ספרייה – עמוד 4 – פרויקט הסיפור הקצר

ערב ארוך מדי. על אמנות המשורר היפני יאסושי אינוּאה

גרמניה

את היכרותי עם יצירותיו של המשורר היפני יאסושי אינואה אני חב לעמיתה צעירה שביליתי איתה בחורף שעבר ערב ארוך ומייגע. באותה עת כבר חייתי בנפרד מאשתי ומבני כמה חודשים, שכרתי חדר בבית מלון על רכס טאונוס....

ערב ארוך מדי. על אמנות המשורר היפני יאסושי אינוּאה

פוֹלקֶר צסטְרוֹפ

11 דק'

גרמניה

למה אנחנו לא הולכים למיקֶה, לרוברט או לקְנוֹזִי? כי החבר׳ה אומרים שלמיקה, לרוברט ולקנוזי אין זמן היום, ואין ברירה, אנחנו מוכרחים שוב לעלות אליו, מוכרחים שוב להיכנס למאורה המעופשת של ואטאן בקומה העשירית, שיש בה ריח...

למה אנחנו שוב הולכים לוואטאן?

אנדריאס שטיכמן

7 דק'

גרמניה

פריץ הכיר את "הִילדה הזאת" במסעדה בשם "גן עדן עכשיו", צירוף מקרים מוחלט. הוא מעולם לא הלך למסעדות כאלה. הוא הסתובב כבר הרבה שנים בין שלושה־ארבעה פאבים ובתי קפה, כמה מסעדות גרמניות שמרניות, הקנטינה בעבודה והאספרסו...

עצלות

אווה מֶנָסֶה

13 דק'

האשליה הגדולה באולם הקהילתי הסמוך לנגריית ״קְלינגֶנרַייטֶר עבודות עץ, יבוא-יצוא״

גרמניה

כשביקש פרדיננד קלינגנרייטר מהקהל – חברים יקרים, משפחה, ילדים חביבים – שיהיו בשקט כדי שיוכל לבצע את האשליה הגדולה שלו, היו אחדים שצחקו, הרוב פשוט המשיכו לשוחח ביניהם. הבנות של שְטָדֶלמַן חדלו לשחק תופסת בצהלות ונפנו...

האשליה הגדולה באולם הקהילתי הסמוך לנגריית ״קְלינגֶנרַייטֶר עבודות עץ, יבוא-יצוא״

סשה סטנישיץ'

16 דק'

גרמניה

בבוקר, כשהתעוררו, כבר ישב האדריכל מול המחשב. המשרד שלו היה באגף הימני של הבית, הם גרו באגף השמאלי. בחצר הפנימית דלק האור כל הלילה כולו. בקרוב הוא ייכבה, ומתישהו גם הוא יכבה את האור במשרד. עכשיו...

האדריכל

מקס בילר

10 דק'

גרמניה

המרפאה הפסיכיאטרית לאשפוז יום על שם יוחנן הקדוש משתרעת על שטח נרחב. המטופלים מגיעים חמישה ימים בשבוע, משבע בבוקר ועד שש בערב, אל המוסד הזה בבוואריה תחתית, היהלום שבכתר בתחום מרפאות בריאות הנפש. כבר שלושה שבועות...

זה אני

קריסטינה שילקה

9 דק'

ישראל

באותם ימים דיברתי על נשק. היה אלכס, החייל הבודד שחי עם איזה זקנה, שלא ברור מה הקשר ביניהם, תמיד במרפסת בימי שישי אחר הצהריים, מנקה את ה-16-M המקוצר שלו, לבוש בבוקסרים ובגופייה, יושב שם בשמש, מעשן...

קוֹפִּי ופֵּייסְט

יואב רוזן

11 דק'

ישראל

1. חודש לפני יום העצמאות, 2048 המדען הראשי של מכון וייצמן נשם עמוק, והפעיל את המתג הסודי בגב של ההיטלר. ההיטלר מיצמץ. ושוב מיצמץ. ואז פקח את עיניו והביט בסובבים. אחרי שניה של שקט הוא אמר,...

