ספרייה – פרויקט הסיפור הקצר

ארה"ב

הטירה שמשרתי נועז להיכנס אליה, משלא הרשה לי, במצבי המעורער עד היסוד, לבלות לילה תחת כיפת השמים, היתה אחת מאותן ערמות שנכָאים והדר משמשים בהן בערבוביה, והן מקדירות על מדרונות האפֶּנינים מימים־ימימה, במציאות ולא פחות מכך...

הדיוקן הסגלגל

אדגר אלן פו

3 דק'

סקוטלנד

התרגום מוקדש לדגנית דיליאן את כל השמות הגננת לימדה: ילקוט הרועים ומקור חסידה, אוזן הדוב, כובע הנזיר, שן הארי ולחם חזיר. מקומות של פיות, דברים של פיות, יער פיות בו דבורי בר עפות, עצים...

הפרחים

רוברט לואיס סטיבנסון

0 דק'

ארה"ב

במראה הבודדה שלו קולט לסר את עצמו, מתעורר לסיים את הספר. בקיפאון החורף הוא מריח את האדמה החיה. הרחק משם תרועות עגומות של ספינה המפליגה מהנמל. הו, לו רק יכולתי להפליג איתה! הוא נאבק להירדם שוב,...

הדיירים (קטע מתוך)

ברנרד מלמוד

5 דק'

ישראל

פעם, לפני שנים, פרסמה עליזה ספר ילדים שדווקא הצליח לא רע. כך סיפרה לכלתה וחזרה וסיפרה לה כל אימת שנפגשו בחגים. שני מכרים (למעשה שלושה, אם לספור גם את רינה. אבל רינה מתה לפני שלוש שנים),...

עליזה

שרה כץ

2 דק'

ישראל

שווא! גם אחרי רעד כל האדמות ומעבר לשיטפון אחרון, כאשר רק החדש יהיה, לב חדש ורוח חדשה ולא דבר שהיה מקודם, אף לא בחפירות, גם אז לא יוכל הדמיון לאתר שגיאה, פגם, מגרעת או חסר...

סוס נפל

תמר גטר

7 דק'

ישראל

בסוף הערב חזרנו לווילה קרוצ'ה ללגום יין, יחד עם המשוררת האלבנית שרלוטה מרקוש. נפגשנו לראשונה בארוחת הבוקר בבית המלון. היא סיפרה לי שהיא עובדת כמורה בבית ספר תיכון, בתרגום מאנגלית לאלבנית, ובחקר ספרות. "אני עובדת...

בסוף הערב חזרנו

חגית גרוסמן

6 דק'

ישראל

2010. החדר הקטן שלי מלא בערמות של סרטי די־וי-־די. אני יודע שבחיים לא אספיק לראות אפילו חצי מהם, אבל ממשיך לקנות עוד. יש לי את ז'יל וג'ים, הרוצח, אלפאוויל, בוני וקלייד, ג'קי בראון, המבט, הדייר, פסיכו,...

עיניים גדולות

חן מירנדה ניסים

1 דק'

ישראל

לעתים קרובות אני נזכר ברגע ההוא שבו המציאות התפצלה. איך עמדתי שם והלב שלי דפק בכוח והפה שלי התייבש ובראש רץ לי בלופ, זה־לא־קורה־זה־לא־קורה־זה־לא־קורה, והתחלתי לשמוע גם רחש כזה, מן פסססס מוזר, כמו לחישה שהולכת ומתגברת,...

פיל

אילה בן־פורת

28 דק'

ישראל

קַמְתִּי וּבְתוֹכִי שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית וְתֹהוּ וָבֹהוּ וְהָיָה אוֹר, וּמַיִם, יַבֶּשֶׁת, וְדֶשֶׁא וְשֶׁמֶשׁ וְנֶפֶשׁ חַיָּה וְאַתְּ וְחָלַמְתִּי חַיִּים שְׁלֵמִים כְּבֹקֶר אֶחָד וְהֵקַצְתִּי אֶל בֹּקֶר אֶחָד כְּחַיִּים שְׁלֵמִים. מתוך: 'בית [שלישי]', יראה אור השנה בהוצאת נוודים

חלום על חיים שלמים בבוקר אחד

ליאור מעין

0 דק'

ישראל

"את חושבת שהלב שלך יעמוד בזה?" שאל אותה. הם ישבו במשרד הפינתי שלו, בקומה גבוהה של מגדל משרדים בתל אביב. מתחת לחלון פעמו המכוניות בנתיבי איילון בשני הכיוונים. היא הביטה בהן זמן־מה, אולי מפני שהיה קל...

