יצירתו של דנילו קיש – סופר, מסאי, משורר ומתרגם יוגוסלבי – עוררה סערות ומחלוקת במולדתו, אך כיום היא בעלת מעמד קאנוני. יצירותיו של קיש זכו לפרסים ולשבחים ברחבי העולם, בזכות היותו מספר סיפורים מבריק וחדשני, ובזכות תובנותיו העמוקות על ההיסטוריה, התרבות והמצב האנושי בסוף המאה ה-20. קיש נולד בסבוטיצה, יוגוסלביה (כיום סרביה) ב-1935, בנו של אדוארד קיש, מפקח מסילות יהודי הונגרי. במלחמת העולם השנייה נספו אביו ומשפחתו במחנות ההשמדה. אמו לקחה אותו ואת אחותו דניקה להונגריה בתקופת המלחמה, ובסיומה עברה המשפחה להתגורר בצטיניה (השייכת כיום למונטנגרו), שם סיים קיש את לימודיו התיכוניים ב-1954. קיש למד ספרות באוניברסיטת בלגרד וב-1958 היה לסטודנט הראשון שקיבל שם תואר בספרות השוואתית. הוא היה חבר בולט בכתב העת "וידיצי" ("השקפות"), בו עבד עד 1960. ב-1962 החל לפרסם רומנים. ספרו "שעון החול" (1973) הקנה לו את פרס "נין" היוקרתי, ואך הוא החזיר את הפרס כעבור כמה שנים בשל מחלוקת פוליטית. בשנים הבאות הוא זכה במגוון פרסים מקומיים ובינלאומיים על יצירותיו בפרוזה ובשירה. בין יצירותיו הידועות ביותר קובץ הסיפורים "האנציקלופדיה של המתים", שהתפרסם ב-1983 והיה לספר האחרון שראה אור בימי חייו. הוא תורגם לשלל שפות. קיש התגורר בבלגרד עד העשור האחרון לחייו, אז עבר להתגורר בפאריס. הוא היה נשוי פעמיים ומת מסרטן הריאות ב-1989.
10
דנילו קיש
כבוד אחרון
