אירן נמירובסקי

אירן נמירובסקי

  • צרפת

אירן נמירובסקי (1903-1942) היא סופרת צרפתייה. היא נולדה בקייב ב-1903, בת יחידה לליאון נמירובסקי, בנקאי יהודי עשיר, וחיה עם הוריה בסנט פטרסבורג. נמירובסקי כתבה 38 סיפורים קצרים, ביוגרפיה על חיי צ'כוב ותשעה רומנים, הנודע בהם "סוויטה צרפתית", ראה אור אחרי מותה וזכה להצלחה עולמית. נמירובסקי חונכה בידי אומנת צרפתייה ודרכה התוודעה אל השפה והתרבות הצרפתית. היא דיברה גם רוסית, יידיש, בסקית, פינית, פולנית ואנגלית. ב-1918, בשל המהפכה הקומוניסטית, נאלצה משפחת נמירובסקי לברוח מרוסיה. הם חיו שנה בפינלנד והשתקעו בפאריז ב-1919. אירן החלה לכתוב בגיל 18, עוד בטרם נרשמה ללימודי ספרות בסורבון. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות ב-1920 וכתבה סיפורים קצרים לעיתונים ולכתבי עת. הרומן הראשון שלה ראה אור ב-1923. ב-1926 היא נישאה לבנקאי מישל אפשטיין ונולדו להם שתי בנות, דניס (1929) ואליזבת (1937). ב-1928, ראה אור ספרה הראשון "ילד הפלאים מרחוב-היהודים", רומן שהיה נגוע באנטישמיות ושהסתייגה ממנו בהמשך ואמרה כי היא מתחרטת על כתיבתו. ב-1929 התפרסם ספרה "דויד גולדר", ושנה לאחר מכן התפרסם "הנשף". שתי היצירות זכו להצלחה מיידית ועובדו לקולנוע. אירן ראתה בעצמה צרפתייה. היא כתבה בכתבי העת קנדיד וגרינגואר, שנחשבו אנטישמיים, ונטען כי היתה מיודדת עם בעלי עמדות מפתח במפלגות הימין הקיצוני. למרות ההכרה שזכתה לה בחוגים הספרותיים היוקרתיים ביותר בפאריז, בקשתה לקבלת אזרחות צרפתית נדחתה ב-1938. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שלחה נמירובסקי את בנותיה לבית האומנת שלהן בבורגונדי והוטבלה לנצרות. עקב החקיקה האנטישמית ב-1940, נאלץ בעלה להפסיק לעבוד וספריה נאסרו לפרסום. המוציא לאור של גרינגואר נחלץ לעזרתה והיא המשיכה לפרסם בכתב העת בשם בדוי, עד למעצרה ב-1942. נמירובסקי סירבה לעזוב את צרפת, אבל נאלצה לברוח מפאריז ערב הכיבוש הנאצי. המשפחה כולה התאחדה לזמן קצר בכפר איסי-ל'אווק שבמזרח צרפת. בין השנים 1935-1942 כתבה נמירובסקי ללא הפסקה. בין ספריה, הרומן "ג'זבל", שראה אור ב-1936, "אדון הנשמות" (2005), "סוויטה צרפתית" (2004) ו"כחום הדם" (2007), שראו אור שנים רבות אחרי מותה. נמירובסקי נעצרה ב-13 ביולי 1942 בידי משטרת צרפת על היותה חסרת מעמד וממוצא יהודי. חרף המאמצים האדירים של בעלה להביא לשחרורה, היא מתה באושוויץ כעבור חודש, ככל הנראה ממחלת הטיפוס. בעלה נעצר זמן קצר לאחר מכן ונספה באושוויץ. בנותיה מצאו מסתור בבית של משפחה נוצרית ושרדו את המלחמה. יחד איתן שרדה המזוודה של אמן שהכילה את כתבי היד שלה. לימים סיפרה בתה הבכורה דניס שלא פתחה את המזוודה במשך חמישים שנה כי חשבה שיש בה יומנים אישיים מתקופת המלחמה. תוכן המזוודה התברר רק בשנות ה-90, וב-2004 ראה אור הרומן "סוויטה צרפתית", שהיה כאמור לרב-מכר. רומן זה גם זיכה את נמירובסקי בפרס רנודו היוקרתי, שהוענק לראשונה ובאופן חריג למחברת לאחר מותה.

 

עוד סיפורים

מבית-היוצר

© פרויקט הסיפור הקצר 2024

Made with ☕ and 🚬 by Oddity

חפשו:

מנת סיפורים שבועית לתיבה

הירשמו לניוזלטר שלנו

אופס, זה פיצ'ר של האזור האישי.
האזור האישי פתוח רק למשתמשים רשומים. הירשמו בחינם עכשיו ותוכלו להנות מכל האפשרויות של האזור האישי!