ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

רוסיה

העליבו את אילְיָה איליץ'. זה קרה בערב, במערכה השלישית. איליה איליץ' לבש מדי שרד בגון הפטל, מעוטרים בשרוכים רקומים, גרב גרבונים לבנים ונעל נעלי אבזם. הוא נדרש לעלות על הבמה ולחלק לבלרינות גביעים מעיסת נייר מוזהבת....

הניצב

אנטולי קוּזְנֶצוֹב

34 דק'

ספרד

עלי להיות דיסקרטי. אני לא רוצה לסבך אותה בצרות. אטלפן אליה… במגרה של שולחן העבודה שלי אני עדיין מחזיק תצלום שלה, עם עוד תצלומים ומטפחת מוכתמת באיפור שגנבתי מאיפשהו – כלומר, אני יודע מאיפה, אבל אני...

האישה שלא

חורחה איבגואנגויטיה

9 דק'

אוסטרליה

אני אומר, "היי, אבא, מה העניינים?" עיניו רושפות לעברי, רטט פתאומי עובר בגופו כשהוא נרתע מקולי, ואז הוא צונח חזרה לכיסא. עיניו ריקות: אין אור, אין התרגשות, אין היזכרות. "מי אתה?" הוא שואל, קולו מעולף. אני...

חומר גנטי

חריסטוס ציולקס

9 דק'

פולין

הרעיונות הכי טובים באו לה תמיד בלילה, כאילו בלילה היתה אדם אחר מאשר ביום. זה נדוש, הוא היה אומר. ואחר כך מחליף נושא, או מתחיל משפט ב"אני". אני, היה אומר, אני חושב בשיא הבהירות ביום, בבוקר,...

ערב עם הסופר

אוֹלגה טוֹקַרְצ'וּק

20 דק'

ספרד

הדבר הראשון שהכה בי כשנכנסתי, כלומר הרושם הראשון, היה שאני במקום חשוך וכבד ומוזר ביותר, משהו מעבר לדלתות הסגורות ולתקרות הנמוכות ולכמות האדירה של הדברים שהיו מגובבים לא רק בכניסה אלא גם במסדרון שלאורכו הובילה אותנו...

כמה מילימטרים בקושי

שרה מסה

24 דק'

מלטה

הפעם היא בונה עיר. עיר ראשונה לאחר אחד-עשר איים ברצף, שמקובצים עכשיו בתיקייה האדומה הרכה. כשאבא שלה יוצא לשתות קפה בערבים והיא נשארת לבד, היא מוציאה את התיקייה מהמגירה שליד המיטה שלה, שולפת את אחת המפות...

בבר של ליוויה

פייר י. מיילאק

5 דק'

ארה"ב

תמיד האמין שחיי הנצח שלו יתקיימו בדמותו של טיל אירוג'ט. הטיל, שהתפרק מן המשגר בשני שלבים ופעל על דלק מוצק, ניצב בזמנו בראש רשימת ההישגים של הטכנולוגיה האנושית – המנגנון הראשון שאפשר איסוף מידע בשכבות העליונות...

ממלכת צפון מזרח

נתניאל ריץ'

41 דק'

בריטניה

החייזר החנה את מכוניתו מעבר לכביש ובא והתיישב בחדר ההמתנה. הוא ודאי ראה שזה קרה בזווית העין, אבל היה עסוק בחישוב החשבון של אישה מבוגרת בעלת שיער מאפיר מתולתל, שלבשה בגד רציני ומושך ועוררה בו איבה...

היקום של הדברים

גוונית' ג'ונס

17 דק'

ישראל

באין לנו דימוי אחר אנו פונים אל רגע הבריאה. הצורה המתפרצת ממבוכת החומר. לא, לא מן המבוכה, מן האדישות לַהֱיוֹת. הפעם אני מוכן, הפעם הזאת התכוננתי. מרוצת הלילה שכבתי ער ושחזרתי במחשבתי את השלבים. לא לבזבז...

ישמעאל

שמעון אדף

7 דק'

ישראל

התקופה המעצבת של חיי נמתחה לאמצע שנות העשרים, ויותר מכל צרה אפיין אותה אי נחת. משברי זהות ומרידות היו אצלי מינוריים, לצאת ידי חובה כמעט, עד מהרה הכרתי בסדר הקיים. אבל אי נחת היה גם היה;...

שפת תהום

יונתן פיין

29 דק'

ישראל

"הוא דיבר איתך?" "שתק עד צומת בילו." "ואז?" "ואז האט והראה את המרכז המסחרי המכוער שבונים שם." "טוב, כל זה הגיע לו בהפתעה, את יודעת." אבא חוזר עם תפוז ביד ומגלגל אותו על השיש, אימא תופסת,...

קוצים

שרון הורודי

13 דק'

יוון

זה היה אחד הלילות האלה שאתונה מבשלת אותנו במיץ של עצמה, תערובת של עשן אגזוזים, פלסטיק שרוף, גז מדמיע, ייאוש. השתדלנו לאטום את כל הפתחים, האוויר הסתנן מהמזגנים וצרב בנחיריים. העיניים התערפלו, נתקפנו בהלה, אבל הכי...

