ישובה על סלע, היא טבלה את כפות רגליה במי הנהר כדי להקל על צריבת כוויותיה. היא הייתה מכוסה כולה בנסורת שנמהלה בזיעתה והשחירה את ברכיה, את זרועותיה ואת שדיה. היא החלה להתרחץ. ראשה היה מלא בחתכים...
אני עדיין בעונש. כשאני מציצה מבעד לדלת הסגורה למחצה של חדרי אני שומעת את רחש קולותיהם דרך הפיר של המדרגות. אמי בוכה חרש, אבי מעלה את הטון כשהוא מדבר על בית החולים השוויצרי שבו המליץ לו...
שתי בשורות: 1. היום אני הולך לדבר עם אשתי, אחרי שנתיים שלא דיברתי איתה. 2. אשתי מתה. היא נפטרה לפני שנתיים, בנסיבות משונות. היום יום החופש שלי וה"פגישה" אמורה להתקיים רק בערב, כך שאנצל את הזמן...
סעודת הערב, שמענגת ומציתה את האהבה. סן חואן דה לה קרוס נאלצתי לרוץ ברחובות זרים. נדמה היה שיעדי זורם לפני צעדיי, ושעת הפגישה כבר רטטה בשעוני העיר. הרחובות היו שוממים. נחשי פנסים חשמליים ריקדו מולי....
גברת ריטה חלמה, ביום של קרב היריות, שהיא מתהלכת בגן עצום. היא חלצה את נעליה מחשש להרוס את הדשא, שהיה קצר באופן היסטרי וירוק, כמו מדשאה במגרש גולף. נדמה היה שהעשבים גונחים ומתאוננים תחת המשקל של...
חלמתי שבאים מהחברה להחליף את מספר הטלפון שלי. "אני שמחה מאוד," אמרתי, "כי כל היום מתקשרים למספר דומה וכי מישהו אחר, השד יודע מיהו או מיהם, מצלצלים כל שבת בשלוש לפנות בוקר." בכל אופן, השמחה שלי...
במרץ 1976 נעלם אבא. באוגוסט נולדתי אני, ב-23. ובנובמבר, יומיים לפני שנולדה בת דודתי לוֹלָהּ – שאיתה התחתנתי בגיל עשרים ושבע – נעלמה אמא. דוד שלי הוּגוֹ, אבא של לולה, אומר שב-78, מול משחקי המונדיאל בטלוויזיה...
"לאהוב זה לרעוד," אמרה לוסיאנה. "אם כך, האדמה אוהבת אותנו יותר מדי," עניתי לה כאשר נהיו השמים אפורים ואובאליים וינקו את כל האור. הלבה הציתה את האוקיינוס. כך התחלתי למדוד את הזמן לפי הפעימות של לוסיאנה....
כבר הרבה זמן שמתחשק לי לכתוב כל דבר שיהיה עם הכותרת הזאת. היום, כשנקרתה בדרכי ההזדמנות, כתבתי אותה באותיות גדולות בדף הראשון ולאחר מכן נתתי דרור לגחמות הנוצה. אני חושב שראיתי בעבר זוג עיניים כמו אלה...
היה לי בית בתל אביב, בלוק אחד מהבית של אריק איינשטיין. הוא לא ממש היה שלי, גרתי שם בשכירות. חמש מאות וארבעים דולר, שלושה חודשים מראש. והיתה לי גם שותפה, בלונדינית, כל אחד מאיתנו שילם מאתיים...
בקרקעית האגם, המכוסה בוץ ואבנים, נחה גופה של גבר. עיניו היו פקוחות, כאילו התבונן בשמש נוזלית, בשמיים שמתחת לפני הקרקע. דג קטן, שחור וצהוב, שחה ליד רגלו; דג אחר כרסם אחת מאוזניו. הוא שכב שם למטה...
ירח-הדבש שלה היה צמרמורת ארוכה. זהובת שיער היתה, מלאכית וביישנית, ואופיו הקשה של אישהּ הקפיא את חלומות הכלה הילדותיים שלה. אף-על-פי-כן אהבה אותו מאוד, לעיתים מתוך רעד קל, ובלילות כשחזרו יחד ברחוב היתה מציצה בחשאי אל...
הסתיו דומה יותר לקיץ מהקיץ עצמו. היה יום סתיו חם. הגעתי לבית ארוסי לבושה בשמלת המשי הכחולה שלי ועם כלבלב הפקינז שקיבלתי במתנה ליום ההולדת. אני זוכרת את היום ההוא היטב. "הקנאה שולטת בעולם," אמרה לי...
כמעט, כמעט אבל לא הצלחתי. משהו מעיר אותי, איזה רעש. אני רטובה לגמרי בין הרגליים, לא גמרתי, אני עדיין מנומנמת. כמעט, כמעט אבל לא. הרוח נושבת במטע הקפה, אולי איזה ענף נפל על השיחים. זה מצחיק...