עוד סיפור אהבה

עוזי וייל

11 דק'

רומניה

מצאתי כבר כל כך הרבה דברים בכובע שלי, שכבר הפסקתי לספור. סנדוויצ׳ים, אוכל מקולקל, אבנים, אשפה, פעם אחת אפילו צואת כלבים. יותר זבל מאשר שטרות. אם כי מטבעות מצאתי הכי הרבה, אבל בשווי כל כך נמוך,...

קוויאר

אילקה פָפ-זקור

6 דק'

ספרד

כשהייתי בן תשע, אבא שלי שכר לי זונה. זונה בת תשע, כמובן. את הבגדים, הצעצועים, האוכל – כל מה שהחיים שלי היו עשויים ממנו בגיל תשע – שכחתי, אבל לא את הזונה. פביאנה לא שכבה איתי....

הגן היפני

אנטוניו אורטוניו

6 דק'

ארה"ב

הבוקר הוריד התותח שלנו 120 קילו של פגזי מצרר על מוצב של מבריחים עשרה קילומטר דרומית מאיתנו. הורדנו חוליית חמושים ואז הלכנו לאכול צהריים בחדר אוכל בפאלוג'ה. לקחתי דג ושעועית לימה. אני משתדל להקפיד על אוכל...

עשרה קילומטר דרומה

פיל קליי

15 דק'

ישראל|ראה"ב

מוקדם יותר התפוצץ צינור של מכל מים על הגג ומים התחילו לזרום. עכשיו אנחנו יושבים סביב שולחן האוכל בסלון שלי, שותים שַמפּאל ואוכלים טוסט מֶלבָּה עם חומוס. שתי מאפרות גדולות, אחת מזכוכית, השנייה מקרמיקה שחורה, מלאות...

דירות א'

מרים סיון

17 דק'

מקסיקו

השועל נשך את אמא שלושה חודשים אחרי שהיא מכרה את הדירה, קנתה את האדמה הזאת והעבירה את שתינו לכאן בלי להתייעץ איתי. שטח האדמה כלל בית בסיסי, בית שימוש מאחורה, ובאר בקצה הצפוני. גדר תיל סימנה...

אמא נגד האדמה

לאיה חופרסה

7 דק'

ישראל

התקופה המעצבת של חיי נמתחה לאמצע שנות העשרים, ויותר מכל צרה אפיין אותה אי נחת. משברי זהות ומרידות היו אצלי מינוריים, לצאת ידי חובה כמעט, עד מהרה הכרתי בסדר הקיים. אבל אי נחת היה גם היה;...

שפת תהום

יונתן פיין

29 דק'

ישראל

שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. השלג חבט בלי קול ביריעות הטיטניום והיה נדמה...

טיטניום

דרור בורשטיין

8 דק'

ארה"ב

תמיד האמין שחיי הנצח שלו יתקיימו בדמותו של טיל אירוג'ט. הטיל, שהתפרק מן המשגר בשני שלבים ופעל על דלק מוצק, ניצב בזמנו בראש רשימת ההישגים של הטכנולוגיה האנושית – המנגנון הראשון שאפשר איסוף מידע בשכבות העליונות...

ממלכת צפון מזרח

נתניאל ריץ'

41 דק'

ישראל

אני חי באימת הדממה. אבל האם אני לא הדומם מכולם? מפלצות אפורות גבנוניות, עכברושיות עם עינֵי אודם מלוות את חיי. אני מאתר אותן. מזהה אותן. מריח כשהן מתקרבות. הסימנים בלתי נראים – הגעה חשאית, מבט צף,...

סיפור ישן

יפתח אלוני

1 דק'

ישראל

היא כל-כך שמחה שהחתונה הסתיימה. המכונית הלא-מקושטת עצרה מול המלון בקצה הטיילת. הם יצאו והוא התחבק לשלום עם החבר הכי טוב שלו, שנָהג. היא שקלה אם לירוק על החבר שלו, שהציק לה כל החתונה, והחליטה שזה...

