אִיסִיס הָאֵלָה הָיְתָה חֲזָקָה כִּמְעַט כְּמוֹ סַבָּא שֶׁלָּהּ, שֶׁהָיָה אֵל הַשֶּׁמֶשׁ וְרֹאשׁ הָאֵלִים. שְׁמוֹ הָיָה "רַע" (בְּמִצְרִית זֶה לֹא נִשְׁמָע כָּל כָּךְ נוֹרָא), וּלְמַזָּלוֹ הָרַב, הָיוּ לֹו עוֹד כַּמָּה שֵׁמוֹת.

הָיוּ לוֹ שֵׁם שֶׁל בֹּקֶר, שֵׁם שֶׁל צָהֳרַיִם, שֵׁם שֶׁל עֶרֶב, וְעוֹד אֶחָד – סוֹדִי. הַשֵּׁם הַזֶּה, יָדְעוּ הַכֹּל, נוֹתֵן לוֹ אֶת כּוֹחוֹ. אִם יִתְגַּלֶּה – יַעֲבֹר כּוֹחוֹ הַיְשֵׁר אֶל הַמְּגַלֶּה בַּר-הַמַּזָּל.

אֲבָל זֶה לֹא הָיָה סוֹדוֹ הַיָּחִיד שֶׁל הָאֵל רַע. הָיָה לוֹ סוֹד נוֹסָף, שֶׁלְּמַעַן הָאֱמֶת, כְּבָר לֹא הָיָה סוֹדִי. הָאֵל רַע הִזְדַּקֵּן. אוֹרוֹ הָעַז, הוּא אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, הָלַךְ וְנֶחְלַשׁ מִיּוֹם לְיוֹם.

"מָה יִהְיֶה?" נִדְאֲגוּ הַמִּצְרִים. "אֵיךְ נִסְתַּדֵּר בְּלִי אוֹר? הֲרֵי שׁוּם צֶמַח לֹא יִגְדַּל, וְלָנוּ לֹא יִהְיֶה מָה לֶאֱכֹל. וְחוּץ מִזֶּה, הַחשֶׁךְ מַפְחִיד…"

אַךְ לְאִישׁ מֵהֶם לֹא הָיָה דֵּי אֹמֶץ לְבַקֵּשׁ מֵרַע לִפְרשׁ וּלְגַלּוֹת אֶת שְׁמוֹ לְאֵל אַחֵר, שֶׁיִּירַשׁ מִמֶּנּוּ אֶת כּוֹחוֹ וְאֶת שִׁלְטוֹנוֹ.

אֵין בְּרֵרָה, אָמְרָה אִיסִיס לְעַצְמָהּ, אִם סַבָּא אֵינוֹ מְגַלֶּה אֶת הַסּוֹד, אֲגַלֶּה אוֹתוֹ בְּעַצְמִי.

אִיסִיס יָדְעָה כִּי סַבָּא שֶׁלָּהּ, בִּהְיוֹתוֹ אֵל הַשֶּׁמֶשׁ, נוֹהֵג לְהִתְעוֹרֵר עִם הַזְּרִיחָה וּלְטַיֵּל עַד לַשְּׁקִיעָה. הִיא גַּם יָדְעָה כִּי הוּא צוֹעֵד תָּמִיד בְּאוֹתוֹ הַמַּסְלוּל, וְגַם יָדְעָה – קְצָת לֹא נָעִים לְסַפֵּר – כִּי כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְעַיֵּף, הוּא מִשְׁתַּעֵל מְאוֹד וְיוֹרֵק.

וְזֶה מָה שֶׁעָשְׂתָה אִיסִיס: הִיא נָטְלָה מְעַט מֵהָרִיר הַמַּלְכוּתִי הַזֶּה, עִרְבְּבָה בָּאֲדָמָה, לָחֲשָׁה לַחַשׁ קְסָמִים (מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ: רֶשֶׁף-כֶּשֶׁף-חַרְפּוּשִׁית) וְיָצְרָה נָחָשׁ קָטָן, אֲבָל אַרְסִי מֵאֵין כְּמוֹתוֹ.

