"אינני דבר מלבד ספרות", אמר על עצמו, "ואינני יכול או רוצה להיות משהו אחר". פרנץ קפקא, יליד 1883, הסופר הצ'כי ממוצא יהודי, כתב בגרמנית והותיר אחריו מורשת ספרותית ופילוסופית, מהמשפיעה ביותר במאה העשרים. לפרנסתו שימש כפקיד בחברת ביטוח, ובשעות הפנאי – כתב. "מציאות קפקאית" מתארת את המונח התרבותי שהולידה התבוננותו בעולם שסביבו – עולם של התמודדות אנושית מול מערכות ביורוקרטיות שרירותיות – ובעולם הדימיון שניזון ממנו. לצד יצירותיו הנודעות ביותר ("המשפט", "הטירה" ו"הגלגול"), כתב סיפורים קצרים ופרגמנטים, אותם כינה "קטעי התבוננות". כמו סופרים גדולים אחרים, דוגמת פלובר, כתביו האישיים של קפקא – כמו יומניו וכן מכתביו אל אהובתיו – זכו אף הם לפרסום נרחב לאחר מותו. אחד מכתביו האישיים הידועים ביותר הוא "מכתב אל האב", בו הוא בא חשבון עם אביו המתנכר. בשנת 1917, כשהוא בן 34, חלה קפקא בשחפת, מחלה ממנה מת ב-1924, בגיל 40. בימי חייו מיעט לפרסם, ובצוואתו ביקש לשרוף את כל כתביו. חברו, הסופר מכס ברוד, שהיה אמון על נכסיו, בחר שלא להיענות לבקשתו.