ויקטור פלטונוביץ' נקרסוב נולד ב-17 ביוני 1911 בקייב. אמו, זינאידה ניקולאייבנה נקרסובה, הייתה רופאה, ממשפחת אצולה. אביו, פלטון פדוסייביץ' נקרסוב, עבד כרואה חשבון ונפטר ב-1917 בקרסנויארסק מאירוע לבבי. עד שנת 1915 התגורר יחד עם אמו בחוץ לארץ (בשווייץ ובצרפת), שם תחילה למדה אמו באוניברסיטת לוזאן, ולאחר מכן עבדה בבית חולים בפריז. משנת 1915 התגורר בקייב. הוא סיים בית ספר למקצועות הרכבת בשנת 1929. בשנת 1930 למד אדריכלות בקייב. בשנת 1937 סיים את לימודיו בסטודיו לתיאטרון שליד התיאטרון לקומדיה רוסית בקייב. בין השנים 1936 ל-1938 עבד כאדריכל. משנת 1938 ועד 1941 עבד כשחקן, במאי ומעצב תפאורה בתיאטראות בוולדיווסטוק, קירוב ורוסטוב על הדון.
ב-24 באוגוסט 1941 גויס לצבא. שירת כמפקד מחלקה, מהנדס מטענים וסגן מפקד גדוד הנדסה קרבית, וזאת עד ליוני 1944. הוא השתתף בקרב על סטלינגרד ונפצע פעמיים באורח קשה. בשנת 1944, לאחר פציעתו השנייה, הוכר כנכה הצבא האדום (בעל מוגבלות) ושוחרר מהצבא.
ממרץ 1945 ועד יולי 1947 עבד בעיתון "ראדיאנסקה מיסטצטבו" (״האמנות הסובייטית״ באוקראינית) כראש מחלקה. לאחר שהפך לחבר באיגוד הסופרים הסובייטים עבר לעבודה יצירתית במשרה מלאה. קיבל בשנת 1947 את פרס סטלין מדרגה שנייה על ספרו הראשון על קרב סטלינגרד. באותה עת כיהן כסגן יו"ר הנהלת איגוד הסופרים הסובייטים של אוקראינה.
יצירותיו המרכזיות בשנים הבאות היו הרומנים "בעיר מולדתו" ו"קירה גאורגייבנה", וכן קובץ סיפורי המלחמה "ואסיה קונאקוב". בנוסף, הוא פרסם מסות ורשמי מסע כגון "היכרות ראשונה", "חודש בצרפת" ו"משני עברי האוקיינוס". ספר אחרון זה ספג ביקורת נוקבת מצד ניקיטה חרושצ'וב (בשנת 1963), מה שהוביל בסופו של דבר להרחקתו מהמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (אליה הצטרף ב-1943 בסטלינגרד) ומאיגוד הסופרים הסובייטים, והפסיקו להוציא את ספריו. בעקבות כל זאת היגר בשנת 1974 לצרפת, ובשנת 1983 הפך לאזרח המדינה.
במהלך תקופתו בצרפת כתב את הספרים "רשימותיו של בטלן" ו"מבט ועוד משהו", שיצאו לאור בהוצאות הצרפתיות Julliard ו-Gallimard, וכן את "משני עברי החומה", "בשובו ממסעות רחוקים", ואת הנובלה האחרונה שלו "סיפור קטן ועצוב", שראו אור בהוצאות ספרים של גולים רוסים.
הוא הגיש תוכניות קבועות בתחנת הרדיו "רדיו סבובודה" (רדיו אירופה החופשית), והיה חבר במועדון הפא"ן(PEN) הצרפתי ובאקדמיה הבווארית לאמנויות.
נקרסוב נפטר מסרטן ריאות ב-1987 ונקבר בבית הקברות הרוסי בפריז סנט ז'נבייב דה בואה.