ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

חוויית מפגשו עם ד"ר הנדל חרצה תלמים בשדה זכרונו. הוא ארך לא יותר משלוש דקות, במהלכן נשאל לשמו, לגילו, לכתובתו ולעיסוקו. הושטה לעברו כף יד מגויידת, עטורת פיגמנטציה. בין אגודל, אצבע ואמה נשתרבב לו פתק ריבועי...

אוברטורות

יעקב פרידלנדר

6 דק'

ישראל

הילד ושתי הילדות פילסו להם דרך בין המכוניות החונות. הם לא ידעו לאן בדיוק הם הולכים, הם לא היו כאן מעולם, הם חדשים במדינה הזאת, הם חדשים לשפה הזאת, אבל ידעו שהבוקר נוסעים ליער, וברגע שאבא...

קנדה

נוית בראל

7 דק'

ישראל

כבר תקופה שאני בדוּדה לבית משפט. להזיע ממתח תחת אור פלורסנט ולהריח את הקירות העבשים. להרגיש שיש סדר לעולם ושמלאכת הצדק נעשית בידי אדם ולא רק בידי אלוהים. ובכל זאת אותו אלוהים הרים לי לווֹלה מהשמים;...

עלילה

אריה הספרי

6 דק'

ישראל

מעשה בברוריה, שפעם אחת לגלגה על שאמרו חכמים "נשים דעתן קלות עליהן". אמר לה בעלה: חייך סופך להודות לדבריהם וציווה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה, והפציר בה ימים רבים עד שנתרצתה, וכשנודע לה חנקה עצמה וגלה...

ברוריה, אשתו של רבי מאיר בעל הנס

איה סומך

25 דק'

ישראל

היא יושבת על הספה בחדר המגורים שלה ושומעת את הציפורים. הן מצייצות ומצפצפות מנגינות מגוונות כל כך וכשהיא עוצמת את עיניה, לכמה רגעים אפשר לשכוח את העיר שמסביב לדירה. הציפורים מפיקות ציוצים גבוהים וציוצים נמוכים, קצרים...

קוֹנְצֵ׳טִינָה

יעל לאוקומוביץ

22 דק'

ישראל

יצאתי מהספרייה מאוכזבת. הילד שהזמנתי עדיין לא הגיע. הספרנית התנצלה ואמרה שנכון, זה באמת לא בסדר, אנשים לא תמיד מחזירים את הילדים בזמן אבל ברגע שהוא יגיע היא תודיע לי, אני הראשונה ברשימת ההמתנה שלו. אז...

הספרייה העירונית

ציפי בן שלום

17 דק'

ישראל

בואו נעשה אורגיה. בואו נשכור אוטובוס ענק וניסע מאילת לתל אביב הלוך ושוב שבוע רצוף נעשה קריוקי בעירום נשתה-נאכל-נקיא וחוזר חלילה, אולי יהיו סמים. בוא רק אתה ואני נלך למסעדה נאכל את כל הראמן נשתה את...

אש

יעל מור

2 דק'

ישראל

הפעם הראשונה שנולדתי הייתה בגיל שנתיים-שלוש יחד עם הזיכרון הראשון שלי; אני עומד בסלון, מביט בהורי אוכלים ארוחת ערב ואומר "אבא". הדגש היה על המילה. היא לא הייתה מכוונת לשום מקום. זה היה פשוט אימון של...

לחזור

אסף אסולין

4 דק'

ישראל

כתבו יפה כבר לפני ששנות העשרים של חייך הן המעבה, הסבך, הג׳ונגל שמעצב אותך. הן מעצבות אותך כמו שקיר מעצב אותך, כשאת מוטחת נגדו שוב ושוב: כנגד רצונך, ובאלימות. הן מותירות בך סימנים כחולים, בטח. אלה...

להתבגר

זהר אלמקייס

3 דק'

ישראל

1 המייל האוניברסיטאי הדגיש שהטיול ללפלנד אינו מתחייב על הצפייה בזוהר הצפוני. התנאים להתכנותו לא תלויים בהם ואי אפשר לדעת מה יהיה מצב השמיים בשבוע המיועד. נועם ואני חזרנו על זה בפני המשפחות והחברים, אבל התגובות...

מודרני ניינן (אישה מודרנית)

אחינעם קפון

13 דק'

ישראל

גרנו קרוב מאוד למגרשי ספורט גדולים. גם היום, כשאני מספרת לאנשים איפה גדלתי, רבים משיבים שהם זוכרים את השכונה מזמנים שבהם מערכת החינוך ניתבה אותם בטעות לאתלטיקה קלה. "לא באמת הייתי טוב בזה", הם אומרים, "אבל...

ילדים חשובים מאוד

תמר רפאל

13 דק'

ישראל

אם את מקבלת את ההודעה, הצעד הראשון הוא להתקשר לחברת הסלולר לנתק את הטלפון. המוקדנית בוודאי תתנגד. במקרה כזה, התעקשי. אמרי שאת לקוחה ותיקה ושההתנתקות היא חלק מהשירות המקצועי שאת דורשת לקבל מהחברה – גם אם...