לְמָחֳרָת, כְּשֶׁהָאֵל צָעַד בְּמַסְלוּלוֹ מְלֻוֶּה בְּעוֹזְרָיו, אָרְבָה לוֹ אִיסִיס, הִנִּיחָה עַל הַשְּׁבִיל אֶת הַנָּחָשׁ, וְזֶה מִהֵר לִנְעֹץ בַּעֲקֵבוֹ שֶׁל רַע שֵׁן מְלֵאָה בְּאֶרֶס קַטְלָנִי.

"אַי! כּוֹאֵב!" זָעַק הָאֵל, "הַצִּילוּ!!" קָרָא אֶל עוֹזְרָיו.

"מָה קָרָה?" נִבְהֲלוּ הָעוֹזְרִים.

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ," נֶאֱנַק הָאֵל וְהִתְפַּתֵּל, "מַשֶּׁהוּ הִכִּישׁ אוֹתִי, אַךְ לֹא רָאִיתִי מַהוּ, וְלָכֵן…"

אֲבָל הָאֵל רַע לֹא הִצְלִיחַ לְסַיֵּם אֶת הַמִּשְׁפָּט מֵרֹב כְּאֵב.

אָז הִתְיַצְּבָה לְפָנָיו נֶכְדָּתוֹ אִיסִיס, הֵישִׁירָה מַבָּט אֶל עֵינָיו הַיּוֹקְדוֹת וְאָמְרָה: "סַבָּא יָקָר, אֲנִי רָאִיתִי מִי הִכִּישׁ אוֹתְךָ. זֶהוּ נָחָשׁ אַרְסִי מֵאֵין כְּמוֹתוֹ. אֵין בְּךָ כּוֹחַ לַעֲמֹד מוּלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל כּוֹחוֹ שָׁאוּב מִמְּךָ. אֲנִי יְכוֹלָה לְהַצִּיל אוֹתְךָ, אַךְ לְשֵׁם כָּךְ עָלֶיךָ לְגַלּוֹת לִי אֶת שִׁמְךָ…"

"בְּסֵדֶר, אֲגַלֶּה לָךְ," נֶאֱנַח רַע. "שְׁמִי הוּא חֶפֶר.. אֲבָל בְּשֵׁם כָּל הָרוּחוֹת, מַדּוּעַ הַכְּאֵב אֵינוֹ עוֹבֵר?"

"כִּי זֶה אֵינֶנּוּ הַשֵּׁם הַסּוֹדִי," אָמְרָה אִיסִיס. "כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁחֶפֶר הוּא שִׁמְךָ בַּבֹּקֶר."

"בְּסֵדֶר, אֲגַלֶּה לָךְ," נֶאֱנַק רַע. "שְׁמוֹ הוּא אָתוּם… אֲבָל בְּשֵׁם כָּל הַשֵּׁדִים, הַכְּאֵב עוֹדוֹ אָיֹם."

"כִּי זֶה אֵינֶנּוּ הַשֵּׁם הַסּוֹדִי," הִמְשִׁיכָה אִיסִיס. "כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁאָתוּם הוּא שִׁמְךָ בָּעֶרֶב. וּבַצָּהֳרַיִם," הוֹסִיפָה וְאָמְרָה, "שִׁמְךָ הוּא רַע! בְּבַקָּשָׁה, סַבָּא," הִתְחַנְּנָה אִיסִיס, "כְּדֵי לְהָסִיר אֶת הַכִּשּׁוּף אֲנִי זְקוּקָה לְשֵׁם אַחֵר, לַשֵּׁם שֶׁלֹּא גִּלִּיתָ מֵעוֹלָם."

"בְּסֵדֶר, אֲגַלֶּה לָךְ. אֲבָל שֶׁתֵּדְעִי, זֶה שֵׁם אָרֹךְ מְאוֹד. אַתְּ מוּכָנָה? אוּלַי מוּטָב שֶׁתִּרְשְׁמִי… שְׁמִי הוּא: בּוֹרֵא-עוֹלָם-בּוֹרֵא-הַנִּילוּס-פְּרִי-הַגֶּפֶן-הַתָּמָר-פֶּרַח-הַלּוֹטוּס-אֵשׁ-הַחַיִּים-הַחַרְפּוּשִׁית…"

אֲבָל גַּם הַשֵּׁם הָאָרֹךְ הַזֶּה לֹא הָיָה הַשֵּׁם הַסּוֹדִי.

