ספרייה – עמוד 2 – פרויקט הסיפור הקצר

ארגנטינה

בית משפט באדמונטון, שבאלברטה, קנדה, פסק כי על חברת הטבק, סאוּתֶ'רן טַבאקוֹ קוֹמפּני, לפצות את ג'ושוע לין בשני מיליון דולר. פסק דין זה הוא מאורע חסר תקדים בדיני העונשין של הספרות והוא מעורר תקווה בקרב אלפי...

איש הטבק

דייגו וקיו

9 דק'

ארגנטינה

יצאנו מוקדם. לאבא יש פז'ו 404 בצבע בורדו שהוא קנה לא מזמן. אני מטפס על המדף בין המושב האחורי לחלון ושוכב שם לאורך. נוח לי. אני אוהב להישען על השמשה האחורית, ככה אני יכול לישון. אני...

הבוקר מוקדם

פדרו מאיראל

8 דק'

ארגנטינה

זה לא סיפור על נעלי אישה שנמצאו בעמקי הארון ושימרו במדויק את צורת עקביה. וגם לא על קופסה שנפתחה ובה כל המכתבים שהיא כתבה בימי מלחמה והקדישה באהבה לילד בן אחת-עשרה. תגליות כאלה מתגלות מדי יום...

קאסוֹס

ניקולס מבראקיס

12 דק'

ספרד

ראשית, עליי להתנצל על שאני שולח לך את המכתב הזה למרות שאנחנו לא מכירים. בהתחלה תכננתי לבוא אלייך הביתה ולספר לך פנים אל פנים את מה שאני עומד לכתוב, אבל אז חשבתי שמכתב הוא אפשרות הולמת...

עגל הלגו

ג'ון בילבאו

13 דק'

ספרד

עלי להיות דיסקרטי. אני לא רוצה לסבך אותה בצרות. אטלפן אליה… במגרה של שולחן העבודה שלי אני עדיין מחזיק תצלום שלה, עם עוד תצלומים ומטפחת מוכתמת באיפור שגנבתי מאיפשהו – כלומר, אני יודע מאיפה, אבל אני...

האישה שלא

חורחה איבגואנגויטיה

9 דק'

ספרד

הדבר הראשון שהכה בי כשנכנסתי, כלומר הרושם הראשון, היה שאני במקום חשוך וכבד ומוזר ביותר, משהו מעבר לדלתות הסגורות ולתקרות הנמוכות ולכמות האדירה של הדברים שהיו מגובבים לא רק בכניסה אלא גם במסדרון שלאורכו הובילה אותנו...

כמה מילימטרים בקושי

שרה מסה

24 דק'

ברזיל

גַרסִיָה עמד מביט סביבו ונוקש באצבעותיו; פוֹרטוּנָטוֹ ישב בכיסא הנדנדה ובהה בתקרה; מריה לואיזה השלימה מלאכת תפירה ליד החלון. זה חמש דקות לא פצה איש מהם את פיו. לפני כן שוחחו על מזג האוויר, שהיה יפה,...

המניע הנסתר

משאדו די אסיס

14 דק'

צ'ילה

"נראה לי שאתם זוג, אבל לא בא לכם להודות בזה." "אנחנו לא זוג," הם עונים בקול אחד, וזאת האמת: מזה חודש הם ישנים יחד, אוכלים, קוראים ועובדים יחד, ולכן מישהו עם נטייה להגזים, מישהו שיתבונן בקפידה...

תודה

אלחנדרו סמברה

12 דק'

מקסיקו

אחרי שעות כה רבות של הליכה בלי לפגוש אפילו צל של עץ, אפילו שורש של עץ, אפילו שורש של כלום, נשמעת נביחת הכלבים. לפעמים היה נדמה, באמצע הדרך הזו חסרת השוליים, שאין שום דבר אחריה; שלא...

נתנו לנו את האדמה

חואן רולפו

6 דק'

מקסיקו

ברגעי הערות שלו התברר לקָסְטור שוב עד כמה הוא אוהב בתי חולים. כל כך נעים היה לו שם, בתכריכי האור החובק של חדר הניתוח, שאף העז לבקש מהאחות הרדמה מקומית. אף על פי שהכאב בצדו המשיך...

