שנים שהה מאחורי הוילון. כל ילדותו היה שוכן שם, אצל סבתו בסלון, והוא מעביר אצבעות על קפלי האריג הפרחוני, עוקב בעיניו אחר צללים מרקדים, כורך אותו סביבו, נעטף בו ונשמר בקרבו כגולם. לפעמים, כאשר צותת למבוגרים שמן העבר השני, גם שמע משהו על אש גדולה; דבר מה על עיירה קרה באיזו ארץ רחוקה שלפתע נשרפה; ונערה, יפה להפליא אך כל כך שדופה, שבתוך התופת תפרה לה מוילון שמלת כלה. והוא בגר, והפך לפרפר, וחלם להבות, ולימים התעופף מהחלון.