הנערה הייתה כל כך בטוחה שהיא תקבל את העבודה, שהיא הגיעה לווסטצ'סטר עם המזוודה שלה. היא ישבה בסלון ביתם של הכריסצ'נסנים, ובמעיל הכחול הפשוט ובכובע שלה נראתה צעירה יותר מ-21 שנותיה. "האם עבדת כאומנת בעבר?" שאל...
לפני כמה ימים השותפה הודיעה לי שהיא עוזבת. עכשיו אני הייתי זו שצריכה להעביר הלאה את התנאים. לפני חודש, כשרק נכנסתי, היא הסבירה לי אותם: החוזה כאן הוא מולי, היא אמרה. והחדר הקטן עולה כמו החדר...
מוזס הכין אותי לדרך הארוכה שתוביל אותי לעיר שספרו לי עליה שהיא לבנה ואני ישר נזכרתי בטירה הכלואה בכדור השלג של דודה טוני. היו לי תכניות חשבתי לרחף והיה לי רק את מוזס שכינה אותי דרייפוס...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* שארל הזקן גר במעלה הגבעה, בסמוך לשביל שומם שהלך ונבלע באדמה בוצית. בקתה מרקיבה בעלת גג רעפים ישנים שנוטה ליפול ותריסים סגורים שמעולם...
ריח השתן העולה עם שחר מרחובות תל אביב בנחירי אפי בסיומו של ליל זימה, תמיד הצליח להזכיר לי עד כמה אני אוהב את חיי. עוד ליל הוללות בעיר זימה ללא הפסקה עמד להסתיים לו – הפעם...
כל מה שיסופר פה קרה בדצמבר 11940, בעיירה גטצ'ינו, הממוקמת כארבעים קילומטרים מסנקט-פטרבורג לשעבר, פטרוגרד לשעבר ולנינגרד לשעבר. באותם הזמנים הספיקה ברית המועצות, שתמיד צעדה בראש המהפכה העולמית, לנער מעצמה לפני כל הארצות האחרות את נטל האלימות...
לפעמים נכנסים אלינו הביתה אנשים זרים, חברים שלכם, הורים בעצמם. אין לי בעיה עם זה, שיבואו, זכותכם להזמין אותם אלינו הביתה. אבל אם הם באים שיבואו אליכם, למה הם באים אלי? מה אני קשור? הם נכנסים...
חתולתי פ', בת בלי שם, מסייעת לי בעבודת הגינה. מצבן של הפטוניות שרכשתי רק לפני כמה ימים, ערב הסגר השלישי, במשתלה ביישוב הקהילתי הסמוך, בכי רע. "אין להן בכלל עלים," היא אומרת כאילו לא ראיתי בעצמי....
הבשר נגלה. המרקם הרך והמחורץ דומה במפתיע לזה של בשר בקר. אני רואה את הבשר. אפשר לראות איך חלקיקיו מתחילים לנוע, לשנות את מיקומם. משהו מתרחש בתוכו. משהו רוחש. עוד מעט יגיחו ממנו פסי התולעים הארוכות....
יש ימים בהם האדם חי לו את חייו ולפתע משתלטת עליו תוגה. הוא משועמם, הוא לא מוצא את מקומו ונמלא תזזית חסרת תועלת. ייתכן ואיבד את פרנסתו, ייתכן וכלל לא הייתה לו עבודה, וכעת אינו מצליח...
עדיין חשוך כשנשמע הבכי, ומאת'ר מבין שעוד מוקדם. הוא לא בטוח מה השעה בדיוק, אבל מכיוון שלא יוכל לחזור לישון, זה לא משנה. הוא מניח על ראשו כרית נוספת כדי להשתיק את הקול, אבל הוא עדיין...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבה עליונה* השלג פסק בשעות הבוקר. הוֹריקאוָה יָאסוּקיצ'י ישב בחדר המורים של המחלקה לפיזיקה והביט באש שבערה באח. היה נדמה שהאש נושמת. להבותיה הצהובות התרוממו...
