אַחַת, לָעַיִן הַשְּׁנִיָּה, וְחוֹזֵר לַמִּשְׂרָד שֶׁלּוֹ, הַבָּעַת פָּנָיו כְּמוֹ כְּעוּסָה. שָׁם הוּא שׁוּב רָץ מִפִּנָּה לְפִנָּה וּמְעַשֵּׁן סִיגַרְיָה אַחֲרֵי סִיגַרְיָה… וְהַמִּשְׂרָד שֶׁלּוֹ נַעֲשֶׂה כֻּלּוֹ כָּחֹל מֵרֹב עָשָׁן.

3

בֹּקֶר אֶחָד הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה מִתְעוֹרֶרֶת נִמְרֶצֶת קְצָת יוֹתֵר מִתָּמִיד. הִיא רָאֲתָה מַשֶּׁהוּ בַּחֲלוֹם, אֲבָל לֹא מַצְלִיחָה לְהִזָּכֵר מָה בְּדִיּוּק, וּמַבִּיטָה בַּאֲרִיכוּת וּבִתְשׂוּמַת לֵב לְתוֹךְ עֵינֵי אִמָּהּ.

"אַתְּ רוֹצָה מַשֶּׁהוּ?" שׁוֹאֶלֶת אִמָּא.

אֲבָל הַיַּלְדָּה נִזְכֶּרֶת בַּחֲלוֹמָהּ וְאוֹמֶרֶת בְּלַחַשׁ, כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּסוֹד:

"אִמָּא… אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לִי… פִּיל? אֲבָל לֹא כָּזֶה שֶׁמְּצֻיָּר בִּתְמוּנָה… אֶפְשָׁר?"

"כַּמּוּבָן, יַלְדָּה שֶׁלִּי, כַּמּוּבָן, אֶפְשָׁר."

הִיא הוֹלֶכֶת לַמִּשְׂרָד וְאוֹמֶרֶת לְאַבָּא שֶׁהַיַּלְדָּה רוֹצָה פִּיל. אַבָּא לוֹבֵשׁ מִיָּד מְעִיל, חוֹבֵשׁ כּוֹבַע וְנוֹסֵעַ לְאַנְשֶׁהוּ. לְאַחַר מַחֲצִית הַשָּׁעָה הוּא חוֹזֵר עִם צַעֲצוּעַ יָקָר וְיָפֶה. זֶהוּ פִּיל אָפֹר גָּדוֹל שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וּלְנוֹפֵף בִּזְנָבוֹ; עַל גַּב הַפִּיל אֻכָּף אָדֹם, וְעַל הָאֻכָּף אֹהֶל מֻזְהָב, וְיוֹשְׁבִים בּוֹ שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים קְטַנִּים.

אַךְ הַיַּלְדָּה מַבִּיטָה בַּצַּעֲצוּעַ בְּאוֹתָהּ אֲדִישׁוּת שֶׁבָּהּ הִיא מַבִּיטָה בַּתִּקְרָה וּבַקִּירוֹת וְאוֹמֶרֶת בְּרִפְיוֹן:

"לֹא. זֶה בִּכְלָל לֹא זֶה. רָצִיתִי פִּיל אֲמִתִּי, פִּיל חַי, זֶה מֵת."

"רַק תִּסְתַּכְּלִי, נַדְיָה," אוֹמֵר אַבָּא. "עַכְשָׁו נִמְתַּח אֶת הַקְּפִיץ, וְהוּא יִהְיֶה מַמָּשׁ-מַמָּשׁ כְּמוֹ חַי."

הוּא מוֹתֵחַ אֶת הַקְּפִיץ, וְהַפִּיל מֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ, מְנוֹפֵף בִּזְנָבוֹ, מַתְחִיל לָנוּעַ עַל רַגְלָיו וְהוֹלֵךְ בְּאִטִּיּוּת לְאֹרֶךְ הַשֻּׁלְחָן. זֶה לֹא מְעַנְיֵן כְּלָל אֶת הַיַּלְדָּה. לְמַעֲשֶׂה, זֶה מְשַׁעְמֵם אוֹתָהּ, אֲבָל כְּדֵי לֹא לְצַעֵר אֶת אָבִיהָ הִיא לוֹחֶשֶׁת בְּהַכְנָעָה:

"אֲנִי מְאוֹד-מְאוֹד מוֹדָה לְךָ, אַבָּא יָקָר. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלְּאַף אֶחָד אֵין צַעֲצוּעַ יָפֶה כָּזֶה… רַק שֶׁ… זוֹכֵר… מִזְּמַן-מִזְּמַן הִבְטַחְתָּ לָקַחַת אוֹתִי לַקִּרְקָס לִרְאוֹת פִּיל אֲמִתִּי… וְלֹא לָקַחְתָּ מֵעוֹלָם…"

"אֲבָל, יַלְדָּתִי הַמְּתוּקָה, הָבִינִי, זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. הַפִּיל גָּדוֹל מְאוֹד, הוּא מַגִּיעַ עַד הַתִּקְרָה, הוּא לֹא יִכָּנֵס לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ… וְחוּץ מִזֶּה, הֵיכָן אַשִּׂיג פִּיל?"

"הוֹ, אַבָּא, הֲרֵי אֲנִי לֹא צְרִיכָה כָּזֶה גָּדוֹל… תָּבִיא לִי אֶחָד קָטָן, רַק שֶׁיִּהְיֶה חַי. אֲפִלּוּ מַמָּשׁ קָטָן… אֲפִלּוּ פִּיל פִּילוֹן."

