ספרייה – פרויקט הסיפור הקצר

מקסיקו

ישובה על סלע, היא טבלה את כפות רגליה במי הנהר כדי להקל על צריבת כוויותיה. היא הייתה מכוסה כולה בנסורת שנמהלה בזיעתה והשחירה את ברכיה, את זרועותיה ואת שדיה. היא החלה להתרחץ. ראשה היה מלא בחתכים...

כוויה

גבריאלה פונסקה

3 דק'

ספרד

אני עדיין בעונש. כשאני מציצה מבעד לדלת הסגורה למחצה של חדרי אני שומעת את רחש קולותיהם דרך הפיר של המדרגות. אמי בוכה חרש, אבי מעלה את הטון כשהוא מדבר על בית החולים השוויצרי שבו המליץ לו...

המשחק

פטריסיה אסטבן ארלס

5 דק'

מקסיקו

שתי בשורות: 1. היום אני הולך לדבר עם אשתי, אחרי שנתיים שלא דיברתי איתה. 2. אשתי מתה. היא נפטרה לפני שנתיים, בנסיבות משונות. היום יום החופש שלי וה"פגישה" אמורה להתקיים רק בערב, כך שאנצל את הזמן...

החיים הסודיים של החרקים

ברנרדו אסקינקה

5 דק'

מקסיקו

סעודת הערב, שמענגת ומציתה את האהבה. סן חואן דה לה קרוס נאלצתי לרוץ ברחובות זרים. נדמה היה שיעדי זורם לפני צעדיי, ושעת הפגישה כבר רטטה בשעוני העיר. הרחובות היו שוממים. נחשי פנסים חשמליים ריקדו מולי....

סעודת הערב

אלפונסו רייס

6 דק'

מקסיקו

גברת ריטה חלמה, ביום של קרב היריות, שהיא מתהלכת בגן עצום. היא חלצה את נעליה מחשש להרוס את הדשא, שהיה קצר באופן היסטרי וירוק, כמו מדשאה במגרש גולף. נדמה היה שהעשבים גונחים ומתאוננים תחת המשקל של...

נדודי שינה

פרננדה מלצ'ור

3 דק'

קובה

חלמתי שבאים מהחברה להחליף את מספר הטלפון שלי. "אני שמחה מאוד," אמרתי, "כי כל היום מתקשרים למספר דומה וכי מישהו אחר, השד יודע מיהו או מיהם, מצלצלים כל שבת בשלוש לפנות בוקר." בכל אופן, השמחה שלי...

אנחנו

מריה אלנה יאנה

6 דק'

ארגנטינה

במרץ 1976 נעלם אבא. באוגוסט נולדתי אני, ב-23. ובנובמבר, יומיים לפני שנולדה בת דודתי לוֹלָהּ – שאיתה התחתנתי בגיל עשרים ושבע – נעלמה אמא. דוד שלי הוּגוֹ, אבא של לולה, אומר שב-78, מול משחקי המונדיאל בטלוויזיה...

לעשן מתחת למים

פליקס ברוצונה

5 דק'

אקוודור

"לאהוב זה לרעוד," אמרה לוסיאנה. "אם כך, האדמה אוהבת אותנו יותר מדי," עניתי לה כאשר נהיו השמים אפורים ואובאליים וינקו את כל האור. הלבה הציתה את האוקיינוס. כך התחלתי למדוד את הזמן לפי הפעימות של לוסיאנה....

רעידת אדמה

מוניקה אוחדה

2 דק'

ספרד

כבר הרבה זמן שמתחשק לי לכתוב כל דבר שיהיה עם הכותרת הזאת. היום, כשנקרתה בדרכי ההזדמנות, כתבתי אותה באותיות גדולות בדף הראשון ולאחר מכן נתתי דרור לגחמות הנוצה. אני חושב שראיתי בעבר זוג עיניים כמו אלה...

העיניים הירוקות

גוסטבו אדולפו בקר

7 דק'

ישראל

היה לי בית בתל אביב, בלוק אחד מהבית של אריק איינשטיין. הוא לא ממש היה שלי, גרתי שם בשכירות. חמש מאות וארבעים דולר, שלושה חודשים מראש. והיתה לי גם שותפה, בלונדינית, כל אחד מאיתנו שילם מאתיים...

שישים מיליגרם פרוזאק

עידן רבי

2 דק'

גואטמלה

בקרקעית האגם, המכוסה בוץ ואבנים, נחה גופה של גבר. עיניו היו פקוחות, כאילו התבונן בשמש נוזלית, בשמיים שמתחת לפני הקרקע. דג קטן, שחור וצהוב, שחה ליד רגלו; דג אחר כרסם אחת מאוזניו. הוא שכב שם למטה...

מים שקטים

רודריגו ריי רוסה

8 דק'

ארגנטינה

הסתיו דומה יותר לקיץ מהקיץ עצמו. היה יום סתיו חם. הגעתי לבית ארוסי לבושה בשמלת המשי הכחולה שלי ועם כלבלב הפקינז שקיבלתי במתנה ליום ההולדת. אני זוכרת את היום ההוא היטב. "הקנאה שולטת בעולם," אמרה לי...

