0 דק' 70 דק'
החל
עד החג הבא זה יעבור
ישראל
אישה זקנה מנקה לי את הבית. את הכסף שהיא מרוויחה היא שולחת לילדיה ולנכדיה − אולי כבר יש נינים – שגרים כולם בבית יפה באחד מן החלקים המוריקים של אירופה, על גדות נהר. בימים שאיננה עובדת...
עד החג הבא זה יעבור
ורד זינגר
8 דק'
תל אלהווא
פלסטין
הקרב ניטש בכל עוזו.   את התיאור הזה הוא היה קורא תמיד בספרי ההיסטוריה והיה משמיע אותו לחבריו לכיתה כשהיה קורא באוזניהם את השיעור. אבל הוא לא העלה בדעתו שיום אחד הוא עתיד להשתמש בו, כמו...
תל אלהווא
אסמאא אלע'ול
8 דק'
מאדאם בובארי מנווה צדק
ישראל
גם אז, כבתקופות אחרות של להט מטאפיסי, לא ייחסו לגוף – (ומה עוד, של אשה) – משקל רב. ייתכן שמסיבה זו גם הסוורים בנמל לא שמו לבם לכך, שבאותו היום ירדה מן הסירה בנמל יפו אשה,...
מאדאם בובארי מנווה צדק
נורית זרחי
10 דק'
המרד – פרק מתוך רומן: הגורילה
תוניס
 השעה אחת בצהריים בערך. הרוח מגלגלת פחית בירה חסרת רוח חיים ברחוב שומם. דממה גדולה מחברת את הקשת של בּאבּ אל בּחר אל מגדל השעון מגדל השעון של 7 בנובמבר הוא סמל ההפיכה שביצע הגנרל זין...
המרד – פרק מתוך רומן: הגורילה
כמאל ריאחי
5 דק'
תקאסים צבוֹע
ישראל
בסופו של היום שבו עברתי מן העיר אל הכפר, השיב כלבי את נשמתו לבורא. איני יודע האם היה זה מקרה או שמא תוצאה של הלם מעבר. אולם בשעה אחת וחצי בלילה, אחרי ייסורי גסיסה שהופיעו בחטף...
תקאסים צבוֹע
ניר סופר-דודק
4 דק'
ואז נינה סימון שרה
ישראל
העיר הזאת היא כל כך יקרה כוסאמו, שנגמר לי הכוח. אבל גם נפלאה כל כך, שלא תמיד קל למצוא בשבילה כוחות. היה עדיף שתהיה יקרה ונוראה. כדי ליהנות ממנה, צריך כסף; כדי שיהיה כסף, צריך לעבוד...
ואז נינה סימון שרה
טאשה קארלוקה
4 דק'
הנעל
ישראל
בכניסה לבניין הייתה נעל שחורה. ירדתי לקנות חפיסת סיגריות וכמה עגבניות. נעל שחורה אחת, על המרצפת השנייה שאחרי המפתן של דלת הכניסה, ליד המדרגות שרצפתן הייתה לא לבנה ולא צבעונית, אלא משהו שבין בהיר לכהה מרוב...
הנעל
השאם נפאע
5 דק'
בּגינדה – פרק מתוך רומן
תוניס
כיצד החלה הפרשה? הפרשה החלה בדרך מקרה. היה יום ראשון בערב ולא היתה עבודה קשה באותו יום. הגיליון של יום שני מוקדש ברובו לתחקירים וראיונות ולכתבות מקומיות מוכנות מראש, ולעיתים קרובות אני רק עובר באופן כללי...
בּגינדה – פרק מתוך רומן
שוכּרי אלמבְּח'ות
5 דק'
חתולים שחורים
מרוקו
באותו לילה, כאשר עמדתי בפתח המסגד, אמר לי האימאם דברים מוזרים ודרמטיים. הוא סיפר שלהקה גדולה של חתולי בר שחורים תקפה את המחוז וחיסלה כל מה שנקרה בדרכה, ולכן האנשים לא באו לתפילת הלילה, שהרי הם...
