קראו ב:
עלמה, מה נשמע?
עד שנלך ברגל לטיול אני מקווה שאת מטיילת ברגל בסופ"ש כי חשבתי לעבור בכל מקרה לפני חודש ב21.11.41, בגלל שבת זוגי אוהבת מספרים יפים. היא חשבה להתאבד ב 11.22.44 אבל דחתה את הרעיון לעתיד כל שהוא. בכל מקרה קראתי לילדים שלי לדירה השכורה שלנו בנורגא בטא (מה שהיה פעם אשדוד). נתתי להם שני מכשירי טלפון מתקפלים ללא זהות, אמרתי להם שאנחנו נוסעים לכמה זמן לאזור בלי קליטה ושהטלפון הרגיל שלי לא יעבוד שם וגם לא המחשב.
נסענו לכיוון שדה התעופה בערבה שם חיכה לנו מטוס קטן עם עוד שבעה אנשים שגם הם החליטו לוותר על זהותם. משם לאבו דאבי ומשם לסייגון. אח"כ לפנום פן ובסופו של דבר אחרי יומיים וחצי של מסע מסביב לכדור הארץ המזרחי נחתנו ב'כתפי ענקים'- אי קטן במזרח האוקיינוס הפסיפי ששייך לעמותה שמוכרת בשם התקליט הכחול, אבל למעשה היא עמותה שעוזרת לאלו שנאלצים להחליף את זהותם.
האם נאלצנו? כלומר שרימפי חושבת שכן. אני מאוד פסיבי בעשורים האחרונים אז אמרתי לה שאני חושב שזה תלוי בכמה גורמים, אבל אני לא בטוח בכלל. בכל מקרה היא החליטה, ואני אמרתי בתנאי שבכל רגע אני יכול לסגור פה את המחקר האנושי הזה ולטוס ישירות לילדים. ביקשתי שישתמשו בטלפון רק אם הם חושבים שזה יצחיק אותי או אם אחת הנכדות צריכה אותי. אם זה משהו על העבר שלי ועל אנשים שרוצים ללמד אותי כמה שפעם היה אחרת אז שיתאפקו, כמו שהם ציפו ממני להתאפק כל השנים ולהיות נחמד לכולם.
על האי: היום השלישי
שיעור יוגה בזריחה עם אברה. טיול רחפנים בצמרות העצים עם יולקה. קטיף פטריות קסם בנחל פריגי. מנוחה בקרחת דורי וחזרה דרך נחל מיקסולודי בשקיעה. אחרי היוגה אמרתי לשרימפי שמתחתי שריר ואני מבקש שנחזור לבקתה.
עזבי רגע את זה, את זוכרת את עדי החבר שלי שסירב להתחסן? הוא היה מראשוני המחנות 88 באזור של מה שהיה פעם פתח תקווה. הוא חזר מאלסקה. מהאנשים האלה שמתצפתים על מים שמתחילים להתגבש. יש תקווה חצי לא מדוברת שקיים אזור קטן ליד איפה שהייתה התחנה הסובייטית באמצע המאה העשרים שנצפו סוג של קשרים בין נוירונים שמרמזים על קרח… אולי, הלוואי ,אמן.
בכל מקרה פגשתי אותו בדירה שלו ושל הילד שלו בולקוסב 73, מול הקיוסק של הפורטוגלי שנתקע בארץ אחרי מטס החילוץ הגדול מאזור גינדין. זוכרת?. אמרתי לו ככה לפנים- ״עדי, אם זה קורה, אם זה עובר חוק התחברות חובה, אני איתך אני נשבע״. לא יודע למה התחייבתי. חייב לסיים עכשיו, יש יוגה ערב ואם אני לא בא שרימפי יורה בי. אכתוב לך שוב בקרוב. איך את?
שלך באהבה, לסיפורים ואהבה, דניתו.
רוצים לשמוע סיפורים קוליים?
רכשו מנוי וקבלו גישה בלתי מוגבלת לכל אפשוריות האתר
ברכישת מנוי אתם תומכים ישירות בסופרים, מתרגמים ועורכים.