איימי המפל נולדה ב-1951. היא גדלה בשיקגו ובדנוור ובגיל 16 עברה לקליפורניה, המקום שיעניק השראה ורקע ייחודי ליצירותיה המוקדמות. היא חייתה באזור סן פרנסיסקו עד לתקופה שבה, במהלך שנתיים, פקדה אותה סדרת אירועים משמעותיים: אמה התאבדה, וכעבור זמן קצר הלכה אחותה הצעירה של אמה בעקבותיה; היא נפצעה בשתי תאונות דרכים קשות, וכעבור שלוש שנים, חברתה הטובה ביותר, אישה צעירה שזכתה לפרסום בזכות סיפורה הידוע ביותר של המפל, "בבית הקברות שקבור בו אל ג'ולסון", מתה מלוקמיה. ב-1975 עברה המפל לניו יורק. היא עבדה בעבודות שונות במו"לות ואז הצטרפה לסדנת ערב בכתיבה יוצרת באוניברסיטת קולומביה בהדרכת גורדון ליש, סופר ועורך בהוצאת קנופף שסדנאותיו המבוקשות ("טקטיקות של פרוזה") היו לאגדה. המפגש ביניהם סימן את תחילתה של מערכת יחסים מקצועית שתוצאתה פרסום קובץ הסיפורים הראשון של המפל ב-1985, קובץ שזכה להצלחה מיידית. המפל כתבה לניו יורק טיימס, לוואניטי פייר ולטיימס מגזין. היא לימדה כתיבה במקומות רבים בארצות הברית. ב-1990 ראה אור ספרה השני, "בשערי ממלכת החיות". כעבור שבע שנים, כשהיא נדרשה שוב לזמן רב לכתיבת סיפורים קצרים, פרסמה את "בית מעידה", ספר שהציב את מאפייני כתיבתה – המשפטים הגדושים, הקול המושתק, הרגע המרומז והדחוס במיוחד – במסגרת של נובלה. זוהי היצירה הארוכה ביותר שפרסמה עד כה. כל סיפוריה כונסו בקובץ אחד בשנת 2006.