ספרייה – עמוד 4 – פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

מי היה מאמין שאני הייתי פעם שֵׁד. אומרים על בן אדם שנכנס בו השד, ומייחסים את כל מה שהוא עושה לשד. אבל להיות שד, זה סיפור אחר. הדבר קרה בפורים. כולם חיפשו תחפושות ומצאו. אני תמיד...

הייתי פעם שד

אורלי קסטל-בלום

3 דק'

ישראל

רק בגלל שזה היה בירושלים, מקום שאין בו בדרך כלל ברווזים, כשראיתי ברווז בברכה של הכנסת, חשבתי לעצמי שזה לא יכול להיות מקרי וזו בשורה. אילמלא גרש אותי השוטר שעבר שם, הייתי בעצמי מתחילה לגעגע ולרדוף...

גע-גע

סיון שיקנאג'י

0 דק'

ישראל

שוב איבדתי את אבא שלי. אחרי שאיבדתי שיווי משקל על האבנים הרטובות ליד הנחל ביער בדבון. לשם טסנו בחופשת הקיץ של גן טרום חובה לבקר את מולי, החברה הנוצרייה שלי מהגן בימק״א שהיה גן יהודי מוסלמי...

שוב איבדתי את אבא שלי

גליה ברס

10 דק'

ישראל

נספחים: הקדמה – כמה הבהרות אינני מעוניין להוליך את קוראיי שולל. הסיפור שאני עומד לספר כאן איננו בדיוני אף על פי שהוא עשוי להיראות כך. ככל סיפור, הוא מתחיל בכר דמיון מזובל ופורה מכדי להישאר בגזרת...

שכטר ספרים – תצהיר משטרתי

ניצן לוביאניקר

27 דק'

ישראל

החלטתי לעזוב. השמועה על פוטנציאל להיכרות שכבר זרקתי למגירת ״בגלגול הבא״, קרצה לי. הצבע הסגול בדירתי העיק על מצב הרוח, ועשה לי כאבי ראש בבקרים. קוסטה ריקה נשמעת ״און גרנדה אידאה״ אמרתי לעצמי מול המראה. אני...

פוטנציאל להיכרות

אלרי כרמון

2 דק'

ישראל

הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא לֹא רוֹצָה תִּינוֹק שָׁחֹר. אֲנִי לֹא רוֹצָה, הִיא אוֹמֶרֶת, אֲנִי פּוֹחֶדֶת. מָה הַסִּכּוּי שֶׁיִּהְיֶה לִי תִּינוֹק שָׁחוּם, הִיא שׁוֹאֶלֶת. חֲמִשִּׁים אָחוּז? שְׁלוֹשִׁים? יֵשׁ סִכּוּי? הִיא שְׂמֵחָה שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי שֶׁהַתִּינוֹק יָכוֹל לַעֲבֹר. כָּל כָּךְ...

סיפור אמיתי

ענת לוין

0 דק'

ישראל

א אני עובד בבית קפה. אין לי מקום בבית. כלומר, עכשיו יש לי אבל עד לא מזמן לא היה לי. אולי גם את זה צריך להסביר. עד לא מזמן הייתי נשוי ועכשיו אני כבר לא....

בית הקפה

מתן חרמוני

14 דק'

ישראל

בראשית שנות התשעים ביקשתי לצאת לשנת שבתון. האקוורלים הקטנים, שהביאו לי אמנם רווחה כלכלית מסוימת, שעממו אותי. תכננתי להשתקע בסדרה חדשה: דיוקנאות אדומים של עוצמי עיניים, שמן מדולל על בדים גדולים. מיכאליס אמר שכדי לזכות בשבתון...

שנה בפריז

ירמי פינקוס

6 דק'

ישראל

האיש שישב מולי בבית הקפה לא הפסיק להזיע ולדבר. הוא היה אמריקאי. האיש סיפר לי שכתב שלושה ספרים ושאחד מהם זכה בפרס מאוד חשוב עליו אף פעם לא שמעתי. הוא דיבר מהר, כאילו יש לו מדי...

מי כמונו יודע

אתגר קרת

1 דק'

ישראל

הוא יכול היה להקיץ בכל מקום, בכל זמן, בתור כל דברשהו. כעכביש שעיר שתנודה חשודה הקפיצה אותו מרבצו, נגיד; כנער מקהלה חולמני שאיחר להתעורר, נאמר; או כגברת, למשל בשואה. או אז לאו היה זוכר את הגוף...

נְדוּדֵי שֵׁנָה

יהודה י. א.

0 דק'

ישראל

להארי הארלו היו גורי קופים. ולגורי הקופים היו שתי אמהות תותבות לבחור מביניהן. לאחת היה בקבוק בלי חיבוק. לשנייה חיבוק נטול חלב. הראשונה עשויה הייתה מחוטי תיל, והאחרת מספוג עטוף בבד מגבת. לצייר הייתה פעם אהובה...

אִמָּהוֹתַיִל

יהודה י. א.

0 דק'

ישראל

שנים שהה מאחורי הוילון. כל ילדותו היה שוכן שם, אצל סבתו בסלון, והוא מעביר אצבעות על קפלי האריג הפרחוני, עוקב בעיניו אחר צללים מרקדים, כורך אותו סביבו, נעטף בו ונשמר בקרבו כגולם. לפעמים, כאשר צותת למבוגרים...

