בנימין תמוז הוא סופר ואמן ישראלי. הוא נולד בחרקוב (כיום באוקראינה) ב-1919, ובגיל חמש היגר עם הוריו לישראל ולמד בתל אביב. כשהיה בן שמונה, מת אביו ותחושותיו הקשות של תמוז בעקבות המוות התבטאו בהמשך ביצירותיו. מגיל צעיר הרבה לעסוק בכתיבה, בפיסול ובציור. הוא למד בחוג לתולדות האמנות בפאריז. בצעירותו היה חבר במחתרת הקומוניסטית, ובהמשך הצטרף לתנועה הכנענית והושפע מאוד ממורהו וידידו האמן יצחק דנציגר. תמוז היה אחד היוצרים הבולטים בישראל בשנות הארבעים של המאה ה-20, תקופה שבה צמחה בישראל תרבות שכונתה "תרבות עברית חדשה". בשנות ה-50 היה עורך העיתון לילדים "הארץ שלנו" ומ-1965 ערך את מוסף התרבות והספרות של עיתון "הארץ" ושימש כמבקר האמנות של המוסף. לאחר מכן כיהן כיועץ לענייני תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. תמוז כתב יותר מ-20 ספרים, שהידועים בהם "מינוטאור" (1980), שגם עובד לקולנוע, ו"פונדקו של ירמיהו" (1984), וכן שבעה ספרי ילדים. הוא תרגם מחזות ורומנים, בין השאר את המחזה "כולם היו בני" מאת ארתור מילר. הוא נפטר ב-1989 בתל אביב.