דבש

ליאת אלקיים

12 דק'

ישראל

יותר לא היה אפשר להרשות לכתם להמשיך להתפשט על הקיר. שולחן־הכתיבה שלי צמוד לקיר הזה, ועיני שהביטו בו היו קרובות מדי אל הכתם. לא הצלחתי להבחין אם הלך והתרחב ממש בכל יום, אבל בסופי־שבוע, בסיכום של...

קְסַנְטִינִי, הילד האחרון של המאה

סמי ברדוגו

20 דק'

ישראל

הארכיטקט הגיע באחד הימים לשוטט בגן שיצר בסמוך לכיכר הסמוכה לתאטרון. הוא חבש מגבעת צהובה ולבש מקטורן צהוב מאריג פשתן, שזרוּעוֹת בו משבצות בצהוב עמוק יותר, ולצווארו קשר צעיף כותנה בצהוב-חמנית ומכנסי הקורדרוי שלו היו צהובים...

ארכיטקט בכיכר

עדי שורק

5 דק'

ישראל

בועז קרא לעבר צ'יקו: "ראיתי כאלה בגולן, מחכים שיבוא אוויר חם כדי שיוכלו לעוף, להיות ציפורים". הוא היה שרוע על הספה, צופה בתכנית טלוויזיה על נדידת חיות. נשרים חגו והתרוממו מעל קניון שערפל סגלגל אטם אותו....

סרגוסה בברלין

יפתח אלוני

8 דק'

ארה"ב

רוֹרִי ידע עוד בטרם הגיע לניו יורק איזה מין חיים יהיו לו. הוא קרא על כך ברומנים שכתבו סופרים צעירים ומגניבים שגרו שם. הוא ראה את הדירה, קטנה, אבל גבוהת תקרה, חלון מאורך ומפויח ומדרגות חירום...

עיר הברקת

ג'ניפר איגן

14 דק'

ישראל

הַלֵּב, אִלּוּ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב הָיָה פּוֹסֵק מִלֶּכֶת, חָשַׁבְתִּי כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמּוֹעֲדוֹן הַשָּׁחוֹר הַזֶּה. אֲנָשִׁים צְמוּדִים לַקִּירוֹת, נִגְרָרִים לְמַטָּה בָּאוֹרוֹת וְחוֹזְרִים לְעֶמְדָּתָם הַקְּבוּעָה, מוּזִיקָה עֲנָקִית מַבְקִיעָה בּוּם-בּוּם-בּוּם וּמַבְרִיגָה אוֹתִי מַטָּה, מַעְלָה, אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבָּר אָרֹךְ. אֵיפֹה אָחִי לַעֲזָאזֵל?...

ריצ'רד ניקסון, אמא שלי

תהל פרוש

4 דק'

גרמניה

בואו נראה אם היערות שוב בוערים, בואו נראה אם חום גדול מכה בנו. בואו נראה אם העשן מניס מהשיחים את החיות, שאיננו יודעים את שמן, בואו נראה אם דממה משתררת אחר כך. בואו נראה אם מתחיל...

הצופים

קתרין רֶגלָה

19 דק'

גרמניה

הלילה, קצת אחרי אחת, שוב פגשתי בקצה הרחוב שלי את השועל. וכמו בפעם הקודמת, גם הפעם הוא נעצר, הפנה אלי את פניו, ורגע קט הצטלבו מבטינו. שני בעלי החיים האחרונים בעיר הזאת. אפילו מרחוב גְרַייפְסוַלְד הסמוך...

פרנצלאואר ברג, לילה

אנט גרשנר

17 דק'

ארה"ב

בסוף השבוע השלישי של אפריל הביטה אנה אל לוח השנה ולא הרגישה כלום כלפי כלב הרטריבר שפתח את החודש בלהט כזה. היה לו, כרגיל, גודש מיותר של שיער שהתנופף ברוח, והחיוך שלו נראה מאולץ. אנה הפכה...

