בשביעי באוקטובר התעוררתי ב – 11 בבוקר לרעש בלתי פוסק של הודעות בפלאפון מחברים ששאלו לשלומי. התעוררתי מאוחר כי ערב לפני הייתי במסיבה וחזרתי לפנות בוקר בדאון מהאקסטה שלקחתי. נכנסתי לרשתות החברתיות כדי לבדוק מה קרה,...
גרטה נשכבה על הספה הנפתחת ובהתה בתקרת הממ"ד בעוד 'הילדים', כפי שנהגה לכנות אותם בינה לבין עצמה, השתרעו על המזרונים, שנזרקו ללא סדר על הריצפה החשופה. השכם בבוקר התראות צבע אדום עקשניות החלו לפלח את דממת...
גווייתו של גוריסטר הייתה תלויה, מדולדלת מלוח הצבעים הוורוד; ללא תמיכה, תלויה גבוה מעלינו בתא המחשב; והיא לא רעדה ברוח הצוננת, המשומנה, שנשבה לנצח מבעד למחילה המרכזית. הגווייה הייתה תלויה, ראשה מטה, קשורה אל תחתית הלוח...
בקיץ שבו התאהבתי בבינה מלאכותית התאהבתי גם בנ׳, ושני הדברים לא היו בלתי קשורים. בתחילת הקיץ מכונה שבנתה נ׳ עלתה בפיד שלי, שוב ושוב. נהגתי כמו שנהוג: בפעם הראשונה התעלמתי, בפעם השניה חיבבתי, בפעם השלישית כבר...
"הצעיף הזה מגוחך," אמרה קטיה. "חם נורא." "זה צעיף קיץ דק – הוא עשוי משי." "אתה נראה בו כמו משורר, לא כמו סופר." "הוי, כמה שלא מתחשק לי ללכת לשם." "אפשר לעזוב אחרי שתסיים לקרוא." לילה...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* זה סיפור על נהג אוטובוס אחד שאף-פעם לא היה מוכן לפתוח את הדלת לאנשים שאיחרו את האוטובוס. הנהג הזה לא היה מוכן לפתוח...
אבא שלך הוא זה שלימד אותך להסתכל. ולא רק שלימד הוא גם אמר מפורשות "אני מראה לך איך להסתכל", הרים את סנטרך בשתי אצבעות ואמר לך להביט תמיד לשמיים. אולי זאת הייתה עצה. אולי פקודה. אולי...
ביום ראשון בבוקר אין לך הרבה מה לעשות, או שאת הולכת ליוגה או שאת הולכת לבית קפה, או שניהם אחד אחרי השני. בשולחן לידי יושבים איזה שניים, שיואו, ההוא ככה והשני יותר גרוע. אני לא רוצה...
"לאהוב זה לרעוד," אמרה לוסיאנה. "אם כך, האדמה אוהבת אותנו יותר מדי," עניתי לה כאשר נהיו השמים אפורים ואובאליים וינקו את כל האור. הלבה הציתה את האוקיינוס. כך התחלתי למדוד את הזמן לפי הפעימות של לוסיאנה....
ירון בוהה קדימה. ברק מסתכל למטה על הנעליים שלו, נמלה עומדת לחלוף על פני הסוליה השמאלית. שירה מגרדת בראש, נראה שמצאה שם משהו, זה תחוב לה מתחת לציפורן, היא מוציאה את זה ומעיפה לרצפה. כהן מסתכל...
החום הזה אני בחיים לא אצליח להתרגל אליו, אמרתי לעדנה ואפילו לא הסתכלתי. והצל והמזגן, והריח המוכר של שארית קטורת וספרים ליוו אותי פנימה. בסוף מתרגלים, היא זרקה והתיישבה בכורסה שלה, הבלויה, אבל שתמיד חשבתי שהרבה...
דפי מצאה דירת חדר וחצי בדרום העיר. בטלפון היא הסבירה לי שזה זמני, לא רציתי להגיד לה שכולם אומרים את זה, אז רק הוצאתי איזה קול כזה שמאשר את שאמרה. אני עומד בתור בארומה, קונה לי...
ודע לך רעי כי יש יער. ואם תשאל וכי אפשר לא לדעת שיש יער, הלא זה עניין של מה בכך, אומר לך שאפשר לא לדעת. ואם תבקש לדעת כיצד אפשר לא לדעת, אספר לך מעשה ביער...
