0 דק' 70 דק'
מודרני ניינן (אישה מודרנית)
ישראל
1 המייל האוניברסיטאי הדגיש שהטיול ללפלנד אינו מתחייב על הצפייה בזוהר הצפוני. התנאים להתכנותו לא תלויים בהם ואי אפשר לדעת מה יהיה מצב השמיים בשבוע המיועד. נועם ואני חזרנו על זה בפני המשפחות והחברים, אבל התגובות...
מודרני ניינן (אישה מודרנית)
אחינעם קפון
13 דק'
ילדים חשובים מאוד
ישראל
גרנו קרוב מאוד למגרשי ספורט גדולים. גם היום, כשאני מספרת לאנשים איפה גדלתי, רבים משיבים שהם זוכרים את השכונה מזמנים שבהם מערכת החינוך ניתבה אותם בטעות לאתלטיקה קלה. "לא באמת הייתי טוב בזה", הם אומרים, "אבל...
ילדים חשובים מאוד
תמר רפאל
13 דק'
מילואים
ישראל
אם את מקבלת את ההודעה, הצעד הראשון הוא להתקשר לחברת הסלולר לנתק את הטלפון. המוקדנית בוודאי תתנגד. במקרה כזה, התעקשי. אמרי שאת לקוחה ותיקה ושההתנתקות היא חלק מהשירות המקצועי שאת דורשת לקבל מהחברה – גם אם...
מילואים
מיה פוגל
3 דק'
אלזה
ישראל
שלום נועה'לה. אני שמחה שאת באה לבקר אותי, את סבתא זקנה שלך. לא, מיין קינד, אני לא כועסת. אני יודעת שאת ילדה טובה, ולילדה בת ארבע-עשרה יש הרבה דברים אחרים לעשות, ובעיקר לך, שאת מנגנת כל...
אלזה
רות ריכטר
23 דק'
פרחים
ישראל
אבא שלי רצה שארשם לתיכון 'אליאנס' ברמת אביב כדי שאדע צרפתית ואוכל ללמוד מדיצינה, המקצוע הכי יפה בעולם, בעיר הכי יפה בעולם. שאשב לי במונמרטר בסתיו פריזאי, עם צעיף ירוק ואבסינת, ואגור בעליית גג בבית עם...
פרחים
ניצה להט
16 דק'
החיים הסודיים של החרקים
מקסיקו
שתי בשורות: 1. היום אני הולך לדבר עם אשתי, אחרי שנתיים שלא דיברתי איתה. 2. אשתי מתה. היא נפטרה לפני שנתיים, בנסיבות משונות. היום יום החופש שלי וה"פגישה" אמורה להתקיים רק בערב, כך שאנצל את הזמן...
החיים הסודיים של החרקים
ברנרדו אסקינקה
5 דק'
מסולקת דמים
ישראל
עתליה ואני החלפנו מבטים בינינו ומשם אל רצפת הגוּמִידָם השקופה אליה התנקז הדם שנזל לתוך בועות ג'ל. קולו של צופר הערפל נשמע ברחבי אֶרֶץ, קורא לזקנות להתייצב במזח שבנמל לקראת יציאתן למסע הנדידה אל דילמוּן ....
מסולקת דמים
דפנה פלדמן ספירשטיין
6 דק'
כולם רוצים לחסל אותי היום
ישראל
בבוקר הרופאה שלי ניסתה לרצוח אותי.  הגעתי למרפאה מוקדם מאוד, ובכל זאת חיכיתי חצי שעה בחוץ עם עוד שלושה קשישים שרבו בלהט על הזכות הנובעת מתוך דחיפות להיכנס ללא תור לאחות. התלונות שלי היו רגילות למרות...
כולם רוצים לחסל אותי היום
סלעית שחף פולג
7 דק'
הגיבנת והחלפן
ישראל
אחר-כך סיפר לגיבנת את הסיפור על האישה השרופה. "זה סיפור יפה," – התרברב החלפן, "זה סיפור שלא סופר עוד," הצטחקק בקול רם. היא לא ידעה מה לומר. "אם לא תירגעי, נשכנית, תביני מאוחר מדי." אמר החלפן...
הגיבנת והחלפן
עילי ראונר
2 דק'
מסיבה למתה
ישראל
"גם למתים מגיע לחיות." היה כתוב על הצמיד שקיבלנו בכניסה. הוא היה בצבע אדום וכיתוב לבן. דני, חבר ילדות שלי מהימים בירושלים, התעקש לשמור אותו בכיס ודאג להגיד בגאווה; ׳׳על גופתי המתה אלבש אדום. רק ביתר.׳׳...
מסיבה למתה
עמית אמסלם
12 דק'
את בסדר
ישראל
את זוכרת, בצורה מאוד חדה וברורה את זוכרת, איך כרכת את הרגליים שלך סביב הראש של הגבר הזה ואיך התיישבת עמוק בתוך הפה שלו. עוד את זוכרת איך רגע אחרי, הנשמה שלך כבר התנתקה מהגוף וריחפה...
את בסדר
חופית לוסאנה
4 דק'
מעשה בקבוק (או: איך פגעתי בחוסנה של החברה הישראלית)
ישראל
עלי חטאי אני מודיע, עלי זדוני אתוודה. אשם אנוכי, אחראי אנוכי, אנוכי אנוכי. בי הנגע, בי העוון, חרפתי לא תמחה. והכל בשל מה? בשל גרגר קטן, בוטן מצופה, שבחמדנותי התגלגל לכדי קטסטרופה שאת ממדיה אין לאמוד,...
