כשהייתי בן תשע, אבא שלי שכר לי זונה. זונה בת תשע, כמובן. את הבגדים, הצעצועים, האוכל – כל מה שהחיים שלי היו עשויים ממנו בגיל תשע – שכחתי, אבל לא את הזונה. פביאנה לא שכבה איתי....
בית משפט באדמונטון, שבאלברטה, קנדה, פסק כי על חברת הטבק, סאוּתֶ'רן טַבאקוֹ קוֹמפּני, לפצות את ג'ושוע לין בשני מיליון דולר. פסק דין זה הוא מאורע חסר תקדים בדיני העונשין של הספרות והוא מעורר תקווה בקרב אלפי...
חג המולד שבו סנטה קלאוס בילה את הלילה בבית שלנו היה גם הפעם האחרונה שהיינו כולנו ביחד, אחרי הלילה ההוא אבא ואמא הפסיקו לריב, אם כי לא נראה לי שזה היה בזכותו של סנטה קלאוס. אבא...
העליבו את אילְיָה איליץ'. זה קרה בערב, במערכה השלישית. איליה איליץ' לבש מדי שרד בגון הפטל, מעוטרים בשרוכים רקומים, גרב גרבונים לבנים ונעל נעלי אבזם. הוא נדרש לעלות על הבמה ולחלק לבלרינות גביעים מעיסת נייר מוזהבת....
עלי להיות דיסקרטי. אני לא רוצה לסבך אותה בצרות. אטלפן אליה… במגרה של שולחן העבודה שלי אני עדיין מחזיק תצלום שלה, עם עוד תצלומים ומטפחת מוכתמת באיפור שגנבתי מאיפשהו – כלומר, אני יודע מאיפה, אבל אני...
תמיד האמין שחיי הנצח שלו יתקיימו בדמותו של טיל אירוג'ט. הטיל, שהתפרק מן המשגר בשני שלבים ופעל על דלק מוצק, ניצב בזמנו בראש רשימת ההישגים של הטכנולוגיה האנושית – המנגנון הראשון שאפשר איסוף מידע בשכבות העליונות...
בשנת 1999 עבר אבא שלי להתגורר בדירת סטודיו עם נוף לים במלון הדירות "קולוני ביץ'" שעל טיילת בת-ים. הוא עבר לשם כדי להתנתק מהסחות הדעת שהטרידו את מנוחתו ברמת אביב, ולהתמסר לכתיבת הרומן שלו, רומן על...
האובייקט הוא עמוד רֶזִין, שלושה מטרים גובה, מטר ועשרים קוטר. הוא מבריק מספיק, כך שאם האור מאחוריך, אתה יכול לראות את ההשתקפות שלך, אבל גם שקוף מספיק, כך שאם מישהו עומד מצדו השני, אפשר לראות את...
זה היה יום של אסונות, שיטפונות, סופות-טורנדו, רעידות אדמה, אבדני הכרה, רציחות המוניות, התפרצויות וולקאניות ועוד כהנה וכהנה, ערב-רב של פורענויות שבשיאן בלעה השמש את הארץ והכוכבים נעלמו. או במילים פשוטות, המכובד שבבני משפחת בנטלי מת...
זה שנים שבֶּנְט מסתפר אצל פרנק, ב"סלון של פרנק". מאז שהיה בן 29 ועבר לגור בשכונה הלך להסתפר שם מדי חודשיים, ביום שישי האחרון של החודש. כל ביקור ארך בערך שעה, למרות שקל היה לטפל בראש...
"למה לי חיים בלי כבוד אם כל עוד היה לי הימרתי" א' אֵספָּרסָה אוֹטֵאוֹ כביש מהיר יכול להיות כמו הים. השמש צורבת בפנים, הרוח מנקה את דרכי הנשימה, הידיים לופתות את מעקה סיפון הפלדה, ריח...
"כל סיפורי הציד הם אותו הדבר," אמר קלוביס, "בדיוק כשם שכל הסיפורים על מרוצי סוסים הם אותו הדבר, וכל…" "סיפור הציד שלי לא דומה אפילו במעט לסיפורים אחרים ששמעת," אמרה הברונית. "הוא קרה די מזמן. כשהייתי...
