ג'ובאני בוקאצ'ו נולד בשנת 1313, ואת ההשראה ליצירתו הגדולה והנודעת ביותר, מחזור הסיפורים "דקאמרון" ("ספר עשרת הימים") קיבל בשנת 1348, בעת ששהה בנאפולי בזמן מגיפת "המוות השחור". בוקאצ'ו נולד ככל הנראה בפירנצה (בעבר ההנחה היתה כי נולד בפאריס). כשנשלח לנאפולי כדי ללמוד, ספג השפעות קוסמופוליטיות רבות. בשובו לפירנצה מילא תפקידים ציבוריים שונים, ובין השאר שימש כשליח העיר לאפיפיור. בכתיבתו הושפע בוקאצ'ו מדאנטה, ובחייו הכיר את המשורר פטררקה והשניים הפכו לידידים קרובים. כתיבת "דקאמרון" הסתיימה ככל הנראה ב-1352, כשבוקאצ'ו היה בן 49, ובמהלך השנים הפכה לאחת היצירות הספרותית המשפיעות ביותר על ספרות העולם ועל היווצרותה של השפה הספרותית האיטלקית. בוקאצ'ו, שלימים נודע כאחד ממבשרי ההומניזם של הרנסאנס, מת ב-1375.