אישטוון ארקן היה אחד הסופרים החשובים ביותר במסורת הספרות ההונגרית של המחצית השנייה של המאה ה-20. הוא כתב רומנים, מחזות, ויותר מכל נודע בסיפוריו הקצרים, ובמיוחד בסוגת הסיפורים הקצרצרים – "סיפורים בני דקה". ארקן נולד בבודפשט ב-1912 למשפחה יהודית. אביו היה רוקח, וגם ארקן עצמו למד רוקחות וכימיה. את ספרו הראשון "ריקוד האוקיאנוס" פרסם בשנת 1941. ב-1942 נשלח לחזית הרוסית. מאחר שהיה יהודי הוא הוצב בגדוד עבודות כפייה ובו גם נתפס ונלקח בשבי הגרמני. הוא שהה במחנה שבויים ליד מוסקבה ושם כתב את המחזה "וורנוז". ב-1946 הוא שוחרר וחזר לבודפשט. ב-1949 מונה ארקן לדרמטורג של "תיאטרון הנוער" וב-1952 קיבל את אותו התפקיד ב"תיאטרון הצבא העממי". החל משנת 1954 עבד כמגיה בהוצאה לאור. ב-1952 פרסם את הסיפור "Lila Tinta" ("דיו סגול") שעורר ביקורת חריפה מצד אחד האידאולוגים של המפלגה, ובאמצע שנות ה-1950 נאסר עליו לפרסם מסיבות פוליטיות. עם המרד ההונגרי בשנת 1956, ניסה עם סופרים אחרים כמו טיבור דרי למצוא מקלט בשגרירות פולין בבודפשט, אך בקשתם נדחתה. נאסר עליו לפרסם עד שנת 1960. בשנים האלה הורשה לעבוד לפרנסתו כמהנדס בבית חרושת לתרופות. ארקן נחשב למי חידש את הסוגה הספרותית של הסיפור הקצר ולאמן הגרוטסקה של מזרח אירופה. הוא אחד מסופרי הסיפור הקצר והמחזאים ההונגרים הידועים בעולם כיום, וכתיבתו השפיעה רבות על הספרות ההונגרית העכשווית. הצלחתו באה לו בעיקר מסיפוריו הקצרים וממחזות הגרוטסקה. קבצי "סיפורים בני דקה" תורגמו לשלל שפות, מחזותיו "משפחת טוט" ו"משחקי חתולים" הוצגו על במות ברחבי העולם – בודפשט, ניו יורק, דמשק וג'קרטה. אישטוון אקרן מת ממחלת לב ב-1979. ב-2004 הוסב שמו של תיאטרון מדאץ' בבודפשט לזכרו ל"תיאטרון ארקן".
