ספרייה – עמוד 5 – פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

הם השקיפו מן הגבעה של הְרַדְצַ'אנִי אל הרחובות שגלשו ממנה לכמה כיוונים, נגלים לעיניהם מבעד לעצים שצמחו במורד ועמדו בשלכת אדומה-צהובה. היה זה יופי אוורירי נושא-אושר. אחר-כך היא ראתה שהוא כבר לא מסתכל על הנוף אלא...

ABC

בלה שייר

4 דק'

ישראל

לו יש את השטח שלו ולי את שלי. בהפסקות אנחנו אוכלים ביחד, צוחקים. אני מביא את השתייה והוא מכין את האוכל. בהתחלה הוא היה מכין הכול חריף, בכוונה לפגוע בי. לא נתתי לו לנצח. אחרי כמה...

אני וההוא

דוד הירשפלד

4 דק'

ישראל

"אני שואל, אביבה, מה המוטיבציה שלך?" הוא אמר לה שוב, כאילו לא שמעה בפעם הראשונה, ולכן שאלה למה התכוון. היא התבוננה בו. שיער שחור שסופר בקביעות מדי שבועיים, היא הייתה בטוחה בכך. מכנסי ג'ינס שוודאי היו...

לו הייתי צ'יממנדה

מיטל שרון

11 דק'

ישראל

הוֹמֵרוּס וְהַיָּם מֵאַהֲבָה נָעִים. לְאָן אֶפְנֶה? עַתָּה הוֹמֵרוּס הִשְׁתַּתֵּק לוֹ. הַיָּם, שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר, בֵּלַּעַג מִתְפַּיֵּט לוֹ וּבָא אֶל מִטָּתִי בְּהֶמְיַת אֵימִים. אוסיפ מנדלשטם (מרוסית ריטה קוגן) הם שוכבים, כל אחד בצריפו, כל אחד במיטתו. הם מופרדים....

ארץ סלע

ריטה קוגן

15 דק'

ישראל

כשחיכיתי לאריקסון, החלטתי לזרוק את כל התרופות. ארזתי אותן בשקיות-זבל שקופות וירדתי לפחים בידיים מלאות סדיסטל, היסמנל, אסיוול, פניברין, פפורין, קודאין, וואבן, אופטלגין, (בטיפות ובכדורים) ודרלין. הכל זרקתי. שיהיה לחתולים מה לאכול, חשבתי, כשהיצורים החנפנים האלה...

רקדנית שחורה בלהקת יחיד

אסתי ג. חיים

14 דק'

ישראל

ראיתי את יונה וולך אתמול וכשאתה רואה את יונה וולך, אני אומר לו, אתה מרגיש שאתה בנוכחות של גדוּלה. ככה אני אומר לו והוא מעקם את פניו בהיסוס ובאי הסכמה. באמת, אני אומר לו, איזו נוכחות...

ובעצם כל הדיון הזה בינינו

יונתן שגיב

11 דק'

ישראל

הם ישבו על הארץ בחושך, קרוב לתנור שגחליו האירו את חלל הבקתה באור אדום עמום. האור האדום העמיק את תווי פניו שהיו זרים לה כל כך עד שלא ידעה לפרש את הבעותיו. הוא ישב במבט מושפל,...

מלחמה אין

איתמר אורלב

13 דק'

ישראל

יער בּוּלוֹן בפאתי פריז, ספטמבר 1981 – קח אותי אל היער, שלומי. – אקח אותך אל היער, דויד. תחבק אותי? – אחבק אותך, אחבק. היה ערב קריר, אני זוכר, ערב אירופי כזה. והיה ריח קל של...

ארוחת הבוקר בדשא

יוסי וקסמן

3 דק'

ישראל

1 אני אישה קטנה למדי. נראה שאני מאבדת סנטימטרים עם השנים, וכל איבר בגוף שלי הפסיק לקבל תכונות חדשות מלבד הכושר לפנות כלפי מטה. הירכיים הפסיקו להתעגל בזמן האחרון מכיוון שמשקלן נמשך אל הקרקע, ובמקום זאת...

השאלה והחזרה

שירי שפירא

16 דק'

ישראל

השם שהופיע היה ג'ייקוב. אם לא הוא, היה מופיע שם אחר. תמיד מצליח מישהו מהם לברוח החוצה מתוך רשימת השמות, להיעשות ממשי. לתבוע את תשומת הלב שלה. "כל שאר התלמידים כבר דאגו להירשם," כך השיבה למייל...

