קראו ב:
״לכל אחת ואחד מאיתנו יש בית שהוא מבין באופן טבעי, בית שהוא מכיר בתחושת בטן – ייתכן שאיננו גרים בבית הזה, ייתכן שהבית נלקח מאיתנו, או נכבש, אבל הוא עדיין שוכן בזיכרון ובדמיון, והוא מגיע עם רשימת מצאי שהופכת למצע הדמיון שלנו, וגם של התודעה שלנו.״
"הביתה" אנחנו לוחשים לסוס שבתוכנו, שואלים מכוח הלשון למצות במילה בוערת, כדרך שפעם, בתקוותם ובשיגעונם של הנעורים והבדידות והלילה, ידענו לאן לשוב. ומה אנחנו יודעים כעת?
דימוי השער: עוזי קצב, צריף, 2025, גלריה רואו-ארט
דימויים לכל הסיפורים: תמי בצלאלי מאיירת וסופרת
=
14:10
זוֹ שְׁעַת צָהֳרַיִם מְאֻחֶרֶת
וַאֲנִי מַעְתִיקָה
אֶת אֵשׁ הַתַּנּוּר מִצָּפוֹן לְדָרוֹם
כְּדֵי שֶׁהַיּוֹם הָאָפֹר
יִוָּתֵר בּוֹ עוֹד אָדֹם לוֹחֵשׁ בּוֹעֵר
אֶפְשָׁר לוֹמַר לִי מַחְשָׁבוֹת מַרְחִיקוֹת
מַרְחִיקוֹת עַד קִמּוּרֵי הַמַּחְשָׁבָה הַמְּאַגֶּדֶת
בִּתְנוּעָתָהּ צְפַרְדֵּעַ מַבְהִילַת קוֹל וְצִיקָדוֹת
שֶׁנִּסּוּרָן נֶחְשָׁב מָתוֹק בָּאֲוִיר הַחַם הַתָּלוּי
שֶׁל הַקַּיִץ, הָעַתִּיק – אֶפְשָׁר לוֹמַר לִי מֵעֵבֶר לַקִּמּוּר
כִּמְעַט אֶת דְּבָרוֹ שֶׁל הַקִּמּוּר, כִּדְבָרוֹ שֶׁל שַׁעַר הַהוֹלֵךְ וְנִפְתַּח
כֹּה בִּרְחָבָה עַד שֶׁבְּקָרוֹב קָשֶׁה יִהְיֶה לָדַעַת
שֶׁעָמַד שָׁם שַׁעַר, שֶׁעָמְדָה שָׁם אֵם, שֶׁעָמַד
שָׁם שַׁעַר נֵבֶל מְנַגֵּן
כֵּן, הוּא אָמַר לִי, בְּהֶמְשֵׁךְ לַחֲלוֹם שֶׁחָלַמְתְּ
בְּעוֹדֵךְ קְטַנָּה עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה, וְנָסִיךְ הֵצִיץ
בְּעֵינָיו הַבּוֹלְטוֹת וְנִסָּה לִקְרֹא בִּשְׁמֵךְ
וְיָצָא לוֹ קוֹל נוֹרָא מֵהַפֶּה
וּכְלוּמִיּוּת אֲפֹרוֹת עָמְדוּ בָּעֵצִים
בִּכְנָפַיִם רוֹטְטוֹת וְזִמְּרוּ כִּזְקֵנִים צוֹפִים עַל חוֹמָה
בִּשְׁאֵרִיּוֹת הַיּוֹם הַיְּרֻקּוֹת זְהֻבּוֹת
נֶאֱמַר לָךְ מָה שֶׁאוֹמְרִים חֲבֵרִים יְקָרִים
לִפְנֵי הֶעְלֵמָם
גַּם אִם לֹא נִתְקַיֵּם יוֹתֵר, בַּקַּיִץ הַהוּא
בַּחֹרֶף הַזֶּה, גַּם אִם הָאֲדָמָה תִּמּוֹג
כּוֹכָב חָשׁוּךְ בֵּין כּוֹכָבִים שֶׁנֶּחְשְׁכוּ
הַשִּׁירָה תַּמְשִׁיךְ לָשׁוּט בֶּחָלָל
בְּחַיַּי כָּךְ הוּא אָמַר לִי מֵעֵבֶר
לַקִּמְרוֹן הַנִּפְתָּח כֹּה בְּרַחֲבוּת