גידול סיאמי

איגנאסיו פָּדִיָה

9 דק'

ארגנטינה

לוּטאן הזמינה אותי להיכנס לחדר מואר, עם קירות בהירים ותקרה גבוהה. לא הפתיע אותה שאני מצלצלת אצלה בדלת אחרי שלא התראינו שלוש שנים, בארץ זרה לשתינו. היא בקושי כיווצה גבות ומלמלה משהו בין השיניים, כאילו מעצבן...

לוטאן יושבת

מריה מַרְטוֹצָ'ה

13 דק'

אורוגוואי

היא עמדה כל הבוקר במטבח וסיימה להכין שלוש עוגות שהיה עליה למסור אחר הצהריים. מאחוריה חזרה הטלוויזיה על המראות של פיגועי הטרור, אותם מראות שוב ושוב כבר שעתיים. אָמַנדָה לא שמה לב למה שנאמר. שתי בנותיה,...

מים קפואים

ורה ג'קוני

6 דק'

אורוגוואי

לה.א.ט. אין ספק שמיום ליום הוא יהיה זקן יותר, רחוק יותר מהימים שבהם היה שמו בוב, מהשֹיער הזהוב שהיה נשמט על רקותיו, מהחיוך ומהעיניים הנוצצות כשהיה נכנס חרש לחדר האורחים, ממלמל ברכה או מניע קלות...

ברוך הבא, בוב

חואן קרלוס אונטי

14 דק'

מקסיקו

"למה לי חיים בלי כבוד אם כל עוד היה לי הימרתי" א' אֵספָּרסָה אוֹטֵאוֹ כביש מהיר יכול להיות כמו הים. השמש צורבת בפנים, הרוח מנקה את דרכי הנשימה, הידיים לופתות את מעקה סיפון הפלדה, ריח...

חרפה

אלוורו אנריגה

16 דק'

ספרד

בעיר טולידו, חזרו מהנהר בליל שרב של קיץ, שם הלכו להתרענן מחום היום אציל זקן ואשתו, ילדם הקטן, בתם בת השש עשרה והמשרתת. הלילה היה בהיר, השעה אחת עשרה, הדרך בודדה והילוכם אטי, כדי לא להפוך...

כח הדם

מיגל דה סרוונטס

20 דק'

ארגנטינה

עכשיו אנחנו בורחים, מסתתרים בחשכה, נמלטים מאור יום. אבל זה לא תמיד היה ככה. היה זמן אחר, שבו הם היו המגפה שלנו. האריות הראשונים צצו בגנים הציבוריים. הם תפסו מחסה בחסות החשכה, התחבאו בין העצים והעשבים...

אריות

בף

6 דק'

ארגנטינה

הוא הביא אותו ערב אחד בלי להודיע. הם נפגשו בתחנת קרלוס פלגריני; כמו בסרטים, הם צעדו בכיוונים מנוגדים והתנגשו זה בזה. נפלאות הגורל. לחיות בעיר הכי גדולה בארץ ופתאום למצוא את עצמך מתחת לאדמה עם מישהו...

הזקיף

אלחנדרה סינה

7 דק'

ספרד

הדבר הראשון שדרשה ממני פָּאס כשהתחתנו היה שאפסיק לבזבז את הכסף על אלכוהול ודיסקים כאילו הייתי איזה ראג'ה. החובה העיקרית שלי הייתה לשלם שכר דירה ולממן את הדברים של הילדה: חיתולים, חלב, בגדים, כל מיני זוטות....

גבריות

אנטוניו אורטוניו

4 דק'

מקסיקו

לדיֵיגוֹ גַרסִיָה אֶלִיוֹ "You may still think true friendship is a lie. But then, you've never met Bill Burton", חזר ואמר סמואל ויינשטיין לעתים קרובות. למעשה, האמירה הזאת יכולה להיחשב לאות ההיכר שלו. הוא היה...