התלמיד

מעין גולדמן

8 דק'

ישראל

גרשון שופמן נולד בשנת 1880 ברוסיה הלבנה ונפטר בשנת 1972 בישראל הצהובה. בין ראשיתו לסופו, חי שופמן משך שבע-עשרה שנה, בין 1921 ל-1938, בווצלסדורף, כפר קטן ליד העיר גראץ שבאוסטריה. הוא חי שם עם אשתו אנני,...

יבול, מאת גרשון שופמן

תומר גרדי

3 דק'

ישראל

ראשו של הקמ"ן הגיח מבעד לדלת. "תעלה על ציוד ותחבור לַאָבּיר," הוא אמר לי, "אתה וקָבּוק יורדים לשטח לטובת בּיוּם פצועים." הימים בשיזפון דמו זה לזה ועברו בלי להטביע חותם. מיום שסופחתי למפקדה נטמעתי בתפאורת הבסיס...

טוב למות

יונתן פיין

8 דק'

ישראל

היא שומעת את ליבי נובחת וקולות מהוסים של נשים מתקרבות על השביל. אירוע נדיר שיש לה מבקרות. היא מקימה את עצמה במאמץ מהספה שהפכה למקום המרבץ שלה, ומהחלון הקטן שבסלון רואה שלוש מכשפות. אחת מהן מתכופפת,...

גיבורות גדולות

אורנה פילץ

16 דק'

ישראל

"שניה, חייבת לרחוץ ידיים," היא ירתה אליו מן הכניסה. הוא נפנה מצג המחשב, חיוך בעיניו. "קרתה לי תקרית," אמרה כששבה ונכנסה ועמדה, כעת קרובה, לפני שהספיק לשאול איך היה וכו'. היא התיישבה על הספה, עדיין במעיל...

יד כותבת

שהם סמיט

4 דק'

ישראל

הרגל על הברקס. כל הזמן הרגל שלה על הברקס. אחותי ואני יושבות לחוצות אל המושב האחורי בסיטרואן החדשה שלה, חום אימים, למרות שהמזגן פועל. היא מוכרחה לשים הרבה גז, כי אחרת המנוע כבה. אוטו עם מזגן...

דריכות

לילך גליל

4 דק'

ישראל

וכשנהגה העירה חיפשה את המשפט האחד, המשפט שיהיה גם ברכה גם כישוף, המשפט שינָקה מתוכה את אמה, ינקה אותה מכל תא שבו נאצר זכרונה, ימרק אותה מכל תנועה קפוצה ונשימה חפוזה. טיפות גשם זעירות של סתיו...

תודה, לא

ליה נירגד

3 דק'

ישראל

רחוב הרברט סמואל בתל אביב. יום שישי חמש אחר הצהריים. עצרתי בשוליים. אין לי לאן למהר. עלים התערבלו. עננים רדפו. גלים גבוהים הגיעו לאספלט. הגשם לא פסק. הסתכלתי על הים. חשבתי, הרחוב ריק, אף אחד לא...

הקיפודיות

סלין אסייג

1 דק'

ישראל

רק כשמכבים את השלט "נא להדק חגורות", מותר להפעיל מכשירים אלקטרוניים. רק ככה, כשתל אביב פרושה מתחתי בקוביות קטנות, את האירוע הגדול של הילד שלי, אני יכולה להתחיל לתכנן. הקברניט אומר לי שארבע וחצי שעות יש...

שווייצריה זה כאן

אורית וולפיילר

14 דק'

ישראל

מונולוג תשמע אותי, אדוני שלום עליכם: מה שאני מבקש לספר לך עכשיו, אני לא יודע אם אתה כל כך תאהב לשמוע. או שחלק מהדברים תאהב לשמוע וחלק מהדברים לא תאהב לשמוע. או שחלק מהדברים שתאהב לשמוע,...

טוביה פוגש את דטנר

מתן חרמוני

9 דק'

ישראל

מבוא בשנת 1998, שתים-עשרה שנה אחרי מותו של בורחס, התפרסם לראשונה סיפור גנוז פרי עטו, 'חדר 211'. הסיפור נמסר לעיתון Página/12 על ידי מריה קוֹדאמה, אלמנתו של בורחס, והופיע בעמוד השער של Radar, המוסף השבועי לתרבות. בהקדמה...

חדר 211 / חורחה לואיס בורחס

טל ניצן

14 דק'

ישראל

הסיפור מתרחש בטבריה, כיוון שאף אחד מהקוראים, מכריו של המספר, לא הסתובב מעולם בטבריה, כך שלא יעצרו אותו ברחוב, על הטיילת או השד יודע איפה, ויאמרו לו, בטבריה לא כך. קוראים שכאלה עולים לי כבר מן...