"יַלְדָּתִי הַיְּקָרָה, אֶעֱשֶׂה כָּל דָּבָר בִּשְׁבִילֵךְ, אֲבָל אֶת זֶה אֲנִי לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת. הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הָיִית אוֹמֶרֶת לִי פִּתְאוֹם: 'אַבָּא, תּוֹרִיד לִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מֵהַשָּׁמַיִם.'"

הַיַּלְדָּה מְחַיֶּכֶת בְּעַצְבוּת.

"אֵיזֶה טִפֵּשׁ אַתָּה, אַבָּא. הֲרֵי אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֶת הַשֶּׁמֶשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהוֹרִיד מִפְּנֵי שֶׁהִיא שׂוֹרֶפֶת. וְשֶׁגַּם אֶת הַיָּרֵחַ אִי אֶפְשָׁר. לֹא, רַק רָצִיתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי פִּיל תִּינוֹק… אֲמִתִּי."

וְהִיא עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ וְלוֹחֶשֶׁת: "אֲנִי עֲיֵפָה… תִּסְלַח לִי, אַבָּא…"

אָבִיהָ תּוֹפֵס בִּשְׂעָרוֹ וְרָץ לַמִּשְׂרָד שֶׁלּוֹ. הִיא רוֹאָה אוֹתוֹ צוֹעֵד אָנֶה וָאָנָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן-מָה. לְאַחַר מִכֵּן הוּא זוֹרֵק בְּהֶחְלֵטִיּוּת עַל הָרִצְפָּה סִיגַרְיָה שֶׁלֹּא גָּמַר לְעַשֵּׁן (עַל זֶה הוּא תָּמִיד חוֹטֵף מֵאִמָּא) וְצוֹעֵק לַמְּשָׁרֶתֶת:

"אוֹלְגָה, מְעִיל וְכוֹבַע!"

אִשְׁתּוֹ מוֹפִיעָה בַּמְּבוֹאָה.

"לְאָן זֶה, סָשָׁה?" הִיא שׁוֹאֶלֶת.

הוּא נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת בְּעוֹד הוּא מְכַפְתֵּר אֶת כַּפְתּוֹרֵי הַמְּעִיל.

"אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא יוֹדֵעַ, מָאשִׁינְקָה… רַק שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁהַיּוֹם לִקְרַאת עֶרֶב בֶּאֱמֶת אָבִיא אֵלֵינוּ לְכָאן פִּיל אֲמִתִּי."

אִשְׁתּוֹ מַבִּיטָה בּוֹ בִּדְאָגָה.

"יַקִּירִי, אַתָּה חָשׁ בְּטוֹב? לֹא כּוֹאֵב לְךָ הָרֹאשׁ? אוּלַי לֹא יָשַׁנְתָּ טוֹב?"

"לֹא יָשַׁנְתִּי בִּכְלָל," הוּא עוֹנֶה בְּרֹגֶז. "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתְּ רוֹצֶה לִשְׁאֹל אוֹתִי אִם הִשְׁתַּגַּעְתִּי. בֵּינְתַיִם לֹא. לְהִתְרָאוֹת! הַכֹּל יִתְבַּהֵר בָּעֶרֶב."

הוּא טוֹרֵק בְּחָזְקָה אֶת דֶּלֶת הַכְּנִיסָה וְנֶעֱלָם.

4

כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ בַּקִּרְקָס, יָשׁוּב בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. הוּא רוֹאֶה חַיּוֹת מְאֻלָּפוֹת מְבַצְּעוֹת תַּרְגִּילִים שׁוֹנִים. כְּלָבִים חֲכָמִים מְקַפְּצִים, מִתְגַּלְגְּלִים, רוֹקְדִים, מְיַלְּלִים לִצְלִילֵי מוּזִיקָה, מְחַבְּרִים מִלִּים מֵאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת עֲשׂוּיוֹת קַרְטוֹן. הַקּוֹפִים – כַּמָּה מֵהֶם בַּחֲצָאִיּוֹת אֲדֻמּוֹת, אֲחֵרִים בְּמִכְנָסַיִם כְּחֻלִּים – הוֹלְכִים עַל חֶבֶל וְרוֹכְבִים עַל גַּבֵּי פּוּדֶל גָּדוֹל. אֲרָיוֹת גִ'ינְגִ'יִים עֲנָקִיִּים קוֹפְצִים מִבַּעַד לְחִשּׁוּקִים בּוֹעֲרִים. כֶּלֶב-יָם גַּמְלוֹנִי יוֹרֶה בְּאֶקְדָּח. לִקְרַאת סוֹף הַמּוֹפָע מוֹבִילִים פְּנִימָה אֶת הַפִּילִים. יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה: אֶחָד גָּדוֹל וּשְׁנַיִם מַמָּשׁ קְטַנִּים, נַנָּסִים, אֲבָל בְּכָל זֹאת גָּדְלָם רַב בְּהַרְבֵּה מִשֶּׁל סוּס. מוּזָר לִרְאוֹת כֵּיצַד הַחַיּוֹת הָעֲנָקִיּוֹת הָאֵלֶּה, הַמְּגֻשָּׁמוֹת כָּל כָּךְ לְמַרְאֶה, מְבַצְּעוֹת אֶת הַלַּהֲטוּטִים הַמֻּרְכָּבִים בְּיוֹתֵר, שֶׁגַּם אָדָם מְיֻמָּן וְזָרִיז מְאוֹד לֹא יַצְלִיחַ לְבַצֵּעַ. הַפִּיל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר מַרְשִׁים בִּמְיֻחָד. הוּא נֶעֱמַָד עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, מִתְיַשֵּׁב, נֶעֱמָד עַל רֹאשׁוֹ, רַגְלַיִם מַעְלָה, הוֹלֵךְ עַל בַּקְבּוּקֵי עֵץ, עַל חָבִית מִתְגַּלְגֶּלֶת, הוֹפֵךְ דַּפִּים בְּסֵפֶר קַרְטוֹן גָּדוֹל בְּעֶזְרַת הַחֵדֶק וּלְבַסּוֹף מִתְיַשֵּׁב לַשֻּׁלְחָן, כּוֹרֵךְ מַפִּית וְסוֹעֵד מַמָּשׁ כְּמוֹ יֶלֶד מְחֻנָּךְ.