הוללות לא מתוכננת פעם אחת הִכּתה אַנְטוֹנינָה אָלֶכְּסֵיֶיבְנָה את בעלה בחותמת משרדית והתלכלך לו המצח בצבע דפוס. פְּיוֹטר לֵיאוֹנידוֹביץ', בעלה של אנטונינה אלכסייבנה, נפגע מאוד, הסתגר בחדר האמבטיה ולא נתן לאף אחד להיכנס לשם. דיירי הדירה...
הדבר הראשון שדרשה ממני פָּאס כשהתחתנו היה שאפסיק לבזבז את הכסף על אלכוהול ודיסקים כאילו הייתי איזה ראג'ה. החובה העיקרית שלי הייתה לשלם שכר דירה ולממן את הדברים של הילדה: חיתולים, חלב, בגדים, כל מיני זוטות....
קו 42 לפידמונט. אוטובוס איטי לכיכר ג'ק לונדון. עוזרות ונשים זקנות. התיישבתי ליד זקנה עיוורת שקראה כתב ברייל, אצבעה מחליקה על הדף, איטית ושקטה, שורה אחרי שורה. מראה מרגיע, הקריאה מעבר לכתף שלה. האישה ירדה ברחוב...
לדיֵיגוֹ גַרסִיָה אֶלִיוֹ "You may still think true friendship is a lie. But then, you've never met Bill Burton", חזר ואמר סמואל ויינשטיין לעתים קרובות. למעשה, האמירה הזאת יכולה להיחשב לאות ההיכר שלו. הוא היה...
כשהאחים סיימו לאסוף את בקבוקי הבירה ממגורי העובדים שליד המנסרה, הם פנו אל היער שמאחורי ביתם ואכלו אוכמניות-בר עד שבטניהם התפקעו וקצות אצבעותיהם הוכתמו בסגול. "סְתכל." בן כרע על ברך אחת, החווה אקדח בידו וכיוון אל...
המכתב שנשלח אל הדוד חזר בלי שנפתח ועל המעטפה הוסיף מישהו בדיו כחולה: נפטר. הדוד היה איש זקן. הוא גר עם הדודה בחדרונים שמאחורי חנות המכולת הקטנה שלהם בסמטה חולית קטנה באזור עני של העיר. ילדים לא...
כשאני מנסה להיזכר איך קרה שהגעתי לסמרקנד ונשארתי שם בסופו של דבר קיץ שלם, עולה בדעתי מעשיה על הגיבור העממי נאסר א-דין הוג'ה. לילה אחד, לפי הסיפור, צעד נאסר א-דין הוג'ה בדרך נטושה ולפתע הבחין בפלוגת...
רחוב בייקר, 1 בינואר מתחיל יומן כדי להעלות על הכתב כמה תקריות מועילות שווטסון לא ימצא בהן שימוש. לעתים קרובות מדי ווטסון לא מצליח לראות שמנקודת מבט מקצועית תיק לא מוצלח מעניין יותר מתיק מוצלח. אבל...
נקישה חרישית בדלת נשמעה מבחוץ: אחת. הפוגה. ושוב – בקול מעט חזק וגרמי יותר: שתיים. בתנועה מתורגלת, בלי לקום ממיטתו, הושיט גיבֵּנין את רגלו לקראת הנקישה, השחיל את בהונותיו אל תוך הידית, ומשך. הדלת נפתחה לרווחה....
כשאנחנו עולים למטוס אנחנו מחייכים בלי לדעת בדיוק למה. האפשרות שאנחנו מתגרים בגורל גורמת לנו להתפתות לאמונות תפלות: החיוך שלנו הוא לא חיוך של שמחה, אלא כישוף נגד אסונות. זה מה שחשבתי כשעליתי על מטוס מַדְחֵף...
מתוך ״ראינו לילה״ קבענו להיפגש בתחנת המטרו בַּגְרָטִיאוֹנוֹב כדי ללכת יחד לגוֹרְבּוּשְׁקָה, לשמוע להקת פּאנק מסיביר. גְרוֹמוֹב הסביר איך אזהה אותו: "אני מרכיב משקפיים, הגשר מלופף בחוט ברזל. הממ… ויש לי זקן." "גם אני מרכיבה...
כאשר נטרק מכסה הצוהר מעל לראשו והתעמעמו קולות האנשים שנשארו למעלה, ירד צ'ארלס דרווין בזהירות במדרגות, ביד אחת אחז במעקה שמירקו ידיים רבות, וביד השנייה לפת פמוט של נר שעווה עבה. כשירד במדרגה החורקת האחרונה, שיחרר...