ממה שאני יודעת שקרה, דני היה אחרי לילה לבן של עבודה, יום לפני דדליין רציני. הוא וג׳ימי ישבו גמורים מול המחשבים, אנשים כבר התחילו להגיע לבוקר החדש. עד שמצא את קופסת האדוויל במגירה המבולגנת של יעלי,...
כולם צריכים להתוודות על משהו, אז גם אני. אני אוכל בסופרים כבר כמה שנים. בדרך כלל, אני עובד עם אלה מנשר. הם מרוכזים באזור התעשייה ויש שם המון קונים והעובדים לא שמים לב לכלום, כי הם...
האורות באולם הגדול כבו – זה דימוי שחוק אך בדוק לסיים אתו כתבה. המלווה מטעם רשות שדות התעופה נפרד ממני בפיהוק ובברכת "אתה כבר תדע איך לצאת?" ונעלם מבלי לחכות לתשובה, אבל אני התמהמהתי רגע נוסף...
"דובי, ספר לי איך היה שם. איך היה עם האיש הזקן?". בהרת מוכת יגון. בהרת אילמת. הוא לא משתף בדבר. הלוואי והיה מספר לי על קורותיו. אני מיטיבה את החזקתי בו. הוא מונח בזרועותיי, הידיים כרוכות...
בנובמבר הרוח שינתה כיוון באחת וסתרה בפניו של אווז הבר בדרכו מסיביר לאֶסֵקְס אשר בדרום-מזרח אנגליה. החורף הגיע. האווז ניתק לרגע ממבנה הווִי של להקו והסתבך לו בענן שלא היה לו מה לחפש בגובה כזה. כששבו...
"אני רוצה להכין דגים. לך לשלמה ותגיד לו שירשום, עכשיו". וגם להביא חצי כיכר לחם לבן ושקית חלב, וזוג נעליים שקנתה וביקשה להחליף מידה, וכשהיתה חסרה – גם נורה. היתה פוקדת עליי, תמיד טרודה, ואני, ילד...
בקיץ שבו התאהבתי בבינה מלאכותית התאהבתי גם בנ׳, ושני הדברים לא היו בלתי קשורים. בתחילת הקיץ מכונה שבנתה נ׳ עלתה בפיד שלי, שוב ושוב. נהגתי כמו שנהוג: בפעם הראשונה התעלמתי, בפעם השניה חיבבתי, בפעם השלישית כבר...
"הצעיף הזה מגוחך," אמרה קטיה. "חם נורא." "זה צעיף קיץ דק – הוא עשוי משי." "אתה נראה בו כמו משורר, לא כמו סופר." "הוי, כמה שלא מתחשק לי ללכת לשם." "אפשר לעזוב אחרי שתסיים לקרוא." לילה...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* זה סיפור על נהג אוטובוס אחד שאף-פעם לא היה מוכן לפתוח את הדלת לאנשים שאיחרו את האוטובוס. הנהג הזה לא היה מוכן לפתוח...
אבא שלך הוא זה שלימד אותך להסתכל. ולא רק שלימד הוא גם אמר מפורשות "אני מראה לך איך להסתכל", הרים את סנטרך בשתי אצבעות ואמר לך להביט תמיד לשמיים. אולי זאת הייתה עצה. אולי פקודה. אולי...
ביום ראשון בבוקר אין לך הרבה מה לעשות, או שאת הולכת ליוגה או שאת הולכת לבית קפה, או שניהם אחד אחרי השני. בשולחן לידי יושבים איזה שניים, שיואו, ההוא ככה והשני יותר גרוע. אני לא רוצה...
מה הם הנעורים? חלום. מהי האהבה? תוכנו של החלום. סרן קירקגור בתקופה שאחרי הניתוח ההורים שלי שהו בחו"ל, ואני נשארתי לבד בבית הגדול שלהם, בעיר חוף שאפשר לתאר כנמוכה וסהרורית או כנטולת הקשר. פעם בכמה...
ירון בוהה קדימה. ברק מסתכל למטה על הנעליים שלו, נמלה עומדת לחלוף על פני הסוליה השמאלית. שירה מגרדת בראש, נראה שמצאה שם משהו, זה תחוב לה מתחת לציפורן, היא מוציאה את זה ומעיפה לרצפה. כהן מסתכל...
