אם את מקבלת את ההודעה, הצעד הראשון הוא להתקשר לחברת הסלולר לנתק את הטלפון. המוקדנית בוודאי תתנגד. במקרה כזה, התעקשי. אמרי שאת לקוחה ותיקה ושההתנתקות היא חלק מהשירות המקצועי שאת דורשת לקבל מהחברה – גם אם זהו השירות האחרון. אמרי שהפסקת להאמין בטכנולוגיה ושאת מתחברת חזרה לטבע. אמרי שאת מתחברת חזרה לעצמך. אם אינה משחררת, אמרי שיש לך מקרה משפחתי דחוף מאוד או שאת יורדת מהארץ. חזרי על זה כמה פעמים, לא חשוב באיזה סדר. עלייך לשלוף את התחמושת הכבדה ביותר. אם את מזהה שהיא ממשיכה להתעקש ומתכננת לפתות אותך עם חבילה משתלמת יותר, החריפי את צעדייך. פרצי בבכי, צרחי, פלבלי עינייך, תלשי שערותייך. נתקי את הטלפון מיד.
הטלפון מהבהב, מוסיף להתריע על הודעה שטרם נקראה. תכף יתחילו הצלצולים. או שאולי כבר התחילו. קחי את המכשיר ורסקי אותו תחת חפץ כבד שבהישג יד, כמו פטיש שניצלים או מחבט. שמחי על המחבט ששמרת כל השנים בפינה אפלולית של הבית. אם במקרה כבר זרקת את המחבט ופטיש השניצלים לא בנמצא, הטמיני את המכשיר בין המצעים במדף העליון של הארון. ודאי שהוא במצב "השתק". העלימי אותו.
מעולם לא חשבת שאת אזרחית פורעת חוק, אבל עכשיו יש לך שתי אפשרויות, ושתיים בלבד. את יכולה לברוח מהארץ או להסתתר. אם את בורחת מהארץ תצטרכי לעבור ביקורת דרכונים או להסתנן רגלית למדינה שכנה. זכרי שהגבולות חמים כרגע, מלחמה בחוץ. בחרי באופציה השנייה. הסתתרי. מציאת מקום מסתור שבו תוכלי לשרוד לבדך למשך זמן ארוך אינה דבר קל. זכרי את מורשת אימהותייך הקדמוניות כנשים שנחבאו אל הצללים, זכרי את הנשים שנעלמו בין דפי ההיסטוריה תחת הצל שהטילו הגברים, זכרי את סבתא שרה שברחה והסתתרה בשמונה עשר מקומות שונים. ובכן, תורך. היעלמי גם את.
הטלפון הקווי מצלצל. ידעת שהיית צריכה לנתק אותו כבר מזמן, ועכשיו הוא מצלצל. למי בכלל יש היום טלפון קווי? מסתבר שלך. הטלפון ממשיך לצלצל, אולי צלצל גם לפני, אולי עוד ימשיך וימשיך. את מאבדת תחושת זמן. צלצול. טיפת זיעה זולגת במורד גבך. צלצול. באקט אחרון של ייאוש את נאחזת בשפופרת הטלפון ומרימה אותה. "הלו", עדיף לדבר במבטא אנגלי, כאילו את לא מכאן. "שלום, אני מדברת עם מיה פוגל? מספר אישי 710223? מדברת דקלה, אני מתקשרת אליך בנוגע ל..", "הלו הלו, איי דונט אנדרסטנד היברו. הלו?" חזרי על כך כמה פעמים. הגבירי את קולך ודברי בשמחת החיים של תיירת בזמן שהיא מנסה לדבר. עלי על משפטיה, זכרי שזה או את או היא. אם היא ממשיכה לדבר, נתקי את השפופרת בטריקה. אם היא שותקת, אפשר גם בנימוס.
אחרי שנטרלת את כל הטלפונים והדואר לא צפוי להגיע לפני מחר בבוקר, צאי מהחדר ולכי ישר לאורך המסדרון. על דלת השירותים שלך תלויה מפה גדולה של תל אביב שקנית כשהגיע החבר ההוא מאמסטרדם. התבונני בה. אם עוד לא החשיך מאוד, זכרי שכדאי למצוא מקום מסתור עוד היום, עכשיו. על שדרות רוטשילד יש מקלט אחד שאת יודעת שפתוח גם בלילה, אבל יש טילים והשכנים השתלטו על המקום. אין ספסלים פנויים מהומלסים בגן מאיר וההיפסטרים בפארק המסילה לא יודעים לשמור סוד. הדירה של האקס בבן יהודה כבר לא רלוונטית, מאז שהתחיל לצאת עם ההיא ואמר לך לתפוס מרחק. היי יצירתית, אין לך הרבה זמן. היום הם מחלקים צווים כמו משלוחים של וולט. חשבי – איפה לא יוכלו לאתר אותך? איפה אפשר להסתתר? להיעלם מעל פני האדמה? להימחק?
נראה שיש רק מקום אחד שבו תוכלי להסתתר באמת. אולי לא שמת לב לפני, אבל עכשיו נדמה לך שכל הדרכים מובילות אליו ויוצאות ממנו. הוא אינו מסומן במפה, אבל את מבינה שהוא האבן השואבת של הכל. במקום הזה כל אמצעי המעקב מנוטרלים. קליטת הג'י-פי-אס לא עובדת שם. אם לפתע תשרה עלייך הרוח ויתחשק לך להתפייט על מיקומים גיאוגרפיים – תוכלי להגיד שהוא קיים ולא קיים, תוכלי להגיד שהוא ממשי אבל גם רעיון, או שהוא נמצא ביקום מקביל ובגלקסיה אחרת שבהם הכל שקט ואפלולי – אבל הוא גם כאן. גדולים וחשובים ממך כבר הסתתרו שם בזמן משבר אישי או מלחמה. ייתכן שהם הרגישו את השפעתו המוזרה והממגנטת עליהם – את תחושת הייחוס שמה שמתחולל בחוץ לא ייגע בהם. כן, הסתתרי שם. תוכלי לרדת אל בטן האדמה, להיבלע לתוכה, לצאת אחרי שכבר שכחו ממך. תוכלי לשקוע לתוך ההיעלמות, באין היש הסמיך הזה. תוכלי לצאת מהבטן השחורה אחרי שגם ממך תשכח המלחמה. אולי אפילו תקבלי ארוחה חמה על הדרך. אם כך, מצאת לך מסתור. ארזי לך שקית עם אוכל יבש ותחתונים, ושימי פעמייך אל הבור בקריה.
זכרי שכדי להסתתר לאורך זמן – את חייבת להיטמע. הוציאי את המדים הירוקים מהבוידעם ושימי כמה שטרות בחזייה ליתר ביטחון. שבע השנים האחרונות הצרו את מכנסייך, בשרך נתחב. התעלמי מכך, הזמן דוחק. כבר מזמן הבנת שכניעה למודל היופי זה נורא ניינטיז. בדקי את הדרך הקצרה ביותר לרחוב קפלן במפה, זו תהיה תחנת המסתור הראשונה שלך עד שהש״ג ייפתח. שנני את המפה בזיכרונך, הרי כבר אין לך פלאפון לנווט או לצלם העתק. מששי את הדסקית על הצוואר. סיפור הכיסוי הושלם. פתחי את הדלת. צאי לדרך. בהצלחה.

דימוי: אלכס פרפורי, בבית לסופ״ש, 2024