"דובי, ספר לי איך היה שם. איך היה עם האיש הזקן?". בהרת מוכת יגון. בהרת אילמת. הוא לא משתף בדבר. הלוואי והיה מספר לי על קורותיו. אני מיטיבה את החזקתי בו. הוא מונח בזרועותיי, הידיים כרוכות...
אחר צהריים אחד ישבתי בחוץ, בקפה דה לה פא, מתבונן בהדרם ובעליבותם של החיים הפריזאיים. עוד אני בוהה מעל כוסית הוורמוט שלי בתצוגה המוזרה של גאווה ודלות החולפת על פניי, שמעתי מישהו קורא בשמי. הסתובבתי וראיתי...
בנובמבר הרוח שינתה כיוון באחת וסתרה בפניו של אווז הבר בדרכו מסיביר לאֶסֵקְס אשר בדרום-מזרח אנגליה. החורף הגיע. האווז ניתק לרגע ממבנה הווִי של להקו והסתבך לו בענן שלא היה לו מה לחפש בגובה כזה. כששבו...
"אני רוצה להכין דגים. לך לשלמה ותגיד לו שירשום, עכשיו". וגם להביא חצי כיכר לחם לבן ושקית חלב, וזוג נעליים שקנתה וביקשה להחליף מידה, וכשהיתה חסרה – גם נורה. היתה פוקדת עליי, תמיד טרודה, ואני, ילד...
בכל זמן שתתעורר, תשמע דלת נסגרת. מחדר לחדר הלכו, יד ביד, מרימים פה, פותחים שם, מוודאים – זוג רוחות. "כאן השארנו את זה," היא אמרה. והוא הוסיף: "הוא, אבל גם כאן!" "זה למעלה," היא מלמלה. "ובגן,"...
אילו כולנו הכרנו את עצמנו (במובן רחב יותר מזה המקובל לגבי אמירה זו), יש לי חשד שהיינו מגלים, כי האומנות והמטפלות שלנו נושאות באחריות לרוב הפינות האפלות שאליהן אנו נאלצים לחזור בניגוד לרצוננו. הטיפוס השטני הראשון...
ובכן, נשארתי לבדי. מסביבי – עלטת נובמבר ופתיתי שלג מתעופפים בתוכה. הבית כוסה כולו, מתוך ארובותיו בקעה יללה. את כל עשרים וארבע שנותי ביליתי בעיר הגדולה והייתי סבור כי סופת שלגים מייללת רק ברומנים. הערבים כאן...
בקיץ שבו התאהבתי בבינה מלאכותית התאהבתי גם בנ׳, ושני הדברים לא היו בלתי קשורים. בתחילת הקיץ מכונה שבנתה נ׳ עלתה בפיד שלי, שוב ושוב. נהגתי כמו שנהוג: בפעם הראשונה התעלמתי, בפעם השניה חיבבתי, בפעם השלישית כבר...
"הצעיף הזה מגוחך," אמרה קטיה. "חם נורא." "זה צעיף קיץ דק – הוא עשוי משי." "אתה נראה בו כמו משורר, לא כמו סופר." "הוי, כמה שלא מתחשק לי ללכת לשם." "אפשר לעזוב אחרי שתסיים לקרוא." לילה...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* זה סיפור על נהג אוטובוס אחד שאף-פעם לא היה מוכן לפתוח את הדלת לאנשים שאיחרו את האוטובוס. הנהג הזה לא היה מוכן לפתוח...
אבא שלך הוא זה שלימד אותך להסתכל. ולא רק שלימד הוא גם אמר מפורשות "אני מראה לך איך להסתכל", הרים את סנטרך בשתי אצבעות ואמר לך להביט תמיד לשמיים. אולי זאת הייתה עצה. אולי פקודה. אולי...
ביום ראשון בבוקר אין לך הרבה מה לעשות, או שאת הולכת ליוגה או שאת הולכת לבית קפה, או שניהם אחד אחרי השני. בשולחן לידי יושבים איזה שניים, שיואו, ההוא ככה והשני יותר גרוע. אני לא רוצה...
