החייזר החנה את מכוניתו מעבר לכביש ובא והתיישב בחדר ההמתנה. הוא ודאי ראה שזה קרה בזווית העין, אבל היה עסוק בחישוב החשבון של אישה מבוגרת בעלת שיער מאפיר מתולתל, שלבשה בגד רציני ומושך ועוררה בו איבה...
פול נימורו היה יפני. הוא היה יפני לפני כל דבר אחר, אם כי היה גם דברים רבים אחרים, והוא העריך בעצמו את אותן התכונות שידע שקיבל בירושה – הדיוק, המשמעת העצמית ואתם, אולי נראה פחות לעין...
זהו, קיבלתי את העונש הסופי. כך זה נראה. אני רואה ושומע: איני צריך להוכיח זאת לעצמי, ואין ספק שזה אומר משהו. מיד אתן עדות לכך שאני אכן רואה ושומע. הנה: שמעתי קול אומר באנגלית שהראש שלי...
ביום כניסת הצבא הסיני בא אחי לגור אצלנו. הוא הגיע מיד אחרי הכניעה ומסירת ירושלים בידיהם. למעשה היתה זאת רק כניעה רשמית, כי הצבא שלנו לא נלחם כלל אחרי יציאת בעלות-הברית. לא היה כל טעם להילחם,...
בואו נראה אם היערות שוב בוערים, בואו נראה אם חום גדול מכה בנו. בואו נראה אם העשן מניס מהשיחים את החיות, שאיננו יודעים את שמן, בואו נראה אם דממה משתררת אחר כך. בואו נראה אם מתחיל...
הסבתות – עשרות סבתות – מוצאות את עצמן בלב ים. אין להן מושג איך הגיעו לשם. שעת אחר צהריים כנראה, ובוהק השמש מאלץ אותן לכווץ את עיניהן. הן משוטטות בזהירות, עם מקלות הליכה ומדרסים, על סיפון...
זה היה יום של אסונות, שיטפונות, סופות-טורנדו, רעידות אדמה, אבדני הכרה, רציחות המוניות, התפרצויות וולקאניות ועוד כהנה וכהנה, ערב-רב של פורענויות שבשיאן בלעה השמש את הארץ והכוכבים נעלמו. או במילים פשוטות, המכובד שבבני משפחת בנטלי מת...
אחרי כמה פרקים הבחנתי בו. הוא ניסה לפרוץ דלת של בית ישן, שעמד בפינת רחוב שומם והרוס. הוא היה רחוק מכדי שאזהה את פניו, אבל מעיל הרוח הצהוב שלו היה כתם ברקע. בקדמת התמונה שוחחו מריון...
עכשיו אנחנו בורחים, מסתתרים בחשכה, נמלטים מאור יום. אבל זה לא תמיד היה ככה. היה זמן אחר, שבו הם היו המגפה שלנו. האריות הראשונים צצו בגנים הציבוריים. הם תפסו מחסה בחסות החשכה, התחבאו בין העצים והעשבים...
הוא הביא אותו ערב אחד בלי להודיע. הם נפגשו בתחנת קרלוס פלגריני; כמו בסרטים, הם צעדו בכיוונים מנוגדים והתנגשו זה בזה. נפלאות הגורל. לחיות בעיר הכי גדולה בארץ ופתאום למצוא את עצמך מתחת לאדמה עם מישהו...
יש לי בתולת-ים בצנצנת שקווילטי קנה לי במכירה ביתית בעשרים וחמישה סנט. הבתולת-ים הזאת כל היום רק "אני שונאתותך שונאתותך שונאותך", אבל היא בתוך צנצנת, וכל עוד אני לא פותחת את המכסה היא לא תצא להרוג...
הטמגוצ'י של הבן שלי חטף איידס. לא יותר משלושים פּיקסֶלים יצרו את חיית המחמד הווירטואלית על צג ה-LCD הקטן, אבל המחלה היתה ניכרת לעין. הוא נראה כמו חולה איידס, אתם יודעים? רזה יותר מקודם. כמה מהפיקסלים...
נקישה חרישית בדלת נשמעה מבחוץ: אחת. הפוגה. ושוב – בקול מעט חזק וגרמי יותר: שתיים. בתנועה מתורגלת, בלי לקום ממיטתו, הושיט גיבֵּנין את רגלו לקראת הנקישה, השחיל את בהונותיו אל תוך הידית, ומשך. הדלת נפתחה לרווחה....
סבתא שלי לא אהבה את הגשם, ולפני הטיפות הראשונות, כשהשמיים התחילו להשחיר, היא היתה יוצאת לחצר האחורית מצוידת בבקבוקים וקוברת אותם עד החצי, עם הפיה באדמה. אני הייתי יוצאת אחריה ושואלת אותה, "למה את לא אוהבת...
"חוש עסקי לא עובר בתורשה," אומרת אמי השכם והערב במין ביקורת סמויה כלפי, ואולי אפילו בקורטוב של צער. אבל לא היה שום מקום להצטער לפני שמלאו לי עשר שנים, שכן מספרים שעד הגיל הזה הייתי דווקא...
רכבתי באדמות השפלה, פרסות סוסי שילחו אבק יבש אל האוויר. שמש אדומה מודלקת גחנה על קו האופק כמו עין חבולה, דולפת דמעות צהובות ואדומות ומחושים דמויי מוגלה של עננות לבנה. במרחק קבוצת גברים תלתה אוסמה. עצרתי...
חיילים של צבא הרפובליקה הגדול1 עומדים לאורך פסי הרכבת. אלה חיילים של גנרל דודג', שמשגיחים על המסילה עד שרכבת לינקולן תגיע. אם אני עומדת בזווית הנכונה, השוליים של הכובע שלי הם כמו סכי עיניים ואני לא...
יושב הייתי בערוב היום, לאחר סעודת הערב, במלון קזינו סן סְטֵפָאנוֹ ברמלֵה.1 חברי אלכסנדרוס א', שהתגורר במלון, הזמין אותי ועוד בחור צעיר, מידידינו הקרובים, לסעוד עמו. מאחר שלא היה זה ערב מוזיקלי, הגיעו רק אנשים מעטים, והמקום...
היה פעם במונמרטר, בקומה השלישית ברחוב אוֹרשָן 75 ב', איש מצוין בשם דוּטיוֹל, שבורך בכישרון יוצא דופן לחצות קירות בלי שהדבר יהיה עליו לטורח. היו לו משקפי מצבט וזקן תיש שחור, והוא עבד במחלקה השלישית של...
מוצאי מעיר, שהותירה אחריה שם גדול בעולם. בכל מקום ברחבי התפוצות מכירים את שמה ומספרים עליה מעשיות, מעשיות-חלם בנות מאות בשנים. היתה זו עיר קטנה, דלה, וכפי שנוהגים לומר, טיפשית. הרי כך מספרות המעשיות – שוטי...