כשאני נזכרת בזה בא לי לקבור את עצמי. עכשיו בא לי לקבור את עצמי, אז אני נזכרת בזה.

מישהו נתן לי פעם איזה כדור כחול, אלוהים, איזו הרגשה זו היתה. הוא אמר לי תבלעי את זה ובלעתי, או בליתי, או איך שאומרים את זה. בליתי את הכדור ההוא, ובתוך הטריפ האובדני של הכדור עקבתי אחרי מישהו שזרק אותי לכל הרוחות ברחוב מלצ'ט. זה היה ערב, הייתי תחת השפעת הכדור הזה, לא ידעתי בדיוק מה שייך למה והאם כל הפלונטרים שאני רואה זה סיבות שהסתבכו בתוך תוצאות או אוטובוסים שנוסעים לצפון העיר.

לקחתי את הכדור ההוא וחיכיתי להוא למטה. איזה פאשלה איומה. הוא הלך לצלצל לחברה שלו האמיתית שזה, כבר ניתן להבין, לא הייתי אני, הוא הלך לצלצל אליה ולהגיד לה משהו. אני חיכיתי למטה, איזה בושה, איך שאני דירדרתי את עצמי. הוא ירד ואמר לי: שמעי, החברה האמיתית שלי לא קונה את הסיפור שלי, אז אני הולך, ביי. זה היה מזמן, הייתי בת עשרים ושתייים וחצי.

אתה הולך? שאלתי אותו, הוא אמר לי שאין לו ברירה. בואו הנה, איך שאני הרגשתי אז ברחוב מלצ'ט. לא היתה לי טיפת רוק בלחיים, רק הסטירת לחי הזאת. איך הגעתי הביתה? בדרך המלך בוודאי. לקחתי רגליים לדרך המלך, והן התגלגלו הלאה.

באופן קונסיסטנטי הייתי די זרוקה באותם ימים, אז חשבתי שאני צריכה להיזרק ואחר כך להיסחף הלאה, אני כבר אגיע לאן שהוא.

הידרדרתי לי הביתה. וואו, איזו הידרדרות זאת היתה. אף אחד לא ראה אותי, כך אני מקווה.

מאז עברו שנות אור. ברחובות, לפעמים אני עדיין מחפשת את הבחור ההוא שזרק אותי לכל הרוחות. אני רוצה להגיד לו שהייתי תחת השפעת הכדור ההוא, ואם יש משהו שאני מצטערת עליו זה שלא הייתי מפוכחת מספיק כדי להגיד לו: מייקי, יש לך שקל לאוטובוס?

החיים זה כדור שלג של אובדן משמעות. אני מידרדרת מיום ליום, ומתאמצת לא לאבד את התמימות בבת אחת בכמה ימים, אלא לאט לאט בכמה שנים. שעון החול שלי אוזל, ואני מנשימה אותו בתחושות עילאיות של חירות ושוויון נפש. מאזני השפיות שלי משחקים איתי איזה משחק לא ברור, שאת חוקיו אינני מבינה. יום אחד אני קוּל, כעבור חמש דקות אני היפנוזה, או מערכת על חושית מדברת. אני כבר לא אני, קוראים לי בכל מיני שמות, ואני עונה לכולם ולאף אחד, או שאני מסתובבת באותה פתאומיות גם כשקוראים לאחרים.

*הסיפור לקוח מתוך: רדיקלים חופשים מאת אורלי קסטל-בלום, הוצאת כתר (כותרים), 2000. הוא מתפרסם כאן במסגרת שיתוף פעולה עם המכון לתרגום ספרות עברית.