חתולים שחורים
סמיר סאלמי
2 דק'
הערבי האחרון
תוניס
הייתי על סף סיום מחקר בנושא "תהליך המעבר הדמוקרטי בתוניסיה בצל הטרור" כאשר ראיתי במסנג'ר הודעה בזו הלשון: "אני רוצה להיות איתך בקשר באופן תרבותי. כן, תרבותי, כאילו אנחנו שותים קפה ביחד. לו רק ידעת שספל...
הערבי האחרון
מהא חסן
12 דק'
התייפחות לילית
פלסטין
אני מריח ריח של מוות. מרגע שהחשיכה מתחילה לרדת אני מריח את ריח המוות. ריח מעלי וריח מתחתַי. לאן שאני פונה, אני מריח את אותו ריח. הריח מסריח. דומה יותר מכול לריח שנוצר כשחורכים בשר אדם....
התייפחות לילית
נאג'י ד'אהר
5 דק'
שני מלוכנים ב"קַטוֹרְז ז'וויה": פרק מתוך "עיראקי בפריז"
עיראק
חברי קלוד, המלצר בבית הקפה "או שֶׁה דֶה לַ'אבֵּי", ביקש ממני לסיים לשתות מהר. השעה שתיים ורבע לפנות בוקר והוא צריך לסגור את בית הקפה. הלכתי כמה צעדים והתיישבתי בכיכר פירסטֶנבֶּרג. כאן אני מנקה את הראש...
שני מלוכנים ב"קַטוֹרְז ז'וויה": פרק מתוך "עיראקי בפריז"
סמואל שמעון
19 דק'
כליון
עיראק
השנה הייתה 3000 לספירה. אחרי שנים ארוכות של מלחמות עולם, מלחמות אזרחים ומלחמות דת, ואחרי שהשמיים המטירו על המים בחמת זעם מטאורים של גיהינום נקמני מלווים בברקים ורעמים, התפרצויות געשיות, סופות וסערות, מחלות ומצוקות רעב שלא...
כליון
אדהם עאדל
3 דק'
נהר הדבש ואגם החלב
סוריה
האדיה היתה מבקרת אצלנו עם אמהּ, והיינו מכינים שיעורים ביחד, תחת הגפן בימי שמש, וליד התנור בחורף. ספריה היו קרועים תמיד – היא לא אהבה לא את הספרים ולא את בית הספר, ואני הייתי כובש את...
נהר הדבש ואגם החלב
אחמד עומר
5 דק'
מוסקבה
תוניס
נור א-דין אל-אג'נפ היה קומוניסט בשנות לימודיו באוניברסיטה. אחרי נפילת ברית המועצות, הוא נטש את הקומוניזם לחלוטין, ואולי הייתה זו שמועה שהפיצו מקורביו. לאחר מכן עסק נוּרוֹ בהוראת פיזיקה ודאג למשפחתו. אבל איש אינו יכול להטיל...
מוסקבה
כמאל ריאחי
5 דק'
החיפושית
מרוקו
החזקתי בידי קנה-סוף ארוך וטבלתי אותו עמוק בנהר. הוא נפל ונעלם מעיני. אספתי את רגלַי ונסוגותי מעט לאחור. חשתי פחד גדול, הוא ניכר בידי הרועדות. הפחד שהנהר יבלע אותי לא הניח לי מיום ששמעתי את הסיפור...
החיפושית
לטיפה לבסיר
7 דק'
כרים הרומנטי, רוחץ המתים
פלסטין
"אני איש רומנטי, פראי אדם שכמוכם, ואני מעריץ את ניזאר קבאני." – במשפט האחד הזה היה כרים עונה ללעגם של האנשים ולהאשמות שטפלו עליו. מכאן שם התואר "הרומנטי" שאנשי המחנה הדביקו לשמו. בכל פעם שהייתי רואה...
כרים הרומנטי, רוחץ המתים
זיאד ח'דאש
4 דק'
ג'אבּר סבּיל
סודן
1 האזרח ג'אבּר סבּיל התעורר לקול צלצול השעון המעורר בטלפון הנוקיה שלו, שהיה מכוון לשעה שש וחמש דקות בדיוק. כמו בכל בוקר, הוא ניסה לכסות את פניו בכרית, אבל חש חוסר אונים נורא. הוא קפא במקומו...