כיצד יכול אדגרדו להשתמש בידיו לציד בעלי חיים, אם לא ידע אפילו כיצד להשתמש בהן לאהבה, שלא לומר להרג. הוא הפך להיות אפס חסר תועלת, יושב כל היום מול הטלוויזיה או המחשב, מגדל בקר, בונה ערים,...
כשהייתי ילדה, הייתה לאימא שלי פטריה בכף הרגל. בציפורן של בוהן שמאל, ליתר דיוק. כשגילתה אותה היא ניסתה להיפטר ממנה בעזרת סוגים שונים של תרופות. בכל בוקר, ביציאה מהמקלחת, היא מרחה שכבה של יוד על האצבע...
יום חמישי, 7 ביולי עכשיו אני כותבת כי סוף כל סוף יש לי מה לספר לך. היום המוכר בקיוסק לא שלח לי את העיתון. הלכתי להתלונן. בדרך לשם עלה בדעתי לבקש ממנו עותק מכל אחד. כמה...
מצאתי אותו לפני כמה ימים, כשחיפשתי את הסנפירים במחסן. אפילו לא זכרתי שהשארתי אותו שם. הוא היה מכוסה באבק והיו לו קורי עכביש דקיקים בשיער. סילקתי אותם. הוא עדיין לבש את המכנסיים הכחולים ואת המעילון החום...
איך יכולתי לקחת לי את הדברים האלה מן הצלחות הרחוקות, בעוד ביתי שלי ודאי שבור, בעוד אמי אינה עולה על דל שפתיי אפילו. אך יכולתי לאכול שום כלום. ססאר ואייחו1 נולדתי לקול משפטי תנחומים, "יהיה בסדר",...
אחותי תמיד אמרה שאחיינים עדיפים בהרבה על ילדים. אני מניחה שאמא שלנו הייתה מסכימה איתה. לטענת אחותי, עם אחיין את נהנית מכל הטוב והשמחה שבילדים, אבל בלי הכאב ראש. ההיריון, למשל. והלידה. החיתולים. להתעורר באמצע הלילה....
מרים מספרת להם שהוא בנה את הבית במו ידיו. היא מספרת להם שהיה עורם את האבנים בימי הגשם על מנת שייספגו היטב במים לפני שחוברו זו לזו במלט. היא מספרת להם שהבית נמצא על הגבול בין...
התרגום מוקדש לסוניה ברשילון ז"ל, המתרגמת הראשונה לעברית של ורה ג'קוני אחותי יוצאת עם בחור שהתפרסם אחרי שהשתתף בתכנית ריאליטי בארצות הברית. היא הכירה אותו בבית קפה שהיא עובדת בו, בלוס אנג'לס, שם היא גרה מאז...
כשהגעתי לבריסל התחילו לכתוב בעיתונים שהסוף של החלום האירופי מתקרב. החשדנות גברה וכך גם האלימות בתחבורה הציבורית, שתמיד התחילה כשאחד הנוסעים ביקש מנוסע אחר שינמיך את המוזיקה ב-mp3 או בנייד שלו. יום אחד, הלכתי לראות דירת...
לפני שבועיים היא טלפנה אליך, ככה, משום מקום. היום יום האם ואתה עומד לפגוש אותה שוב. רצית להתחיל את השבוע ברגל ימין, אבל בשבת הלכת לישון מאוחר, שיכור, ובראשון הטלפון מעיר אותך באחת עשרה ועשרים בבוקר....
69752, זה מספר הטלפון שלו, והוא מקועקע שם, על יד שמאל שלו, כדי שלא ישכח אותו. זה מה שאמר לי סבא שלי. וזה מה שהאמנתי בתור ילד. בשנות השבעים מספרי הטלפון בארצנו היו בני חמש ספרות....
"כַּמָּה מַהֵר מִתְאָרֶכֶת הַשּׁוּרָה הָאֲפֵלָה כַּמָּה מַהֵר מִתְרַבִּים הַנֵּרוֹת הַכְּבוּיִים." נרות, קוואפיס (בתרגום יורם ברונובסקי) "פעם, המלחמות ניקו את העולם מבני אדם. בזמנים של שלום, כמו עכשיו, האסונות עושים את העבודה הזאת. אל תסתכל עלי...
מישהו אמר לו, כנראה הכרטיסן: "המזוודה שלך היא המזוודה היחידה, אף אחד לא רוצה לנסוע היום לאַלְקילַה, אין סיכוי שהיא תלך לאיבוד". אבל ארננדס התעקש לעלות איתה לאוטובוס: "אני אוהב לשים עין על הדברים שלי." ברציף,...
