כבר תקופה שאני בדוּדה לבית משפט. להזיע ממתח תחת אור פלורסנט ולהריח את הקירות העבשים. להרגיש שיש סדר לעולם ושמלאכת הצדק נעשית בידי אדם ולא רק בידי אלוהים. ובכל זאת אותו אלוהים הרים לי לווֹלה מהשמים;...
1 המייל האוניברסיטאי הדגיש שהטיול ללפלנד אינו מתחייב על הצפייה בזוהר הצפוני. התנאים להתכנותו לא תלויים בהם ואי אפשר לדעת מה יהיה מצב השמיים בשבוע המיועד. נועם ואני חזרנו על זה בפני המשפחות והחברים, אבל התגובות...
עלי חטאי אני מודיע, עלי זדוני אתוודה. אשם אנוכי, אחראי אנוכי, אנוכי אנוכי. בי הנגע, בי העוון, חרפתי לא תמחה. והכל בשל מה? בשל גרגר קטן, בוטן מצופה, שבחמדנותי התגלגל לכדי קטסטרופה שאת ממדיה אין לאמוד,...
מעשה בקבוק (או: איך פגעתי בחוסנה של החברה הישראלית)
בשישה באוקטובר עברתי שוב על מערכי השיעור ליום ראשון. זה קורס מרוכז שנמשך שבועיים ודורש הכנה יתרה. הוא נועד להכשיר סטודנטיות וסטודנטים לחינוך לעסוק במתחים ובמחלוקות בחברה הישראלית בת ימינו. הנושא המרכזי משתנה משנה לשנה –...
לפני מספר שנים קיבלתי אימייל שנשלח אלי מהמתרגם המצרי, מוחמד, שסיפר לי שבת זוגתו זכתה במלגה להגיע לברלין ושישמח להיפגש איתי. שמחתי גם אני. נזכרתי בפגישה הראשונה שלנו כשהגעתי לקהיר. זה היה בשנת 2009 עוד לפני...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבה עליונה* בוקר ה-27 ביוני[1] היה בהיר ומואר שמש, שרוי בחמימות הרעננה של יום באמצע הקיץ; הפרחים לבלבו בשפע והדשא היה ירוק ביותר. תושבי הכפר...
אורטל קצת יותר מנסערת. היא מקשיבה לקול הזך של סבתא שלה, הבוקע מתוך סרט דוקומנטרי שהיא עורכת כדי להציגו בברניאלה. היא מביטה בכוס התה השקופה, עם עלה ירוק של שִׁיבָּה, שסבתה מוציאה אחרי כמה דקות מהתה....
איוואן קרמאזוב האתאיסט המלומד ואחיו אליושה הנוצרי האדוק מנהלים ויכוח על אמונה, כשאיוואן מתחיל לספר לאליושה פואמה שהמציא בימיו כסטודנט. "הלוא גם כאן אי אפשר בלי הקדמה, כלומר בלי הקדמה ספרותית, טפו!" צחק איוואן. "ואיזה...
אני יושב עכשיו במונית שעומדת בטור של מכוניות לפני המחסום הצבאי הישראלי עטארה, בדרכי לשכם לפגישה עם אלמנה יפה שהכרתי בפייסבוק. אני קולט שהתזמון של הביקור בשכם להיום היה ממש לא לעניין, כי במחסום זעתרה היתה...
זקני הכפר אינם זוכרים מקרה דומה לזה שהתרחש בשבועות האחרונים. חיי השגרה נעצרו, השאלות הצטברו. השכונה התמלאה בזרים. מכוניות מכל הצבעים והסוגים נהרו לכפר, ועל גגותיהן צלחות גדולות. כולם שואלים, מה קרה? האם זו מלחמה חדשה?...