הַמּוֹפָע נִגְמָר. הַקָּהָל מִתְפַּזֵּר. אָבִיהָ שֶׁל נַדְיָה נִגַּשָ לְגֶרְמָנִי גְּדַל גּוּף, הַבְּעָלִים שֶׁל הַקִּרְקָס. הַבְּעָלִים עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי מְחִצַּת קְרָשִׁים וּבְפִיו סִיגָר שָׁחֹר גָּדוֹל.

"סְלַח לִי בְּבַקָּשָׁה," אוֹמֵר אָבִיהָ שֶׁל נַדְיָה, "תַּסְכִּים אוּלַי לְשַׁחְרֵר אֶת הַפִּיל שֶׁלְּךָ אֵלַי הַבַּיְתָה לִזְמַן-מָה?"

מֵרֹב הַפְתָּעָה הַגֶּרְמָנִי פּוֹעֵר לִרְוָחָה אֶת עֵינָיו וַאֲפִלּוּ אֶת פִּיו, וְהַסִּיגָר נוֹפֵל אַרְצָה. הוּא מִתְכּוֹפֵף בִּגְנִיחָה, מֵרִים אוֹתוֹ, מַכְנִיס אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה לְפִיו וְרַק אָז אוֹמֵר:

"לְשַׁחְרֵר? אֶת הַפִּיל? הַבַּיְתָה? אֲנִי לֹא מֵבִין."

בָּעֵינַיִם שֶׁל הַגֶּרְמָנִי רוֹאִים שֶׁגַּם הוּא רוֹצֶה לִשְׁאֹל אֶת אַבָּא שֶׁל נַדְיָה אִם כּוֹאֵב לוֹ הָרֹאשׁ… אַךְ הָאָב מַסְבִּיר בִּמְהֵרָה בְּמָה הָעִנְיָן: בִּתּוֹ הַיְּחִידָה, נַדְיָה, חוֹלָה בְּאֵיזוֹ מַחֲלָה מְשֻׁנָּה שֶׁאֲפִלּוּ הָרוֹפְאִים לֹא מְבִינִים אוֹתָהּ עַד תֹּם. הִיא שׁוֹכֶבֶת זֶה חֹדֶשׁ בְּמִטָּתָהּ, מַרְזָה וְנֶחְלֶשֶׁת מִיּוֹם לְיוֹם, לֹא מִתְעַנְיֶנֶת בְּדָבָר, מִשְׁתַּעֲמֶמֶת וְדוֹעֶכֶת לְאִטָּהּ. הָרוֹפְאִים מְצַוִּים לְשַׁעְשֵׁעַ אוֹתָהּ, אֲבָל דָּבָר לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיהָ; הָרוֹפְאִים מְצַוִּים לְהַגְשִׁים אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיהָ, אֲבָל אֵין לָהּ כָּל מִשְׁאָלוֹת. הַיּוֹם הִיא הִבִּיעָה רָצוֹן לִרְאוֹת פִּיל חַי. הֲיִתָּכֵן שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַגְשִׁים אֶת מִשְׁאַלְתָּהּ?

הוּא אוֹחֵז אֶת הַגֶּרְמָנִי בְּכַפְתּוֹר מְעִילוֹ וּמוֹסִיף בְּקוֹל רוֹעֵד :"וּבְכֵן… אֲנִי, מְקַוֶּה, כַּמּוּבָן, שֶׁיַּלְדָּתִי תַּבְרִיא. אֲבָל… אִם חַס וְחָלִילָה… מָה אִם מַחֲלָתָהּ תִּגָּמֵר רַע… מָה אִם הַיַּלְדָּה תָּמוּת פִּתְאוֹם?… רַק תַּחְשֹׁב: הֲרֵי הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלֹּא מִלֵּאתִי אַחַר מִשְׁאַלְתָּהּ הָאַחֲרוֹנָה תְּעַנֶּה אוֹתִי כָּל חַיַּי!"

הַגֶּרְמָנִי מִתְקַדֵּר וּבְזִרְתּוֹ מְגָרֵד אֶת הַגַּבָּה הַשְּׂמָאלִית בְּהִרְהוּר. לְבַסּוֹף הוּא שׁוֹאֵל: "אְהְמְמְ… בַּת כַּמָּה הַבַּת שֶׁלְּךָ?"

"בַּת שֵׁשׁ."

"אְהְמְמְ… גַּם לִיזָה שֶׁלִּי בַּת שֵׁשׁ. אְהְמְמְ… אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁזֶּה יַעֲלֶה לְךָ בְּיֹקֶר. אֶת הַפִּיל נִצְטָרֵךְ לְהָבִיא בַּלַּיְלָה וְלָקַחַת בַּחֲזָרָה רַק בַּלַּיְלָה שֶׁלְּמָחֳרָת. בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר. יִתְאַסֵּף קָהָל, וְתִהְיֶה שַׁעֲרוּרִיָּה אַחַת גְּדוֹלָה… וְאִם כָּךְ, יֵצֵא שֶׁאֲנִי אַפְסִיד יוֹם שָׁלֵם, וְתִצְטָרֵךְ לְכַסּוֹת עַל הַהֶפְסֵד."