לפני כמה ימים השותפה הודיעה לי שהיא עוזבת. עכשיו אני הייתי זו שצריכה להעביר הלאה את התנאים. לפני חודש, כשרק נכנסתי, היא הסבירה לי אותם: החוזה כאן הוא מולי, היא אמרה. והחדר הקטן עולה כמו החדר...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* שארל הזקן גר במעלה הגבעה, בסמוך לשביל שומם שהלך ונבלע באדמה בוצית. בקתה מרקיבה בעלת גג רעפים ישנים שנוטה ליפול ותריסים סגורים שמעולם...
זו כוסית האוזו השלישית שלו, מולו נמל קטן, ים גדול ושקט ואיש שמן שמעשן סיגריות בשרשרת ומסדר בכל כמה דקות את שורת האופנועים המחכים לתייר שיגיע וישכור אחד מהם. באי הזה לא צריך רישיון לאופנוע, אם...
ריח השתן העולה עם שחר מרחובות תל אביב בנחירי אפי בסיומו של ליל זימה, תמיד הצליח להזכיר לי עד כמה אני אוהב את חיי. עוד ליל הוללות בעיר זימה ללא הפסקה עמד להסתיים לו – הפעם...
לשולמית הראבן אז מה, אמרה לעצמה מירי כשקמה בבוקר שלמחרת יום הכיפורים בדירתה היפה שמשקיפה לנמל. אז מה אם אני קמה לבד למחרת יום הכיפורים? זאת לא הפעם הראשונה ובטח גם לא האחרונה. היא היתה אשה...
נשיקה ראשונה? הא! אני מנסה להרגיש חגיגית. עשרים ושבע שנים של שימוש בשפתיים למטרות אכילה ורכילות הגיעו לקיצן. לשון חקרנית אחת נשלחת פנימה ונתקלת בשפתיים שלי שלא יודעות עדיין מה מחכה להן. אין לי שמץ של...
חתולתי פ', בת בלי שם, מסייעת לי בעבודת הגינה. מצבן של הפטוניות שרכשתי רק לפני כמה ימים, ערב הסגר השלישי, במשתלה ביישוב הקהילתי הסמוך, בכי רע. "אין להן בכלל עלים," היא אומרת כאילו לא ראיתי בעצמי....
הוקל לה. קראה: מעשיות דמיוניות, שובבות, צבעוניות. אחר כך הביטה מבעד לחלון. אחר כך שכבה במיטה. אחר כך קמה, ולא ידעה אם לקרוא או לבכּות. אחר כך חלמה. בחלומה היו המים חסרי מנוחה. אור נזרע בקרקעית,...
בסוף מאי לא תמיד מספיק חם. ביוני מתחילה הצפיפות הבלתי נסבלת של קייטני הכנרת, וקשה למצוא חוף מרווח מספיק ופנוי. תמיד נדרשת פשרה. תמיד אותה הפּשרה. תמיד שבועיים אחרי יום העצמאות. תמיד שבת באחת עשרה (אנחנו...
הבשר נגלה. המרקם הרך והמחורץ דומה במפתיע לזה של בשר בקר. אני רואה את הבשר. אפשר לראות איך חלקיקיו מתחילים לנוע, לשנות את מיקומם. משהו מתרחש בתוכו. משהו רוחש. עוד מעט יגיחו ממנו פסי התולעים הארוכות....
1. כשאת יולדת, חשבה היולדת, את נולדת מחדש. את והתינוק שלך אחים ללידה. אם ואחות, ככתוב. את נולדת איתו ולפניו ואחריו, זוחלת על גחונך, בחשכת התעלה, עקב בצד אגודל עד צינור הפליטה. חוזרת אל השפכים שמביאה...
יש ימים בהם האדם חי לו את חייו ולפתע משתלטת עליו תוגה. הוא משועמם, הוא לא מוצא את מקומו ונמלא תזזית חסרת תועלת. ייתכן ואיבד את פרנסתו, ייתכן וכלל לא הייתה לו עבודה, וכעת אינו מצליח...
עלמה, מה נשמע? עד שנלך ברגל לטיול אני מקווה שאת מטיילת ברגל בסופ"ש כי חשבתי לעבור בכל מקרה לפני חודש ב21.11.41, בגלל שבת זוגי אוהבת מספרים יפים. היא חשבה להתאבד ב 11.22.44 אבל דחתה את הרעיון...
אנשים, אלה שהכירו אותנו ואלה שחשבו כך, היו אומרים: ״למרות שהם גרושים, הם ממש מסתדרים טוב." ראו אותנו יוצאים יחד לקפה, לסרטים, לקונצרטים. אולי מפני שידענו למה התגרשנו, ואולי מפני שלא. עכשיו אמרתי לבעלי הראשון: "תשמע,...
לַ מסתכל בתצלום הגדול שתלוי על הקיר בסלון רחב הידיים נדמֶה שיש בו איזה פגם. זה פגם שבמבט ראשון אי אפשר להגדירו, ואולי גם לא במבט שני, אבל אין שום דופי בכך שהמסתכל מוסיף להביט בו. כי התצלומים הגדולים...