"לאהוב זה לרעוד," אמרה לוסיאנה. "אם כך, האדמה אוהבת אותנו יותר מדי," עניתי לה כאשר נהיו השמים אפורים ואובאליים וינקו את כל האור. הלבה הציתה את האוקיינוס. כך התחלתי למדוד את הזמן לפי הפעימות של לוסיאנה....
מה הם הנעורים? חלום. מהי האהבה? תוכנו של החלום. סרן קירקגור בתקופה שאחרי הניתוח ההורים שלי שהו בחו"ל, ואני נשארתי לבד בבית הגדול שלהם, בעיר חוף שאפשר לתאר כנמוכה וסהרורית או כנטולת הקשר. פעם בכמה...
ירון בוהה קדימה. ברק מסתכל למטה על הנעליים שלו, נמלה עומדת לחלוף על פני הסוליה השמאלית. שירה מגרדת בראש, נראה שמצאה שם משהו, זה תחוב לה מתחת לציפורן, היא מוציאה את זה ומעיפה לרצפה. כהן מסתכל...
כשהמצב נעשה בלתי נסבל, הוא החליט לשים לו קץ. בשלב זה, כבר לא היה אכפת לו למות. לא היה אכפת לו מכלום. הוא רק רצה שהנוכחות תיעלם, שיחדלו המבט והגוף ההוא, אם "גוף" הוא בכלל מילה...
החום הזה אני בחיים לא אצליח להתרגל אליו, אמרתי לעדנה ואפילו לא הסתכלתי. והצל והמזגן, והריח המוכר של שארית קטורת וספרים ליוו אותי פנימה. בסוף מתרגלים, היא זרקה והתיישבה בכורסה שלה, הבלויה, אבל שתמיד חשבתי שהרבה...
דפי מצאה דירת חדר וחצי בדרום העיר. בטלפון היא הסבירה לי שזה זמני, לא רציתי להגיד לה שכולם אומרים את זה, אז רק הוצאתי איזה קול כזה שמאשר את שאמרה. אני עומד בתור בארומה, קונה לי...
באמצע דברי ההספד בהלוויה המשעממת וקורעת הלב של אמי, התחלתי לחשוב על ביטול החתונה. העשרים ואחד באוגוסט לא נראה לי תאריך מתאים, ג'ון ווסקוט לא נראה לי האדם המתאים להתחתן אתו, והיה לי קשה לראות את...
הנערה הייתה כל כך בטוחה שהיא תקבל את העבודה, שהיא הגיעה לווסטצ'סטר עם המזוודה שלה. היא ישבה בסלון ביתם של הכריסצ'נסנים, ובמעיל הכחול הפשוט ובכובע שלה נראתה צעירה יותר מ-21 שנותיה. "האם עבדת כאומנת בעבר?" שאל...
כמה שמתחשק לי בעל רומני, חשבתי לעצמי כשחזרתי הביתה הבוקר מכל מיני סידורים, שזה השם שבו אני קוראת להאכלת חתולים ולשליחת דואר. מה זה בעל רומני, אתם שואלים? אני אגיד לכם: זה בעל שבא מהעבודה אחרי...
ודע לך רעי כי יש יער. ואם תשאל וכי אפשר לא לדעת שיש יער, הלא זה עניין של מה בכך, אומר לך שאפשר לא לדעת. ואם תבקש לדעת כיצד אפשר לא לדעת, אספר לך מעשה ביער...
לפני כמה ימים השותפה הודיעה לי שהיא עוזבת. עכשיו אני הייתי זו שצריכה להעביר הלאה את התנאים. לפני חודש, כשרק נכנסתי, היא הסבירה לי אותם: החוזה כאן הוא מולי, היא אמרה. והחדר הקטן עולה כמו החדר...
מוזס הכין אותי לדרך הארוכה שתוביל אותי לעיר שספרו לי עליה שהיא לבנה ואני ישר נזכרתי בטירה הכלואה בכדור השלג של דודה טוני. היו לי תכניות חשבתי לרחף והיה לי רק את מוזס שכינה אותי דרייפוס...