ידידות אמת

חורחה פ' ארננדס

9 דק'

אורוגוואי

במזרח סַלְטוֹ יש לי שני דודנים, בוגרים כיום, שבשנתם השתים-עשרה, בעקבות התעמקות בספרי ז'וּל וֶרן, הגו את הרעיון הנפלא לעזוב את ביתם וללכת לחיות ביער. היער נמצא במרחק שתי פרסאות מהעיר. שם אמרו לחיות חיים פרימיטיביים...

דבש בר

הוראסיו קירוגה

7 דק'

צ'ילה

אל תפחדי לבכות מאחורי המצלמה, אבל תקפידי שהדמעות לא ירטיבו את ההקשר, אמרה לה הצלמת נאן בולדווין ב-1979, בחדר כלשהו בשכונה אומללה במנהטן. ב-1965, ביום ככל הימים, אמא שלה החלה לקרוא לה דודה. המצב הזה נמשך...

דעיכה

קאטו רמון

7 דק'

בוליביה

מַרְסֵלינוֹ יושב על גדם עץ, מצייר בחול עיגולים באצבע. קשה לעשות את זה באגודל, ובפועל, האצבע והאגודל הן כל מה שנותר לו. המסחטה לקחה את האצבעות האחרות. היום ההוא הלך לגמרי, הם לא יכלו להכין את...

יום לא מושלם

ג'ובאנה ריברו

3 דק'

מקסיקו

עבודתו של אבי, כמו רבות בעיר הזאת, היא עבודה טפילית. בתור צלם מקצועי, הוא מזמן היה מת מרעב – ואיתו כל המשפחה – אלמלא הצעתו הנדיבה של דוקטור רויאן, שחוץ משכר הוגן העניק לו גם את...

צניחת עפעפיים

גואדלופה נטל

9 דק'

מקסיקו

כשאנחנו עולים למטוס אנחנו מחייכים בלי לדעת בדיוק למה. האפשרות שאנחנו מתגרים בגורל גורמת לנו להתפתות לאמונות תפלות: החיוך שלנו הוא לא חיוך של שמחה, אלא כישוף נגד אסונות. זה מה שחשבתי כשעליתי על מטוס מַדְחֵף...

איש אמונה

חואן ויורו

4 דק'

פרו

אדון פ.ר מוֹנְטֵס שב לביתו כל ערב בשעה תשע. הוא התגורר בדירה מרווחת ברחוב אַרְמֵנְדָארִיז, שהיו לה חלונות גדולים הפונים לכיוון הים הבלתי-נגמר. אחרי שסגר מאחוריו את דלת המעלית, לרוב היה אדון מונטס מניח את התיק...

מלאך ושמו גבריאל

אלונזו קוואטו

7 דק'

מקסיקו

"רצונך בסיפור אהבותי המטורפות?" (אופנבאך, "סיפורי הופמן") מחיאות הכפיים הסוערות בקושי נגעו בה, קריאות "הבראבו!" החוזרות ונשנות של הקהל העומד מול הבמה – פרצופים שלא יכלה לזהות תחת חום הזרקורים – הגיעו לאוזניה כמלמולים עמוסים,...

מַאֶסטוֹזוֹ

חורחה ווֹלְפִּי

9 דק'

צ'ילה

צפיתי בו הולך, עקבתי אחר צעדיו. הילוכו היה שאנן, רגוע. חסר אחריות, אפילו. לא הטריד אותו שהדבר הזה צורח כבר דקות, שעות. יותר מיום. בחנתי את בגדיו. מכנסי קורדרוי כחולים וז'קט ספורטיבי לבן. מתחת, חולצה משובצת....

אזעקת שווא

גונסאלו הרנאנדס

5 דק'

צ'ילה

היא היתה דדנית, עם רגליים דקיקות ועיניים כחולות. כך אני אוהב לזכור אותה. אני לא יודע למה התאהבתי בה, אבל התאהבתי כמו משוגע, ובהתחלה, כלומר בימים הראשונים, בשעות הראשונות, הכול הלך בסדר. אחר כך קלרה חזרה...