לירח הדבש הם נסעו בטיסה מוזלת להודו דרך ירדן. היו שם הרבה גברים בגלביות לבנות מלווים בנשים בניקאב שחור ששמרו מרחק של צעד־שניים אחרי הבעלים. שרון לא אהבה את המראה. אדם דווקא אהב, "בקטע אנתרופולוגי", כמו שגם...
אתחיל מהעפר שנקווה בחריצים הקטנים שבין ציפורני ידיי לכריות האצבע הרכות. אחרי יומיים בחוץ, ניסיתי לחפור אותו החוצה בעדינות – ואז פחות בעדינות – ומשלא הצלחתי, עלו בראשי המילים: "ידעתי שזה רציני כשהפסקתי לנסות להוציא את...
חמש שנים חלפו מיום שנישאה – וכלום. משפחתה הגדולה, ששפעה ילדים, הביטה בה בקדרות ובעצב: נשים עקרות אינן דבר שבשגרה אצלם. לכל הנשים במשפחתה ובמשפחתו של בעלה היו ילדים. המון ילדים! בנים ובנות קטנים וגדולים, פקוחי...
מחיר הכניסה לבריכת "מרגוע לְעמֵל" סמלי לשחיינים שכבר מלאו להם חמישים, ושני מסלולים מתוך שישה סגורים לנכים שמתניידים בכיסאות גלגלים ופטורים מתשלום כניסה למקום. כיסא הגלגלים עושה את דרכו במעלה הרמפה, ושם, כמו היה זה פודיום,...
נער דג דגים בשפך הירקון. הוא עומד לבד על פיסת חול. סביבו בקבוקי פלסטיק ריקים ושקיות ניילון שדומות מרחוק למדוזות. עורבים תקיפים עומדים על סלע לידו. זוגות עם עגלות צועדים. מצעד עגלות של שבת. שמש צהרים...
מאמא תמיד אמרה שעדיף בנות. בנות נשארות קרובות לאמא. ובן זה חתיכת נביילה. ימצא לו אישה וחת שתיים ישכח את אמא שלו. אבל זה היה מזמן. עוד באירופה. כשהייתי ילדה ומאמא עליה השלום עוד לא נשרפה...
מיכאל סגר אחריה את הדלת ומשב של קור חדר לדירה. "שוב יורד שלג," היא נאנחה והניחה על הרצפה מזוודה קטנה. אחר כך פשטה באטיות את הצעיף ואת הז'קט, ומיכאל מיהר לתלות אותם על אחד הווים וחייך...
האישה התקשטה לקראת התור שנקבע לה בשעה שלוש בצהריים אצל ד"ר זוסמן, כי כך לימדו אותה החיים: אישה צריכה להיות מקושטת. אישה מטופחת מקבלת יחס משופר. אישה יפה מקבלת טיפול טוב יותר מאישה שפניה אפרוריות, ששמלתה...
"המקום ינחם אתכם" נוסח ניחום אבלים כשכדור הארץ הפנה את גבו אל השמש, הרגישה השועלה שמשהו משתנה בה, וחיפשה לדבר הזה מקום. בלילות הקודמים כבר איתרה והכינה מראש כמה אפשרויות: חלל בין בולי עץ ואשפה בשולי...
יתכן שכמו שכל טעות מעידה על עצמה מבעוד מועד, גם זו אותתה לפתחי. ככל טעות אמרה לי: אני מזהירה אותך, אל תלכי בי, אלא אם כן את רוצה לשוב אל מעונות הלקאה עצמית, ואת רוצה –...
02/03/2019 שעה 11:32 תוכן הפנייה: לכבוד מחלקת כח אדם, ברצוני להסב את תשומת לבכם לכך שטרם בוצעה העלאה בדרגה. אני בטוחה שטעות זו מקורה באי הבנה, שכן הדוחות והערכות הרלוונטיות, כמו גם האישורים והטפסים נשלחו למשרדכם...
אבא צעק עליי שוב הבוקר. הוא אמר לי שזה באחריותי, ואני יודעת את זה גם בלי שהוא יצעק. זו האחריות של הבכורה, ככה הוא תמיד אומר. והוא צודק. זה מרגיז אבל אין מה לעשות. הוא זרק...
לכבוד: משרד הבריאות, אנשי המחלקה למניעת עישון שלום רב, הנדון: בקשה למיתון ההגבלות החדשות כנגד המעשנים ברצוני להביע את מחאתי העזה על שני הצעדים האחרונים, הבלתי-נסבלים, שנקטתם מתחילת שנת 2020 נגד אוכלוסיית המעשנים, שעד לפני...