פַּרְפַּר

יהודה י. א.

0 דק'

ישראל

אורטל קצת יותר מנסערת. היא מקשיבה לקול הזך של סבתא שלה, הבוקע מתוך סרט דוקומנטרי שהיא עורכת כדי להציגו בברניאלה. היא מביטה בכוס התה השקופה, עם עלה ירוק של שִׁיבָּה, שסבתה מוציאה אחרי כמה דקות מהתה....

קומת קרקע

מתי שמואלוף

5 דק'

ישראל

אף שכן או קרוב משפחה לא נתן לי סוכריות או כסף ובתמורה דרש שאנשק לו את הבּוּלבּוּל, לא היה שום אירוע כזה, אבל הייתי ילדה שחשבה כל הזמן על מין, יודעים מה, תשעים אחוז מהזמן לפחות....

פרה עיוורת

ריקי כהן

6 דק'

ישראל

אבי האמין בקארמה מרקסיסטית כגורל מלהיב שנתפר לפי מידת גופו הנמוך והמוצק. הוא ראה את העולם בעיניים מתריסות ושוחקות, כמו ניחן ביכולת להבחין בניצוץ חמקמק של אמת בערפל. כשהיה נועץ בי את מבטו הרגשתי כאילו איבריי...

האחד במאי

יפתח אלוני

3 דק'

ישראל

הכל קורה לי, כל מה שאני רואה קורה לי, כל מה שאני שומעת קורה לי, כל מה שאני קוראת קורה לי, כל מה שקורה קורה לי. הקצב בשוק חותך בסכין גוש בשר וכואבת לי הבטן. ברדיו...

לא בשביל משהו

גליה ברס

8 דק'

ישראל

למוח גחמות משלו, לאו דווקא אלה שלָךְ, וככה כל פעם שאני נזכרת בשבוע ההוא בעיירה מ’, בֶּליצקי נתקע לי לפני הכול – לפני הכנסיות הקטנות הלבנות בחוץ וזהובות בפנים, הסמטאות המרוצפות אבן כהה, המרכבות הצבעוניות כמו...

אסונות וניסים

טל ניצן

13 דק'

ישראל

ידעתי, שלא ייתכן, כי הרץ ואשתו יושבים בשעה זו בביתם. בתוך ארנקי היה מוכן אפילו פתק: "ביקרתיכם ולא מצאתיכם. צר לי מאוד. שושנה". דבר זה טוב היה, שהוא עשוי לפטור אותי מביקור חובה משעמם בבית זה...

ביקור של חובה

לאה גולדברג

4 דק'

ישראל

ממה שאני יודעת שקרה, דני היה אחרי לילה לבן של עבודה, יום לפני דדליין רציני. הוא וג׳ימי ישבו גמורים מול המחשבים, אנשים כבר התחילו להגיע לבוקר החדש. עד שמצא את קופסת האדוויל במגירה המבולגנת של יעלי,...

משהו שקרה לדני פרנקו

מאיה קסלר

8 דק'

ישראל

כולם צריכים להתוודות על משהו, אז גם אני. אני אוכל בסופרים כבר כמה שנים. בדרך כלל, אני עובד עם אלה מנשר. הם מרוכזים באזור התעשייה ויש שם המון קונים והעובדים לא שמים לב לכלום, כי הם...

יוחננוף

טלי גלעד

12 דק'

ישראל

האורות באולם הגדול כבו – זה דימוי שחוק אך בדוק לסיים אתו כתבה. המלווה מטעם רשות שדות התעופה נפרד ממני בפיהוק ובברכת "אתה כבר תדע איך לצאת?" ונעלם מבלי לחכות לתשובה, אבל אני התמהמהתי רגע נוסף...

שמחה של הבלונים

נתי קורן

21 דק'

ישראל

"דובי, ספר לי איך היה שם. איך היה עם האיש הזקן?". בהרת מוכת יגון. בהרת אילמת. הוא לא משתף בדבר. הלוואי והיה מספר לי על קורותיו. אני מיטיבה את החזקתי בו. הוא מונח בזרועותיי, הידיים כרוכות...

אודה לדובי

נועם גלזר

8 דק'

ישראל

בנובמבר הרוח שינתה כיוון באחת וסתרה בפניו של אווז הבר בדרכו מסיביר לאֶסֵקְס אשר בדרום-מזרח אנגליה. החורף הגיע. האווז ניתק לרגע ממבנה הווִי של להקו והסתבך לו בענן שלא היה לו מה לחפש בגובה כזה. כששבו...

אווז הבר

רון סגל

14 דק'

ישראל

"אני רוצה להכין דגים. לך לשלמה ותגיד לו שירשום, עכשיו". וגם להביא חצי כיכר לחם לבן ושקית חלב, וזוג נעליים שקנתה וביקשה להחליף מידה, וכשהיתה חסרה – גם נורה. היתה פוקדת עליי, תמיד טרודה, ואני, ילד...

ומה את רוצה?

ברוך יעקבי

4 דק'