ברונו שולץ היה סופר, צייר ומאייר יהודי פולני, שנודע במיוחד בזכות סיפוריו הקצרים, המתארים בסגנון הריאליזם המאגי את העיירה היהודית. הוא נולד ב-1892 בדרוהוביץ’ שבגליציה, לא רחוק מהעיר לבוב. מרבית חייו סרב לנסוע. בעיניו היתה דרוהוביץ’ מרכז העולם. הוא נהג להתבונן בדבקות בחיים שם, והתגלה כמתעד מופלא שלהם. ציוריו וכתיבתו משוקעים בחיי העיירה. סיפוריו מלאים בתיאורים של רחובותיה ואתריה, וכן בדיוקנאות של התושבים. קובץ הסיפורים הראשון של שולץ, “חנויות קינמון” ראה אור ב-1934. כעבור שלוש שנים התפרסם “בית המרפא בסימן שעול החול”. המהדורות המקוריות אויירו במלואן בידי שולץ עצמו, אך במהדורות מאוחרות יותר הוסרו האיורים או שהם מופיעים באיכות ירודה. שולץ גם סייע לארוסתו לתרגם לפולנית את “המשפט” של פרנץ קפקא ב-1936. ב-1938 זכה באות כבוד מטעם האקדמיה הפולנית לספרות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, שולץ עדיין התגורר בדורהוביץ’. העיירה נכבשה על ידי ברית המועצות. ישנן שמועות שבאותה תקופה עבד על רומן בשם “המשיח” אך לא נמצא כל זכר לכתב היד אחרי מותו. אחרי הפלישה הגרמנית לברית המועצות נאלץ שולץ לעבור אל הגטו של דרוהוביץ’, אבל זכה להגנה זמנית בידי קצין גסטפו בשם פליקס לנדאו שהעריץ את ציוריו. ב-1942, בשבועות האחרונים לחייו, עסק שולץ בציור קיר בביתו של לנדאו בעיירה. זמן קצר אחרי שהשלים את העבודה, בדרכו הביתה עם כיכר לחם, נורה ברונו שולץ בידי קצין גרמני. במהלך השנים ציור הקיר כוסה, נצבע ונשכח. ב-2001 אותו ציור קיר שחשבו כי נהרס חמישים שנה קודם לכן, התגלה מחדש. למרבה הצער, התגלית נהרסה בחלקה משום שנציג של יד ושם הסיר חלקים מהציור והעביר אותם בחשאי לישראל. החלקים הנותרים הוצגו במוזיאון העיירה דרוהוביץ’ ב-2003 בתערוכה שכותרתה “רפובליקת החלומות”. ב-2008 הודה משרד החוץ הישראלי כי חלקים מהציור אכן נלקחו מן העיירה במרמה, וחתם הסכם עם ממשלת אוקראינה לפיו הם יושאלו לישראל ל-20 שנה. מאז 2009 הם מוצגים במוזיאון יד ושם.
*דימוי: ברונו שולץ, דיוקן עצמי 1920-1922.