"הוֹ, בֶּטַח, בֶּטַח… אַל תִּדְאַג בְּנוֹגֵעַ לָזֶה."

"וְחוּץ מִזֶּה, הַאִם הַמִּשְׁטָרָה תַּרְשֶׁה לְהַכְנִיס אֶת הַפִּיל לַבַּיִת?"

"אֲנִי אֲאַרְגֵּן אֶת זֶה. הִיא תַּרְשֶׁה."

"עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת: הַאִם בַּעַל הַבַּיִת יַרְשֶׁה לְהַכְנִיס אֶת הַפִּיל לַבַּיִת שֶׁלּוֹ?

"יַרְשֶׁה. אֲנִי הוּא בַּעַל הַבַּיִת."

"אֲהָהּ! זֶה עוֹד יוֹתֵר טוֹב. וְ… כֵּן,  עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת: בְּאֵיזוֹ קוֹמָה אַתֶּם גָּרִים?"

"בְּקוֹמָה שְׁנִיָּה."

"אְהְמְמְ… זֶה כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ טוֹב… הַאִם יֵשׁ בַּבַּיִת שֶׁלָּכֶם גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת רָחָב, תִּקְרָה גְּבוֹהָה, חֶדֶר גָּדוֹל, דְּלָתוֹת רְחָבוֹת וְרִצְפָּה חֲזָקָה מְאוֹד? מִפְּנֵי שֶׁהַגֹּבַהּ שֶׁל טוֹמִי שֶׁלִּי הוּא שְׁלוֹשָׁה אַרְשִׁין וָחֵצִי, וְהָרֹחַב שֶׁלּוֹ הוּא אַרְבָּעָה אַרְשִׁין. חוּץ מִזֶּה, הוּא שׁוֹקֵל מֵאָה וְעֶשְׂרִים טוֹן."

אַבָּא שֶׁל נַדְיָה מְהַרְהֵר רֶגַע.

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?" הוּא אוֹמֵר. "בּוֹא נִסַּע עַכְשָׁו אֵלַי וְנִבְחַן הַכֹּל בַּמָּקוֹם. אִם יֵשׁ צֹרֶךְ, אֲנִי אֶתֵּן הוֹרָאָה לְהַרְחִיב אֶת הַדְּלָתוֹת."

"טוֹב מְאוֹד!" מַסְכִּים הַבְּעָלִים שֶׁל הַקִּרְקָס.

5

בַּלַּיְלָה מוֹבִילִים אֶת הַפִּיל לְבֵיתָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה הַחוֹלָה. הוּא צוֹעֵד בַּאֲרֶשֶׁת חֲשִׁיבוּת תַּחַת כִּסּוּי לָבָן בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, מְנַעְנֵעַ אֶת רֹאשׁוֹ וּמְקַפֵּל וּמְיַשֵּׁר לְסֵרוּגִין אֶת הַחֵדֶק שֶׁלּוֹ. סְבִיבוֹ, לַמְרוֹת הַשָּׁעָה הַמְּאֻחֶרֶת, הִתְקַהֲלוּת גְּדוֹלָה. אַךְ הַפִּיל לֹא שָׂם לֵב אֵלֶיהָ כְּלָל: הוּא רוֹאֶה מְאוֹת אֲנָשִׁים בַּקִּרְקָס בְּכָל יוֹם. רַק פַּעַם אַחַת קָרָה שֶׁהִתְרַגֵּז קַלּוֹת. פִּרְחָח אַחַד קָרַב לְרַגְלָיו וְהִתְחִיל לְהִשְׁתּוֹלֵל כְּדֵי לְשַׁעְשֵׁעַ אֶת הָאֲסַפְסוּף. שָׁלֵו וְרָגוּעַ הֵסִיר הַפִּיל אֶת כּוֹבָעוֹ שֶׁל הַפִּרְחָח מֵרֹאשׁוֹ בְּעֶזְרַת הַחֵדֶק וְזָרַק אוֹתוֹ מֵעֵבֶר לַגָּדֵר הַשְּׁכֵנָה שֶׁהָיְתָה מְכֻסָּה בְּמַסְמְרִים.

שׁוֹטֵר עוֹבֵר בַּקָּהָל וּמְנַסֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ:

"רַבּוֹתַי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לְהִתְפַּזֵּר. מָה כָּל כָּךְ מְעַנְיֵן פֹּה? אֲנִי מִתְפַּלֵּא עֲלֵיכֶם! כְּאִלּוּ שֶׁאַף פַּעַם לֹא רְאִיתֶם בָּרְחוֹבוֹת פִּיל חַי."

הֵם מִתְקָרְבִים אֶל הַבַּיִת. כָּל הַדְּלָתוֹת הַמּוֹבִילוֹת לַחֲדַר הָאֹכֶל עַצְמוֹ, הָחֵל בַּדֶּלֶת הָרָאשִׁית, פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה, כִּי לִכְבוֹד הַפִּיל הוֹרִידוּ אֶת כָּל הַבְּרִיחִים מֵהַדְּלָתוֹת בְּפַטִּישׁ. כָּךְ כְּבָר עָשׂוּ פַּעַם, כְּשֶׁהִכְנִיסוּ לַבַּיִת צַלְמִית פִּלְאִית גְּדוֹלָה.