לְבַסּוֹף הִכְנִיעַ הַכְּאֵב אֶת הָאֵל רַע, וְהוּא אָמַר: "בְּסֵדֶר, אֲגַלֶּה לָךְ, אִיסִיס הַיְּקָרָה. אֲבָל קִרְבִי אֵלַי, כְּדֵי שֶׁאִישׁ מִלְּבַדֵּךְ לֹא יִשְׁמַע." וְהוּא לָחַשׁ עַל אָזְנָהּ שֶׁל אִיסִיס אֶת הַשֵּׁם הַסּוֹדִי. בּוֹ בָּרֶגַע לָחֲשָׁה אִיסִיס אֶת לַחַשׁ הַסְּתָרִים, וְהַשֵּׁם הַסּוֹדִי הֵפִיג מִיָּד אֶת כְּאֵבוֹ שֶׁל רַע, אֲבָל גַּם אֶת כּוֹחוֹ.

כָּךְ הָפְכָה אִיסִיס לְאֵלָה בַּעֲלַת כּוֹחוֹת מְיֻחָדִים.

"וּבְקָרוֹב מְאוֹד," הִבְטִיחַ סַבָּא רַע, "כְּשֶׁאֶפְרשׁ, תִּהְיִי אַתְּ לְמַלְכַּת מִצְרַיִם."

אִיסִיס ואוֹסִירִיס

הָיָה לְאִיסִיס אָח אָהוּב – אוֹסִירִיס שְׁמוֹ. הָיוּ לָהּ אָח נוֹסָף, אֲדֹם-שֵׂעָר וְרָשָׁע – סֵת שְׁמוֹ, וְאָחוֹת וּשְׁמָהּ נֶפְתִיס.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁסַּבָּא רַע הִרְבָּה בִּמְיֻחָד לְהִשְׁתַּעֵל, הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת אִיסִיס וְאֶת אוֹסִירִיס וְאָמַר לָהֶם: "נְכָדַי יַקִּירַי! עַכְשָׁו אֲנִי בֶּאֱמֶת מַרְגִּישׁ זָקֵן מְאוֹד. אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לִשְׁלֹט עַל אֶרֶץ הַחַיִּים. אַתֶּם שְׁנֵיכֶם טוֹבִים וַאֲהוּבִים עָלַי. אֲנִי בָּטוּחַ כִּי גַּם הָעָם יֹאהַב אֶתְכֶם. וּבְקִצּוּר, אֲנִי מַכְתִּיר אֶתְכֶם בָּזֹאת לִמְלָכִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְאָנוֹכִי אֶשְׁלֹט בְּאֶרֶץ הַמֵּתִים."

כָּךְ הָיוּ אִיסִיס וְאוֹסִירִיס לִמְלָכִים אֲהוּבִים, וְהֵם שֶׁלִּמְּדוּ אֶת בְּנֵי אַרְצָם הֲמוֹן דְּבָרִים חֲדָשִׁים וַחֲשׁוּבִים, כְּמוֹ לְמָשָׁל, לִזְרֹעַ חִטָּה, לִטְחֹן אוֹתָהּ לְקֶמַח וְלֶאֱפוֹת לֶחֶם; לְגַדֵּל גְּפָנִים וּלְהָכִין מִפְּרִי-הַגֶּפֶן יַיִן; לִמְצֹא בָּאֲדָמָה כֶּסֶף, זָהָב וּנְחשֶׁת וּלְהָכִין מֵהֶם כְּלֵי עֲבוֹדָה וְתַכְשִׁיטִים; וְגַם לֶאֱרֹג אֲרִיגִים, לִרְקֹחַ תְּרוּפוֹת, לִבְנוֹת מִקְדָּשִׁים וְהֶחָשׁוּב מִכֹּל: הֵם לִמְּדוּ אֵיךְ לִחְיוֹת זֶה עִם זֶה בְּשָׁלוֹם.

תַּחְבּוּלָה שְׂטָנִית

הַכֹּל הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נִפְלָא אִלְמָלֵא סֵת אֲדֹם-הַשֵּׂעָר. סֵת קִנֵּא בְּאָחִיו וּבַאֲחוֹתוֹ אֲשֶׁר הָיוּ לִמְלָכִים, וְלֹא סְתָם מְלָכִים, אֶלָּא מְלָכִים אֲהוּבִים, וּבִמְיֻחָד קִנֵּא סֵת בְּאָחִיו, בְּאוֹסִירִיס.

