הַנְּסִיעָה חֲזָרָה נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד זְמַן רַב מִדַּי. בְּמַעֲלֶה הָהָר שְרִירַי מְתוּחִים. הַכְּבִישׁ הַפְּתַלְתַּל, הַסִּיבוּבִי, מְעַנֶּה אוֹתִי. חוּט בִּלְתִּי נִרְאֶה מָתוּחַ מִמֶּנִּי אֶל טַבּוּר הַבַּיִת, וְהַמֶּרְחָק מַכְאִיב לִי. כְּכָל שֶׁהַדֶּרֶךְ מִתְקַצֶּרֶת מִתְקַצְּרוֹת גַּם נְשִׁימוֹתַי, עַד הָרֶגַע שֶׁבּוֹ דּוֹמֵם סוֹף סוֹף הַמָּנוֹעַ לְיַד שַׁעַר הַבַּרְזֶל הָאָפֹר הַמּוֹבִיל אֶל שְׁבִיל הַכְּנִיסָה. אָז לִבִּי שָׁב אֵלַי.

*

יוֹתֵר מִשֶּׁשִּׁמֵּשׁ עֲבוּרִי אֵי פַּעַם כִּנְמַל מוֹצָא – הוּא מְמֻקָּם בְּתוֹכִי כַּתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל כָּל מַסָּע. אַף עַל פִּי כֵן, אֲנִי מִתְקַשָּׁה לְהַעֲלוֹתוֹ בְּדִמְיוֹנִי בִּשְׁלֵמוּתוֹ, כְּמוֹ הָיוּ חֲלָלָיו מִתְחָרִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה בְּתוֹכִי. יֵשׁ שֶׁאֲנִי מְדַמׇּה אֶת הֶחָלָל הַתַּחְתּוֹן שֶׁבּוֹ מְמֻקָּמוֹת הַסִּפְרִיּוֹת וּבְקָצֵהוּ נִצַּב פְּסַנְתֵּר הַכָּנָף שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּמַתָּנָה לְיוֹם הֻלַּדְתִּי הָאַרְבָּעִים; יֵשׁ שֶׁאֲנִי מְשַׂרְטֶטֶת בְּמֹחִי אֶת קַוֵּי הַמִּתְאָר שֶׁל הַגִּנָּה הַמַּקִּיפָה אוֹתוֹ, עַל עֲצֵי הָאֹרֶן עַתִּיקֵי הַשָּׁנִים הַמְּצֵלִים עַל כָּל עֲבָרָיו; יֵשׁ שֶׁאֲנִי מְדַמָּה אֶת הַמִּטְבָּח, עַל כִּירָיו הָרוֹחֲשׁוֹת תָּמִיד.

*

הַמַּתָּנָה הַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר שֶׁהֶעֱנִיק לִי הָיְתָה חֲוָיָה שֶׁל עָמָל מִתְמַשֵּׁךְ. אֵינְסְפוֹר מְשִׂימוֹת זְעִירוֹת שֶׁמַּהוּתָן הָעֲמֻקָּה הָיְתָה מֶרִי אִינְטִימִי נֶגֶד הַבְּלַאי שֶׁכּוֹפֶה הַזְּמַן, נִסָּיוֹן נוֹאָל לַחְתֹּר תַּחַת גְּוִיעָתָם הַטִּבְעִית שֶׁל הָעֲצָמִים.

אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב עַל הֶעָמָל הַמִּתְמַשֵּׁךְ הַזֶּה גַּם כְּעַל נִסָּיוֹן לַהֲפֹךְ אֶת כִּוּוּנִיּוֹת הַזִּכָּרוֹן, לְכוֹנֵן אַשְׁלָיָה לְפִיהָ מָה שֶׁנִּדְמֶה שֶׁחָלַף נִצָּב דַּוְקָא לְפָנֵינוּ. כָּךְ הוֹפְכוֹת מַטְּלוֹת הַשִּׁמּוּר לְאִשּׁוּרִים חוֹזְרִים שֶׁל תְּחוּשַׁת הַמֶּשֶׁךְ, לַעֲגִינוֹת מִצְטַבְּרוֹת בֶּחָלָל.

*

שֶׁכֵּן קַיָּם גַּם סֵבֶל בְּכָל זֶה. סִבְלוֹ שֶׁל הַבַּיִת הַמִּתְכַּלֶּה, הַמִּתְרוֹקֵן, הַמָּט לִנְפֹּל. אַחַת הִיא אִם אֶכָּנַע לְתַחֲנוּנָיו שֶׁאָנִיחַ לוֹ לְנַפְשׁוֹ אוֹ אֶתְעַקֵּשׁ לְשַׁפְּצוֹ לְלֹא רַחֵם – הוּא חׇסֵר, כַּבׇּשָׂר הַחַי, אֶת צוּרָתוֹ הַסּוֹפִית, וְלָכֵן הוֹפֵךְ כְּכָל שֶׁחוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים לְמַבּוּעַ מִתְחַדֵּשׁ שֶׁל הַשְׁקָעוֹת.

*

הַרְבֵּה אַחֲרֵי שֶׁאֶעֱבֹר מִן הָעוֹלָם הוּא יִוַּתֵר כְּאַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת, כְּמַפָּה, כְּמִּכְתָּב אַחֲרוֹן. הַמַּחֲשָׁבָה עַל יְלָדַי הָעֲתִידִים לְהִתְרוֹצֵץ עִם יַלְדֵיהֶם בֵּין חֲדָרָיו מַעֲלָה בְּעֵינֵי רוּחִי דִּמּוּי רָחוֹק שֶׁל עוֹלָם מְתֻקָּן, עַל אָרְחוֹתָיו הַבִּלְתִּי צְפוּיִים, עַל כּוֹחוֹת הַהֲשָׁבָה שֶׁלּוֹ, עַל קִימָתוֹ הָאֶפְשָׁרִית לִתְחִיָּה.

דימוי: תמי בצלאלי מאיירת וסופרת