מה מתרחש בטבריה

רועי כספי

2 דק'

ישראל

"דפנה, איזה יופי שבאת." אני נכנסת לחדרו והוא מחייך אלי. הוא נראה הרבה יותר טוב מאשר בשבוע שעבר. היום הוא לובש את החולצה היפה, הכחולה, שקניתי לו ליום הולדתו, עור פניו פחות צהבהב והוא מגולח. "אני...

הנער שלא היה

עלמה גניהר

9 דק'

ישראל

בהגיעו לגיל שלושים ותשע החליט אלישע עוז הרמן שזול יותר יהיה לו לגדל ילד מאשר להמשיך לצרוך הרואין. בזה, כך היה סבור, כבר עסק די הצורך. כמה שנים טובות. אחרים ימשיכו ויישאו את הלפיד. הוא את...

אלישע

בועז יזרעאלי

7 דק'

ישראל

איך הוא בכלל העז להראות שם את הפרצוף שלו ועוד מניח זר פרחים. התכופף לו באלגנטיות עם מדי חיל האוויר המגוהצים ודרגות האלוף משנה שלו מנצנצות כאלף שמשות. ואמא שלו, הירקנית כבדת הבשר בשמלתה הפרחונית המוכתמת,...

משלוש יוצא אחד

אלכס פז-גולדמן

25 דק'

ישראל

מזה יומיים היא מבקשת לראות שקיעה, שקיעה בעת טיסה או שקיעה של ארץ זרה, ומזה יומיים שלא בא לידה לראות. את השקיעה במטוס פספסה, כי נרדמה, על אף שניסתה בכל כוחה להישאר ערה. זו הפעם הרביעית...

ANU BANU אנו באנו

ריטה קוגן

8 דק'

ישראל

מהיום אין יותר חלב. ככה נכתב אחר הצהריים בעיתון, מהדורת ערב. לא יכלו להודיע בבוקר? קמתי מוקדם וחיפשתי את החלב בחוץ, אחרי שדשדשתי ברגליים יחפות מחדר השינה למסדרון. הבקבוקים לא היו שם. גם לא ליד הדלת...

הגֶּן

יעל ישראל

11 דק'

ישראל

מייד כשפתחה את הדלת, נעה הבינה שהדירה ריקה; ריקה באופן החלטי יותר מהפעמים הקודמות שבהן סבא שלה אושפז. הטלוויזיה לא דלקה, גם הרדיו לא. היא עברה חדר-חדר, מבואה, סלון, חדר שינה, מטבחון, אמבטיה, ורק אז חזרה...

דמי מפתח

כנרת רוזנבלום

15 דק'

ישראל

איתמר הודיע לי היום שהוא קנה כרטיס טיסה בכיוון אחד לרומניה. שוב אתה נוסע? רק לפני חצי שנה חזרת מקמבודיה ובכלל, מה יש לך ברומניה? הוא מחייך. פסטיבל "ריינבו" משהו ליד בודפשט. אמרו לי שיהיה גדול....

דורות

צביקה מאיר

3 דק'

ישראל

בצלצול הראשון עמדתי עדיין במטבח, חותכת פירות ודוחסת את החתיכות בזו אחר זו אל תוך הבלנדר. ג'סיקה, השכנה מהדירה ממול, אמרה שזה יעזור לבחילות. כשנפגשנו בחדר המדרגות לפני כמה ימים הודיעה לי: "יוּ לוּק סוֹ מיזרבל"...

סָפּירסטין

תמר מרין

6 דק'

ישראל

החברה שלה מתגרשת. הפנים שלה צבועות בהקפדה מוגזמת. הקו התוחם של השפתון מצויר רחוק מעט מגבול השפתיים, כהה יותר מצבען המקורי. היא לובשת שמלה בעלת צווארון גבוה, חגיגית, נואשת. הן שותות קפה. היא מזהה על פני...

החברה שלה מתגרשת

יערה שחורי

1 דק'

ישראל

ושם, בחדר ההמתנה הלבן, היא פתאום מתחלחלת כשהיא מבינה שעמיחי צדק. צדק כל הזמן. ששני אנשים באמת יכולים להיות בדיוק באותה נקודה ממש, עד ששום חלקיק לא יפריד ביניהם. שהיום אפשר להיכנס לתוך הקישקע של אדם...

איך זוכרים מדבר?