מאמא תמיד אמרה שעדיף בנות. בנות נשארות קרובות לאמא. ובן זה חתיכת נביילה. ימצא לו אישה וחת שתיים ישכח את אמא שלו. אבל זה היה מזמן. עוד באירופה. כשהייתי ילדה ומאמא עליה השלום עוד לא נשרפה...
האישה התקשטה לקראת התור שנקבע לה בשעה שלוש בצהריים אצל ד"ר זוסמן, כי כך לימדו אותה החיים: אישה צריכה להיות מקושטת. אישה מטופחת מקבלת יחס משופר. אישה יפה מקבלת טיפול טוב יותר מאישה שפניה אפרוריות, ששמלתה...
בוקר אחד אזלו המים בכל הברזים שבבית. המים אזלו בברז שבמטבח, המים אזלו בברז שמעל הכיור במקלחת ואזלו בפעמון של הדוּש. גם בברז הקטן שמתחת לדוש המים אזלו. אימי כבר קמה וגם ששת ילדיה החלו להתעורר...
ליקקתי את שפתיי היבשות. חשתי עייפות גדולה. זה היה יום לוהט, עוד מעט והשמש תהפוך אותי לבשר צלוי. מדוע כל הנשים עטופות שחורים וכל הגברים מזוקנים ולבושים גלימה אפגנית? אני מרגיש כאילו איזו מכונית השליכה אותי...
"שמעת על ההיא?" שאל אותי המוכר מ'עולם הממתקים', בחור שנראה בעצמו כמו דובון גומי אנושי. "לא שמעת? לפנות בוקר הביאו למיון מישהי, הסניטרים קוראים לה היפהפיה בתרדמת." "אני מבין," קטעתי אותו, "שביטלו את המושג חסיון רפואי."...
ד"ר עוז בן אהרון מת בדיוק שמונה שנים אחרי שהרופא שטיפל בו, פרופ' גוטמן, עדכנו כי הוא נידון למוות וכי נותרו לו עד שמונה שנות חיים. בן 50 בקירוב היה הד"ר כשפגש בפרופ' במחלקה שלו בבית...
למנוצ'הר מחמדי האישה המתה אמרה: "תעטפי אותי, אני מתחננת." ואז הצביעה על תכריכי הבד, על שלושת החוטים הדקים הארוכים, ועל חבילת הצמר גפן. הסניטרית, שישבה על כיסא ליד מיטתה וסרגה, אמרה בלי להביט בה: "נשארו לי...
אין תשובה. זה בסדר. אבל גם אם זה לא היה בסדר, מה אני יכול לעשות? ריימונד קרבר, "מאין אני מתקשר", מתוך "דבר קטן וטוב", מאנגלית משה רון, הוצאת כתר יניב, בן הזוג של נעמה, מדבר....
עשרים ואחד לשמיני תשעים וחמש, קו 26, ארבעה. עשרים וחמישי לשני תשעים ושש, קו 18, עשרים ושישה. שלישי לשלישי תשעים ושש, קו 18, תשעה עשר. זה קל: שלוש, שלוש, שמונה עשרה, תשע עשרה. צריך רק לזכור...
מאת אלן ג'יי סקוט. תרגום: יוסף הרמתי. הוצאת כרכום בצבא קוראים לי שוּטבֵּרְד, זה השם שלי עוד מהטירונות, בגלל הגמגום והמלחמה וכל זה. בחיים האמיתיים, לפני שהתגייסתי, אני מאלבוקרקי ניו-מקסיקו, קראו לי אלן ג'יי שוּבֵּרט. אלן...
ילדים ואישה מבוגרת אחת. הגבים והכתפיים והידיים היו עמוסים תרמילים ותיקים, את ידה ואת כתפה האחת של האישה משכה מטה צידנית כחולה, ומבית שחיו של אחד הילדים הזדקרה באלכסון שמשייה אדומה. בחצי הדרך, באמצע אי־הנוחות הזאת,...