אֲבָל הַפִּיל עוֹצֵר לִפְנֵי הַמַּדְרֵגוֹת. הוּא נֶעֱמָד שָׁם חֲסַר מְנוּחָה, לֹא מוּכָן לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ.

"אַתָּה צָרִיךְ לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ מָתוֹק," אוֹמֵר הַגֶּרְמָנִי. "לַחְמָנִיָּה מְתוּקָה אוֹ מַשֶּׁהוּ… נוּ כְּבָר, טוֹמִי! הֵי, יַלְדּוֹן!"

אַבָּא שֶׁל נַדְיָה רָץ לַמַּאֲפִיָּה הַקְּרוֹבָה וְקוֹנֶה עוּגַת פִיסְטוּק גְּדוֹלָה עֲגֻלָּה. הַפִּיל מַבִּיעַ רָצוֹן לִבְלֹעַ אֶת כָּל כֻּלָּהּ, עִם קֻפְסַת הַקַּרְטוֹן, אֲבָל הַגֶּרְמָנִי נוֹתֵן לוֹ רֶבַע מִמֶּנָּה. הָעוּגָה עֲרֵבָה לְחִכּוֹ שֶׁל טוֹמִי, וְהוּא מוֹשִׁיט אֶת הַחֵדֶק לִפְרוּסָה נוֹסֶפֶת. אַךְ הַגֶּרְמָנִי מְתֻחְכָּם מִמֶּנּוּ. הוּא מַחְזִיק אֶת הָעוּגָה בְּיָדוֹ, וְהַפִּיל עוֹלֶה לְמַעְלָה מַדְרֵגָה אַחֲרֵי מַדְרֵגָה. הַפִּיל פּוֹשֵׁט אֶת הַחֵדֶק, פּוֹרֵשׂ אֶת הָאָזְנַיִם וְעוֹקֵב אַחֲרָיו עַל אַף רְצוֹנוֹ. בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת טוֹמִי מְקַבֵּל פְּרוּסָה נוֹסֶפֶת.

כָּךְ מוֹבִילִים אוֹתוֹ לַחֲדַר הָאֹכֶל, שֶׁכָּל הָרָהִיטִים הוּצְאוּ מִמֶּנּוּ מִבְּעוֹד מוֹעֵד וְהָרִצְפָּה בּוֹ כֻּלָּהּ כֻּסְּתָה בְּקַשׁ. אֶת הַפִּיל קוֹשְׁרִים בְּרַגְלוֹ לְטַבַּעַת שֶׁמֻּבְרֶגֶת לָרִצְפָּה. מַנִּיחִים לְפָנָיו גֶּזֶר, כְּרוּב וְלֶפֶת טְרִיִּים. הַגֶּרְמָנִי מִתְמַקֵּם עַל הַסַּפָּה לְיָדוֹ. מְכַבִּים אֶת הָאוֹרוֹת, וְכֻלָּם הוֹלְכִים לִישֹׁן.

6

לְמָחֳרָת הַיַּלְדָּה מִתְעוֹרֶרֶת לִפְנֵי שֶׁהָאוֹר הָרִאשׁוֹן מַפְצִיעַ. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹאֶלֶת הוּא:

"מָה עִם הַפִּיל? הוּא בָּא?

"הוּא בָּא," עוֹנָה אִמָּא. "אֲבָל הוּא אָמַר שֶׁקֹּדֶם כֹּל נַדְיָה תִּתְרַחֵץ וְאַחַר כָּךְ תֹּאכַל בֵּיצָה רַכָּה וְתִשְׁתֶּה חָלָב חַם."

"הוּא טוֹב לֵב?"

"הוּא טוֹב לֵב. תֹּאכְלִי, יַקִּירָתִי. תֶּכֶף נֵלֵךְ אֵלָיו."

"הוּא נִרְאֶה מַצְחִיק?"

"קְצָת. תִּלְבְּשִׁי אֶת הַסְּוֵדֶר הַחַם שֶׁלָּךְ."

הַבֵּיצָה נֶאֱכֶלֶת מַהֵר, כּוֹס הֶחָלָב מִתְרוֹקֶנֶת. מוֹשִׁיבִים אֶת נַדְיָה בְּאוֹתָהּ עֲגָלָה שֶׁהִשְׁתַּמְּשָׁה בָּהּ כְּשֶׁעוֹד הָיְתָה קְטַנָּה מִכְּדֵי לָלֶכֶת וְלוֹקְחִים אוֹתָהּ לַחֲדַר הָאֹכֶל.

מִתְבָּרֵר שֶׁהַפִּיל הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל מִכְּפִי שֶׁנַּדְיָה דִּמְיְנָה כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַתְּמוּנוֹת. גָּבְהוֹ רַק מְעַט נָמוּךְ יוֹתֵר מֵהַדֶּלֶת, וְהוּא תּוֹפֵס חֵצִי מֵאָרְכּוֹ שֶׁל חֲדַר הָאֹכֶל. עוֹרוֹ גַּס וּמָלֵא קְפָלִים כְּבֵדִים. רַגְלָיו עָבוֹת כְּמוֹ עַמּוּדִים. זְנָבוֹ אָרֹךְ וּמַשֶּׁהוּ דְּמוּי מִבְרֶשֶׁת בְּקָצֵהוּ. רֹאשׁוֹ מָלֵא גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת גְּדוֹלוֹת. אָזְנָיו גְּדוֹלוֹת כְּמוֹ מִפְרָשִׂים וּשְׁמוּטוֹת. עֵינָיו זַעֲרוּרִיּוֹת מַמָּשׁ, אַךְ חֲכָמוֹת וְטוֹבוֹת. הַחַטִּים כְּרוּתִים. הַחֵדֶק נִרְאֶה כְּמוֹ נָחָשׁ אָרֹךְ וּמִסְתַּיֵּם בִּנְחִירַיִם וּבֵינֵיהֶם אֶצְבַּע פְּעִילָה גְּמִישָׁה. לוּ מָתַח הִפִּיל אֶת הַחֵדֶק לְכָל אָרְכּוֹ, בְּוַדַּאי הָיָה מַגִּיעַ עַד הַחַלּוֹן.