מָה עָשָׂה?

נָדַד בְּרַחֲבֵי מִצְרַיִם וְאָמַר לָאֲנָשִׁים: "נָכוֹן שֶׁהַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, אִיסִיס וְאוֹסִירִיס, מַרְגִּיזִים מְאוֹד, וּבִמְיֻחָד אוֹסִירִיס?"

"לֹא, מָה פִּתְאוֹם! הֵם דַּוְקָא נֶחְמָדִים מְאוֹד וְעוֹזְרִים לָנוּ," עָנוּ מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים.

אֲבָל סֵת פָּגַשׁ גַּם כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ, כָּמוֹהוּ, מְמֻרְמָרִים מִלֵּדָה. תָּמִיד הָיָה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵצֶל הַשָּׁכֵן הַכֹּל מֻצְלָח יוֹתֵר: הַחִטָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, הַפָּרָה שְׁמֵנָה יוֹתֵר, הַבַּיִת גָּדוֹל יוֹתֵר, הָאִשָּׁה חֲכָמָה יוֹתֵר, וְהַיְּלָדִים גַּם הֵם טוֹבִים וַחֲכָמִים וּלְעוֹלָם אֵינָם מְשֻׁעֲמָמִים.

"רַק שֶׁתֵּדְעוּ," הִסְבִּיר לָהֶם סֵת הָאָדֹם וּמִצְמֵץ בְּעֵינֵי הַתַּנִּין שֶׁלּוֹ, הַקְּטַנּוֹת וְהָרָעוֹת, "הַכֹּל בְּאַשְׁמָתָם שֶׁל הַמְּלָכִים, וּבִמְיֻחָד בְּאַשְׁמָתוֹ שֶׁל אוֹסִירִיס. אִם תַּעַזְרוּ לִי לַהֲרֹג אוֹתוֹ," הִבְטִיחַ לַמְּמֻרְמָרִים, "אֶדְאַג שֶׁחַיֵּיכֶם יִהְיוּ מְאֻשָּׁרִים, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁתַּעֲשׂוּ יַצְלִיחַ, שֶׁנְּשׁוֹתֵיכֶם וְיַלְדֵיכֶם יִהְיוּ טוֹבִים, יָפִים וַחֲכָמִים, בְּרִיאִים וּלְעוֹלָם לֹא מְשֻׁעֲמָמִים."

אֲבָל סֵת לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. בְּרֹאשׁוֹ הָאָדֹם הוּא תִּחְבֵּל תַּחְבּוּלָה זְדוֹנִית.

הוּא פָּנָה אֶל נַגָּר אֻמָּן וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַזְמִין אֲרוֹן קְבוּרָה מְפֹאָר."

"לְמִי?" שָׁאַל הַנַּגָּר.

"זֶה לֹא עִנְיָנְךָ!" הֵשִׁיב סֵת בְּגַסּוּת.

"זֶה דַּוְקָא כֵּן עִנְיָנִי," אָמַר הַנַּגָּר. "אִם לֹא אֵדַע אֶת מִדּוֹתָיו שֶׁל הַמֵּת, לֹא אוּכַל לְהָכִין אֶת הָאָרוֹן."

"טוֹב, זֶה פָּשׁוּט מְאוֹד," אָמַר סֵת. "לְמַזָּלְךָ, אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ הֵיטֵב. מַמָּשׁ כְּמוֹ אָח… הוּא גָּבוֹהַּ מִמֶּנִּי בְּרֹאשׁ וְשָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת בְּדִיּוּק. וְעַכְשָׁו," חִיֵּךְ חִיּוּךְ שָׁפָל, "הַפְסֵק לְדַבֵּר וְהַתְחֵל לְנַגֵּר."

מָה הָיְתָה תַּחְבּוּלָתוֹ הַשְּׂטָנִית שֶׁל סֵת? הוּא הִזְמִין אֶת אָחִיו כְּאוֹרֵחַ-כָּבוֹד לְמִשְׁתֶּה שֶׁכְּמוֹתוֹ לֹא נִרְאָה בְּמִצְרַיִם. הָאוֹרְחִים אָכְלוּ, שָׁתוּ, צָפוּ בְּמוֹפְעֵי מָחוֹל, וְכַאֲשֶׁר סִיְּמוּ, הִכְרִיז סֵת: "וְעַכְשָׁו, הַפְתָּעָה!"