סיפור מהלב

ענת שרון בלייס

3 דק'

ישראל

הייתי בת חמש־עשרה כאשר רצחתי את בן זוגה של אימי. קשה לי להודות בכך. הרי בניתי את עצמי ואת אישיותי סביב הרעיון של עזרה לאחרים והפצת הטוב בעולם. טוב ואור ורוגע. אנשים באים אליי כאשר הם...

הרוצחת

דנה שוופי

6 דק'

ישראל

ישנם אנשים בדרך. לאן שלא הולכים יש אנשים. המלחמה נגמרה. אבל קשה להתרגל לזה. כל האנשים האלה, חלקם לעבודה, חלקם למכולת. חלקם סתם הולכים. אולי לים, אולי בשדרה המוצלת, פירות הפיקוס תחת ספסלי העץ, והיונים, ופירורי...

תש"ט

איתי איל

7 דק'

ישראל

למוחרת היום שבו אחי הקטן מצא את הנפט בחצר שלנו, איש לבוש כפינגווין נקש בדלת. אתה חייב את הנפט הזה לממשלה, הוא אמר. בטח, אמר אחי. אני מתכוון לתרום אותו למדינה. מחר תבוא הממשלה ותיקח אותו...

בחצר שלנו

נורית זרחי

2 דק'

ישראל

בסופו של הערב היא השתינה והתבוננה בקשב רב בזרם השקוף שיצא מן הגוף שלה, שהייתה בטוחה שיהיה אדום, כלומר דם, כי רגע לפני כן כשנכנסה למטבח הבית על מנת להרתיח שוב את אותה הביצה הקשה שהרתיחה...

קפיצת הדרך

זהר אלמקייס

5 דק'

ישראל

דאשה, מאשה ובינה, אמרו עליהן – בלתי נפרדות. שלוש אחיות. היה גם אח, סבא בֵּק. עליו אמרו שהיה פרטיזן. בדרך לא דרך הגיע לאנגליה. הנכדים כבר אמרו: סבא שלי מאנגליה. היה לזה ניחוח אלגנטי, נוסק מעל...

סבא בֵּק

שרית אלקון

8 דק'

ישראל

"יעֵלינקָה, שלא תאמיני לאף אחד," היא הייתה אומרת את זה כמעט על אוטומט, כמו מנטרה. לפעמים תוך כדי גיהוץ או קיפול כביסה, בזמן שאגלי זיעה היו נקווים תחת עיניה הבהירות ובין קמטוטי עורה הדק מאוד, ופניה...

דינה

מיכל ברקוביץ'

4 דק'

ישראל

באותה תקופה נסענו הרבה מחוץ לעיר. רבנו כל הזמן, אבל לפחות עשינו את זה באוויר הפתוח. היה משהו משונה בלהגיע לטונים כאלה במדבר יהודה או בנקודת תצפית על הכינרת, עם כל השקט מסביב; זה היה עוד...

ויקנד

שירה מאירי

21 דק'

ישראל

לא, מה פתאום, לא התחרטתי, פשוט לרגע כל הזיכרונות התנפלו עלי יחד ולא ידעתי מאיפה להתחיל. וגם עלה בדעתי שאולי רוב הדרמה בעצם מחוץ ל… כלומר שאת עלולה– בסדר, בסדר. זוכרת את הרֶזידנסי, איך אומרים, שהות...

פולשים לרגע

טל ניצן

16 דק'

ישראל

א מעין ריח פּרפום עלה מסביבינו – מגידולי-השיטוֹת הנמוכים, או ה"מימוזה", כאשר יקראו להם אחרים, שבמעלה המושבה העברית אשר בארץ-יהודה. אלומת הפּז של החמה השוֹקעת מאחורינו הזהיבה ברום-המרחב שלפנינו כנופיה אחת של עבים שקטים וקלושים; שקטים...