מעשה בקבוק (או: איך פגעתי בחוסנה של החברה הישראלית)
יחיל צבן
10 דק'
סעודת הערב
מקסיקו
סעודת הערב, שמענגת ומציתה את האהבה. סן חואן דה לה קרוס   נאלצתי לרוץ ברחובות זרים. נדמה היה שיעדי זורם לפני צעדיי, ושעת הפגישה כבר רטטה בשעוני העיר. הרחובות היו שוממים. נחשי פנסים חשמליים ריקדו מולי....
סעודת הערב
אלפונסו רייס
6 דק'
נדודי שינה
מקסיקו
גברת ריטה חלמה, ביום של קרב היריות, שהיא מתהלכת בגן עצום. היא חלצה את נעליה מחשש להרוס את הדשא, שהיה קצר באופן היסטרי וירוק, כמו מדשאה במגרש גולף. נדמה היה שהעשבים גונחים ומתאוננים תחת המשקל של...
נדודי שינה
פרננדה מלצ'ור
3 דק'
אנחנו
קובה
חלמתי שבאים מהחברה להחליף את מספר הטלפון שלי. "אני שמחה מאוד," אמרתי, "כי כל היום מתקשרים למספר דומה וכי מישהו אחר, השד יודע מיהו או מיהם, מצלצלים כל שבת בשלוש לפנות בוקר." בכל אופן, השמחה שלי...
אנחנו
מריה אלנה יאנה
6 דק'
שמים אחרים
ישראל
האיש מזמין את האישה לקפה. הם צריכים לדבר זה עם זה בעניין חשוב. האיש מחכה לאישה בכניסה לקפה, זו שעת צהריים או מעט אחרי הצהריים, השמים בהירים והעיר רחוצה מהגשמים האחרונים. כעבור רגע מגיעה האישה, הם...
שמים אחרים
עילי ראונר
5 דק'
תלולית שלג
רוסיה
טוד היה גדול ורועש. הכול אצלו היה גדול והכריז על עצמו בפומבי ובקול רם: גובהו (2.04), פניו (לבנים, משובצים נמשים כתומים, סנטרו כבד, משקפיו עבים, עיניו כחולות עכורות, שפתיו בשרניות ולחות, פשוקות למחצה תמיד), ראשו (מעוטר...
תלולית שלג
ולדימיר סורוקין
27 דק'
מה שנשמר
ארה"ב
אמא שלי התחתנה עם גבר קר. זה לא שהוא לא ידע להצחיק אותה, הוא כן ידע; זה לא שהוא לא יכול היה להצחיק אותה, הוא כן יכול היה לעשות את זה: הוא עושה איזו שטות בסלון...
מה שנשמר
לורי מור
24 דק'
גלינה
ישראל
את גלינה הכרתי כשעלינו לתיכון, למבנה גדול סמוך למגרש הספורט, ולמסלול הריצה של 'האלף חמש מאות' המקולל בפי הבנות, והמורה לספורט אמרה לכולן "איך עוד פעם יש לך מחזור? רק שבוע שעבר אמרת שכואב לך!"; היא...
גלינה
אליזבט תמיר
10 דק'
מרחב מוגן
ישראל
בשישה באוקטובר עברתי שוב על מערכי השיעור ליום ראשון. זה קורס מרוכז שנמשך שבועיים ודורש הכנה יתרה. הוא נועד להכשיר סטודנטיות וסטודנטים לחינוך לעסוק במתחים ובמחלוקות בחברה הישראלית בת ימינו. הנושא המרכזי משתנה משנה לשנה –...
מרחב מוגן
נמרוד טל
3 דק'
אני ודימיטרי על הגשר
ישראל
ערב, כנף ענן מרפרפת, ואופק מנשיק שמיים וארץ כרגיל, במרחק. דימיטרי ואני יושבים על גשר קרליבך ומנדנדים רגליים מעל לנהר שזורם למטה. אבל איזה שטויות, לא נהר ולא נעליים, כולם יודעים שאין שום נהר מתחת לגשר...
אני ודימיטרי על הגשר
תמי בצלאלי
3 דק'
השנה הכי (מחווה ללורי מור)
ישראל
חברות שלך שואלות אותך למה את חושבת שזה לא עובד. זו השנה הכי מסוקרת שלך. הן הכירו את בן הזוג שלהן בגיל 16. הן גרות עם בת הזוג שלהן כבר ארבע שנים. הן מחוץ לזוגיות לתקופות...
השנה הכי (מחווה ללורי מור)
מיכל סבר
1 דק'
קטע מתוך: ממה אנחנו חיים
אוסטריה
פיצויים. דמי כאב. המילה עוד מתגלגלת לי בתוך הראש בעודי פוסעת לאורך הרחוב התלול, כשהמקום נותר זה מכבר מאחורי. יש עמי רק  תיק בד, הארנק שלי ובקבוק מים. הבקבוק כבר ריק למחצה. "דמי כאב". אני שואלת...
קטע מתוך: ממה אנחנו חיים
בירגיט בירנבאכר
3 דק'
האיש הלא נכון
ארה"ב
החדר הבהיק בצבעים. היה נראה כי מלבושיהן הססגוניים של הנשים הצליחו להכניע, רק הפעם, את חליפות הגברים התמידיות בגוונים צורמים של שחור ולבן. הלילה הן שיוו מידה מספקת של הקפדה לגוון הפרוע וההולל של המקום. המקום...
האיש הלא נכון
נלה לרסן
6 דק'
דילוג לתוכן