וְהוּא קָרָא אֶל הָאוּלָם אֶת חֶבֶר מֵרֵעָיו, אֲשֶׁר נָשְׂאוּ עַל כִּתְפֵיהֶם אֲרוֹן קְבוּרָה.

"מָה זֶה, אָחִי?" צָחַק אוֹסִירִיס. "חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹגְגִים. קַח אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִכָּאן."

אֲבָל כְּשֶׁהָאָרוֹן הוּרַד לָאָרֶץ וְהִדְהִים אֶת קְרוּאֵי הַמִּשְׁתֶּה בְּיָפְיוֹ, הִסְכִּים גַּם אוֹסִירִיס: "כֵּן, זֶהוּ אָרוֹן מַרְהִיב וּמַלְכוּתִי. בְּבוֹא הַיּוֹם, כְּשֶׁתַּגִּיעַ שְׁעָתִי לָמוּת, לֹא אֶתְנַגֵּד לְהִקָּבֵר בְּאָרוֹן מְפֹאָר שֶׁכָּזֶה."

אַתָּה לֹא תְּחַכֶּה הַרְבֵּה… צָחַק סֵת בְּלִבּוֹ וּבְקוֹל פָּנָה אֶל כָּל הַנּוֹכְחִים, "בּוֹאוּ נִמְדֹּד לְמִי מִכֻּלָּנוּ מַתְאִים הָאָרוֹן. מִי שֶׁיַּתְאִים לְמִדּוֹתָיו – הָאָרוֹן יִהְיֶה שֶׁלּוֹ."

בָּזֶה אַחַר זֶה קָפְצוּ חֲבֵרָיו שֶׁל סֵת אֶל הָאָרוֹן וְנִשְׁכְּבוּ בּוֹ. אַךְ הָאָרוֹן לֹא הִתְאִים כַּמּוּבָן לְאִישׁ מֵהֶם.

"אֲפִלּוּ לִי הוּא לֹא מַתְאִים!" סֵת הֶעֱמִיד פְּנֵי נִרְגָּז. "חֲסֵרִים בְּדִיּוּק רֹאשׁ וְשָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. מָה אִתְּךָ, אָחִי, מְעֻנְיָן לְנַסּוֹת?"

"בְּלֵב חָפֵץ," הֵשִׁיב אוֹסִירִיס, וְאַף הוּא נִכְנַס אֶל הָאָרוֹן וְנִשְׁכַּב בּוֹ.

"כֵּן, הוּא מַתְאִים לִי בְּדִיּוּק!" קָרָא. "נוֹחַ מְאוֹד," צָחַק…

אַךְ צְחוֹקוֹ שֶׁל אוֹסִירִיס קָפָא בְּפִיו, כְּשֶׁסֵּת וְחֶבֶר מֵרֵעָיו זִנְּקוּ עַל הָאָרוֹן, סָגְרוּ אֶת הַמִּכְסֶה, נָשְׂאוּ אוֹתוֹ מִן הָאַרְמוֹן אֶל גְּדוֹת הַנִּילוּס וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל הַזֶּרֶם הָעַז.

קֶסֶם הַצַּמּוֹת

אוֹסִירִיס הַמִּסְכֵּן גָּוַע מִיָּד, אַךְ הָאָרוֹן שֶׁבּוֹ נִטְמַן נִסְחַף עִם מֵי הַנִּילוּס אֶל הַיָּם, נִשָּׂא עַל הַגַּלִּים, וּלְבַסּוֹף נִפְלַט בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה – פֵנִיקְיָה שְׁמָהּ.

שָׁם, עַל הַחוֹף בְּפֵנִיקְיָה, אֵרַע דָּבָר מֻפְלָא: הָעֵץ, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הֻתְקַן הָאָרוֹן, הִכָּה שָׁרָשִׁים וְעַד מְהֵרָה הָיָה לְעֵץ אַדִּיר, עַב-גֶּזַע וּרְחַב-נוֹף.