שֶׁקָּשֶׁה לַהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת שֶׁעָמַד כָּאן
פֶּתַח דַּרְכּוֹ נָבְעוּ קוֹלוֹת
קָשִׁים לִשְׁמֹעַ וְהֵם חוֹזְרִים
וּמְבַקְּשִׁים
"פִּתְחוּ לָהֶם
פִּתְחוּ לָנוּ"
==
14:18
הַאִם הֶחָתוּל בַּחֲלוֹמוֹ שׁוֹכֵחַ
כִּי הוּא יְצוּר שָׁחֹר וְלָבָן וּבַעַל זָנָב וְשָׂפָם
וְגָר בְּבַיִת אֶחָד מֵעַל הַכִּכָּר
כִּכָּר אוֹתָהּ חוֹפְרִים בַּיּוֹם וּבַלַּיִל
בְּמֶרֶץ צָהֹב חוֹפְרִים תַּחַת פָּנָסִים
הַמִּתְגָּרִים בַּיּוֹנִים לֹא מְנִיחִים לָעֲטַלֵּפִים
הַסְּגֻלִּים-אֲפֹרִים לִירֹק בְּמֶרֶץ מִשֶּׁלָּהֶם
אֶת הַפֵּרוֹת הַלֹּא-מְתוּקִים הָעֲרֵבִים לְחִכָּם
הַאִם הֶחָתוּל בִּשְׁנָתוֹ מְבַקֵּשׁ
שֶׁתֶּעֱרַב שְׁנָתוֹ שֶׁתַּעֲמִיק מְאוֹד
שֶׁיַּהֲפֹךְ הוּא עַל זְנָבוֹ וּשְׂפָמוֹ לְמַעֲמַקִּים
מְתוּקִים שֶׁל חִדָּלוֹנוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה מֵהֶם לִרְוָיָה
וְיִזְכֹּר בְּקוּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַל וּמָטָר עָמֹק כֹּה עָמֹק
בָּעֲצָמוֹת הָעֲדִינוֹת וּבִתְנוּעוֹת הַבַּרְדְּלָס
בִּזְהַב הַמִּשְׁתִּים שֶׁל הַבַּרְדְּלָס
שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָעֲצָמוֹת –
כְּשֶׁהוּא קָם הַאִם הוּא זוֹכֵר שֶׁשְּׁמוֹ
מְגֻחָךְ שֶׁשְּׂפָמוֹ אַדִּיר כְּגֶנֶרָל שֶׁהִתְיַתֵּם מִצִּבְאוֹתָיו
וְשֶׁזְּנָבוֹ הוּא מָקוֹר לֹא אַכְזָב לְגַאֲוָה
מָה הוּא זוֹכֵר מֵהַשְּׁקִיעָה הָרַכָּה אֶל הָרֹךְ
בְּהִתְעוֹרְרוֹ אֶל שְׁמוֹ הַמְּגֻחָךְ הַנֶּאֱמָר לוֹ עַכְשָׁו
בְּאַהֲבָה שֶׁמְּבַקֶּשֶׁת אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ וְזָרוּתוֹ
וְאֶת הֶרְגֵּלֶיהָ הָעֲשׂוּיִים שְׂבָכָה קְלוּעָה שֶׁל טְקָסִים וְזִכְרוֹנוֹת
מֵאֲחוֹרֵיהֶם הִיא עוֹמֶדֶת וּפוֹשֶׁטֶת יָד
לָאוֹר לַחֹשֶׁךְ לַחִזּוּר שֶׁלָּהּ אַחַר מַעֲמַקֶּיהָ שֶׁחוֹמְקִים תַּחְתֶּיהָ
===
14:38
עַל אָזְנָהּ הִיא בִּקְּשָׁה לְהִכָּנֵס לְקוֹנְכִיַּת אָזְנָהּ
וְלָשִׁיר לָהּ שִׁיר
שִׁיר שֶׁעַכְשָׁו בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַשְּׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ
הוּא שִׁיר אַהֲבָתָהּ לָהּ
לָהּ שֶׁחֲפֵצָה שֶׁהִיא תַּמְשִׁיךְ וְתָשִׁיר עַל אָזְנָהּ
כְּמוֹ לֹא הָיוּ תְּלוּיוֹת בַּכּוֹכָבִים לְגוֹרָלָן
וְלֹא יָצְאוּ הַנְּפָשׁוֹת לְבַשֵּׂר
וְגַם הַפָּמַלְיוֹת לְכָאן אוֹ לְכָאן בַּגַּן
עַל אַרְבַּעת הַנְּהָרוֹת לֹא פִּזְּמוּ לָהֶן פִּזְמוֹן
לַחְזֹר עַל גַּב דְּרָקוֹנִים עֲשׂוּיִים אַבְנֵי חֵן
אוֹ יוֹנִים צְחֹרוֹת הַדּוֹאוֹת לְתוֹךְ חֲשֵׁכָה
דָּבָר בַּהִיסְטוֹרְיָה וּבְחִשּׁוּקֵי הַהִיסְטוֹרְיָה
שְׁמוֹת מְלָכִים אֱלֹהִים וּמַלְאָכִים
לֹא צִוָּה עֲלֵיהֶן בְּרָכָה
אֲבָל הֵן יָדְעוּ מַשֶּׁהוּ עַל לֹבֶן לָבָן יוֹתֵר מִקְּלִפַּת בֵּיצָה
וְעַל רַכּוּת וְנִצְנוּץ עֲמֻקִּים יוֹתֵר מִגִּלְדֵי הַבָּצָל
וְאִם לֹא הָיוּ יְצוּרִים שֶׁל יָם אוֹ יְאוֹר
הֵן הָיוּ בַּעֲלוֹת חֲלוֹמוֹת כַּבִּירִים
שֶׁחָגוּ בָּהֶם רַדְיוּסִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים
שֶׁל מִגְדְּלֵי בָּבֶל וְחַיּוֹת וּזְמוֹרוֹת עֲנָבִים
פְּסֹלֶת סִפּוּרִים מִמֶּנָּה בָּנוּ אֶת בֵּיתָן
וּבְבֵיתָן הָיוּ הַיָּמִים מְרֻבִּים
כָּל כָּךְ מְרֻבִּים שֶׁהֵן יָכְלוּ לַחְזֹר
עַל הַהִיסְטוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית לְאָחוֹר
וְלַצְּדָדִים בְּנוֹחוּת וּבְלִי לָשִׂים לֵב לִפְרָטִים
כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרִים וּלְקַפֵּל אוֹתָהּ לָאֳנִיַּת
מִפְרָשׂ לְבָנָה וּלְהָשִׁיט בַּיָּם בּוֹ עֵרָה וְנָמָה לַחֲלוּפִין
הַקּוֹנְכִיָּה, זוֹ שֶׁבְּאָזְנָהּ
לָחַשְׁתִּי אֶת הַדְּבָרִים הַמְּתוּקִים
מִקֵּץ שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹתֵר
דִּבְרֵי הָעוֹלָם שֶׁבָּנִינוּ מֵאֲחוֹרֵי הָעוֹלָם
====
14:49
וְעַכְשָׁו – שָׁרוֹן לִישֹׁן
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בַּצָּהֳרַיִם הַלָּלוּ
לִקְנוֹת קִלְחֵי תִּירָס צְהֻבִּים
וְשַׁמֶּנֶת לְבָנָה וּבָצָל יָרֹק
וְלֹא לַחְדֹּל עַד שֶׁהָאֹכֶל יִהְיֶה מוּכָן
וְלִקְרֹא לִקְרֹא לוֹ וְלָהּ – לַשֻּׁלְחָן
מתוך 'קיץ'
רוצים לשמוע סיפורים קוליים?
רכשו מנוי וקבלו גישה בלתי מוגבלת לכל אפשוריות האתר
ברכישת מנוי אתם תומכים ישירות בסופרים, מתרגמים ועורכים.