יהודית הנדל היא סופרת ישראלית. היא נולדה בוורשה ב-1926 למשפחה חסידית. בשנת 1930 היגרו בני משפחתה לישראל והתגוררו בנשר. אמה נפטרה ממחלת הטיפוס כאשר הייתה נערה צעירה והיא עברה עם אביה לחיפה. ב-1948 נשאה לצייר צבי מאירוביץ. הזוג התגורר בחיפה והיו להם שני ילדים. סיפוריה הראשונים ראו אור ב-1942. נקודת הראות שלה, לשונה וגיבורי סיפוריה היו שונים לגמרי מיצירותיהן של בני דור הפלמ"ח האחרים. קולה הספרותי של יהודית הנדל, קול נשי בולט, היה מן הקולות הנשיים הראשונים בספרות העברית שלאחר מלחמת העצמאות. ב-1954 זכתה בפרס אשר ברש על ספרה "רחוב המדרגות". הספר זכה בשעתו לעניין רב ולהצלחה, ואף זכה לעיבוד בתיאטרון הבימה בשנת 1957. לאחר פרסום הרומן הזה לא פרסמה יהודית הנדל שום יצירה במשך קרוב לחמש-עשרה שנים. בשנת 1969 ראה אור ספרה "החצר של מומו הגדולה", שעובד לטלוויזיה בידי ג'אד נאמן. יהודית הנדל פרסמה כעשרה ספרים שזכו להצלחה רבה. בשנות השמונים התפרסם ספרה על מסעה לפולין, "ליד כפרים שקטים", ושיחות הרדיו שניהלה בעקבותיו זכו גם הן להאזנה קשובה. ב-1971 חלה בעלה של הנדל, והיא הקדישה את השנים הבאות לטיפול בו. עם פטירתו ב-1974 עברה לתל אביב. יהודית הנדל היא כלת פרס ביאליק לשנת 1997 וכלת פרס ישראל לספרות לשנת 2003. היא נפטרה בתל אביב ב-2014.