אורי ניסן גנסין הוא אחד מגדולי הפרוזאיקנים העבריים ומאבות המודרניזם בספרות העברית של המאה העשרים. כתיבתו הייחודית הילכה קסם על דורות של קוראים ויצירותיו ראו אור במהדורות רבות. גנסין נולד ב-1879 בסטארודוב שברוסיה, וכבר בתור תלמיד ישיבה צעיר הוציא עיתון בכתב יד ופרסם בו את שיריו. ב-1904 התפרסם קובץ סיפוריו הראשון, "צללי חיים". הוא נסע הרבה ברוסיה ובפולין, וב-1907 עבר ללונדון עם ידידו הסופר יוסף חיים ברנר וערך עמו שם את כתב העת "המעורר". בהמשך אותה שנה נסע לארץ ישראל, אך לא מצא בה את מקומו, וב-1908 שב לרוסיה. גנסין היה גם מתרגם (בין השאר תרגם לעברית מסיפוריהם של צ'כוב ושל בודלר) וכן פרסם רשימות ומאמרי ביקורת ספרות. הוא נפטר בוורשה ב-1913.