עידו גפן

13 דק'

ישראל

לעתים רחוקות מתכוונים בשם "קיץ" לעונה בלבד. כגון שאנשים אומרים: "ניפגש בקיץ" או "הקיץ הזה הוא החם ביותר מאז שהחלו לרשום בטבלאות את מידות החום". השימושים השכיחים רבים הם לאין ספור. יש שמתכוונים בו לתקווה, ויש...

מידות החום

נוית בראל

5 דק'

ישראל

הוא מסתכל על האי שלהן ממקומו על שפת הבריכה. האי נמצא בתוך אחת הבריכות. למעשה מדובר במערכת של בריכות מחוברות, כל אחת בצורת כליה ובגודל משתנה. האיים פזורים בין הבריכות, מחוברים במסדרונות ליבשה. שניים מהאיים המרוחקים...

הכישרון לאושר

מרינה גרוסלרנר

18 דק'

ישראל

רק פעם אחת, אני זוכר את זה עד היום, רק פעם אחת ראיתי אותו מתנהג כמו כולם, נראה כמו ילד רגיל, סתם ילד, כמו כולנו. כמה שנים עברו מאז? אני זוכר עד היום. רוב הבתים בשכונה...

עמנואל

רובי נמדר

11 דק'

ישראל

אני לא יודע מה בדיוק את רוצה לשמוע, אבל אין לי בשבילךְ איזה סיפורי גבורה מי-יודע-מה. ומה שכן אני יכול לספר לך, אני לא בטוח שתרצי לשמוע, שמישהו בכלל ירצה לשמוע. אולי עדיף ככה. גם לא...

איך נזכור את כולם?

יחזקאל רחמים

12 דק'

ישראל

הלילה הוא פרק הזמן שמקדש את אי-העשייה. רק בלילה אפשר לנסות לנחש איך זה להימסך לתוך הנצח של הלא-כלום, זה שלפני הלידה ואחרי המוות. יש מי שזוכות לכך עוד במהלך חייהן. נשים שאיש כבר לא יפקוד דוחקות...

הקבר של אריס סאן

מירי שחם

6 דק'

ישראל

גרסת המטוס תמיד תתחיל ב"היֹה היה" ותסתיים, כמובן, ב"והם חיו בעושר ובאושר עד עצם היום הזה". לגרסת המטוס יש אוהדים רבים: אין צורך להיכנס אל בין השוחות. אין צורך לזחול ולסחוב פצועים. מלמעלה אפשר להכניס את...

המטוס

גלית דהן קרליבך

3 דק'

ישראל

אבקש מכל האבנים להמשיך בתנומתן ללא כל שינוי, בהתפוררות האטית, העצלה, באדישות הכללית, בהתקלפות, בדממה. כולן מלבד אלה בקומה החמישית בבניין ההוא שם, בסמטת גן מאיר, ממש היכן שמתערטלת כעת חשופית רירית למול חילזון בקונכיה, שנדמה...

לב של אבן

רועי חן

5 דק'

ישראל

הם נפגשו בבית קפה צרפתי על יד נחלת בנימין רמב"ם. עמוס הגיע לבד, בלי האופנוע וגם בלי המכונית שלו. הוא היה עטוף במעיל חום וחורפי, כזה שהגיע לו עד לברכיים, ולא במעיל הכחול עם הפסים שזכרה...

פגישה צרפתית

שרי שביט

17 דק'

ישראל

לשילר, שאמי הכירה לי בלילה, כשערב־רב של חיות ממלא את החדר, נוהגת אמו לומר: "תלמד לסלק אותן, על האדמה אין מקום לכולם." הוא שוכב במיטה, מאיר אותן בפנס האדום הקטן, לוחש: "אני מפחד." "המיטה היא...

מכות עכשיו – ערוב

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

לאהרון, האינואיט הראשון שלי "איטס גארבג'." אהרון האינואיט חושף לעברךְ שיניים רחבות, צהובות, ידו משחררת את רצועת הצוואר של הכלב השלישי בשורה הימנית. עשרים ושניים האחרים אינם מטים ראש. אינם רואים את עיניו של הכלב...

מכות עכשיו – דבר

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

מדורת ההבלים — או מעשי טירוף שמתחפשים לשיקול־דעת עדת כלבי פרעה משוטטים מגיעה מיד לאחר ששרפות הקיץ שוככות. רובם נגועים בשחין, עורם החשוף זב דם ומוגלה. הם מקיפים את הבתים, נעים סביבם בעיקשות. יללותיהם נשמעות...

מכות עכשיו – שחין

יפתח אלוני

4 דק'

ישראל

ליואל הופמן "…ההבדל בינינו, קליש, הוא רק האופן בו אנחנו מחלקים את הספרים. לך נדמה שיש ספרי בדיה או ספרי הגות, אבל בעיניי, הבדיה כרוכה בהגות וההגות כל כולה בדיה." (י"א וייגל) אני...