בידו השמאלית לחץ הרופא אל חזהו מנורה שזה עתה נקנתה, ובידו הימנית נשא מקל הליכה דקיק ונופף בו בעליזות. הליכתו הייתה רחבה ומשוחררת כשל כל האנשים הבטוחים בעצמם ובאושרם; ראשו נטה אחורה ועיניו חייכו. לעתים דחף...
דברים רעים קורים פשוט כשהם קורים, כשאף אחד לא מסתכל עליהם, חומקים מהידיים לרצפה ומתנפצים. מישהו לקח צלחת וכיסה את השמש והעיגול הכהה של הצל מוטל על פניך כמו גל קור, צל על פני המים ועורך...
כל כך קָצרה רוחם של מעסיקיו החדשים של מ’ לראות אותו משתבץ סופסוף במשרתו ומביא להם את התועלת שרק הוא, הסתבר, יכול, עד שחטפו אותו ממש מחייו, מחיינו, מהמעבדה שלו, והטיסו אותו אליהם עשרה ימים לפני...
איזהו הגורל, גברתי, שהתנקש בך כך? – קוֹמוּס מסכת שהעלה המשורר האנגלי ג'ון מילטון (1608-1674) ב–1634 בפני ג'ון איגֶרטוֹן, הדוכס הראשון של בְּרידג'ווֹטֶר. בשעת בין ערביים שקטה ושלווה שוטטתי לי בנחת בעיר המעטירה אֶדינה. העסק...
האישה התקשטה לקראת התור שנקבע לה בשעה שלוש בצהריים אצל ד"ר זוסמן, כי כך לימדו אותה החיים: אישה צריכה להיות מקושטת. אישה מטופחת מקבלת יחס משופר. אישה יפה מקבלת טיפול טוב יותר מאישה שפניה אפרוריות, ששמלתה...
"המקום ינחם אתכם" נוסח ניחום אבלים כשכדור הארץ הפנה את גבו אל השמש, הרגישה השועלה שמשהו משתנה בה, וחיפשה לדבר הזה מקום. בלילות הקודמים כבר איתרה והכינה מראש כמה אפשרויות: חלל בין בולי עץ ואשפה בשולי...
מחיר הכניסה לבריכת "מרגוע לְעמֵל" סמלי לשחיינים שכבר מלאו להם חמישים, ושני מסלולים מתוך שישה סגורים לנכים שמתניידים בכיסאות גלגלים ופטורים מתשלום כניסה למקום. כיסא הגלגלים עושה את דרכו במעלה הרמפה, ושם, כמו היה זה פודיום,...
היא הבינה ששעתה קרֵבה ושאפסה כל תקווה לשינוי במצבה הבריאותי. היא קיבלה את הדין, או נכנעה מחוסר כוח רצון, בלי להתלונן, חיכתה או לא חיכתה שתיעלם לה עצמה ולסביבתה, ותהתה איך יהיה הרגע של עצימת העיניים...
הפרופסור חש את מגע היד המלטפת על גבו ותחושה נעימה הציפה אותו. הוא ניסה להסתובב לעבר אשתו האהובה, אך איבריו לא נענו לו. "בוקר טוב, פרופסור, ארוחת הבוקר מוכנה!" קרא ג'ון בחיוך. למשמע קולו של ג'ון,...
בוקר אחד אזלו המים בכל הברזים שבבית. המים אזלו בברז שבמטבח, המים אזלו בברז שמעל הכיור במקלחת ואזלו בפעמון של הדוּש. גם בברז הקטן שמתחת לדוש המים אזלו. אימי כבר קמה וגם ששת ילדיה החלו להתעורר...
רמי יושב על השולחן, רגליו על הספסל. הוא מחזיק ביד ענף קרוע של עץ אלון ומתופף על הברכיים. אנחנו מתרחקים לתוך היער. החלטנו להתחבא לרמי מאחורי מגדל השמירה. אנחנו הולכים לאט. אני מחזיקה ביד בקבוק מים ...
"כמה מוזר," חשב כשעמד על פי הקבר הפתוח, נעליו מעוקמות מרגבי האדמה הלחים. חיים שלמים נארזים בכריכת בד לבנה. כמו משלוח של פריט אמנות יקר שיוצא למסע מעבר לים, אלא שהמטמון שנח פה כבר לא ייצא...