עצבים

י. ח. ברנר

31 דק'

ישראל

אל העיירה הובאה מכפר בּיכוֹב לאחר שמתו שם עליה הוריה, והיא אין אִתה אלא חבילה של כלי־מיטה ומעט חמימות מטיפוחה של יד אם, אשר התנדפה מהר בתוך צינת הנכר. לידי איזו נשים משכונת־הגיא מסר אותה הכפרי...

שברירים

דבורה בארון

10 דק'

ישראל

מכל אלה שבאו לפנים להתדין לפני אבי הרב נראו לי כמקופחות ביחוד הנשים העומדות להשלח מבית בעליהן. ודאי אשר גזולי משפט היו גם בין האחרים: פועלים שנתקפחו על ידי בעליהם, או תגרים שנעשו להם מעשי הונאה,...

כריתות

דבורה בארון

6 דק'

ישראל

הם הזהירו אותה שלא תתבונן, שזו סכנה. בבוקר, כשהיתה בוהה מבעד לחלון, צימצמה דברים לכדי נקודות. מה יכולה כבר להיות השמש. שעות אינסופיות מעכלות חלקים שלה תחת מכונת התפירה במפעל בדרום העיר, והיא אחוזה לתפור אותן...

ליקוי חמה

עינת יקיר

6 דק'

ישראל

ובכן, הבא נמשיך. ז'אן-פול סארטר, "בדלתיים סגורות" (מצרפתית ר.ק.) 1 היום שבו הגעתי לגיהינום לא התנהל כפי שבדה דמיוני. היה זה כעין יום ראשון של חופשה, שסופו בהגעה יגעה אל בית מלון גדול ממדים, עתיק...

היום שבו הגעתי לגיהינום כפול 3

ריטה קוגן

6 דק'

ישראל

רבת־חן, אבל עצובת־רוח היתה בעיר־מולדתה של חנה האשה פראדל, אשר גורלה הֵמַר לה והיא נאבקה אתו קשות במשך שנים. מבנות הטובים היתה במקום, ולה בית־מידות בסימטת הקהל, שירשה אותו מהוריה, כי אלה מתו עליה בילדותה, וקרוביה,...

פראדל

דבורה בארון

15 דק'

ישראל

האזעקה תפסה אותנו לא מוכנים. יצאנו בתחתונים וגופייה ורצנו יחפים ישר לכיוון היער. חלפנו על פני השער הפתוח לרווחה ונכנסנו עמוק יותר לתוך סבך העצים עד ששמענו מים מפכפכים. הגענו אל שפך הנחל לאגם. כאן לא...

התאומים

נדב נוימן

10 דק'

ישראל

יש לווייתן אחד שאולי שוחה כרגע באוקיינוס השקט, והוא קורא, מתחנן ובוכה בתדר גבוה יותר מזה של שאר הלווייתנים. הוא ידוע בתור H52, הלווייתן הבודד בעולם. מניחים שהוא לא שייך לאף משפחת לווייתנים מוכרת, אולי הוא...

H52

גיא מעייני

3 דק'

בריטניה

מה ששימח אותו בנעוריו הפך לעול זִקנָתו. לפני ארבעים שנה, ווֹרמַאלד חשב לעצמו שאין דרך טובה יותר להעביר יום מאשר בציד ספרים. הוא רמס את מדרכות לונדון, אדיש לעייפות שלו ולסוליות נעליו השחוקות, תוך שהוא בוזז...

שני אספנים

ג'ורג' גיסינג

5 דק'

ארה"ב

איזהו הגורל, גברתי, שהתנקש בך כך? – קוֹמוּס1 בשעת בין ערביים שקטה ושלווה שוטטתי לי בנחת בעיר המעטירה אֶדינה. העסק וההמולה ברחובות היו איומים. גברים דיברו. נשים צווחו. ילדים נשנקו. חזירים שרקו. והמרכבות איך שקשקו. והשוורים...

