ג'יימס בולדווין היה סופר, מסאי, מחזאי , משורר ומבקר, ואחד הכותבים הבולטים באמריקה. בולדווין – נכדו של עבד – נולד בהארלם בשנת 1924. הוא היה הבכור בין תשעה אחים ואחיות, וגדל בעוני, במערכת יחסים מורכבת עם אב חורג, דתי וקפדן. בעקבות האב הזה נעשה מטיף דתי כבר בגיל 14. ב-1942 עבר בולדווין לניו ג'רזי, והחל לעבוד כפועל במסילת הרכבת. ב-1944 עבר לגריניץ' וילג', שם פגש בסופר ריצ'ארד רייט ובעזרתו החל לעבוד על הרומן הראשון שלו, "בביתו של אבי". ב-1948, בגיל 24, נסע בולדווין לפאריז, בין השאר, כדי להימלט מהגזענות וההומופביה בארצות הברית. בעשר השנים הבאות נדד בולדווין בין פאריז, ניו יורק ואיסטנבול, וכתב שני ספרי מסות ושני רומנים. ב-1953 פרסם את ספרו החשוב הראשון, "בשרו זאת בהרים", ספר אוטוביוגרפי על נעוריו בהארלם, וזכה לשבחי הביקורת. ספרי המסות שלו, "רשימות של בן האדמה" ו"האש שבפעם הבאה", היו רבי מכר ועשו אותו לדמות מרכזית ומשפיעה בתנועה לזכויות האזרח. בהיותו הומוסקסואל גלוי, הרבה בולדווין לדבר בגנות האפליה נגד הומואים ולסביות בארצות הברית. ואולם, אף שביטא תחושות זעם בולטות בתקופתו בספריו, תמיד היה תומך בלתי נלאה באהבה ובאחווה אוניברסלית. בעשור האחרון לחייו פרסם בולדווין כמה יצירות פרוזה, עיון ושירה, ואף פנה להוראה, כדי לתקשר מחדש עם הדור הצעיר. ב-1987, כשהלך לעולמו ממחלת הסרטן בגיל 63, כבר היה ג'יימס בולדווין אחד מהדוברים החשובים בזכות שיוויון זכויות, ואחד הסופרים הקאנונים בארצות הברית.
23
ג'יימס בולדווין
מצב קודם