זה לקח הרבה זמן, אצל שוטר הגבולות. שילה נסוגה צעד אחד לאחור. היא השפילה את העיניים. בגברים בכלל מוטב לא להביט ישר ובטח שלא בשוטרי הגבולות, ובמקום הסתכלה במדים שלבש, שגם מבעד למחיצת הזכוכית אפשר לראות...
את יחסי האהבה–דחייה למדתי משריקי. כל פעם שהציבו אותנו יחד במחסום מול הקסבה בחברון עבר בי, בו זמנית, גל מהיר של התרגשות ואז גל מהיר של בהלה. כשעמדנו שם, בזמן שפנסים הציתו חולדות שזינקו באוויר ופירות...
לו יש את השטח שלו ולי את שלי. בהפסקות אנחנו אוכלים ביחד, צוחקים. אני מביא את השתייה והוא מכין את האוכל. בהתחלה הוא היה מכין הכול חריף, בכוונה לפגוע בי. לא נתתי לו לנצח. אחרי כמה...
הם ישבו על הארץ בחושך, קרוב לתנור שגחליו האירו את חלל הבקתה באור אדום עמום. האור האדום העמיק את תווי פניו שהיו זרים לה כל כך עד שלא ידעה לפרש את הבעותיו. הוא ישב במבט מושפל,...
היא שומעת את ליבי נובחת וקולות מהוסים של נשים מתקרבות על השביל. אירוע נדיר שיש לה מבקרות. היא מקימה את עצמה במאמץ מהספה שהפכה למקום המרבץ שלה, ומהחלון הקטן שבסלון רואה שלוש מכשפות. אחת מהן מתכופפת,...
זה היה הלילה הארוך ביותר בחורף. בקרקעית הים אספה דגה זקנה סביבה את שנים עשר אלף ילדיה ונכדיה וסיפרה להם סיפור: היה היה דג שחור קטן שחי עם אמו בנחל שנבע למרגלותיו של הר וזרם בתחתית...
ריחו עומד עדיין באפי ואינו מרפה ממני. הוא משתלט עלי עם כל שאיפה שאני שואף ועימו שבים אלי כל היסורים שנתיסרתי בהם באותו לילה. דבר לא עלה בדעתי בטרם שלחתי לו את המאמר לפרסום. המידע שהגיע...
"בואו נגמור קודם כל עם ההודעות," אמרה אילקה, המורה, לתלמידיה הזרים בשיעור 'אנגלית מדוברת למבוגרים'. "מחר בערב המכון עורך כנס. אחמד," היא שאלה את התלמיד הטורקי בעל השפם המשתפל לתפארת, שצרור מפתחות השירות של המכון היה...
הוא שיחק את תפקידו כראוי. לא הראה שום סימן לכך שידוע לו מה מתרחש מאחורי גבו. הוא יכול היה להיות מרוצה מעצמו באמת. וכשבנט ויוסי כהן גילו לו לשם מה זימנו אותו, הוא העמיד פני מופתע....
השעה אחת בצהריים בערך. הרוח מגלגלת פחית בירה חסרת רוח חיים ברחוב שומם. דממה גדולה מחברת את הקשת של בּאבּ אל בּחר אל מגדל השעון מגדל השעון של 7 בנובמבר הוא סמל ההפיכה שביצע הגנרל זין...
הקרב ניטש בכל עוזו. את התיאור הזה הוא היה קורא תמיד בספרי ההיסטוריה והיה משמיע אותו לחבריו לכיתה כשהיה קורא באוזניהם את השיעור. אבל הוא לא העלה בדעתו שיום אחד הוא עתיד להשתמש בו, כמו...
(התרגום מוקדש בכבוד ובהוקרה רבה לפרופסור ששון סומך, שתרגם את הסיפור לראשונה בשנת 1977) "אז תגיד שהיא מתכוונת לצאת מכאן, אדוני," צעק השוטר הישראלי שניצב בחיבוק ידיים בשער מנדלבאום כשהסברתי לו שבאנו עם אימא ושהיא "בדרך...