הקול

סילבינה אוקמפו

2 דק'

אורוגוואי

ירח-הדבש שלה היה צמרמורת ארוכה. זהובת שיער היתה, מלאכית וביישנית, ואופיו הקשה של אישהּ הקפיא את חלומות הכלה הילדותיים שלה. אף-על-פי-כן אהבה אותו מאוד, לעיתים מתוך רעד קל, ובלילות כשחזרו יחד ברחוב היתה מציצה בחשאי אל...

כרית הנוצות

הוראסיו קירוגה

5 דק'

קולומביה

כמעט, כמעט אבל לא הצלחתי. משהו מעיר אותי, איזה רעש. אני רטובה לגמרי בין הרגליים, לא גמרתי, אני עדיין מנומנמת. כמעט, כמעט אבל לא. הרוח נושבת במטע הקפה, אולי איזה ענף נפל על השיחים. זה מצחיק...

לאורך המשעול

חואן קרדנס

9 דק'

ונצואלה

כיצד יכול אדגרדו להשתמש בידיו לציד בעלי חיים, אם לא ידע אפילו כיצד להשתמש בהן לאהבה, שלא לומר להרג. הוא הפך להיות אפס חסר תועלת, יושב כל היום מול הטלוויזיה או המחשב, מגדל בקר, בונה ערים,...

אקדחי כסף

ליליאנה לרה

10 דק'

מקסיקו

כשהייתי ילדה, הייתה לאימא שלי פטריה בכף הרגל. בציפורן של בוהן שמאל, ליתר דיוק. כשגילתה אותה היא ניסתה להיפטר ממנה בעזרת סוגים שונים של תרופות. בכל בוקר, ביציאה מהמקלחת, היא מרחה שכבה של יוד על האצבע...

פטריות

גואדלופה נטל

16 דק'

ארגנטינה

יום חמישי, 7 ביולי עכשיו אני כותבת כי סוף כל סוף יש לי מה לספר לך. היום המוכר בקיוסק לא שלח לי את העיתון. הלכתי להתלונן. בדרך לשם עלה בדעתי לבקש ממנו עותק מכל אחד. כמה...

יומנה של קוראת עיתונים

אדוארדו ברטי

11 דק'

ספרד

מרים מספרת להם שהוא בנה את הבית במו ידיו. היא מספרת להם שהיה עורם את האבנים בימי הגשם על מנת שייספגו היטב במים לפני שחוברו זו לזו במלט. היא מספרת להם שהבית נמצא על הגבול בין...

בית נופש

מרגריטה לאוס

10 דק'

אורוגוואי

התרגום מוקדש לסוניה ברשילון ז"ל, המתרגמת הראשונה לעברית של ורה ג'קוני אחותי יוצאת עם בחור שהתפרסם אחרי שהשתתף בתכנית ריאליטי בארצות הברית. היא הכירה אותו בבית קפה שהיא עובדת בו, בלוס אנג'לס, שם היא גרה מאז...

"הישרדות"

ורה ג'קוני

17 דק'

קולומביה

מצאתי אותו לפני כמה ימים, כשחיפשתי את הסנפירים במחסן. אפילו לא זכרתי שהשארתי אותו שם. הוא היה מכוסה באבק והיו לו קורי עכביש דקיקים בשיער. סילקתי אותם. הוא עדיין לבש את המכנסיים הכחולים ואת המעילון החום...

אוזניים של דב

קרולינה וגאס

8 דק'

צ'ילה

איך יכולתי לקחת לי את הדברים האלה מן הצלחות הרחוקות, בעוד ביתי שלי ודאי שבור, בעוד אמי אינה עולה על דל שפתיי אפילו. אך יכולתי לאכול שום כלום. ססאר ואייחו1 נולדתי לקול משפטי תנחומים, "יהיה בסדר",...

הצורך להיות בן

אנדריאה יפטנוביץ'

10 דק'

ספרד

אחותי תמיד אמרה שאחיינים עדיפים בהרבה על ילדים. אני מניחה שאמא שלנו הייתה מסכימה איתה. לטענת אחותי, עם אחיין את נהנית מכל הטוב והשמחה שבילדים, אבל בלי הכאב ראש. ההיריון, למשל. והלידה. החיתולים. להתעורר באמצע הלילה....

אוקסיטוצין

מיגל סראנו לאראס

10 דק'

מקסיקו

מישהו אמר לו, כנראה הכרטיסן: "המזוודה שלך היא המזוודה היחידה, אף אחד לא רוצה לנסוע היום לאַלְקילַה, אין סיכוי שהיא תלך לאיבוד". אבל ארננדס התעקש לעלות איתה לאוטובוס: "אני אוהב לשים עין על הדברים שלי." ברציף,...

אחד שסתם היה שם

אמיליאנו מוֹנחֶה

9 דק'

ספרד

כשהגעתי לבריסל התחילו לכתוב בעיתונים שהסוף של החלום האירופי מתקרב. החשדנות גברה וכך גם האלימות בתחבורה הציבורית, שתמיד התחילה כשאחד הנוסעים ביקש מנוסע אחר שינמיך את המוזיקה ב-mp3 או בנייד שלו. יום אחד, הלכתי לראות דירת...

פעמון

כריסטיאן קרוסאט

11 דק'