הַיַּלְדָּה אֵינָהּ מְבֹהֶלֶת כְּלָל. הִיא רַק מֻפְתַּעַת קְצָת מִגָּדְלָהּ הָאֵימְתָנִי שֶׁל הַחַיָּה. אֲבָל הָאוֹמֶנֶת, פּוֹלָה בַּת הַשֵּׁשׁ-עֶשְׂרֵה, מַתְחִילָה לִצְוֹחַ מִפַּחַד.

הַבְּעָלִים שֶׁל הַפִּיל, הַגֶּרְמָנִי, נִגָּשׁ אֶל הָעֲגָלָה וְאוֹמֵר:

"בֹּקֶר טוֹב, עַלְמָתִי. אָנָּא אַל תִּפְחֲדִי. טוֹמִי מְאוֹד נֶחְמָד וְאוֹהֵב יְלָדִים."

הַיַּלְדָּה מוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת יָדָהּ הַקְּטַנָּה הַחִוֶּרֶת.

"שָׁלוֹם," הִיא עוֹנָה, "אֲנִי לֹא מְפַחֶדֶת בִּכְלָל, אֲפִלּוּ לֹא טִפָּה. אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ?"

"טוֹמִי."

"שָׁלוֹם, טוֹמִי," אוֹמֶרֶת הַיַּלְדָּה וּמְנִידָה בְּרֹאשָׁהּ.

הַפִּיל גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁהִיא מַחְלִיטָה לִהְיוֹת מְאוֹד מְנֻמֶּסֶת.

"אֵיךְ יָשַׁנְתָּ הַלַּיְלָה?"

הִיא גַּם מוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת יָדָהּ. הַפִּיל לוֹקֵחַ אוֹתָהּ בַּעֲדִינוּת וְלוֹחֵץ אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַדַּקִּיקוֹת בְּאֶצְבָּעוֹ הַחֲזָקָה הַפְּעִילָה. הוּא עוֹשֶׂה זֹאת בַּעֲדִינוּת רַבָּה יוֹתֵר מֵהָרוֹפֵא שֶׁלָּהּ, מִיכָאִיל פֶּטְרוֹבִיץ'. הַפִּיל מְנַעְנֵעַ אֶת רֹאשׁוֹ, וְעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת מִצְטַמְצְמוֹת כְּאִלּוּ שֶׁהֵן צוֹחֲקוֹת.

"הוּא מֵבִין הַכֹּל, נָכוֹן?" שׁוֹאֶלֶת הַיַּלְדָּה אֶת הַגֶּרְמָנִי.

"הוֹ, לְגַמְרֵי הַכֹּל, עַלְמָתִי!"

"רַק שֶׁהוּא לֹא מְדַבֵּר?"

"כֵּן, בְּדִיּוּק כָּךְ. גַּם לִי יֵשׁ, אַתְּ יוֹדַעַת, בַּת אַחַת, קְטַנָּה כָּמוֹךְ. קוֹרְאִים לָהּ לִיזָה. טוֹמִי וְהִיא חֲבֵרִים מְאוֹד-מְאוֹד טוֹבִים."

"טוֹמִי, כְּבָר שָׁתִיתָ תֵּה הַיּוֹם?" שׁוֹאֶלֶת הַיַּלְדָּה אֶת הַפִּיל.

הִפִּיל שׁוּב מוֹתֵחַ אֶת הַחֵדֶק וְנוֹשֵׁף מַשַּׁב אֲוִיר חַם וְחָזָק לְתוֹךְ פָּנֶיהָ שֶׁל הַיַּלְדָּה. כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ הַשְּׂעָרוֹת הַקַּלּוֹת שֶׁעַל רֹאשׁ הַיַּלְדָּה מִתְבַּדְּרוֹת וּמִתְפַּזְּרוֹת לְכָל הַכִּוּוּנִים.

נַדְיָה מִתְגַּלְגֶּלֶת מִצְּחוֹק וּמוֹחֵאת כַּפַּיִם. הַגֶּרְמָנִי צוֹחֵק בְּקוֹל עָבֶה וְסָמִיךְ. הוּא עַצְמוֹ כָּל כָּךְ גָּדוֹל, שָׁמֵן וְנֶחְמָד, כְּמוֹ הַפִּיל, וּלְנַדְיָה נִדְמֶה שֶׁהֵם דּוֹמִים. אוּלַי הֵם קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה?

"לֹא, עַלְמָתִי, הוּא עֲדַיִן לֹא שָׁתָה תֵּה. אֲבָל הוּא שׁוֹתֶה בַּהֲנָאָה רַבָּה מֵי סֻכָּר. הוּא גַּם אוֹהֵב לַחְמָנִיּוֹת."