רבותיי הקצינים, שמי גַ'מאל אחמד, ואני אלחוטן ביחידת הסיור העמוק 312 מול האויב האמריקאי בדרום. אני, במלוא כוחותיי השכליים, מודה בפניכם שהרגתי את סאלֶם חוסיין, סמל הקשר ביחידתנו. שלפתי את אקדחי ויריתי כדור בראשו, משום שהוא...
הייתי על סף סיום מחקר בנושא "תהליך המעבר הדמוקרטי בתוניסיה בצל הטרור" כאשר ראיתי במסנג'ר הודעה בזו הלשון: "אני רוצה להיות איתך בקשר באופן תרבותי. כן, תרבותי, כאילו אנחנו שותים קפה ביחד. לו רק ידעת שספל...
בשעה שחיכתה בתחנה לרכבת חטפה סרט כתום מידו של מתנחל בכיפה לבנה ובעל זקן בלונדיני, וחזרה לשבת בצל. הסרט התנפנף ברוח הקלה. הכרוז הודיע שהרכבת המגיעה מחיפה תאחר בחמש דקות, וראשה צנח לפנים בין ידיה כתפוז...
חברי קלוד, המלצר בבית הקפה "או שֶׁה דֶה לַ'אבֵּי", ביקש ממני לסיים לשתות מהר. השעה שתיים ורבע לפנות בוקר והוא צריך לסגור את בית הקפה. הלכתי כמה צעדים והתיישבתי בכיכר פירסטֶנבֶּרג. כאן אני מנקה את הראש...
שני מלוכנים ב"קַטוֹרְז ז'וויה": פרק מתוך "עיראקי בפריז"
1 האזרח ג'אבּר סבּיל התעורר לקול צלצול השעון המעורר בטלפון הנוקיה שלו, שהיה מכוון לשעה שש וחמש דקות בדיוק. כמו בכל בוקר, הוא ניסה לכסות את פניו בכרית, אבל חש חוסר אונים נורא. הוא קפא במקומו...
לקראת הסוף המתקרב של חופשת הקיץ שלי וימים ספורים לפני שובי לעבודה במכללה למורים בתחילת השבוע השלישי של ספטמבר, הרגעתי את אשתי, זליכה א-נַדְ'רי, שהתלוננה שמחכות לה מלאכות רבות בדירה שלנו באוראן, ואמרתי לה שלא נתעכב...
ביום חמישי גילתה אנה שהיא בהיריון, וכשחזרה בערב מהעבודה, לא הלכה להכין ארוחת ערב, אלא התיישבה לשולחן המטבח הזעיר, הניחה את ידיה הרזות על השעוונית החדשה ובהתה בהן בקהות חושים. ניקולאי חזר כרגיל – בתשע. אנה...
פרק מתוך הרומן "קצף שחור" (7) הוא הניח בזריזות את המזוודה במכונת הבידוק ומיהר הלאה לקחת אותה בצד האחר, ואולם החייל שמולו סימן לו לחזור ובחן את המסך שלפניו. המסילה נעה בכיוון ההפוך והמזוודה יצאה מהמכשיר,...
התרמית – חלומות של האיש שלא איבד את צלו1 1 האם זו היתה רק תרמית או יותר מזה? הה, כמה מעייפות היו הדרכים וכמה קשים הימים! האם לא מוטב היה לבחור בקיצורי דרך? שום דבר...
לא חלפו שש שנים מיום נישואיי, וכבר התחלתי להתעייף ולהתנשם, במיוחד כשעליתי במדרגות. חשבתי שזאת עייפות חולפת אבל לא, היא אף החריפה. אחרי בדיקות רבות אמרו לי ששריר הלב שלי חלש. "אין ברירה: נחוץ לך לב...