"אֵיזֶה יֹפִי! וְאֵיזֶה מַזָּל!" אָמַר מֶלֶךְ פֵנִיקְיָה, שֶׁעָבַר בַּמָּקוֹם בְּחֶבְרַת אִשְׁתּוֹ, מַלְכַּת פֵנִיקְיָה. "לְעֵץ כָּזֶה בְּדִיּוּק אֲנִי זָקוּק כְּדֵי לְהַתְקִין עַמּוּד בְּאַרְמוֹנֵנוּ." וְהוּא צִוָּה עַל מְשָׁרְתָיו לִכְרֹת אֶת הָעֵץ הָאַדִּיר. וְאִישׁ לֹא יָדַע כִּי בְּתוֹךְ הָעַמּוּד קָבוּר אֲרוֹן קְבוּרָה וּבוֹ גּוּפַת אוֹסִירִיס.

כָּךְ חָלְפוּ לָהֶם יָמִים רַבִּים. מַיִם רַבִּים זָרְמוּ בַּנִּילוּס, סֵת הָרָשָׁע מָלַךְ עַל הַמִּצְרִים, וְאִלּוּ אִיסִיס – הִיא בָּרְחָה מִן הָאַרְמוֹן וְנָדְדָה בְּרַחֲבֵי מִצְרַיִם בְּחִפּוּשׂ אַחַר אֲהוּבָהּ.

אֲנִי אֶמְצָא אוֹתוֹ, אָמְרָה בְּלִבָּהּ, וְאָז אַפְעִיל אֶת כָּל קְסָמַי וְכִשּׁוּפַי כְּדֵי לְהָשִׁיבוֹ אֶל הַחַיִּים.

לְאַחַר תְּלָאוֹת רַבּוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת רַבּוֹת הִגִּיעָה אִיסִיס אֶל חוֹפֵי פֵנִיקְיָה.

מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו? חָשְׁבָה.

לְמַעַן הָאֱמֶת, אִיסִיס לֹא כָּל כָּךְ יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת. עַל כֵּן פָּשׁוּט יָשְׁבָה לָהּ וְקָלְעָה אֶת שְׂעַר רֹאשָׁהּ לְצַמּוֹת.

"מָה זֶה?" הִתְפַּעֲלוּ אַרְבַּע נָשִׁים שֶׁעָבְרוּ בַּחוֹף, "אֵיזוֹ תִּסְרֹקֶת מְשֻׁנָּה וּמַדְהִימָה," כִּי לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, נְשׁוֹת פֵנִיקְיָה לֹא רָאוּ צַמּוֹת מֵעוֹדָן.

"הוֹ, זֶה פָּשׁוּט מְאוֹד," אָמְרָה אִיסִיס. "דְּרוּשָׁה רַק סַבְלָנוּת. אִם תִּרְצוּ, אֲלַמֵּד אֶתְכֶן."

שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן הָיוּ רָאשֵׁיהֶן שֶׁל אַרְבַּע הַנָּשִׁים עֲטוּרִים צַמּוֹת מַקְסִימוֹת.

"מָה זֶה?" הִתְפַּעֲלָה מַלְכַּת פֵנִיקְיָה, שֶׁבְּאַרְמוֹנָהּ שֵׁרְתוּ הַנָּשִׁים, "אֵיזוֹ תִּסְרֹקֶת מַדְהִימָה וּמְשֻׁנָּה!"

הַמַּלְכָּה בִּקְּשָׁה מִן הַמְּשָׁרְתוֹת שֶׁיִּקְלְעוּ גַּם לָהּ צַמּוֹת, וְהֵן לֹא רַק קָלְעוּ בְּסַבְלָנוּת, אֶלָּא גַּם סִפְּרוּ לָהּ עַל הָאִשָּׁה הַמִּסְתּוֹרִית שֶׁפָּגְשׁוּ בְּחוֹף הַיָּם.

סַקְרָנוּתָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה נֵעוֹרָה, וְהִיא בִּקְּשָׁה לְהַזְמִין אֶל הָאַרְמוֹן אֶת הָאִשָּׁה הַמִּסְתּוֹרִית. לְאַחַר שֶׁזּוֹ בָּאָה וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיהָ וּבְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנָּה הַשְּׁנַיִם שֶׁתְּטַפֵּל בִּבְנָם הַתִּינוֹק.