ה-JPEG

רייצ'ל ב. גלזר

12 דק'

עזה

יום חמישי, 17 ביולי הפסקת האש הראשונה אני מתעורר לחדשות שישראל הכריזה על הפסקת אש של חמש שעות, שתתחיל בעשר בבוקר. גם רשות המטבע הפלסטינית הודיעה שבשעות האלה יהיו הבנקים פתוחים כדי שאנשים יוכלו לקבל משכורות...

ארוחה עם מל"ט – רשמים מעיר תחת אש

עאטף אבו סיף

17 דק'

ישראל

הוא הניח את הפנקס על ברכו וכתב: "מעונן. ריח של בנזין ומכלי אשפה," והציץ שוב החוצה מהחלון כדי לוודא שלא שכח לציין דבר מה. האוטובוס נסוג בנשיפה מהבילה מהתחנה ופנה אל הכביש המהיר לכיוון ירושלים, והוא...

אל יפו

איימן סיכסק

7 דק'

צרפת

אחרי כמה פרקים הבחנתי בו. הוא ניסה לפרוץ דלת של בית ישן, שעמד בפינת רחוב שומם והרוס. הוא היה רחוק מכדי שאזהה את פניו, אבל מעיל הרוח הצהוב שלו היה כתם ברקע. בקדמת התמונה שוחחו מריון...

האיש במעיל הרוח הצהוב

תיירי הורגלן

16 דק'

מקסיקו

"למה לי חיים בלי כבוד אם כל עוד היה לי הימרתי" א' אֵספָּרסָה אוֹטֵאוֹ כביש מהיר יכול להיות כמו הים. השמש צורבת בפנים, הרוח מנקה את דרכי הנשימה, הידיים לופתות את מעקה סיפון הפלדה, ריח...

חרפה

אלוורו אנריגה

16 דק'

קרואטיה

כשצמאים העולם מאבד צורה. הקרקע הופכת למרחב קמור וכל צעד שלך הוא כמו טיפוס במעלה הדרך. העצים רוכנים מעליך וענפיהם דוקרים לך את העיניים. העיניים צורבות, השפתיים מדממות, אתה מרגיש שכולך שק של דם שזלג אי...

דרישת שלום מדלמטיה

זֶ'לימיר פֶּרישׁ

6 דק'

קנדה

כשהאחים סיימו לאסוף את בקבוקי הבירה ממגורי העובדים שליד המנסרה, הם פנו אל היער שמאחורי ביתם ואכלו אוכמניות-בר עד שבטניהם התפקעו וקצות אצבעותיהם הוכתמו בסגול. "סְתכל." בן כרע על ברך אחת, החווה אקדח בידו וכיוון אל...

עכביש בצנצנת

תיאודורה ארמסטרונג

5 דק'

צ'ילה

אל תפחדי לבכות מאחורי המצלמה, אבל תקפידי שהדמעות לא ירטיבו את ההקשר, אמרה לה הצלמת נאן בולדווין ב-1979, בחדר כלשהו בשכונה אומללה במנהטן. ב-1965, ביום ככל הימים, אמא שלה החלה לקרוא לה דודה. המצב הזה נמשך...

דעיכה

קאטו רמון

7 דק'

הודו

טארָה היתה שמנה. בעלה הבהיר חד-משמעית שזו פגיעה קשה בתדמיתו ושהוא מתבייש להסתובב כך עם אישה שמתנודדת כמו ברווז בגושים רוטטים של שומן. "אני לא מתנודדת כמו ברווז," היא אמרה, בעלבון. "את כן," אמר אבְּהַאי, ובזה...

שוקולד

מנג'ו קפור

9 דק'

ארה"ב

היא ישבה על כיסא בתספורת קצרה שחשפה את צווארה הדק. רציתי לבכות ולא ידעתי בדיוק למה. לא נכון, בעצם ידעתי למה. היא גרמה לי למחשבות המטרידות שיש לי תמיד כשאני מסתכלת על מישהי שאני רוצה לזיין...

מאיפה יוצא הפיפי שלך

מחבר לא ידוע

6 דק'

ארה"ב

לטוס עם כוכב קולנוע פעמיים ישבתי במטוס ליד אדם מפורסם. הראשון היה ג'ייסון קיד מהניו-ג'רזי נטס. שאלתי אותו למה הוא לא טס במחלקה הראשונה והוא אמר שזה כי הבן דוד שלו עובד ביונייטד. "אז אפילו...