מְבִיאִים מַגַּשׁ לַחְמָנִיּוֹת. הַיַּלְדָּה מַצִּיעָה אַחַת לַפִּיל. הוּא תּוֹפֵס אֶת הַלַּחְמָנִיָּה בִּמְיֻמָּנוּת בְּאֶצְבָּעוֹ, מְעַגֵּל אֶת הַחֵדֶק, מַחְבִּיא אוֹתָהּ אֵיפְשֶׁהוּ לְמַטָּה מִתַּחַת לָרֹאשׁ, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצֵאת הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה הַפַּרְוָתִית הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת הַמַּצְחִיקָה שֶׁלּוֹ. שׁוֹמְעִים אֶת הַלַּחְמָנִיָּה מְרַשְׁרֶשֶׁת עַל עוֹרוֹ הַיָּבֵשׁ. אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר טוֹמִי עוֹשֶׂה עִם הַלַּחְמָנִיָּה הַשְּׁנִיָּה, הַשְּׁלִישִׁית, הָרְבִיעִית וְהַחֲמִישִׁית, וּלְאוֹת תּוֹדָה הוּא מֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ, וְעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת מִצְטַמְצְמוֹת עוֹד יוֹתֵר בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן. הַיַּלְדָּה צוֹחֶקֶת בְּשִׂמְחָה.

לְאַחַר שֶׁכָּל הַלַּחְמָנִיּוֹת נֶאֶכְלוּ, נַדְיָה עוֹרֶכֶת הֶכֵּרוּת בֵּין בֻּבּוֹתֶיהָ לַפִּיל:

"תִּרְאֶה, טוֹמִי, הַבֻּבָּה הַמְּגֻנְדֶּרֶת הַזֹּאת הִיא סוֹנְיָה. הִיא יַלְדָּה טוֹבָה מְאוֹד, אֲבָל קְצָת מְפֻנֶּקֶת וְלֹא רוֹצָה לֶאֱכֹל מָרָק. זֹאת נָטָשָׁה, הַבַּת שֶׁל סוֹנְיָה. הִיא כְּבָר הִתְחִילָה לִלְמֹד וּמַכִּירָה כִּמְעַט אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת. וְזֹאת מַטְרִיוּשְׁקָה. הִיא הַבֻּבָּה הֲכִי רִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי. אַתָּה רוֹאֶה, אֵין לָהּ אַף, וְהָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ מֻדְבָּק, וְאֵין לָהּ שֵׂעָר יוֹתֵר. אֲבָל בְּכָל זֹאת אִי אֶפְשָׁר לְגָרֵשׁ מֵהַבַּיִת אֶת הַקְּשִׁישָׁה. נָכוֹן, טוֹמִי? פַּעַם הִיא הָיְתָה אִמָּא שֶׁל סוֹנְיָה, וְעַכְשָׁו הִיא הַטַּבָּחִית שֶׁלָּנוּ. אָז בּוֹא נְשַׂחֵק, טוֹמִי: אַתָּה תִּהְיֶה אַבָּא, אֲנִי אִמָּא, וְאֵלֶּה יִהְיוּ הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ."

טוֹמִי מַסְכִּים. הוּא צוֹחֵק, לוֹקֵחַ אֶת מַטְרִיוּשְׁקָה בְּצַוָּארָהּ וְתוֹחֵב אוֹתָהּ לְפִיו. אֲבָל זֶה רַק בִּצְחוֹק. אַחֲרֵי שֶׁהוּא לוֹעֵס מְעַט אֶת הַבֻּבָּה, הוּא מַנִּיחַ אוֹתָהּ עַל בִּרְכֶּיהָ שֶׁל הַיַּלְדָּה, אַף שֶׁהִיא קְצָת רְטֻבָּה וּמְקֻמֶּטֶת.

אַחַר כָּךְ נַדְיָה מַרְאָה לוֹ סֵפֶר גָּדוֹל עִם תְּמוּנוֹת וּמַסְבִּירָה:

"זֶה סוּס, זֹאת קָנָרִי, זֶה רוֹבֶה… הִנֵּה כְּלוּב עִם צִפּוֹר, מַרְאָה, תַּנּוּר, אֵת, עוֹרֵב… וְהִנֵּה, תִּרְאֶה, זֶה פִּיל! הוּא בִּכְלָל לֹא נִרְאֶה כָּזֶה, נָכוֹן? פִּילִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת כָּל כָּךְ קְטַנִּים, טוֹמִי?"

טוֹמִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם פִּילִים קְטַנִּים כָּל כָּךְ. לְמַעֲשֶׂה, הַתְּמוּנָה לֹא מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינָיו בִּכְלָל. הוּא תּוֹפֵס בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת קְצֵה הַדַּף וּמַעֲבִיר עַמּוּד.

מַגִּיעָה שְׁעַת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד אֶת הַיַּלְדָּה מֵהַפִּיל. הַגֶּרְמָנִי נֶחְלָץ לְעֶזְרָה:

"הַרְשׁוּ לִי לְסַדֵּר הַכֹּל. הֵם אוֹכְלִים יַחַד."