ד"ר עוז בן אהרון מת בדיוק שמונה שנים אחרי שהרופא שטיפל בו, פרופ' גוטמן, עדכנו כי הוא נידון למוות וכי נותרו לו עד שמונה שנות חיים. בן 50 בקירוב היה הד"ר כשפגש בפרופ' במחלקה שלו בבית...
מיכאלה רובינשטיין, חברה לא קרובה ולא רחוקה שלי, אמרה לי שאם אני רוצה להשתפר, אז כדאי לי ללכת לסדנת הכתיבה של ניצנה ראובני ורציתי להשתפר והלכתי לסדנה של ניצנה ראובני אבל כל מה שעשיתי שם, לא...
אני מתהלך בין כותלי בית ההורים היתום, לקיר מצהיב אחד של חדרו אומר בשקט "ששששששששש", ואשמת אביו עונה לו דבר מה בשתיקה. אני שואל את התקרה, "אתם שומעים?", ופחדי האב משיבים לו, "אל תפחד מהשתיקה". אני...
נילס אולגרסון או נילס אנדרשון, או אלוהים יודע איך קראו בדיוק לבחור הזה, התעורר בבוקר נובמבר אפלולי במצב רוח רע: שממת החודש השתרעה לפניו במלוא תפארתה, כמו דרך ארוכה ללא מוצא. בתחילה חשב לעצמו, שמה שמדכא...
"מדמואזל, מדמואזל, התעוררת? מדמואזל, קומי. הרתחתי מים. בואי לשתות קצת תה." בבוקר ההוא, אני זוכרת, העיר היתה קפואה. התעוררתי לקול נקישות וקריאות והרגשתי את הקור באוזניים עוד לפני שיצאתי מהמיטה. המרזבים של הבניין קרקשו ומים שהודחו...
זו שנכנסת עכשיו למלתחת הנשים נעמדת לידי, מניחה את התיק על הספסל ומקלפת את הג'ינס מירכיה הצרות, האירופיות, משילה את התחתונים בתנועה אחת אלגנטית, מפשילה את החולצה שמותירה אותה לרגע עלומת פנים כמו נידונה למוות —...
האחות הייתה אמורה לשמוח כשקיבלה הזמנה רשמית מהמכללה בה למד אחיה המת ובה נכתב בשפה חגיגית שבזכות תרומה נדיבה של מיליונר אמריקני החליטה ההנהלה להקים בחצר הקמפוס פינת הנצחה שתכלול מצבת אבן לזכר מי שכיהן כיושב...
ילדים ואישה מבוגרת אחת. הגבים והכתפיים והידיים היו עמוסים תרמילים ותיקים, את ידה ואת כתפה האחת של האישה משכה מטה צידנית כחולה, ומבית שחיו של אחד הילדים הזדקרה באלכסון שמשייה אדומה. בחצי הדרך, באמצע אי־הנוחות הזאת,...
ישבתי מול המקלדת השחורה בחדר המנויים וצפיתי בסרטון; הסרטון הראה לווייתנים שוחים באוקיינוס האטלנטי, קרני אור שחדרו את האפלולית מרצדות על עורם החזק והכהה, שהזכיר צמיג. צפיתי בהם ללא ניע קרוב לרבע שעה, עד שבדלת הפתוחה...
האיש בחדר הקטן עצם את עיניו ואחרי רגע שב ופקח אותן. הוא היה רגוע. גופו היה רפוי. רק תיק העור המרופט שחבק הכביד מעט על חזהו ועל נשימתו. מעט קרני אור חדרו מבחוץ דרך התריסים המוגפים...
היה לי בית בתל אביב, בלוק אחד מהבית של אריק איינשטיין. הוא לא ממש היה שלי, גרתי שם בשכירות. חמש מאות וארבעים דולר, שלושה חודשים מראש. והיתה לי גם שותפה, בלונדינית, כל אחד מאיתנו שילם מאתיים...
אני הולך לגלות לכם סוד כמוס: אי-כאן, ממש בלב לבה של העיר, יש מקום, יותר נכון בניין, שבנוי בצורה הפוכה. כן, כן, אני לא ממציא. הקומה הראשונה היא אמנם על הקרקע, כמו בכל מבנה אחר בכל...
הסתכלנו בזוג צעיר מתנשק על המדרכה, מעבר לזגוגית בית הקפה בו ישבנו, "הקפה של מארי". עיניהם היו עצומות. הבחור לבש וסט חום עם אבזם בגב, מעל חולצה מכופתרת עם שרוולים רחבים — סגנון שהיה אופנתי בזמנו...