ג'אבּר סבּיל
מנסור אלסווים
2 דק'
הביקור
תוניס
1. "הערים בלעו אותך," הוא אמר. וגרר כיסא והתיישב עליו באמצע החדר הצר. ובזמן שהדליק את המקטרת שלו במצית בצורת עיפרון, הוסיף: "רזית מאוד. פניך כחשו והתארכו, והברק בעיניך כבה. אבל נהיית יפה יותר." הסתכלתי במצית...
הביקור
חביב אלסאלמי
6 דק'
אישה בחלל עבודה
ישראל
אישה בחלל עבודה, מתי יאהבו אותך? קרה שלא קמת מהכיסא עד לארוחת הצהריים. את שותה הרבה מים – אבל הגוף קיבל צורה של כיסא. אישה בחלל עבודה, החלל משתנה, העבודה משתנה, חברות קמות ונופלות. את יכולה...
אישה בחלל עבודה
תהילה חכימי
3 דק'
קצף שחור
אריתריאה
פרק מתוך הרומן "קצף שחור" (7) הוא הניח בזריזות את המזוודה במכונת הבידוק ומיהר הלאה לקחת אותה בצד האחר, ואולם החייל שמולו סימן לו לחזור ובחן את המסך שלפניו. המסילה נעה בכיוון ההפוך והמזוודה יצאה מהמכשיר,...
קצף שחור
חג'י ג'אבר
6 דק'
והים איננו מלא
ישראל
“I have not yet begun to fight!” John Paul Jones כל  הדרך אל הים היא ירידה אחת גדולה, כאילו כל העולם אינו אלא גיגית ענקית שהכול נוסעים, שטים, גולשים ונסחפים אל תחתיתה. אני נוסעת לבקר את...
והים איננו מלא
עדנה שמש
11 דק'
לידיה
גרמניה
בזמנו קפצנו, לידיה ואני, הכי גבוה שיכולנו ובכל הזדמנות שהייתה לנו, ידיים מעל הראש, לבושות בבגדים צבעוניים, רגליים מורמות, נעולות נעליים כבדות שהורשינו לא לחלוץ, שלפעמים השתחררו בזמן הקפיצה ונפלו ארצה. זה היה שם למטה בנמל,...
לידיה
ז'וּזָ'ה באנק
10 דק'
תסריט (פרק מתוך רומן)
פלסטין
לא נשארנו זמן רב בבר. אחרי שקיבלנו את הודעת הטקסט של מלאני, הרגשתי שכל אחד מאיתנו רוצה שהאחר יסיים לשתות את המשקה שלו, ונצא מהר אל ביתו של אחד משנינו. זה ניכר מהדילוג המהיר מנושא לנושא,...
תסריט (פרק מתוך רומן)
סלים אל-ביכ
7 דק'
שערורייה
פלסטין
הייתי רק בן עשר, אך יכולתי להבין כי משהו חמוּר קרה. אמי דאגה לסגור את דלת חדרנו בכל פעם שנפתחה לבל נשמע את ההתלחשויות הנרגשות בסלון. "ישיבות סודיות" מעין אלה התקיימו בביתנו אך ורק לצורך דיון...
שערורייה
עלא חליחל
4 דק'
מנהרת לוצרן
פלסטין
כשחזרה סוזן משוויצריה היא השאירה שם שלושה רבעים מגופה, אבל זו לא הייתה אבדתה היחידה וגם לא החשובה ביותר, ואני סבור שהיא לא תתנגד אם אומר לכם שגם אובדן בעלה מיד אחרי שובה לא היה האבדה...
מנהרת לוצרן
ח'ליל נאציף
3 דק'
גלורי
בריטניה
כשהוריה של גלורי הטבילו אותה בשם גלוֹריבּיטוּגוֹד נְגוֹזי אָקוּנְיִילִי1,  הם לא חזו את מדיניות "השם האמיתי" של פייסבוק, גם לא את השבועות שהיא תיאלץ להקדיש למילוי טפסים ולהגשת עותקים של חשבונות ורישיון נהיגה ותעודה המעידה על...
גלורי
לזלי נְנֶקה ארימה
20 דק'
גם הוא ראה
עיראק
יום שישי היום.  ואולי אני טועה ויום שבת היום. איזו איוולות!  למה שלא יהיה היום יום ראשון או שני?! אין זה משהו שראוי לחשוב עליו ואפילו לא להסתכל ולבדוק אותו בלוח השנה, שאינני זוכרת עוד מאיזו...
