הוּא בְּדִיּוּק בָּנָה אַרְמוֹן כְּשֶׁהַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ, וְהוּא הִשְׁאִיר אֶת כָּל הַלְּבֵנִים מְפֻזָּרוֹת עַל הָרִצְפָּה כְּדֵי שֶׁהָאוֹמֶנֶת תְּסַדֵּר אַחֲרָיו – אֲבָל הַחֲדָשׁוֹת הָיוּ יוֹצְאוֹת דֹּפֶן לְמַדַּי. אַתֶּם מְבִינִים, נְקִישָׁה נִשְׁמְעָה בַּדֶּלֶת הַקִּדְמִית וְקוֹלוֹת דִּבְּרוּ בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת, וְלָיוֹנֵל...
היֹה הָיְתָה פַּעַם עַלְמָה שֶׁמָּצְאָה אֶת עַצְמָהּ בְּגִיל הָעֲמִידָה עִם הַכְנָסָה זְעוּמָה בִּלְבַד. הִיא יָדְעָה שֶׁאֵינָהּ מַשְׂכִּילָה דַּיָּהּ לַעֲסֹק בְּמִשְׁלַח יָד אַחֵר, כָּךְ שֶׁהֶחְלִיטָה, בְּלִי הִסּוּס, לְהִכָּנֵס לִתְחוּם הַהוֹרָאָה. הִיא פָּתְחָה פְּנִימִיָּה מֻבְחֶרֶת לִגְבָרוֹת צְעִירוֹת. לַפְּנִימִיָּה...
שִׁמְעִי וְהַקְשִׁיבִי וְשִׂימִי לֵב וְהַאֲזִינִי; כִּי זֶה קָרָה וְהִתְרַחֵשׁ וְנִהְיָה וְהָיָה, הוֹ, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, כְּשֶׁחַיּוֹת הַבַּיִת וְהַמֶּשֶׁק הָיוּ עֲדַיִן חַיּוֹת בַּר פִּרְאִיּוֹת. הַכֶּלֶב הָיָה פֶּרֶא, וְהַסּוּס הָיָה פֶּרֶא, וְהַפָּרָה הָיְתָה פֶּרֶא, וְהַכִּבְשָׂה הָיְתָה פֶּרֶא, וְהַחֲזִיר...
לִפְנֵי אֶלֶף שָׁנָה וְיוֹתֵר, אֵי-שָׁם, מַמָּשׁ בִּקְצֵה הָעוֹלָם, הָיְתָה אֶרֶץ שֶׁאֲנָשֶׁיהָ נַעֲשׂוּ כֹּה מְנֻמָּסִים, עַד שֶׁבְּקשִׁי דִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה. הֵם מֵעוֹלָם לֹא אָמְרוּ יוֹתֵר מִן הַהֶכְרֵחִי, מִלִּים כְּמוֹ "בְּהֶחְלֵט", וְ"אָכֵן כֵּן", וְ"חֵן-חֵן" וּ"בִרְשׁוּתְךָ". כָּל גִּלּוּי...