איוון הוא צייד, בטלן. הוא גר בקצה הכפר ליד בית הקברות. בית הקברות ניצב על שיפוע ההר, איזה שיעמום: תללים עירומים יבשים, חפורי חזירים; דרוסי כבשים, שאכלו עד האדמה את העשב היבש ביניהם; מעל אחד הקברים,...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* שארל הזקן גר במעלה הגבעה, בסמוך לשביל שומם שהלך ונבלע באדמה בוצית. בקתה מרקיבה בעלת גג רעפים ישנים שנוטה ליפול ותריסים סגורים שמעולם...
מקרה זה אירע בראשית הפרקטיקה שלי, כאשר אני, אז רופא בתחילת דרכו שאיש לא שמע עליו, ביליתי את שעות הקבלה שלי בבדידות מעיקה, בהתהלכות בין כותלי משרדי תוך כדי העברת חפצים ממקום למקום. בחודש אחד פקדו...
זו כוסית האוזו השלישית שלו, מולו נמל קטן, ים גדול ושקט ואיש שמן שמעשן סיגריות בשרשרת ומסדר בכל כמה דקות את שורת האופנועים המחכים לתייר שיגיע וישכור אחד מהם. באי הזה לא צריך רישיון לאופנוע, אם...
שארלוט הילדה ישבה על אבן השפה הצרה, לחיה מונחת על אחת מברכיה, ובמקל רשמה בעפר בעצלתיים. היא רחרחה את רגלה, הריחה את העפר והזיעה עליו. לאחר מכן נאנחה וזרקה את המקל הצידה. "אמילי", היא אמרה. אמילי...
שרלוט נתנה למבטה ליפול על חזה; השמלה הייתה שמלת צמר עבה, רקומה עם פרחים, השרוולים לא נצמדו כהלכה והעניקו לכל גופה תחושה של מתיחה, של מחנק, כמו להיות כלואה במעלית עץ העוצרת בקומה נמוכת תקרה. ארוחת...
ריח השתן העולה עם שחר מרחובות תל אביב בנחירי אפי בסיומו של ליל זימה, תמיד הצליח להזכיר לי עד כמה אני אוהב את חיי. עוד ליל הוללות בעיר זימה ללא הפסקה עמד להסתיים לו – הפעם...
לשולמית הראבן אז מה, אמרה לעצמה מירי כשקמה בבוקר שלמחרת יום הכיפורים בדירתה היפה שמשקיפה לנמל. אז מה אם אני קמה לבד למחרת יום הכיפורים? זאת לא הפעם הראשונה ובטח גם לא האחרונה. היא היתה אשה...
1. אבי הניף את המזלג מעל הצלחת ותנועתו קפאה באחת; הערפל היה רקוע בעיניו כשכבת קרח המופשרת עד דוק על פני מים כלואים, וסביב הרטט החם של שפתיו רפרפה אירוניה שנתלתה לרגע בזוויות פיו וכבר נשמטה,...
נשיקה ראשונה? הא! אני מנסה להרגיש חגיגית. עשרים ושבע שנים של שימוש בשפתיים למטרות אכילה ורכילות הגיעו לקיצן. לשון חקרנית אחת נשלחת פנימה ונתקלת בשפתיים שלי שלא יודעות עדיין מה מחכה להן. אין לי שמץ של...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* ערב חזרתו של בֶּרִינְגְ ממסע ממושך, בנו הקטן תּוֹם ברינג נחשף למתקפה מצד דודתו קוֹרְנֶלְיָה והדוד קָרְלְ בעלה: תום הפריח בועות סבון...
אחרי שיצאנו מהמקלט דבר ראשון נחפש את ביתנו. אם הוא איננו – נבנה חדש. אם הוא עדיין עומד על תילו – נפתח את הדלת, אם היא ישנה, ונכנס. בעומדנו במרכז הסלון, דבר ראשון ננסה להבין איפה...
כל מה שיסופר פה קרה בדצמבר 11940, בעיירה גטצ'ינו, הממוקמת כארבעים קילומטרים מסנקט-פטרבורג לשעבר, פטרוגרד לשעבר ולנינגרד לשעבר. באותם הזמנים הספיקה ברית המועצות, שתמיד צעדה בראש המהפכה העולמית, לנער מעצמה לפני כל הארצות האחרות את נטל האלימות...