גם הוא ראה
איראדה אל-ג'בורי
5 דק'
גלובליזציה
פלסטין
לא חלפו שש שנים מיום נישואיי, וכבר התחלתי להתעייף ולהתנשם, במיוחד כשעליתי במדרגות. חשבתי שזאת עייפות חולפת אבל לא, היא אף החריפה. אחרי בדיקות רבות אמרו לי ששריר הלב שלי חלש. "אין ברירה: נחוץ לך לב...
גלובליזציה
סוהיל כִּיוָאן
6 דק'
לידה
סודן
הגניחה שלה משכה אותי אל המקום. הייתי מותש, המשטר בעבודה החדשה סחט אותנו עד טיפת החיים האחרונה שבעורקינו. אבל החשד שלי שהצרחות והגניחה ועינויי הכאבים המושתקים נבעו מסיטואציה אחרת, הוא שהשיב לי קצת חיים וגרם לי...
חופן עפר
סוריה
ברגע שראה באולם קבלת-הפנים של שדה התעופה את חברו שבא מהמולדת, מיד שאל אותו: "הבאת, הבאת לי את זה?" חברו הושיט את ידו אל התיק התלוי על כתפו ואמר, כאילו חיכה לשאלה הזאת: "שיגעת אותי בשיחות...
חופן עפר
ז'אן דוסת
6 דק'
הצלם
פלסטין
מות סבי אבּו כּאמל, ירחם עליו האל, מסמל עבורי סיום תקופה. מאז ומתמיד האמנתי שדמותו קושרת אותי אל העבר הקדום שממנו שאבתי השראה לתמונות החיים האהובות עליי, תמונות חדות, רוויות ניחוח נבואי ומאירות ניצן ששגשג לאחר...
הצלם
מוחמד חמד
1 דק'
אברקדברה
ארה"ב
המסעדה עמוסה בטירוף והראש שלי אפוף חום ואדים וריח של מנות מתבשלות וכאלה שמונחות על דלפק החלוקה. אני עייפה. אני תמיד עייפה אבל כאן אני אוהבת להיות. אני שייכת לכאן. הכול נראה כמו תמיד אבל כשאני...
אברקדברה
דיאן גודמן
14 דק'
מגני שמש
ישראל
כולם מקשיבים בדריכות לקול הצעדים הלא מוכרים במסדרון, מנסים לנחש מי תורן הערב. מיהו האבא המסכן שאמור לאכוף את כיבוי האורות לאחר שכל ההורים השכיבו אותנו לישון ועזבו."אבא חדש," לוחש יודה וכולם תוהים בוודאי איזה אויב...
מגני שמש
יריב ספיר
2 דק'
יומיים
ארה"ב
פגשתי את אדם בחנות ספרים. הוא עמד במדור ביוגרפיה/היסטוריה ועלעל באריכות בספר על אירוע היסטורי שאיש לא שמע עליו. ידעתי שזה אירוע היסטורי רק בגלל העטיפה, שהופיעה עליה תמונה של טנק בשחור-לבן. אבל זה לא היה...
יומיים
איימי בנדר
8 דק'
עוף לארוחת בוקר, עוף לארוחת ערב, עוף לארוחת צהריים
ישראל
"סוניה, כמה אפשר? כמה שמלות קצרות בדוגמת אפונים את צריכה?" "סוניה, התפללת כבר?" "סוניה, איך אפשר לשמוע את הפאשיסטים האלה?" "סוניה, כבר קראת את שלום עליכם?" "סוניה, מה את אוכלת? זה לא כשר!" "סבתא, אני אוהבת...
עוף לארוחת בוקר, עוף לארוחת ערב, עוף לארוחת צהריים
טאשה קארלוקה
8 דק'
מסגד דיי־ביי־דיי
עיראק
החומץ הזה הוא בן 99 בדיוק. ואם נכונים החישובים שעשיתי בעזרת לוח השנה היומי, שמופיעים בו פתגמים לצד התאריכים, הבושם הזה נוצר שבוע ימים לפני שראש הבטון של סדאם חוסיין נפל אל האספלט. הפתגם היומי בלוח...