מצב–ביש

אדגר אלן פו

11 דק'

ישראל

הרכבות הארוכות שמחזירות את החיילים לא עוצרות בכל התחנות. יש להן דגלים גדולים על הקרונות, בצבע ירוק זית עם סימני היחידות השונות, והן משיבות את החיילים לבתיהם. מי שפירסם בשבוע שעבר סיפור בדיוני באחד המגזינים המתחרים...

הקדמת העורך לגיליון החיילים שבים הביתה

אלמוג בהר

4 דק'

ישראל

לפעמים אנשים מחליקים באמבטיה. כולנו יודעים שההחלקה האמבטית מחלקת אותנו לעדת האהובים ולעדת הבודדים, משום שמי שמחליק באמבטיה שולח יד לאחוז ביד אחרת, ויש מי שיד אחרת נשלחת לעזור לו, ויש מי שאין לו יד אחרת...

לפעמים אנשים מחליקים באמבטיה

מעין אבן

2 דק'

ישראל

"I'm restless. Things are calling me away. My hair is being pulled by the stars again" Anais Nin תמיד קינאתי באלו המסוגלים לעזוב לחודש, לחודשיים, אולי אפילו לשנה, אם המטרה ראויה מספיק עבורם. אנשים מדברים...

המסע הקצר ביותר

רינה ז׳אן ברוך

9 דק'

ישראל

ניקי הביאה תרמוס ופינתה קצת מקום בגינה, ואחרי רבע שעה הגיע גם עידו עם אשתו וארבעה כיסאות מתקפלים, והם אמרו לבתיה, בואי אימא, יותר נעים בחוץ, חיברו את ההורים שלה בזום מאיזו עיירת חוף צרפתית ועשו...

הים של מאדים

דינה עזריאל

8 דק'

ישראל

כבר עשיתי הכל חוץ מלשכוח ולכתוב על ארבעתנו. איך הגענו לאותו מקום באותו יום, לספסל האחד מבין הרבים שהיו בחצר והתיישבנו זה לצד זה, לא מתאימים לא מתואמים – כמו מפגש למטרות מוות. בני אדם כבר...

אותו סיפור כל שבוע

שולמית אפפל

4 דק'

ישראל

סוסיתא קובייתית ולבנה, יגעה משהו, גיששה את דרכה בשעות אחר הצהריים של יום שבת על פני כביש ישן וצר המתפתל לכיוון דרום. ישבו בה הילד עצמו, יחד עם אביו, אמו ואחותו הפעוטה. הם נסעו לבקר את...

עוד מעט תמות

צחי פרבר

5 דק'

ישראל

קשה להסביר את טבעו האמיתי של המסע שהיא מתכננת. לאחר מחשבה מרובה החליטה לומר באגביות, שלכבוד יום הולדת ארבעים היא תצא לטיול שורשים בעקבות פרויד. זיגמונד פרויד. הניסוח הנבחר עורר תגובה מחויכת בשולחן יום ההולדת שלה,...

זיגמונד פרויד ישן פה

אורנה ראובן

14 דק'

מקסיקו

1. אנחנו עוברים דירה. אימא אחראית על הכול. היא מעבירה את הדברים בהדרגה. היא התחילה עם חדר האמבטיה בקומה השנייה: הטוש, המראה, הקרמים, האמבטיה, נייר הטואלט, הדליפה מאחורי הכיור, כדור הסבון שעשוי מהשאריות של כל סבונים,...

גברים לא אמורים להשתין בישיבה

פאביו מוראביטו

5 דק'

מקסיקו

ישובה על סלע, היא טבלה את כפות רגליה במי הנהר כדי להקל על צריבת כוויותיה. היא הייתה מכוסה כולה בנסורת שנמהלה בזיעתה והשחירה את ברכיה, את זרועותיה ואת שדיה. היא החלה להתרחץ. ראשה היה מלא בחתכים...

