מיטל זוהר דימוי scaled
מיטל זהר

* (עוד בעניין הבור)

0 דק'
ישראל
מיטל זהר

* (עוד בעניין הבור)

0 דק'
הקדמה

״לכל אחת ואחד מאיתנו יש בית שהוא מבין באופן טבעי, בית שהוא מכיר בתחושת בטן – ייתכן שאיננו גרים בבית הזה, ייתכן שהבית נלקח מאיתנו, או נכבש, אבל הוא עדיין שוכן בזיכרון ובדמיון, והוא מגיע עם רשימת מצאי שהופכת למצע הדמיון שלנו, וגם של התודעה שלנו.״
"הביתה" אנחנו לוחשים לסוס שבתוכנו, שואלים מכוח הלשון למצות במילה בוערת, כדרך שפעם, בתקוותם ובשיגעונם של הנעורים והבדידות והלילה, ידענו לאן לשוב. ומה אנחנו יודעים כעת?

 

דימוי השער: עוזי קצב, צריף, 2025, גלריה רואו-ארט
דימויים לכל הסיפורים: תמי בצלאלי מאיירת וסופרת

עברית
עברית

אִם יִפֹּל הַבַּיִת אֶל הַבּוֹר

בַּיִת נִבְנֶה בַּבּוֹר

 

גַּם אִם אֶלֶף שָׁנָה בַּבּוֹר

בַּיִת נִבְנֶה בַּבּוֹר

 

אַךְ אִם יִתְגַּנֵּב הַבּוֹר אֶל הַבַּיִת

אִם יִתְגַּנֵּב הַבּוֹר אֶל הַבַּיִת

 

 

 

סכמה של כפיפות

 

אֶת הַמִּין אֲנִי מְקַיֶּמֶת בְּשֶׁקֶט   מְשַׁמֶּשֶׁת

בִּמְשׂוּרָה   אֲנִי נְתוּנָה בְּאֵין מַפְרִיעַ בְּאֵין

בְּרֵרָה   אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֵיפֹה חָלָה בִּי

תְּמוּרָה   פַּעַם הָיְתָה בִּי

אֶפְשָׁרוּת גָּבְרָה בִּי נְטִיָּה   נִדְרֶשֶׁת הָיִיתִי

לְקַצֵּר בִּדְבָרַי לְקַצֵּר בְּיָדַי נִדְרֶשֶׁת הָיִיתִי

לְאִפּוּק   הַיּוֹם לֹא נִדְרֶשֶׁת דְּבַר־

מָה הִשְׁתַּבֵּשׁ הָפַכְתִּי מֻכְרָחָה   אוּלַי

אִבַּדְתִּי אֶת חוּשׁ הַהַרְפַּתְקָה   כְּבָר

לֹא שׁוֹאֶלֶת אִם שִׂמְחַת נִצּוֹלִים הִיא שִׂמְ – לֹא

מַגְדִּישָׁה אֶת הַסְּאָה   מוֹשֶׁכֶת בִּכְתֵפִי מוֹשֶׁכֶת

בְּלִבִּי אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֵיפֹה חָלָה בִּי

תְּמוּרָה   כְּשֶׁהֻשְׁלַכְתִּי מִתּוֹךְ וְנִקְשַׁרְתִּי בַּעֲבוֹתוֹת          

לָרְחוֹב.

 

מתוך 'הכל יכול לקרות', הקיבוץ המאוחד – סדרה לשירה, 2024

דימוי: תמי בצלאלי מאיירת וסופרת

תרצו משהו אחר?
6
27
דילוג לתוכן