החום הזה אני בחיים לא אצליח להתרגל אליו, אמרתי לעדנה ואפילו לא הסתכלתי. והצל והמזגן, והריח המוכר של שארית קטורת וספרים ליוו אותי פנימה. בסוף מתרגלים, היא זרקה והתיישבה בכורסה שלה, הבלויה, אבל שתמיד חשבתי שהרבה...
דפי מצאה דירת חדר וחצי בדרום העיר. בטלפון היא הסבירה לי שזה זמני, לא רציתי להגיד לה שכולם אומרים את זה, אז רק הוצאתי איזה קול כזה שמאשר את שאמרה. אני עומד בתור בארומה, קונה לי...
כמה שמתחשק לי בעל רומני, חשבתי לעצמי כשחזרתי הביתה הבוקר מכל מיני סידורים, שזה השם שבו אני קוראת להאכלת חתולים ולשליחת דואר. מה זה בעל רומני, אתם שואלים? אני אגיד לכם: זה בעל שבא מהעבודה אחרי...
ודע לך רעי כי יש יער. ואם תשאל וכי אפשר לא לדעת שיש יער, הלא זה עניין של מה בכך, אומר לך שאפשר לא לדעת. ואם תבקש לדעת כיצד אפשר לא לדעת, אספר לך מעשה ביער...
לפני כמה ימים השותפה הודיעה לי שהיא עוזבת. עכשיו אני הייתי זו שצריכה להעביר הלאה את התנאים. לפני חודש, כשרק נכנסתי, היא הסבירה לי אותם: החוזה כאן הוא מולי, היא אמרה. והחדר הקטן עולה כמו החדר...
מוזס הכין אותי לדרך הארוכה שתוביל אותי לעיר שספרו לי עליה שהיא לבנה ואני ישר נזכרתי בטירה הכלואה בכדור השלג של דודה טוני. היו לי תכניות חשבתי לרחף והיה לי רק את מוזס שכינה אותי דרייפוס...
זו כוסית האוזו השלישית שלו, מולו נמל קטן, ים גדול ושקט ואיש שמן שמעשן סיגריות בשרשרת ומסדר בכל כמה דקות את שורת האופנועים המחכים לתייר שיגיע וישכור אחד מהם. באי הזה לא צריך רישיון לאופנוע, אם...
ריח השתן העולה עם שחר מרחובות תל אביב בנחירי אפי בסיומו של ליל זימה, תמיד הצליח להזכיר לי עד כמה אני אוהב את חיי. עוד ליל הוללות בעיר זימה ללא הפסקה עמד להסתיים לו – הפעם...
לשולמית הראבן אז מה, אמרה לעצמה מירי כשקמה בבוקר שלמחרת יום הכיפורים בדירתה היפה שמשקיפה לנמל. אז מה אם אני קמה לבד למחרת יום הכיפורים? זאת לא הפעם הראשונה ובטח גם לא האחרונה. היא היתה אשה...
לפעמים נכנסים אלינו הביתה אנשים זרים, חברים שלכם, הורים בעצמם. אין לי בעיה עם זה, שיבואו, זכותכם להזמין אותם אלינו הביתה. אבל אם הם באים שיבואו אליכם, למה הם באים אלי? מה אני קשור? הם נכנסים...
חתולתי פ', בת בלי שם, מסייעת לי בעבודת הגינה. מצבן של הפטוניות שרכשתי רק לפני כמה ימים, ערב הסגר השלישי, במשתלה ביישוב הקהילתי הסמוך, בכי רע. "אין להן בכלל עלים," היא אומרת כאילו לא ראיתי בעצמי....
בסוף מאי לא תמיד מספיק חם. ביוני מתחילה הצפיפות הבלתי נסבלת של קייטני הכנרת, וקשה למצוא חוף מרווח מספיק ופנוי. תמיד נדרשת פשרה. תמיד אותה הפּשרה. תמיד שבועיים אחרי יום העצמאות. תמיד שבת באחת עשרה (אנחנו...
הבשר נגלה. המרקם הרך והמחורץ דומה במפתיע לזה של בשר בקר. אני רואה את הבשר. אפשר לראות איך חלקיקיו מתחילים לנוע, לשנות את מיקומם. משהו מתרחש בתוכו. משהו רוחש. עוד מעט יגיחו ממנו פסי התולעים הארוכות....
1. כשאת יולדת, חשבה היולדת, את נולדת מחדש. את והתינוק שלך אחים ללידה. אם ואחות, ככתוב. את נולדת איתו ולפניו ואחריו, זוחלת על גחונך, בחשכת התעלה, עקב בצד אגודל עד צינור הפליטה. חוזרת אל השפכים שמביאה...