מסגד דיי־ביי־דיי
מורתדא גזאר
6 דק'
הפרס הגדול
טרינידד וטובגו
מיטב התחבולות של עכברים ואנשים כושלות מפח אל פחת, רק משאירות כאב ורגשות קשים, במקום שמחה מובטחת. רוברט ברנס, "לעכברה, שאת מאורתה הפכתי במחרשה"   "קא פּאו" המה מהמרים. ברחבי הקזינו הדהד שקשוק המטבעות שהוכנסו למכונות...
הפרס הגדול
דארבי מלוני
17 דק'
בנים
מקסיקו
את אוֹלֵגָרְיוֹ ואת בנו ויליאם היכרתי בקנטינה של העיירה. במשך שבועות הייתי במנוסה. נסעתי ממקום למקום, שתוי. ישנתי במכונית, אכלתי כשהייתי רעב. לא היה אכפת לי לאיזו עיירה הגעתי; בעצם כולן נראו לי אותו דבר: כיכר...
בנים
חוסה מיגל טומסנה
9 דק'
המתנה
ישראל
יש מי שממציאים את השקרים ויש מי שמאמינים להם בעולם אידיאלי היה ג'רי פורש את הכנפיים שלו ועף משם. מאז שהוא זוכר את עצמו הוא הרגיש אותן והרגיש שהן תפורות לעמוד השדרה מתחת לעור, ושיום אחד...
המתנה
יפתח אלוני
6 דק'
שלושה גברים באמריקה
ישראל
1.עזיז החדר הקטן שלנו במוטל 6 מריח כמו סקס מדכא שמישהו ניסה לקרצף בהרבה אקונומיקה. גרשון ואני מתיישבים על המיטה ומתחילים לחשב חישובים על מפית. רושמים את כל סכומי הכסף שיש ברשותנו, כולל כספים שאנו אמורים...
שלושה גברים באמריקה
ג׳וליה פרמנטו
30 דק'
ג'ון-פול פיניגן, ריאליסט בזוי
אירלנד
כשאני חושב על אירלנד, אמר ג'ון פול פיניגן בשעה שעמדנו על סיפון המעבורת שיוצאת מהוליהד, אני חושב על בורות ללא גבול. ולא רק על בורות, אלא על התבוססות בבורות, כמו התבוססות של חזיר בזוהמה, או של...
ג'ון-פול פיניגן, ריאליסט בזוי
רוב דויל
15 דק'
פעמון
ספרד
כשהגעתי לבריסל התחילו לכתוב בעיתונים שהסוף של החלום האירופי מתקרב. החשדנות גברה וכך גם האלימות בתחבורה הציבורית, שתמיד התחילה כשאחד הנוסעים ביקש מנוסע אחר שינמיך את המוזיקה ב-mp3 או בנייד שלו. יום אחד, הלכתי לראות דירת...
פעמון
כריסטיאן קרוסאט
11 דק'
ערב ארוך מדי. על אמנות המשורר היפני יאסושי אינוּאה
גרמניה
את היכרותי עם יצירותיו של המשורר היפני יאסושי אינואה אני חב לעמיתה צעירה שביליתי איתה בחורף שעבר ערב ארוך ומייגע. באותה עת כבר חייתי בנפרד מאשתי ומבני כמה חודשים, שכרתי חדר בבית מלון על רכס טאונוס....
ערב ארוך מדי. על אמנות המשורר היפני יאסושי אינוּאה
פוֹלקֶר צסטְרוֹפ
11 דק'
למה אנחנו שוב הולכים לוואטאן?
גרמניה
למה אנחנו לא הולכים למיקֶה, לרוברט או לקְנוֹזִי? כי החבר׳ה אומרים שלמיקה, לרוברט ולקנוזי אין זמן היום, ואין ברירה, אנחנו מוכרחים שוב לעלות אליו, מוכרחים שוב להיכנס למאורה המעופשת של ואטאן בקומה העשירית, שיש בה ריח...
למה אנחנו שוב הולכים לוואטאן?
אנדריאס שטיכמן
7 דק'
האדריכל
גרמניה
בבוקר, כשהתעוררו, כבר ישב האדריכל מול המחשב. המשרד שלו היה באגף הימני של הבית, הם גרו באגף השמאלי. בחצר הפנימית דלק האור כל הלילה כולו. בקרוב הוא ייכבה, ומתישהו גם הוא יכבה את האור במשרד. עכשיו...