מילואים

מיה פוגל

3 דק'

ישראל

שלום נועה'לה. אני שמחה שאת באה לבקר אותי, את סבתא זקנה שלך. לא, מיין קינד, אני לא כועסת. אני יודעת שאת ילדה טובה, ולילדה בת ארבע-עשרה יש הרבה דברים אחרים לעשות, ובעיקר לך, שאת מנגנת כל...

אלזה

רות ריכטר

23 דק'

ישראל

אבא שלי רצה שארשם לתיכון 'אליאנס' ברמת אביב כדי שאדע צרפתית ואוכל ללמוד מדיצינה, המקצוע הכי יפה בעולם, בעיר הכי יפה בעולם. שאשב לי במונמרטר בסתיו פריזאי, עם צעיף ירוק ואבסינת, ואגור בעליית גג בבית עם...

פרחים

ניצה להט

16 דק'

ישראל

עתליה ואני החלפנו מבטים בינינו ומשם אל רצפת הגוּמִידָם השקופה אליה התנקז הדם שנזל לתוך בועות ג'ל. קולו של צופר הערפל נשמע ברחבי אֶרֶץ, קורא לזקנות להתייצב במזח שבנמל לקראת יציאתן למסע הנדידה אל דילמוּן ....

מסולקת דמים

דפנה פלדמן ספירשטיין

6 דק'

ישראל

בבוקר הרופאה שלי ניסתה לרצוח אותי. הגעתי למרפאה מוקדם מאוד, ובכל זאת חיכיתי חצי שעה בחוץ עם עוד שלושה קשישים שרבו בלהט על הזכות הנובעת מתוך דחיפות להיכנס ללא תור לאחות. התלונות שלי היו רגילות למרות...

כולם רוצים לחסל אותי היום

סלעית שחף פולג

7 דק'

ישראל

אחר-כך סיפר לגיבנת את הסיפור על האישה השרופה. "זה סיפור יפה," – התרברב החלפן, "זה סיפור שלא סופר עוד," הצטחקק בקול רם. היא לא ידעה מה לומר. "אם לא תירגעי, נשכנית, תביני מאוחר מדי." אמר החלפן...

הגיבנת והחלפן

עילי ראונר

2 דק'

ישראל

"גם למתים מגיע לחיות." היה כתוב על הצמיד שקיבלנו בכניסה. הוא היה בצבע אדום וכיתוב לבן. דני, חבר ילדות שלי מהימים בירושלים, התעקש לשמור אותו בכיס ודאג להגיד בגאווה; ׳׳על גופתי המתה אלבש אדום. רק ביתר.׳׳...

מסיבה למתה

עמית אמסלם

12 דק'

ישראל

את זוכרת, בצורה מאוד חדה וברורה את זוכרת, איך כרכת את הרגליים שלך סביב הראש של הגבר הזה ואיך התיישבת עמוק בתוך הפה שלו. עוד את זוכרת איך רגע אחרי, הנשמה שלך כבר התנתקה מהגוף וריחפה...

את בסדר

חופית לוסאנה

4 דק'

ישראל

עלי חטאי אני מודיע, עלי זדוני אתוודה. אשם אנוכי, אחראי אנוכי, אנוכי אנוכי. בי הנגע, בי העוון, חרפתי לא תמחה. והכל בשל מה? בשל גרגר קטן, בוטן מצופה, שבחמדנותי התגלגל לכדי קטסטרופה שאת ממדיה אין לאמוד,...

מעשה בקבוק (או: איך פגעתי בחוסנה של החברה הישראלית)

יחיל צבן

10 דק'

ישראל

האיש מזמין את האישה לקפה. הם צריכים לדבר זה עם זה בעניין חשוב. האיש מחכה לאישה בכניסה לקפה, זו שעת צהריים או מעט אחרי הצהריים, השמים בהירים והעיר רחוצה מהגשמים האחרונים. כעבור רגע מגיעה האישה, הם...

שמים אחרים

עילי ראונר

5 דק'

ישראל

את גלינה הכרתי כשעלינו לתיכון, למבנה גדול סמוך למגרש הספורט, ולמסלול הריצה של 'האלף חמש מאות' המקולל בפי הבנות, והמורה לספורט אמרה לכולן "איך עוד פעם יש לך מחזור? רק שבוע שעבר אמרת שכואב לך!"; היא...

גלינה

אליזבט תמיר

10 דק'

ישראל

בשישה באוקטובר עברתי שוב על מערכי השיעור ליום ראשון. זה קורס מרוכז שנמשך שבועיים ודורש הכנה יתרה. הוא נועד להכשיר סטודנטיות וסטודנטים לחינוך לעסוק במתחים ובמחלוקות בחברה הישראלית בת ימינו. הנושא המרכזי משתנה משנה לשנה –...

מרחב מוגן

נמרוד טל

3 דק'

ישראל

ערב, כנף ענן מרפרפת, ואופק מנשיק שמיים וארץ כרגיל, במרחק. דימיטרי ואני יושבים על גשר קרליבך ומנדנדים רגליים מעל לנהר שזורם למטה. אבל איזה שטויות, לא נהר ולא נעליים, כולם יודעים שאין שום נהר מתחת לגשר...

אני ודימיטרי על הגשר

תמי בצלאלי

3 דק'