עלמה, מה נשמע? עד שנלך ברגל לטיול אני מקווה שאת מטיילת ברגל בסופ"ש כי חשבתי לעבור בכל מקרה לפני חודש ב21.11.41, בגלל שבת זוגי אוהבת מספרים יפים. היא חשבה להתאבד ב 11.22.44 אבל דחתה את הרעיון...
אנשים, אלה שהכירו אותנו ואלה שחשבו כך, היו אומרים: ״למרות שהם גרושים, הם ממש מסתדרים טוב." ראו אותנו יוצאים יחד לקפה, לסרטים, לקונצרטים. אולי מפני שידענו למה התגרשנו, ואולי מפני שלא. עכשיו אמרתי לבעלי הראשון: "תשמע,...
"אבי היה שנים רבות מועמד למוות, הוא רצה למות שנים לפני שמת באמת", אני מקריא לנורית, "לכן המוות שלו היה מביך, אולי אפילו נחות במובן מסוים. במיוחד משום שמת בהוספיס, מוות עלוב אל מול עינינו. הוא...
לירח הדבש הם נסעו בטיסה מוזלת להודו דרך ירדן. היו שם הרבה גברים בגלביות לבנות מלווים בנשים בניקאב שחור ששמרו מרחק של צעד־שניים אחרי הבעלים. שרון לא אהבה את המראה. אדם דווקא אהב, "בקטע אנתרופולוגי", כמו שגם...
כשסבתא רוזי שמעה ששיר ואני נפרדנו היא לקחה ישיר מפתח תקווה ודפקה לי בדלת. ״חם״, היא אמרה כשפתחתי, נכנסה בלי לשאול אם אפשר, נעמדה במרכז הסלון, שהוצף ארגזי קרטון ריקים שחיכו לארוז אותי בחזרה להורים, ודרשה...
אתחיל מהעפר שנקווה בחריצים הקטנים שבין ציפורני ידיי לכריות האצבע הרכות. אחרי יומיים בחוץ, ניסיתי לחפור אותו החוצה בעדינות – ואז פחות בעדינות – ומשלא הצלחתי, עלו בראשי המילים: "ידעתי שזה רציני כשהפסקתי לנסות להוציא את...
לתמי ברגר בפינת בית הקפה, שהחליף זה לא כבר בעלים, מוצב כלוב של תוכים. כלוב ירוק בעל כיפה, שנדנדה קבועה בו, ובחזית חריץ ומגירונת. החריץ – חריץ, לא עניין גדול. לתוכו משלשלים יושבי בית הקפה...
בקיץ 1977 עברת לגור למשך חודש באחד העם 90 בתל אביב. הקיץ היה קיץ. באחד העם 90 לא היה מזגן. הכניסה לבניין הייתה נמוכה, מתקלפת, לא מזמינה. משמאל הייתה חנות סתומה, מעין מכבסה-גהצניה. ואולי הייתה זו...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך* פעם ברחתי מהגן. זה היה בגן חובה. זה כמה ימים ידעתי שהגדר בין הגן לבין הגן הציבורי שהיה לגבולו הייתה נפולה. סבך של הרדופים היה...
זה היה בקיץ האחרון לפני שהחזירו את סיני למצרים. הייתי בן שלוש עשרה, ונסעתי עם ההורים שלי והחברים שלהם לראס בורקה. נדמה לי שזאת הייתה הנסיעה המשפחתית הגדולה האחרונה. אחר כך כבר העדפתי לנסוע עם החברים...
לא היה יום מחריד יותר מאשר האחד באוגוסט. חצי חופש עבר. איך עבר? כמו שעוברים ארבעה שבועות בטרם נעורים. שיירת אופניים של ילדי השכנים, כלבים קטנים רצים אחריהם. הסלון אפל כי המרפסת סכורה וקעריות הענבים הירוקים...
אֶליק נולד מן הים. כך היה מספר אבא שעה שהיינו יושבים יחד לארוחת־ערב על מרפסת הבית הקטן, בערבי־הקיץ. מסביב היו מרובים מגרשי־החול הריקים ועל גבי הקירות והתקרה היו לטאות קטנות נמלטות מן האור; ובאבא ובי, האח...
נער דג דגים בשפך הירקון. הוא עומד לבד על פיסת חול. סביבו בקבוקי פלסטיק ריקים ושקיות ניילון שדומות מרחוק למדוזות. עורבים תקיפים עומדים על סלע לידו. זוגות עם עגלות צועדים. מצעד עגלות של שבת. שמש צהרים...
