רות אלמוג היא סופרת ישראלית. היא נולדה בפתח תקווה בשנת 1936 לזוג רופאים יוצאי גרמניה, שעסקו בתחילת דרכם בפלשתינה בגידול דבורים וייצור דבש וניהלו אורח חיים דתי. היא למדה בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין ועבדה כמורה בבית ספר יסודי ולאחר מכן למדה ספרות עברית, תיאטרון ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. ב-1967 פרסמה לראשונה סיפור בעיתון "הארץ" ואף החלה לעבוד בעיתון כעוזרת לעורך. ב-1970 ראה אור קובץ סיפוריה הראשון, "חסדי הלילה של מרגריטה", וכעבור שנה ראה אור הרומן הראשון שלה, "בארץ גזרה". כתיבתה הייחודית של אלמוג, הפרוזה השואבת את חומריה מן האוטוביוגרפיה ומבקשת לפענח את הילדות כאירוע מכונן – הייתה לדגם יסוד של כתיבה בספרות העברית. ברבות השנים פרסמה אלמוג ספרי ילדים ונוער, רומנים וקבצי סיפורים. ב- 2002 ראה אור מבחר מקיף מסיפוריה הקצרים בקובץ "כל האושר המופרז הזה" בעריכת שמעון אדף. היא כותבת בקביעות על ספרים במדור תרבות וספרות של עיתון הארץ. רות אלמוג זכתה בפרסים רבים, וביניהם פרס ברנר על הרומן "שורשי אוויר", פרס עגנון על "האגם הפנימי", פרס ניומן על כלל יצירתה, וכן פרס ביאליק. היא זכתה פעמיים בפרס זאב לספרות ילדים ונוער, בפרס יד ושם על ספרה "המסע שלי עם אלכס" ובעיטור אנדרסן על אותו ספר. בגרמניה הוענק לה הפרס על שם גרטי שפיס מטעם העיר מיינץ. שנים עסקה בהוראת כתיבה יוצרת במסגרות שונות – ספרית בית אריאלה בתל-אביב, אגודת הסופרים בירושלים, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון בנגב. ספריה תורגמו לשפות רבות. רות אלמוג מתגוררת בתל אביב, נשואה למשורר והסופר אהרן אלמוג ואם לשתי בנות.