 

תִּינוֹק בְּלֶהָבוֹת

"אֲנַחְנוּ דּוֹאֲגִים לוֹ מְאוֹד," הִסְבִּירוּ לָהּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה. "הוּא קָטָן וְחָלוּשׁ. מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד, בְּקשִׁי עָלָה בַּמִּשְׁקָל. אֲנַחְנוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁהוּא לֹא יַאֲרִיךְ יָמִים."

"אַל תִּדְאֲגוּ," הִרְגִּיעָה אוֹתָם אִיסִיס, שֶׁבְּחוּשֶׁיהָ הַכִּשּׁוּפִיִּים כְּבָר חָשָׁה כִּי הִגִּיעָה לַמָּקוֹם הַנָּכוֹן. "אַל תִּדְאֲגוּ, אֶצְלִי הוּא יְקַבֵּל טִפּוּל מָסוּר וְסַבְלָנִי, וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁהוּא יִתְחַזֵּק."

וְאָמְנָם, אִיסִיס הִתְכַּוְּנָה לְכָל מִלָּה שֶׁאָמְרָה. וְיוֹתֵר מִכָּךְ – הִיא בִּקְּשָׁה לְהַעֲנִיק לַתִּינוֹק חַיֵּי נֶצַח.

אֵיךְ הוֹפְכִים תִּינוֹק חָלוּשׁ לְנִצְחִי? פָּשׁוּט מְאוֹד – מַעֲלִים אוֹתוֹ בְּלֶהָבוֹת כְּשׁוּפוֹת!

וְזֹאת עָשְׂתָה אִיסִיס. מִדֵּי לַיְלָה, לְאַחַר שֶׁהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה עָלוּ עַל יְצוּעָם, יָשְׁבָה לְצַד עֲרִיסַת הַתִּינוֹק וּבְסַבְלָנוּת רַבָּה הֶעֶלְתָה אוֹתָהּ בְּלֶהָבוֹת כְּשׁוּפוֹת. הַתִּינוֹק הִמְשִׁיךְ לָנוּם בְּשַׁלְוָה, אַךְ הַטִּפּוּל הַמְּיֻחָד חִשֵּׁל אֶת גּוּפוֹ. כִּמְעַט הָפַךְ לְבֶן-אַלְמָוֶת, אֶלָּא שֶׁלַּיְלָה אֶחָד נָדְדָה שְׁנָתָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה, וְהִיא הִפְתִּיעָה אֶת אִיסִיס – וְהֻפְתְּעָה בְּעַצְמָהּ.

"אוֹי וַאֲבוֹי!" צָעֲקָה, "מָה אַתְּ עוֹשָׂה לַבֵּן שֶׁלִּי? מְכַשֵּׁפָה!"

"אֲנִי בֶּאֱמֶת מְכַשֵּׁפָה, קוֹסֶמֶת וְאֵלָה," הִתְוַדְּתָה אִיסִיס, "וְאַתְּ, אַתְּ חַסְרַת סַבְלָנוּת! בְּרֶגַע זֶה קִלְקַלְתְּ אֶת הַכִּשּׁוּף!"

"אָה, אִם כָּךְ, סְלִיחָה… בְּבַקָּשָׁה הַמְשִׁיכִי…" הַמַּלְכָּה הַנְּבוֹכָה וְהַמְּבֹהֶלֶת נָפְלָה אַרְצָה, הִשְׁתַּחַוְתָה לְאִיסִיס וְהִתְחַנְּנָה: "אָנָּא, אַל תִּכְעֲסִי עָלֵינוּ. קְחִי לָךְ מָה שֶׁאַתְּ רוֹצָה מֵאוֹצְרוֹתֵינוּ – כֶּסֶף, זָהָב, שֶׁנְהָב…"

אֲבָל אוֹצְרוֹתֵיהֶם שֶׁל מַלְכֵי פֵנִיקְיָה לֹא עִנְיְנוּ אֶת אִיסִיס. הִיא בִּקְּשָׁה מֵהֶם רַק דָּבָר אֶחָד: אֶת הָעַמּוּד הַגָּדוֹל שֶׁבְּלֵב הָאַרְמוֹן.

"אֶת הָעַמּוּד?" הִתְפַּלְּאוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה. "אַתְּ בְּטוּחָה? מָה תַּעֲשִׂי בָּעַמּוּד?"