בפברואר 2001 מצאנו בדיוק מה שחיפשנו: בית עץ מחוץ למיאמי, עם חלונות גדולים, צמוד לתעלה שמימיה הירוקים נשפכו לאוקיאנוס האטלנטי. חשבנו שאנחנו בני מזל. הבית הוצע במחיר טוב במקום שקט ורחוק מהעיר. לא היו לנו שכנים,...
ריקרדו גונסאלס הלך לקולנוע באופן קבוע. הזיכרון החשוב הראשון שלו משם הוא סרט בשחור-לבן על שוטרים וגנבים שראה לפני די הרבה שנים. לפני כן היה הולך לקולנוע לעתים יותר רחוקות, פעם בשבועיים או פעם בחודש, אבל...
היא נזכרה בלילה ההוא בגלל המתנות. בכל פעם שהם רבו והוא העיף אותה מהבית, הוא היה מכריח אותה להחזיר את המתנות שקנה לה. במיוחד את המגפיים, מתנת יום ההולדת הראשונה. והיא נזכרה בזה גם כי באותו...
כל היום רבצו ארבעת הבנים השוטים של משפחת מאסיני-פֵרָאס על ספסל בחצר, לשונם משתרבבת בין שפתיהם, עיניהם מטומטמות, ראשיהם סבים אנה ואנה בפה פעור. חצר של עפר היתה זו, תחומה ממערב בחומת לבֵנים. הספסל ניצב במקביל...
הדבר היפה ביותר בעיר סִיַאמָאנְיָה, – שם לדעת המלומדים המקומיים נגזר מצירוף המילים Ciudad magna [ספרדית: עיר גדולה] – הדבר הראשון שהיו מראים בעיר למבקר הזר היה המועדון. הדבר היפה ביותר במועדון היה הגן, והדבר היפה...
הם היו שיכורים כשהוא הציע לה. לנסוע לאיזו כנסיה בעיירה קטנה ולבקש מהכומר שיחתן אותם כאן ועכשיו, ואז לחזור לגואנגג'ואו ולהמשיך לשתות כאילו כלום לא קרה. לה זה נראה הרעיון הכי משעשע בעולם. חכה, היא אמרה,...
המונית הסתובבה בכל העיר. הנהג כבר הביט בי בפרצוף אומלל, מרמז לי בבדיחות יבשושיות. חיכיתי עד שהסיגריה תיגמר. ביקשתי שיעצור בפינה של בר האוֹסידֵנטי. נשארנו שם עוד חמש דקות. הוא הסתובב וניסה להתחיל שיחה, ביקשתי שישתוק,...
הוא היה זמר סלסה מפורסם. היא אספה דברים וקעקעה מדי פעם. הוא היה נשוי לאשת עסקים יפנית עשירה. לה היה מאהב צרפתי. הם הכירו במקרה. היא ניסתה לשכנע מלצר בבית קפה שלחמישה סנטבו אין שום השפעה על מחירה של קופסת סיגריות. המלצר מצדו, הגיב בחיוך רחב...
כשהתעורר אנה כבר יצאה והיה לו רעיון לסיפור. הוא חיפש את המשקפיים בשולחן העבודה, שהיה למעשה לוח עץ מובנה בתוך הקיר, שכן בחדר לא היה מקום לשום רהיט פרט למיטה. היא השאירה לו פתק: "יצאתי לריצה....
רומינה הסתכלה עליו, זה נכון. היא הסתכלה עליו זמן רב מהתור האחר בקופות של הסופרמרקט. ולבסוף אמרה לו: "טוב לראות אותך". ואחר כך תיקנה: "טוב לראות אתכם, להִת'". ויצאה אל הרחוב עם עגלה חצי ריקה. היא...
בגיל ההוא הייתי רק ילד ולילדים בדרך כלל אין דעות קדומות, אם כי רובם לא ממש מבינים למה הם יושבים ליד שולחן עץ ולצדם ילקוט מלא מחברות ועטים, מקשיבים לדברים של אדם זר שהוא לא אבא...
הדלת של האוטובוס נפתחה. אלנה בחנה ממושבה את הנוסעים שעלו. "איפה הוא חושב להכניס אותם בדיוק?" שאלה הבת שלה, שישבה ליד החלון. ג'סי נענעה את שיערה השחור בעל הקצוות הכחולים, שקועה במוזיקה שהתנגנה בווקמן. אלנה נאנחה...
יצאתי כי הזמינו אותי החוצה. בדיוק גמרתי להתרחץ והצצתי מחלון החדר שלי ואז, לפתע, ראיתי את עצמי עוברת. זו הייתי אני. לא האני שהביטה בחיזיון במראה, אלא אני אחרת שהכרתי ולא ראיתי זה זמן רב: אני...