דברים רעים קורים פשוט כשהם קורים, כשאף אחד לא מסתכל עליהם, חומקים מהידיים לרצפה ומתנפצים. מישהו לקח צלחת וכיסה את השמש והעיגול הכהה של הצל מוטל על פניך כמו גל קור, צל על פני המים ועורך...
כל כך קָצרה רוחם של מעסיקיו החדשים של מ’ לראות אותו משתבץ סופסוף במשרתו ומביא להם את התועלת שרק הוא, הסתבר, יכול, עד שחטפו אותו ממש מחייו, מחיינו, מהמעבדה שלו, והטיסו אותו אליהם עשרה ימים לפני...
"אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אז כנראה שזה ברווז", אמרה חוקרת המשטרה העייפה ותקעה בו מבט חודר. (עיניים שחורות, בולטות) "כבר הסכמתְּ שזה לא באמת ברווז". הוא אמר והחזיר לה...
מאמא תמיד אמרה שעדיף בנות. בנות נשארות קרובות לאמא. ובן זה חתיכת נביילה. ימצא לו אישה וחת שתיים ישכח את אמא שלו. אבל זה היה מזמן. עוד באירופה. כשהייתי ילדה ומאמא עליה השלום עוד לא נשרפה...
מיכאל סגר אחריה את הדלת ומשב של קור חדר לדירה. "שוב יורד שלג," היא נאנחה והניחה על הרצפה מזוודה קטנה. אחר כך פשטה באטיות את הצעיף ואת הז'קט, ומיכאל מיהר לתלות אותם על אחד הווים וחייך...
האישה התקשטה לקראת התור שנקבע לה בשעה שלוש בצהריים אצל ד"ר זוסמן, כי כך לימדו אותה החיים: אישה צריכה להיות מקושטת. אישה מטופחת מקבלת יחס משופר. אישה יפה מקבלת טיפול טוב יותר מאישה שפניה אפרוריות, ששמלתה...
"המקום ינחם אתכם" נוסח ניחום אבלים כשכדור הארץ הפנה את גבו אל השמש, הרגישה השועלה שמשהו משתנה בה, וחיפשה לדבר הזה מקום. בלילות הקודמים כבר איתרה והכינה מראש כמה אפשרויות: חלל בין בולי עץ ואשפה בשולי...
מחיר הכניסה לבריכת "מרגוע לְעמֵל" סמלי לשחיינים שכבר מלאו להם חמישים, ושני מסלולים מתוך שישה סגורים לנכים שמתניידים בכיסאות גלגלים ופטורים מתשלום כניסה למקום. כיסא הגלגלים עושה את דרכו במעלה הרמפה, ושם, כמו היה זה פודיום,...
בוקר אחד אזלו המים בכל הברזים שבבית. המים אזלו בברז שבמטבח, המים אזלו בברז שמעל הכיור במקלחת ואזלו בפעמון של הדוּש. גם בברז הקטן שמתחת לדוש המים אזלו. אימי כבר קמה וגם ששת ילדיה החלו להתעורר...
רמי יושב על השולחן, רגליו על הספסל. הוא מחזיק ביד ענף קרוע של עץ אלון ומתופף על הברכיים. אנחנו מתרחקים לתוך היער. החלטנו להתחבא לרמי מאחורי מגדל השמירה. אנחנו הולכים לאט. אני מחזיקה ביד בקבוק מים ...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבה עליונה* אל: ספי.מורה מאת: מיכאל.ורשבסקי נושא: חדר הבריחה "תקלה בקצה הגלקסיה" שמעתי המלצות רבות על חדר הבריחה שלכם וברצוני לבקר בו עם אמי ביום...
02/03/2019 שעה 11:32 תוכן הפנייה: לכבוד מחלקת כח אדם, ברצוני להסב את תשומת לבכם לכך שטרם בוצעה העלאה בדרגה. אני בטוחה שטעות זו מקורה באי הבנה, שכן הדוחות והערכות הרלוונטיות, כמו גם האישורים והטפסים נשלחו למשרדכם...
אבא צעק עליי שוב הבוקר. הוא אמר לי שזה באחריותי, ואני יודעת את זה גם בלי שהוא יצעק. זו האחריות של הבכורה, ככה הוא תמיד אומר. והוא צודק. זה מרגיז אבל אין מה לעשות. הוא זרק...