הגניחה שלה משכה אותי אל המקום. הייתי מותש, המשטר בעבודה החדשה סחט אותנו עד טיפת החיים האחרונה שבעורקינו. אבל החשד שלי שהצרחות והגניחה ועינויי הכאבים המושתקים נבעו מסיטואציה אחרת, הוא שהשיב לי קצת חיים וגרם לי...
"אולי לא אאבד את מאור עיני, אבל אהיה עיוור יותר, כי אין מי שמסתכל בי ורואה אותי". סאראמאגו סעיד פותח את הדלת שתוי. הארנב קופץ פנימה. מתחילות הבעיטות ושניהם צועקים. "מה אתה עושה פה? זה...
Historia morbi1 יותר מכל, אני שונא את השמש, קולות אנושיים רמים והלמות. הלמות דפיקות מהירות. עד כדי כך אני חושש מאנשים, שאם אני שומע בערב צעדים וקולות של מישהו אחר במסדרון, אני מתחיל לצעוק. לכן יש...
ברגע שראה באולם קבלת-הפנים של שדה התעופה את חברו שבא מהמולדת, מיד שאל אותו: "הבאת, הבאת לי את זה?" חברו הושיט את ידו אל התיק התלוי על כתפו ואמר, כאילו חיכה לשאלה הזאת: "שיגעת אותי בשיחות...
אבו מוס'טפא עצר את עגלתו לצד המדרכה, וטפח ביד גדולה וסדוקה על ראש סוסו, אחר כך פנה לחנות הקרובה, והחל לשאת על גבו שקים עמוסים בעצים להסקה, והעבירם לעגלתו. הסוס היה עצבני ללא סיבה, וכעסו התפוגג...
ברובע קטן ממערב לכיכר וושינגטון יצאו הרחובות מדעתם ונשברו לרצועות קטנות שנקראו "דרכים". ב"דרכים" האלה יש זוויות ועיגולים משונים. רחוב אחד חוצה את עצמו פעם או פעמיים. ברחוב הזה גילה פעם אמן אחד אפשרות רבת-תועלת. תארו...
בית הספר שלנו היה קרוי על שם זויה קוֹסמוֹדֶמְיָאנְסְקָיה, האישה הראשונה שקיבלה את עיטור "גיבור ברית המועצות". לכן כל הזמן הרצו לנו על חייה: מה זויה למדה, אילו ספרים היא קראה, אילו חיבורים היא כתבה –...
למרות שאהבתי שירה והתעניינתי בה, על אבו סלמא שמעתי לראשונה רק לאחר שסיימתי את לימודי התיכון בחיפא. אני נזכר בכאב איך נהגתי לחלוף על פני ביתו מדי יום במשך ארבע שנים רצופות, מבלי שאעלה על הדעת...
הסמל גי בּון היה עורך דין בחייו האזרחיים. כחייל בצבא צרפת הוא נפלט בחורף 1939 משירות קרבי בקו הגבול עם לוקסמבורג בגלל דלקת ריאות חמורה. כעת שירת במחלקה המשפטית של חיל ההנדסה בפריז. ב-12 ביוני, יום...
כל מי שעבר את גיל שלושים ייזכר בקלות בתמונות. השמש העומדת לשקוע, תזמורת כלי הנשיפה, פניו של הנשיא הזורחות מרוב זחיחות. הנשיא שהיה בביקור באפראזיה, מדינה לא-שקטה ומושחתת מעיקרה, שהוא רצה לקשור איתה יחסים דיפלומטיים. הפופולריות...
למה אנחנו לא הולכים למיקֶה, לרוברט או לקְנוֹזִי? כי החבר׳ה אומרים שלמיקה, לרוברט ולקנוזי אין זמן היום, ואין ברירה, אנחנו מוכרחים שוב לעלות אליו, מוכרחים שוב להיכנס למאורה המעופשת של ואטאן בקומה העשירית, שיש בה ריח...