האדריכל
מקס בילר
10 דק'
זה אני
גרמניה
המרפאה הפסיכיאטרית לאשפוז יום על שם יוחנן הקדוש משתרעת על שטח נרחב. המטופלים מגיעים חמישה ימים בשבוע, משבע בבוקר ועד שש בערב, אל המוסד הזה בבוואריה תחתית, היהלום שבכתר בתחום מרפאות בריאות הנפש. כבר שלושה שבועות...
זה אני
קריסטינה שילקה
9 דק'
עצלות
גרמניה
פריץ הכיר את "הִילדה הזאת" במסעדה בשם "גן עדן עכשיו", צירוף מקרים מוחלט. הוא מעולם לא הלך למסעדות כאלה. הוא הסתובב כבר הרבה שנים בין שלושה־ארבעה פאבים ובתי קפה, כמה מסעדות גרמניות שמרניות, הקנטינה בעבודה והאספרסו...
עצלות
אווה מֶנָסֶה
13 דק'
האשליה הגדולה באולם הקהילתי הסמוך לנגריית ״קְלינגֶנרַייטֶר עבודות עץ, יבוא-יצוא״
גרמניה
כשביקש פרדיננד קלינגנרייטר מהקהל – חברים יקרים, משפחה, ילדים חביבים – שיהיו בשקט כדי שיוכל לבצע את האשליה הגדולה שלו, היו אחדים שצחקו, הרוב פשוט המשיכו לשוחח ביניהם. הבנות של שְטָדֶלמַן חדלו לשחק תופסת בצהלות ונפנו...
האשליה הגדולה באולם הקהילתי הסמוך לנגריית ״קְלינגֶנרַייטֶר עבודות עץ, יבוא-יצוא״
סשה סטנישיץ'
16 דק'
קוֹפִּי ופֵּייסְט
ישראל
באותם ימים דיברתי על נשק. היה אלכס, החייל הבודד שחי עם איזה זקנה, שלא ברור מה הקשר ביניהם, תמיד במרפסת בימי שישי אחר הצהריים, מנקה את ה-16-M המקוצר שלו, לבוש בבוקסרים ובגופייה, יושב שם בשמש, מעשן...
קוֹפִּי ופֵּייסְט
יואב רוזן
11 דק'
עוד סיפור אהבה
ישראל
1. חודש לפני יום העצמאות, 2048 המדען הראשי של מכון וייצמן נשם עמוק, והפעיל את המתג הסודי בגב של ההיטלר. ההיטלר מיצמץ. ושוב מיצמץ. ואז פקח את עיניו והביט בסובבים. אחרי שניה של שקט הוא אמר,...
עוד סיפור אהבה
עוזי וייל
11 דק'
קוויאר
רומניה
מצאתי כבר כל כך הרבה דברים בכובע שלי, שכבר הפסקתי לספור. סנדוויצ׳ים, אוכל מקולקל, אבנים, אשפה, פעם אחת אפילו צואת כלבים. יותר זבל מאשר שטרות. אם כי מטבעות מצאתי הכי הרבה, אבל בשווי כל כך נמוך,...
קוויאר
אילקה פָפ-זקור
6 דק'
הגן היפני
ספרד
כשהייתי בן תשע, אבא שלי שכר לי זונה. זונה בת תשע, כמובן. את הבגדים, הצעצועים, האוכל – כל מה שהחיים שלי היו עשויים ממנו בגיל תשע – שכחתי, אבל לא את הזונה. פביאנה לא שכבה איתי....
הגן היפני
אנטוניו אורטוניו
6 דק'
עשרה קילומטר דרומה
ארה"ב
הבוקר הוריד התותח שלנו 120 קילו של פגזי מצרר על מוצב של מבריחים עשרה קילומטר דרומית מאיתנו. הורדנו חוליית חמושים ואז הלכנו לאכול צהריים בחדר אוכל בפאלוג'ה. לקחתי דג ושעועית לימה. אני משתדל להקפיד על אוכל...
עשרה קילומטר דרומה
פיל קליי
15 דק'
דילוג לתוכן