סילבן טסון, יליד 1972, תר את העולם ברגליו כבר יותר מעשרים שנה. הוא מה שמכונה בצרפתית "סופר מטייל" (écrivain-voyageur), כלומר הוא מבסס חלקים נרחבים של כתיבתו על חוויות אישיות שצבר ממסעות שיצא אליהם. במילים אחרות, אופן התבוננותו בעולם כמטייל ניכר בסגנון ובתוכן הכתיבה של הרומן או הסיפור פרי עטו (להבדיל מז'אנר סיפורי המסעות, שאינו מצריך יציאה אל השטח אלא, לפעמים, רק רוח עשירה בדמיון). לאחר לימודיו יצא טסון להקיף את העולם באופניו יחד עם חברו, הסופר והדוקומנטריסט אלכסנדר פוסן. עם אותו חבר חצה ברגל את הרי ההימאליה (יחד גמאו 5,000 קילומטרים בחמישה חודשים!), ואת ערבות מרכז אסיה צלח על גבו של סוס. כל המסעות הללו, ורבים אחרים, הולידו יצירה ספרותית עניפה. טסון הוא גם ארכיאולוג חובב, ותחביבו זה הוביל אותו לחפירות בפקיסטן ובאפגניסטן. בשנים 2004-2003 טייל ברכב, באופניים וברגל לסיביר, סין, טיבט והודו. גם מסע ממושך זה מתועד בספריו. ב-2010 חי חצי שנה בפרישות מוחלטת בבקתה בדרום סיביר, על גדת ימת באיקל. תקופה זו מתוארת בחיבורו האוטוביוגרפי המצליח "ביערות סיביר". לצד כתיבתו התיעודית-מסאית, כותב טסון גם סיפורים קצרים וביקורות קולנוע בכתבי עת שונים. ב-2009 זכה בפרס הגונקור לסיפור הקצר ובפרס מדיסיס לכתיבה מסאית. תחביב נוסף של היוצר ההרפתקן היה טיפוס על גגות. אולם באוגוסט 2014 נפל מגובה עשרה מטרים, נפצע קשה ואושפז במצב של תרדמת ממנה הקיץ כעבור עשרה ימים בלי נזק מוחי. טסון סיפר בראיונות שונים שהתאונה הזו, אשר גבתה ממנו מחיר פיזי ונפשי כבד, העמידה בסימן שאלה את יצר ההתגרות במוות שליווה אותו כל חייו. סיפוריו הקצרים משופעים באבסורד ובהומור, כתיבתו פיוטית, לשונו עשירה ומשויפת היטב. הקריאה בו תובענית ואינטנסיבית. אביו הוא מבקר התיאטרון ומנחה הטלוויזיה הידוע פיליפ טסון.
13
סילבן טסון
שיממון