רוי ספייבי

מירנדה ג׳ולי

11 דק'

רוסיה

כאשר נטרק מכסה הצוהר מעל לראשו והתעמעמו קולות האנשים שנשארו למעלה, ירד צ'ארלס דרווין בזהירות במדרגות, ביד אחת אחז במעקה שמירקו ידיים רבות, וביד השנייה לפת פמוט של נר שעווה עבה. כשירד במדרגה החורקת האחרונה, שיחרר...

מוצא המינים

ויקטור פלווין

18 דק'

ישראל

האור הירוק כבר נדלק ובני אינו מראה שום סימן שבכוונתו לחצות את הכביש. הוא מוסיף לעמוד על אי התנועה, עיניו מצטמצמות כנגד קרני השמש הניטחות בנו, ידיו מונחות על מותניו כאומר, מי יזיז אותי מפה. אני...

מה אתה מסתכל על?

תמר מרין

8 דק'

עזה

הוא שולח את ידו לאחור כדי להגיע אל הכסף שמושיטים לו הנוסעים. מבלי משים הוא מניח את הכסף בקופסה שלצדו, ותנועת התיעוב שלו מעוררת בי כעס. "המצב קשה, אבל זה זמני," אני ממלמל בניסיון לעודד אותו...

אורות אדומים

טלאל אבו שוויש

3 דק'

ארה"ב

התוכניות האהובות עלינו משודרות בכל ערב. הם אומרים שיהיה מרגש, וזה תמיד מרגש. הם נותנים לנו רמזים למה שהולך לקרות, ואז זה קורה, וזה מרגש. אם אנשים מתים היו מסתובבים לנו מתחת לחלון, לא היינו מתרגשים...

טלוויזיה

לידיה דיוויס

4 דק'

צרפת

בשיממון, הזמן נתלש מהקיום ונעשה חיצוני לנו. (אמיל צ'וראן) זו היתה התפרצות של אור. זרמים של שמש חורפית, תוקפנית, ניתכו על רצפת הלינוליאום. וחוסר התכלית של הבוהק פצע את עיני הנערות. השמים, כחולים להפליא, הזמינו...

שיממון

סילבן טסון

13 דק'

ישראל

רכבתי באדמות השפלה, פרסות סוסי שילחו אבק יבש אל האוויר. שמש אדומה מודלקת גחנה על קו האופק כמו עין חבולה, דולפת דמעות צהובות ואדומות ומחושים דמויי מוגלה של עננות לבנה. במרחק קבוצת גברים תלתה אוסמה. עצרתי...

האוסמה האחרון

לביא תדהר

27 דק'

איטליה

בזמן שהמתין שימלאו לו את המכל באחת מאינספור תחנות הדלק בתחילת כביש קאסיה, ביציאה מפירנצה, לא הפסיק עורך-דין אָדַמי להסתכל על הנערה בחולצה ובג'ינס הכחולים, שעמדה על שפת הכביש מעט לפניו. היא היתה גבוהה ומעודנת, שׂערה...

הבחורה נוסעת לקלבריה

ג׳וזפה ברטו

30 דק'

ישראל

מרירות היא מחלת זִקנה, ואני הזדקנתי מוקדם ועד גיל שלושים ושש כבר פשו גרורותיה בכל איברי גופי. שנאתי את עברי באותה מידה שיראתי את העתיד. ברוב טיפשותי בעבר לא העמקתי בשום ענף אקדמי ובלי משים גזרתי...

הילד

רווה שגיא

5 דק'

ישראל

הוא נכנס לסלון, משליך מעליו את צרור המפתחות; והצרור – מצטלצל קלות במעופו – נוחת בלבה של קערת נחושת שמונחת ריקה במרכז השולחן; מהדהד כמו גונג. אימא שלו לא בבית. הוא צופה לתוך המטבח ורואה שם...

ירידת מים

דורית רביניאן

16 דק'