"מִיָּד תִּרְאוּ," קָרְאָה אִיסִיס, וּבְמַבָּט אֶחָד כָּשׁוּף בִּקְּעָה אֶת הָעַמּוּד לִשְׁנַיִם וְחִלְּצָה מִמֶּנּוּ אֶת אֲרוֹנוֹ שֶׁל אוֹסִירִיס.

עַכְשָׁו, אָמְרָה לְעַצְמָהּ, כָּל שֶׁנּוֹתָר לִי הוּא לְחַבֵּר לַחַשׁ קְסָמִים, שֶׁיָּקִים לִתְחִיָּה אֶת אֲהוּבִי.

תְּחִיַּת אוֹסִירִיס

אַךְ אִיסִיס לֹא הִסְפִּיקָה לְחַבֵּר אֶת לַחַשׁ הַקְּסָמִים. בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה אֶל הָאַרְמוֹן חָטַף סֵת הַשְּׂטָנִי מֵאִיסִיס אֶת גּוּפַת אוֹסִירִיס וּבִתֵּר אוֹתָהּ לְאַרְבָּעָה-עָשָׂר חֲלָקִים.

"עַכְשָׁו נִרְאֶה אוֹתָךְ, מְכַשֵּׁפָה עֲלוּבָה!" קָרָא אֶל אִיסִיס וּפִזֵּר אֶת חֲלָקָיו שֶׁל אוֹסִירִיס הַמִּסְכֵּן בַּנִּילוּס, טֶרֶף לַתַּנִּינִים.

הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה נוֹרָא, אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אִיסִיס בְּיֵאוּשׁ עָמֹק.

"אֲנִי מַעֲדִיפָה לָמוּת," בָּכְתָה לִפְנֵי אֲחוֹתָהּ נֶפְתִיס. "בְּלִי אוֹסִירִיס אֵין טַעַם לְחַיַּי."

"לֹא, אַל תִּתְיָאֲשִׁי!" הִפְצִירָה בָּהּ נֶפְתִיס. "שָׁכַחְתְּ – קִבַּלְתְּ אֶת הַכּוֹחוֹת שֶׁל רַע. וְיֵשׁ לָךְ גַּם אוֹתִי. בּוֹאִי, אֲחוֹתִי, נֵצֵא אֶל הַנִּילוּס בְּסִירָה וְנֶאֱסֹף אֶת כָּל הַחֲלָקִים."

וְכָךְ הָיָה. אִיסִיס וְנֶפְתִיס הִפְלִיגוּ בְּרַחֲבֵי הַנִּילוּס בְּסִירַת קָנִים קְטַנָּה וּבְסַבְלָנוּת רַבָּה אָסְפוּ שְׁלוֹשָׁה-עָשָׂר מֵחֲלָקָיו שֶׁל אוֹסִירִיס – אֶת הַחֵלֶק הָאַרְבָּעָה-עָשָׂר לֹא מָצְאוּ. אַךְ הֵן חִבְּרוּ כָּל כָּךְ יָפֶה אֶת שְׁאַר הַחֲלָקִים, עַד שֶׁאוֹסִירִיס הָיָה מֻשְׁלָם גַּם בִּלְעָדָיו.

כָּעֵת בֶּאֱמֶת נוֹתַר רַק לְחַבֵּר אֶת לַחַשׁ הַכְּשָׁפִים.

וְזֹאת עָשְׂתָה אִיסִיס. הִיא חִבְּרָה לַחַשׁ (מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ: כֶּשֶׁף-נֶשֶׁף-מֵי-הַנִּילוּס), וְאוֹסִירִיס פָּקַח אֶת עֵינָיו הַטּוֹבוֹת וְנָשַׁק לָהּ, לְאֵלָתוֹ-אֲהוּבָתוֹ, שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא הָיָה קָם לִתְחִיָּה.

אַךְ מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לַחְזֹר לִמְלֹךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, קִבֵּל מֵרַע אֶת מַמְלַכְתּוֹ, מַמְלֶכֶת הַמֵּתִים.

*הסיפור לקוח מתוך: שש גיבורות גדולות במיתולוגיות של עמי העולם מאת שהם סמיט, בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2008. 

*דימוי: דון פ. קריין