מכות עכשיו – ברד

יפתח אלוני

3 דק'

ישראל

הלילה זה שוב קרה. ציפורה, שטוענת שהיא יכולה להירדם באור, ברעש, לקול צחוקה שלה, כשאביה נכנס אליה לחדר בימי שישי, נשכב לצדה אומר לה "קדושה שלי", לא מצליחה להירדם. היא רוצה לישון והיא פעמון נוראי שמצלצל,...

מכות עכשיו – ארבה

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

משה היה ילד חלש ששמע קולות, הוא לא ידע מנין מגיעים הצלילים הנוראים. מוחו היה נטרף מפחד. בלילות גברו הקולות והוא היה בורח מהבית חצי ישן, מתרוצץ בחצרות הבתים ונאבד. על מנת שלא יברח נהגו לקשור...

מכות עכשיו – חושך

יפתח אלוני

3 דק'

ישראל

"וַיְגָרֶשׁ, אֶת־הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". מקצה צוק הקרוי "ראש האריה" אפשר לראות את סוף העולם שכולם מאמינים כי כולם מאמינים בו. גם כשרכבתי על כתפיו של...

מכות עכשיו – מכת בכורות

יפתח אלוני

1 דק'

ישראל

קוראים לי תג'ריד, שירת הציפורים. אני חיה בגבעות ובוואדי, ביער ובמעיין סביב העיר בה נולדתי וגדלתי. ערערה. מעולם לא התרחקתי מהעיר חוץ מלימודי הוראה במכללה בעמק, אבל עכשיו אני רחוקה, עכשיו אני אלה בוואדי, יוצאת לצייד...

ג'ינג'ית חילווה

שירה פנקס

10 דק'

ישראל

לאיסאק באבל (התרנגול הראשון שלי) כל ערב אני מתיישב לצד דודה לולה, מתבונן בה עוברת על העיתונים, גוזרת מהם את הידיעות המוזרות ביותר, מדביקה בספר הזיכרונות. יום אחד דודתי קוראת: "שומר מוזיאון פינקוטק במינכן שמע...

מכות עכשיו – דם

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

לחואן רולפו (לְפָרק צפרדעים) לעתים אני מתפתה להטעין את החלומות במשקל סגולי. מתפתה להאמין שהחיים הם על האדמה, שמישוריה רחבים מספיק לבכי, למרירות, לאפיסת הכוחות. מזל שמעל כל זה ישנו הרקיע. כשאבי מת יצקתי אבני...

מכות עכשיו – צפרדע

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

(על מה שקרה בנֹא אמון) אנטוני שוכב על המיטה, קורא: "…אם יש משמעות לאמפטיה, הריהי להחליק על כנפי הרגשתך אל תוך המבנה הדינמי של אובייקט, ויהא זה עמוד, או גביש, או ענף של עץ, או...

מכות עכשיו – כינים

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

אישה זקנה מנקה לי את הבית. את הכסף שהיא מרוויחה היא שולחת לילדיה ולנכדיה − אולי כבר יש נינים – שגרים כולם בבית יפה באחד מן החלקים המוריקים של אירופה, על גדות נהר. בימים שאיננה עובדת...

עד החג הבא זה יעבור

ורד זינגר

8 דק'

ישראל

גם אז, כבתקופות אחרות של להט מטאפיסי, לא ייחסו לגוף – (ומה עוד, של אשה) – משקל רב. ייתכן שמסיבה זו גם הסוורים בנמל לא שמו לבם לכך, שבאותו היום ירדה מן הסירה בנמל יפו אשה,...

מאדאם בובארי מנווה צדק

נורית זרחי

10 דק'

ישראל

בערך בשתיים-עשרה חיליק מגיע. "אני מפריע?" הוא שואל. אני מסמן לו שייכנס, והוא עדיין מהסס על המפתן. "אם אתה עכשיו בשוונג," הוא אומר, " אז אני אבוא אחר כך. אני לא רוצה להפריע או משהו, סתם...

חמישים עמודים גג

אתגר קרת

3 דק'

ישראל

"המצאת הנפש מאפשרת לחשוב על הגוף כטפיל, הידיים יכולות להיות חפץ חסר תחושות ביום, אך רכות וענוגות בלילה. אין סתירה בין הפעולות. הן משתתפות במצב הכפול של לא להיות אני ועם זאת להיות שלי." סנדרו גרוסבאום...

המבריח

יפתח אלוני

4 דק'