הוּא מְצַוֶּה עַל הַפִּיל לָשֶׁבֶת. הַפִּיל מִתְיַשֵּׁב בְּצַיְתָנוּת, וְהָרִצְפָּה בְּכָל הַבַּיִת רוֹעֶדֶת, הַכֵּלִים בַּאֲרוֹן מִצְטַלְצְלִים, וְאֵצֶל הַשְּׁכֵנִים מִלְּמַטָּה נוֹשֵׁר הַטִּיחַ מֵהַתִּקְרָה. הַיַּלְדָּה מִתְיַשֶּׁבֶת מוּלוֹ. בֵּינֵיהֶם מַצִּיבִים שֻׁלְחָן. מַפָּה נִקְשֶׁרֶת סְבִיב צַוָּארוֹ שֶׁל הַפִּיל, וְהַחֲבֵרִים הַחֲדָשִׁים מַתְחִילִים לֶאֱכֹל. הַיַּלְדָּה אוֹכֶלֶת מְרַק עוֹף וּקְצִיצָה, וְהַפִּיל – יְרָקוֹת שׁוֹנִים וְסָלָט. הַיַּלְדָּה מְקַבֶּלֶת כּוֹסִית קְטַנְטַנָּה שֶׁל שֵׁרִי, וְהַפִּיל – מַיִם חָמִים עִם כּוֹס רוּם. הוּא שׁוֹאֵב אֶת הַמַּשְׁקֶה הַזֶּה בַּחֵדֶק שֶׁלּוֹ מֵהַקְּעָרָה בַּהֲנָאָה. לְאַחַר מִכֵּן הֵם מְקַבְּלִים קִנּוּחַ: כּוֹס קָקָאוֹ לַיַּלְדָּה וַחֲצִי עוּגָה לַפִּיל. הַפַּעַם זוֹ עוּגַת אֱגוֹזִים. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן הַגֶּרְמָנִי יוֹשֵׁב עִם אַבָּא בַּחֲדַר הָאוֹרְחִים, וּבַהֲנָאָה כְּשֶׁל הַפִּיל שׁוֹתֶה בִּירָה, רַק בְּכַמּוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר.

אַחַר הַצָּהֳרַיִם מַגִּיעִים אֵי-אֵלּוּ מַכָּרִים שֶׁל אַבָּא. עוֹד בַּמְּבוֹאָה מְסַפְּרִים לָהֶם עַל הַפִּיל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבָּהֲלוּ. בַּהַתְחָלָה הֵם לֹא מַאֲמִינִים, וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהֵם רוֹאִים אֶת טוֹמִי, הֵם נְסוֹגִים אֶל הַדֶּלֶת.

"אַל תִּפְחֲדוּ, הוּא נֶחְמָד!" מַרְגִּיעָה אוֹתָם הַיַּלְדָּה.

אַךְ הַמַּכָּרִים הוֹלְכִים בְּחִפָּזוֹן לַחֲדַר הָאוֹרְחִים, וְלֹא עוֹבְרוֹת חָמֵשׁ דַּקּוֹת וְהֵם קָמִים וְהוֹלְכִים.

הָעֶרֶב יוֹרֵד. מְאֻחָר. הִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה שֶׁל הַיַּלְדָּה. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַפִּיל. הִיא נִרְדֶּמֶת כָּכָה לְיָדוֹ, וְלוֹקְחִים אוֹתָהּ יְשֵׁנָה לְמֶחֱצָה לַחֲדַר הַיְּלָדִים. הִיא אֲפִלּוּ לֹא שׁוֹמַעַת אֵיךְ מַפְשִׁיטִים אוֹתָהּ.

בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה נַדְיָה רוֹאָה בַּחֲלוֹמָהּ שֶׁהִיא הִתְחַתְּנָה עִם טוֹמִי, וְשֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַרְבֵּה יְלָדִים, פִּילוֹנִים קְטַנִּים וְעַלִּיזִים. הַפִּיל, שֶׁלָּקְחוּ אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה לַקִּרְקָס, רוֹאֶה גַּם הוּא בַּחֲלוֹמוֹ יַלְדָּה חֲמוּדָה וּמְתוּקָה. חוּץ מִזֶּה, הוּא חוֹלֵם עַל עוּגוֹת גְּדוֹלוֹת, עוּגוֹת אֱגוֹזִים וּפִיסְטוּקִים, בְּגֹדֶל שֶׁל שַׁעַר…

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הַיַּלְדָּה מִתְעוֹרֶרֶת רַעֲנַנָּה וְעֵרָנִית, כְּמוֹ בַּיָּמִים הַטּוֹבִים כְּשֶׁעוֹד הָיְתָה בְּרִיאָה, וְצוֹעֶקֶת בְּקוֹל רָם וּבְקֹצֶר רוּחַ:

"חָ-לָ-בִי!"

כְּשֶׁאִמָּהּ שׁוֹמַעַת אֶת הַצְּעָקָה הַזֹּאת, הִיא מִצְטַלֶּבֶת בְּשִׂמְחָה בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלָּהּ.

אֲבָל הַיַּלְדָּה נִזְכֶּרֶת חִישׁ מַהֵר בְּאֵרוּעֵי אֶמֶשׁ וְשׁוֹאֶלֶת:

"הַפִּיל?"

מַסְבִּירִים לָהּ שֶׁהַפִּיל הָלַךְ הַבַּיְתָה לְעִסּוּקָיו, שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְלָדִים שֶׁאָסוּר לְהַשְׁאִיר לְבַד, שֶׁהוּא מָסַר לְנַדְיָה דְּרִישַׁת שָׁלוֹם וּמְחַכֶּה לַבִּקּוּר שֶׁלָּהּ לִכְשֶׁתַּבְרִיא.

הַיַּלְדָּה מְחַיֶּכֶת חִיּוּךְ עַרְמוּמִי וְאוֹמֶרֶת:

"תִּמְסְרוּ לְטוֹמִי שֶׁאֲנִי כְּבָר לְגַמְרֵי בְּרִיאָה!"

---

דימוי: טליה בר*