הייתי תשוש בלילה ההוא, אבל הסימן האדום על הכתף של קונצ'ה נראה לי כמו היקי, וזה מה שאמרתי לה. "אתה מתכוון לזה?" היא שאלה והצביעה על הסימן, בלי להסיר את עיניה מהספר. "כן, קונצ'ה." "תגיד לי,...
התקרית עם אשתי התרחשה במהלך סיור בג'ונגל. החלה שקיעה ירוקה, עזה, כזו שמתארים כדי לעשות רושם על האורחים. ("איזו שמש כיסתה אותנו בערב ההוא, נכון? נהנינו בטרוף"). מכל מקום, הסירה שלנו גלשה לה בשקט במעלה הנהר....
הבית התחיל להתפרק ואף על פי שכבר לא הייתי ילד, לא עשיתי דבר כדי למנוע זאת. הכלים המלוכלכים נערמו במטבח, לא היה מי שיציע את המיטה שלי והיו לי פחות ופחות חולצות בארון. אם ניצלנו ממתקפת...
ברגע ששמע את הצעקה – כי את הירייה הוא לא שמע, או ששמע ולא פירש אותה כירייה, כי כידוע, כדי לשרוד בבליל הקולות האינסופי שעולה מחצר פנימית משותפת צריך לוותר אפילו על הניסיון לפענח אותם, ולפיכך...
טוּסנֵדוֹר מגיע לַמלון בלילה אחרי טיסה טרנסאטלנטית בת עשר שעות. אף על פי שהמזגן פועל בשיא העוצמה, חם בחדרו וטוסנדור מתחרט על שלא בחר במלון טוב יותר. הוא פותח את המזוודה, ובעודו מסדר את בגדיו בארון,...
נטליה הגיעה לבר מאוחר, אבל היא הביאה לנו סיפור, מה שהיה בגדר פטור בעיני כולם. הפעם אחותי לא התנצלה על האיחור, היא ידעה שהיא נהנית מהמחילה שלנו מזה שעתיים. בסופו של דבר, כולנו עיתונאים, ובבר הפינתי...
כשהייתי בן תשע, אבא שלי שכר לי זונה. זונה בת תשע, כמובן. את הבגדים, הצעצועים, האוכל – כל מה שהחיים שלי היו עשויים ממנו בגיל תשע – שכחתי, אבל לא את הזונה. פביאנה לא שכבה איתי....
שטפנו כלים ושרון ניצלה את ההזדמנות לספר לי שבזמן האחרון היא חושבת על היום שבו וילי, המאהב שלי, כבר לא יהיה. "אני לא מפסיקה לחשוב על זה, נסטיטו. הוא כל הזמן שפוף וזה רק הולך ומחמיר....
בית משפט באדמונטון, שבאלברטה, קנדה, פסק כי על חברת הטבק, סאוּתֶ'רן טַבאקוֹ קוֹמפּני, לפצות את ג'ושוע לין בשני מיליון דולר. פסק דין זה הוא מאורע חסר תקדים בדיני העונשין של הספרות והוא מעורר תקווה בקרב אלפי...
יצאנו מוקדם. לאבא יש פז'ו 404 בצבע בורדו שהוא קנה לא מזמן. אני מטפס על המדף בין המושב האחורי לחלון ושוכב שם לאורך. נוח לי. אני אוהב להישען על השמשה האחורית, ככה אני יכול לישון. אני...
השועל נשך את אמא שלושה חודשים אחרי שהיא מכרה את הדירה, קנתה את האדמה הזאת והעבירה את שתינו לכאן בלי להתייעץ איתי. שטח האדמה כלל בית בסיסי, בית שימוש מאחורה, ובאר בקצה הצפוני. גדר תיל סימנה...
לאִיסָה וחֶרמן היא הולכת להתחתן, היא אמרה לנו. ואז פרצה בצחוק. היא החליטה לעזוב את האוניברסיטה ולנשור מהלימודים באמצע התואר כדי להתחתן, חתיכת הפתעה, אה, אמרה לנו סופיה בלי לעצור לנשום, היא לא שואלת אותנו,...
"אתה חייב לראות אותה לפני שאתה עוזב," אמר לי וורדסוורת'. "זה משהו שאסור להחמיץ… אם יש לך אומץ, כמובן." וורדסוורת' נהיה מעצבן בשעות מסוימות לפנות בוקר, כשנשארנו רק הרווקים והאלכוהוליסטים-באמת בבר של הגרנד הוטל דה ואגון-לי....
ישבתי באוטובוס ליד החלון והסתכלתי לרחוב. פתאום כלב אחד התחיל לנבוח נביחות חזקות מאוד, סמוך למקום שעברנו בו. חיפשתי אחריו במבטי. נוסעים נוספים עשו כמוני. האוטובוס לא היה לגמרי מלא: כל המושבים היו תפוסים אבל רק...