כוויה

גבריאלה פונסקה

3 דק'

ישראל

ציוותו אותי ואת גיא להיות ביחד בארגון פעמונים. היינו בשנה א׳. הוא למד בתוכנית יוקרתית במדעי החברה, שגם אני ניסיתי להתקבל אליה. בפסיכומטרי קיבלתי 655, שזה בדיוק הציון שהייתי צריכה כדי להתקבל. אבל אחרי כמה ימים...

פעמונים

ים טרייבר

10 דק'

ישראל

סיגריה אחת אחרונה לפני שתים-עשרה טיפות וליום השוות שש שעות שינה. בלעדיו אינני מצליח לישון יותר מעשרים ושתיים דקות. ספרתי. שקט מוחלט אך לא מאיים שרר עד לפני רגע, אחריו התנשמת התחילה בריטואל הידוע: אוו אווווווו,...

רעשי רקע

אלרי כרמון

5 דק'

אוסטריה

האישה נשענה על החלון והביטה החוצה. הרוח עלתה מהנהר במשבים קלים ולא הביאה עמה שום בשורה. מבטה המאובן היה מבט של אנשים שסקרנותם אינה יודעת שובע. אף אחד עוד לא גמל לה חסד ונדרס מול ביתה....

תיאטרון החלון

אילזה אייכינגר

2 דק'

גרמניה

הזעזועים מן המסילה התחזקו עכשיו ובאו במרווחי זמן לא–סדירים; בזרועות מתוחות החזקתי את עצמי בין דפנות התא הזעיר. מתוך אסלת הפלדה, המרוחה בצואה, עלו יללות ונשיפות מתכתיות, וביניהן דומה היה כי משתחרר גם איזה צחוק, שמן...

טוּרְקסִיבּ

לוטץ זיילר

13 דק'

ישראל

יש שלוש דרכים אפשריות להגיע לרמאללה. הראשונה היא כניסה ברכב שכור לשטחי הרשות הפלסטינית דרך מעבר קלנדיה או חיזמה. השנייה היא נסיעה בתחבורה ציבורית. השלישית היא בטיול מאורגן או עם רכב מורשה. אני מגיע ברכב מורשה....

פיצה ג'ומה

שרי שביט

6 דק'

ישראל

הַנְּסִיעָה חֲזָרָה נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד זְמַן רַב מִדַּי. בְּמַעֲלֶה הָהָר שְרִירַי מְתוּחִים. הַכְּבִישׁ הַפְּתַלְתַּל, הַסִּיבוּבִי, מְעַנֶּה אוֹתִי. חוּט בִּלְתִּי נִרְאֶה מָתוּחַ מִמֶּנִּי אֶל טַבּוּר הַבַּיִת, וְהַמֶּרְחָק מַכְאִיב לִי. כְּכָל שֶׁהַדֶּרֶךְ מִתְקַצֶּרֶת מִתְקַצְּרוֹת גַּם נְשִׁימוֹתַי, עַד הָרֶגַע שֶׁבּוֹ...

אלבום תמונות, מפה, מכתב אחרון

דנה אמיר

1 דק'

ישראל

"הבת שלי עוד יָשנה פה ביום הכיפורים," אמרה השכנה. אותו יום לא נשמעו הדי פיצוצים. דיירי הבית ישבו בשקט, רכונים אל הניידים כדי להתעדכן בחדשות ומניחים לציפורים לדובב את המחנק. ציוצן הערני בשעות הקטנות רמז, אולי...

המערכה האחרונה, פרגמנט

מיכל בן נפתלי

1 דק'

ישראל

הפראו ראתה פתח לעבודה בתחום האופנה עם הקמת הטלוויזיה הכללית ב-1968. הגיעה למנהל הערוץ בתור חוה פליישהקר והסבירה לו בתקיפות שראוי להקים לטלוויזיה מחלקת הלבשה, המציאה רזומה ושכנעה את המנהל שהיא האישה הראויה לתפקיד. קיבלה את...

ערפדות תל-אביב וירושלים

צבי פרידלנדר

12 דק'

ישראל

זה קרה בקלקיליה. או בסמוך לה. בשכם. או בטובאס. יש מקום רשמי, זה כתוב בראיונות ובספרי הזיכרונות מהמלחמה, אבל לי זה נמסר בכל פעם קצת אחרת, קצת בלחש, קצת בהיסוס. תלוי מי סיפר. בכל הגרסאות הוסכם...