לפעמים נכנסים אלינו הביתה אנשים זרים, חברים שלכם, הורים בעצמם. אין לי בעיה עם זה, שיבואו, זכותכם להזמין אותם אלינו הביתה. אבל אם הם באים שיבואו אליכם, למה הם באים אלי? מה אני קשור? הם נכנסים...
חתולתי פ', בת בלי שם, מסייעת לי בעבודת הגינה. מצבן של הפטוניות שרכשתי רק לפני כמה ימים, ערב הסגר השלישי, במשתלה ביישוב הקהילתי הסמוך, בכי רע. "אין להן בכלל עלים," היא אומרת כאילו לא ראיתי בעצמי....
הוקל לה. קראה: מעשיות דמיוניות, שובבות, צבעוניות. אחר כך הביטה מבעד לחלון. אחר כך שכבה במיטה. אחר כך קמה, ולא ידעה אם לקרוא או לבכּות. אחר כך חלמה. בחלומה היו המים חסרי מנוחה. אור נזרע בקרקעית,...
בסוף מאי לא תמיד מספיק חם. ביוני מתחילה הצפיפות הבלתי נסבלת של קייטני הכנרת, וקשה למצוא חוף מרווח מספיק ופנוי. תמיד נדרשת פשרה. תמיד אותה הפּשרה. תמיד שבועיים אחרי יום העצמאות. תמיד שבת באחת עשרה (אנחנו...
הבשר נגלה. המרקם הרך והמחורץ דומה במפתיע לזה של בשר בקר. אני רואה את הבשר. אפשר לראות איך חלקיקיו מתחילים לנוע, לשנות את מיקומם. משהו מתרחש בתוכו. משהו רוחש. עוד מעט יגיחו ממנו פסי התולעים הארוכות....
1. כשאת יולדת, חשבה היולדת, את נולדת מחדש. את והתינוק שלך אחים ללידה. אם ואחות, ככתוב. את נולדת איתו ולפניו ואחריו, זוחלת על גחונך, בחשכת התעלה, עקב בצד אגודל עד צינור הפליטה. חוזרת אל השפכים שמביאה...
יש ימים בהם האדם חי לו את חייו ולפתע משתלטת עליו תוגה. הוא משועמם, הוא לא מוצא את מקומו ונמלא תזזית חסרת תועלת. ייתכן ואיבד את פרנסתו, ייתכן וכלל לא הייתה לו עבודה, וכעת אינו מצליח...
עלמה, מה נשמע? עד שנלך ברגל לטיול אני מקווה שאת מטיילת ברגל בסופ"ש כי חשבתי לעבור בכל מקרה לפני חודש ב21.11.41, בגלל שבת זוגי אוהבת מספרים יפים. היא חשבה להתאבד ב 11.22.44 אבל דחתה את הרעיון...
אנשים, אלה שהכירו אותנו ואלה שחשבו כך, היו אומרים: ״למרות שהם גרושים, הם ממש מסתדרים טוב." ראו אותנו יוצאים יחד לקפה, לסרטים, לקונצרטים. אולי מפני שידענו למה התגרשנו, ואולי מפני שלא. עכשיו אמרתי לבעלי הראשון: "תשמע,...
"אבי היה שנים רבות מועמד למוות, הוא רצה למות שנים לפני שמת באמת", אני מקריא לנורית, "לכן המוות שלו היה מביך, אולי אפילו נחות במובן מסוים. במיוחד משום שמת בהוספיס, מוות עלוב אל מול עינינו. הוא...
לַ מסתכל בתצלום הגדול שתלוי על הקיר בסלון רחב הידיים נדמֶה שיש בו איזה פגם. זה פגם שבמבט ראשון אי אפשר להגדירו, ואולי גם לא במבט שני, אבל אין שום דופי בכך שהמסתכל מוסיף להביט בו. כי התצלומים הגדולים...
לירח הדבש הם נסעו בטיסה מוזלת להודו דרך ירדן. היו שם הרבה גברים בגלביות לבנות מלווים בנשים בניקאב שחור ששמרו מרחק של צעד־שניים אחרי הבעלים. שרון לא אהבה את המראה. אדם דווקא אהב, "בקטע אנתרופולוגי", כמו שגם...