כלב מת בחצות

קוֹסְטַס קָצוּלאריס

33 דק'

ישראל

שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. השלג חבט בלי קול ביריעות הטיטניום והיה נדמה...

טיטניום

דרור בורשטיין

8 דק'

ישראל

פרנצ'סקה, אישה צעירה וארוכת רגליים שפס כחול מפלג לשניים את רעמת השיער האדמוני שלה, חוצה את הגן בצעדים מהירים. היא דורכת על עלי השלכת הנערמים על השביל והם משמיעים קול פצפוץ נעים, ומריחה ריח עז של...

אויבת סיפור האהבה

עלמה גניהר

17 דק'

טורקיה

השחר עלה זה מכבר. ההרים, שפסגותיהם המושלגות נבלעו בעננים, זהרו מתחת לכְחול השמים הקר כמו מבשרים שהפוגת הלילה תסתיים בקרוב ושהשלג, אשר ירד ימים רבים ללא הרף, עומד להתחדש. אור השמש היה לא יותר מאלומת קרניים...

הנוסעת בשלג

אייפר טונץ'

24 דק'

ארגנטינה

זה לא סיפור על נעלי אישה שנמצאו בעמקי הארון ושימרו במדויק את צורת עקביה. וגם לא על קופסה שנפתחה ובה כל המכתבים שהיא כתבה בימי מלחמה והקדישה באהבה לילד בן אחת-עשרה. תגליות כאלה מתגלות מדי יום...

קאסוֹס

ניקולס מבראקיס

12 דק'

ישראל

את זה בלה אהבה, לנסוע בעיר הישֵנה הכבויה כולה, חוץ מכמה חלונות בוערים, ובחוץ החושך דק וניתן למישוש. הפעם היתה פטורה לחלוטין מאשמה, אף שהשאירה מאחור את שתי התינוקות שלה. היא ידעה שמעולם לא היתה מגיעה...

נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות

נורית זרחי

18 דק'

ישראל

אצל אותם הקרונות[עגלות] הפשוטים, הארוכים ומכוסים קמח, שהיו ניצבים תדיר לבטלה בטבורה של אותה הכיכר המרוּוָחה והמיותמה שבצד השוֹסיי[דרך] הכרסני, הנטוש במקצת כלפי חמה של אביב, אותם, שסוסיהם המדולדלים והקטנים היו נראים מרחוק כתפוסים בחלומות קופאים...

קטטה

אורי ניסן גנסין

17 דק'

ישראל

יותר לא היה אפשר להרשות לכתם להמשיך להתפשט על הקיר. שולחן־הכתיבה שלי צמוד לקיר הזה, ועיני שהביטו בו היו קרובות מדי אל הכתם. לא הצלחתי להבחין אם הלך והתרחב ממש בכל יום, אבל בסופי־שבוע, בסיכום של...

קְסַנְטִינִי, הילד האחרון של המאה

סמי ברדוגו

20 דק'

בריטניה

בערב חופשת הבנקים באוגוסט נעשה המגויס האחרון של כנופית ווֹרְמְסְלִי קוֹמוֹן למנהיגה. איש לא הופתע חוץ ממייק, אבל בגיל תשע כל דבר הפתיע את מייק. "אם לא תסתום את הפה", אמר לו מישהו פעם, "תכנס לך...

ההורסים

גרהם גרין

21 דק'

ישראל

הארכיטקט הגיע באחד הימים לשוטט בגן שיצר בסמוך לכיכר הסמוכה לתאטרון. הוא חבש מגבעת צהובה ולבש מקטורן צהוב מאריג פשתן, שזרוּעוֹת בו משבצות בצהוב עמוק יותר, ולצווארו קשר צעיף כותנה בצהוב-חמנית ומכנסי הקורדרוי שלו היו צהובים...

ארכיטקט בכיכר

עדי שורק

5 דק'

ישראל

בשנת 1999 עבר אבא שלי להתגורר בדירת סטודיו עם נוף לים במלון הדירות "קולוני ביץ'" שעל טיילת בת-ים. הוא עבר לשם כדי להתנתק מהסחות הדעת שהטרידו את מנוחתו ברמת אביב, ולהתמסר לכתיבת הרומן שלו, רומן על...

רשימות מן הגנזך העירוני

יונתן רז פורטוגלי

16 דק'

ישראל

ביום כניסת הצבא הסיני בא אחי לגור אצלנו. הוא הגיע מיד אחרי הכניעה ומסירת ירושלים בידיהם. למעשה היתה זאת רק כניעה רשמית, כי הצבא שלנו לא נלחם כלל אחרי יציאת בעלות-הברית. לא היה כל טעם להילחם,...

הסינים

אורי אורלב

15 דק'

ישראל

פול נימורו היה יפני. הוא היה יפני לפני כל דבר אחר, אם כי היה גם דברים רבים אחרים, והוא העריך בעצמו את אותן התכונות שידע שקיבל בירושה – הדיוק, המשמעת העצמית ואתם, אולי נראה פחות לעין...

דיונה

דורית פלג

13 דק'