*

שיר גבעוני

4 דק'

ישראל

נגמר, נגמר. היא בוכה. פוסעת ככה, מאריכה את הדרך, צועדת על הטיילת לאורך הים, העצב פושה באיברים הכבדים הכבדים כמו שפעת עמוקה. היא בוכה והולכת, מתרחקת הלאה ממגדלי הים התיכון, מתרחקת מתוך הבכי, כמו שעשתה ביום...

מתוך: "מיתרים"

עינת יקיר

2 דק'

ישראל

לבד אחרי רדת החשיכה, אף פעם לא הרגשתי לגמרי מוגן בבית. ישיבתו על הקרקע, סמוך כל כך לרחוב, עשתה אותו פלוש אל החוץ. היו בו פתחים רבים מדיי. דלתות הזכוכית הגדולות של הסלון הפכו אותו בלילה...

לילה

עמל זיו

1 דק'

ישראל

מה עושה ילד שלא רוצה להיות ילד, ואין לו בסביבה מבוגר אחראי להתחזות אליו. מה עושה ילד שמיום שהוא מודע לעצמו הוא חושב שלא יספיק!? כל הדברים שעשיתי מאז אותם ימים רחוקים ועד עצם היום הזה...

מתוך: יפה נורא

יאיר גרבוז

2 דק'

ישראל

כְּבָר לֹא אָמַרְנוּ מִלִּים כְּמוֹ: ״חָלַף״ וְ״אֵיפֹה״ הִפְסַקְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה ״נוֹרָא״. הִמְשַׁכְנוּ לְהַצְבִּיעַ עַל מַרְאוֹת פְּשׁוּטִים וּרְאוּיִים: סִדּוּרֵי עֲנָנִים, גְּבָעוֹת נִבְלָעוֹת זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ בְּתוֹךְ אָבִיב בָּהִיר. אָכַלְנוּ אֲרוּחוֹת בֹּקֶר מֵעַל הַדְּבַשׁ רִחֵף זְבוּב וְנִשְׁעַנּוּ עַל...

קצרים ומלאֵי צער

ענת זכריה

0 דק'

ישראל

אִם יִפֹּל הַבַּיִת אֶל הַבּוֹר בַּיִת נִבְנֶה בַּבּוֹר גַּם אִם אֶלֶף שָׁנָה בַּבּוֹר בַּיִת נִבְנֶה בַּבּוֹר אַךְ אִם יִתְגַּנֵּב הַבּוֹר אֶל הַבַּיִת אִם יִתְגַּנֵּב הַבּוֹר אֶל הַבַּיִת סכמה של כפיפות ...

* (עוד בעניין הבור)

מיטל זהר

0 דק'

ישראל

השיר הראשון שכתבתי היה על צב, ולא ברור איך הרשיתי לעצמי לחשוב שזה היה במקרה, רק כי החרוז הראשון שמצאתי היה צב וגב, ולכן, בשם העצלות, חרזתי צב, צב, את ביתו נושא על גב. כשהייתי נזכרת...

טרטלז אול דה וויי דאון

מיקי זר

3 דק'

ישראל

שנה וחצי אחרי שפרצה המלחמה הבאנו הביתה ארנב. שירה קיבלה תמונה בווטסאפ מחברה, שכתבה: "איתן הציל את הארנב הזה מבחור שהתכוון למכור אותו כטרף לנחשים, אז אנחנו מחפשים לו בית, מעוניינים?" חודשים ארוכים היינו פסע משבירה;...

מחילת הארנב

אלעד זרט

6 דק'

ישראל

ילדה עומדת על מרפסת ביתה. היא גרה בקומה האחרונה של בית דירות אפור בין בניינים אפורים שנבנו בחופזה על גבעה חולית, במרחק כמה דקות הליכה מן הים. היא מחכה, אינה יודעת מדוע, אך לבה אומר לה...

ילדה, אבא, אמא, בית.

חנה פוטשניק

2 דק'