קלרה

רוברטו בולניו

11 דק'

ארגנטינה

חנה ריטר ואני יושבים משני צדי המיטה הזוגית ומשגיחים על הפצוע. האור הצהוב של עששית הנפט משווה לחדר אווירת רפאים. למרות החלונות הגדולים הפתוחים לרווחה, החום עדיין בלתי נסבל גם באמצע הלילה. אני חש את החולצה...

אשתו של מנהל העבודה

סלבה אלמדה

12 דק'

צ'ילה

1. קלאודיו מסדר את האוהל המגולגל ואת שקי השינה בתא המטען של הטנדר שלי. היום יפהפה: שמש ורוח ים קלה שמבשרת נסיעה נעימה. אַמפָּרוֹ, החברה שלי, נכנסת לטנדר ומדליקה את הרדיו. אתה מביא את הקסטות? היא...

מותו של הקנגרו

חואן פבלו רוֺנקוֺנֵה

10 דק'

ארגנטינה

סבתא שלי לא אהבה את הגשם, ולפני הטיפות הראשונות, כשהשמיים התחילו להשחיר, היא היתה יוצאת לחצר האחורית מצוידת בבקבוקים וקוברת אותם עד החצי, עם הפיה באדמה. אני הייתי יוצאת אחריה ושואלת אותה, "למה את לא אוהבת...

המלאכית הקטנה יוצאת מקברה

מריאנה אנריקס

10 דק'

קטלוניה

"זו מוזיקה: יצר אותה לב." (יס"ב) בארבע אחר הצהריים הזדקף הזקן במיטתו ואמר, קספר, בני, היכן אתה? סי במול, לה, רה במול, סי, דו. פתאום עלתה הפראזה בזיכרונו. האזנה לגוטפריד המנגן בקלאוויקורד תמיד עוררה בו רחמים....

חלומו של גוטפריד היינריך

ז'אומה קברה

12 דק'

ארגנטינה

אהבנו את הבית כי מלבד היותו מרווח ועתיק (ובימינו בתים עתיקים נופלים קורבן למחסלים שמוכרים את חומריהם לכל המרבה במחיר) נשמרו בו זכרונות מהורי-סבינו, מסבנו מצד אבא, מהורינו ומכל ילדותנו. אירֶנֶה ואני התרגלנו להתגורר בו לבד,...

בית תפוס

חוליו קורטאסר

8 דק'

ספרד

לנרקיס, מָגֵן הטובעים בדרך לים הילדים עמדו על כך שנקנה מזרון מתנפח. הם בחרו את הכי גדול, משטח צהוב ועגול עם תבליט של סלעים וסרטן. במרכז עמד דקל שגם הוא מתנפח – שני מטרים של...

האיים

מרינה פרסאגואה

9 דק'

ארגנטינה

דו של הגבר מתחככת בידי בחשכה. עורו חם ומחוספס. שערו קצר, התלתלים מעוכים אל הראש באיזו משחה תוצרת בית שבוהקת אפילו באפלולית הקולנוע. ריחו מתפשט לכל עבר. הוא מלכסן אלי מבט ואני אליו. הכול אצלו חדש:...

קוהיבה

לוסיה פואנסו

16 דק'

ארגנטינה

"איפה הבגדים של ההורים שלך?" שואלת מָארגָה. היא משלבת זרועות וממתינה לתשובה. היא יודעת שאני לא יודע, ושאני צריך שהיא תשאל שאלה אחרת. מעבר לדלת הזכוכית, ההורים שלי רצים ערומים בחצר האחורית. "עוד מעט שש, חאבייר,"...

ההורים שלי והילדים שלי

סמנתה שוובלין

6 דק'

ארגנטינה

לפני ששכבתי לישון הייתי סופר את השעות, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, ומביט בשעון: השעה ארבע. ארבע ועוד שבע זה אחת עשרה, ואחת עשרה פחות שבע זה ארבע, אשן שבע שעות או ליתר דיוק,...

ערוּת

אוליבריו קואליו

14 דק'